אור ברסלב

שות בית יחזקאל· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן ס

סימן נט

ב"ה אדר"ח אדר תרס"א פלונסק. לכ' ש"ב י"נ המאוה"ג מ' אשר אנשיל נ"י יוננרייז אבד"ק דיאנדיאש בהגר:

ע"ד שאלתו אם נכון להשיא בת צעירה לפני הגדולה, או כי יש בזה איזהו נדנוד איסור, כי לא מצאתי מקור מפורש בש"ס רק בדברי לבן שא' לא יעשה כן ד' ו במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה, ומלבד שאין למדין מקודם מ"ת, ובאוה"ת ויצא נראה שאין כאן אפי' דבר מכוער, רק מרמב"ן נ' שהוא קצת נבלה וצ"ע אצלי וכו' עכת"ד, הנה לכאור' יש ללמוד ממשנה דקידושין פ"ג מ"ט) מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה וא"י אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות וכו' ע"ש דמשמע מכאן דאין חשש לתת הצעירה לפני הבכירה, אכן בגמ' (ב"ב דף ק"כ ע"א) משמע להיפך גבי בנות צלפחד מנאן הכ' דרך גדולתן וכאן דרך חכמתן, מסייע לי' לר' אמי, דאר"א בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אתר זקנה וברשב"ם שם ומסתבר דכך נולדו כדכתי' לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה וכו' ע"ש, משמע דמביא זאת ליסוד, וכן בב"ח הובא בש"ך יו"ד סי' רמ"ד סקי"ג שכ' או של נשואים וכו' אם אחים או אחיות יעשו להם נשואים אע"ג שא' גדול מחבירו וכו' לא יקדימו לעשות נשואים לקטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים וכו' ע"ש:

וכן ראיתי בס' כ"ס ויצא שכ' דלכאו' תמוה איך יעקב מבחר שבאבות בייש את לאה הגדולה וכו' ולבן א' לא יעשה כן במקומינו, ובאמת אין ראוי ונכון לעשות כן ואיך רצה יעקב בזה ע"ש מה שהאריך בטעמו של דבר בדפת"ח, ולענ"ד יש לחלק בזה באם האב נותן נדוניא לבנותיו אז בודאי אין נכון להשיא בתו הצעירה לפני הבכירה דהוי כאלו הוא מסייע לקידושין ונשואי בתו הקטנה קודם הגדולה ויש בזה חשש דברי חז"ל (שבת ד"י ע"ב) לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו וכו' ע"ש, וגם כאן נצמח קנאה ואין אשה מתקנאת וכו', אבל באם אין האב נותן משלו מאומה אז מה חשש יש באם בא א' ומקדש את הצעירה, וגם לבן שלא נתן כלום כמבואר בפ' ויצא נכריות נחשבנו לי כו' א"כ אין חשש לאבינו יעקב לעשות ככה:

ויש לפרש בהא דלא יעשה כן במקומינו דמקשים מ"ש במקומינו, והלא בכל העולם בשום מקום אין עושים כן. וכבר פי' בס' יד יוסף דהענין הוא כי יעקב א' ללבן למה רמיתני והשיב לו לבן אעפ"י שאתה רמית לאחיך עשו שהוא הגדול ואתה הוא הקטן ולקחת בכורתו ובמקומך אתה הצעיר קודם לאחיך הבכור אבל כאן במקומי לא יעשה כן כמו במקומך להסיר הבכורה מהבכור ולתת הצעירה לפני הבכירה ע"ש, אבל אכתי יש לדקדק מ"ש במקומנו והול"ל במקומי, אכן הענין כי תשש לבן פן ישיבנו יעקב מה לי למנהגי מקומך אני פה רק גר ולא אקבל מנהגכם לכן א' לבן טוב תתי אותה לך וגו' שבה:

עמדי, יר' לא תהי' אצלינו גר רק תושב,. לכן כאשר צעק יעקב על שרימה אותו השיב לו לבן לא יעשה כן במקומינו וגו' דהלא מקומי הוא מקומך, שגם אתה חושב אצלינו לכן בע"כ אתה צריך להתנהג כמנהג מקומי, אבל באמת לא נתרצה יעקב מעולם להיות תושב בארץ אך לשוב לבית אביו ע"ד שפי' בס' חלפות שמלת בנימין להגש"פ דקי"ד בשם הגה"ק רצ"ה חריף גבי יעקב שנא' ויגנוב יעקב את לב לבן על בלי הגיד לו כי בורח הוא פי' מעודו לא גילה ללבן כי הוא רק בורח מבית אביו מפני אחיו וכי סופר הוא הימים והשעות שיוכל לשוב כמו שא"ל אמו עד שוב אף אחיך, ואם הי' לבן יודע כזאת לא היה מאמין לו ע"ש, ואינו מחויב לעשות כמנהגם, וכן י"ל ע"ד הצחות, ואין הענין סובל אריכות, ועי' (מגילה די"ג ע"ב) אמרה לי' אית אחתא דקשישא מינאי ולא מנסיב לי מקמה ע"ש, ובתוס' קידושין שם, וברש"י דסו"פ מסעי, ובשו"ת דמשק אליעזר סי' ק', ובמגילה דט"ז, שוב ראיתי בס' תכלת מרדכי ויצא שכ' עפימש"כ בס' נחל קדומים בשם רבינו אפרים דרחל ולאה הי' תאומות אלא שלאה נולדה לפני רחל ע"ש וברש"י תולדות דקודם בלידה הוא אחרון ליצירה, ויעקב חשב א"ע לבכור נגד עשו ולשיטתו חשב את רחל לבכורה, אבל לבן חשב ללאה לבכורה לפי שנולדה קודם, א"כ גם יעקב הסכים שלא להשיא הצעירה לפני הבכירה אלא שהי' סובר דרחל היא הבכירה ר. ולכן קיי"ל כן:

והנני ש"ב ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה