אור ברסלב

שות בית יחזקאל· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן לד

סימן לג

ב"ה בחודש אדר תרמ"ד בילגורייא. להחו"ב מ' שמעון נ"י בעזסטמערטני בעיר וויטעפסק:

א) מכתבו קבלתי ואם אמנם לא ידעתיו אכנהו אכן מכותלי מכתבו נראה כי שוקד על דלתי התורה אמרתי להשיבו עכ"פ בקצרה כי מוקף הטרדות הנני כעת ומחוסר בריאות ל"ע וחזון למועד וזת"ד מדי למדתי עתה בהל' קבוע נפלאו בעיני פסקי הרמב"ם ז"ל בפ"ח הי"א מהמ"א פסק דקבוע כמע"מ אשר נתבאר אמנם בסנהדרין דע"ט ע"א מקור ד"ז מקרא וארב לו וקם עליו אשר ר"ש חולק שם על רבנן ודורש ממקרא זה פרט למתכוין להרוג את זה והרג את זה והנה הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' רוצח פסק ואיך א"כ יפסק גם קבוע כמע"מ עכ"ד כ"ת:

הנה קושיתו על הרמב"ם כבר נודע בין החיים וכבר דיברו מזה קמאי ובתראי עי' תוס' כתובות דף ט"ו ע"א ד"ה פרט תימא דלר"ש קבוע מנלי' וכו' וכן הק' בתוס' סנהדרין שם ובתוס' ב"ק דף מ"ד ע"ב ובתוס' נדה דף י"ח ע"א והר"ן בחידושיו לסנהדרין כ' דלר"ש באמת לית לי' קבוע מדאורייתא אלא מדרבנן ותימא על הרמב"ם דאית לי' נתכוין להרוג את זה והרג את זה דפטור כר"ש ולא מחוור דלר"ש לא משכחת קבוע מדאורייתא וכבר השיג עליו הראב"ד בפ"ד מהל' רוצח ע"ש ועי' מה שהאריך בזה בפרמ"ג יו"ד סי' ק"י שפ"ד סקי"ד ובהגהות מלא הרועים על הש"ס ביומא דפ"ב ועי' בשטה מקובצת כתובות דט"ו מזה ע"ש וראיתי בפנ"י כתובות שם שכ' דמצינו למילף קבוע מקרא דאתא למשרי ספק ממזר דא"א לאשכוחי רק באזלא איהו לגבייהו ומטעם קבוע כיון דרוב כשרים אצלם כמבואר בקידושין דע"ד וש"מ קבוע גם לר"ש ובפרמ"ג שם הקשה הרי בבא על יבמתו תוך ג' חדשים וילדה וספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון דחייבין אשם תלוי למ"ד דבעינן אתחזק איסורא עי' ר"מ פ"ח מהל' שגגות ה"א אלמא ספק השקול הוא דחזקה דמעיקרא אינה מבוררת ואם ילדה עם היבם עוד ולד הרי הב' ממזר ספק ע"ש אכן מצאתי בקונט' אחרון להפ"י כתובות אות מ"ט שהרגיש בעצמו בזה ותי' דמדאו' אזלינן בתר רובא ורוב נשים לתשעה ילדין ע"ש אמנם עדיין יש להקשות בזה דהנה ידוע קושי' הראשונים דל"ל קרא דספק ממזר מותר ת"ל דכל ספד"א מה"ת שריא (עיין בהר"ן סופ"ק דקידושין) ותי' הפר"ח דצריך קרא להתיר ספק ממזר גם בדאיכא חזקה לאיסורא והפנ"י בקידושין כ' דקרא צריך להתיר גם היכי דאיכא רוב רוב לאיסור ע"ש ולפ"ז יש להקשות האיך נוכל לילף קבוע מספק ממזר הא באמת הק' הפנ"י בעצמו שם דילמא קרא אתי קרא להתיר ספק ממזר גם בלא קבוע כגון בקידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה או בגירושין בכה"ג ותי' דבכה"ג ספיקא ליכא דבקידושין איכא לאוקמא אחזקת פנוי' ובגורושין אחזקת א"א ע"ש ולפ"ז ר"ש דס"ל בכריתות דף כ"ב דבעי חתיכה אחת משתי חתיכות וא"כ ס"ל ספד"א מה"ת לקולא כשיטת הרמב"ם ולפ"ז מדאיצטרך קרא להתיר ספק ממזר אע"ג דבכל התורה ספק תורה לקולא בע"כ אף נגד חזקה או רוב מקלינן וממילא לא מוכת כלל קבוע כיון דאיכא לאוקמי בספק גירושין כנ"ל דל"ל דמוקמינן אחזקת א"א כיון דבספק ממזר מותר גם נגד חזקה כנ"ל וכן קשיא להרמב"ם כיון דפוסק כר"ש בסנהדרין שם מנא ידעינן דין קבוע כקו' הראשונים כיון דמספק ממזר לא נוכל לילף כד' הפנ"י הנ"ל אחר דלשיטתו דספד"א מה"ת לקולא אזדא לה הוכחה זו כנ"ל:

ב) וראיתי בס' מלא הרועים שכ' דאיכא למילף דין קבוע מש"ס ע"ז דנ"ב מאשריהם תשרפון באש מכדי ירושה להם מאבותיהם וכו' מכאן מוכח משום ספיקא דהנך אשירות שנעבדו בשעה שעבדו העגל אסרינהו לכולהו דלא ידעינן אי פלחו באותה שעה רק משום דא"א דליכא חד דפלח ואע"ג דמיעוטא הוא כל קבוע כמחע"מ דמי אך קשה לדעת התוס' דכל שאין ניכר האיסור במקומו ל"ח קבוע וכו' עיי"ש:

ולענ"ד ליישב דהן אמת שכן דעת התוס' נזיר דף י"ב דלא אמרי' קבוע רק בניכר האיסור וכ"כ בתוס' חולין דצ"ה, ובזבחים דע"ג ע"ב ובפסחים ד"ט ע"ב אבל בשיטה מקובצת נזיר שם בשם רבינו עזריאל משמע דס"ל קבוע גם בשאינו ניכר וכ"מ דעת הרמב"ן והרשב"א גיטין דס"ד וכן דעת הב"ח יו"ד סי' ק"י ועי' בס' שבט שמעון דק"ט ע"ב דפלוגתא דר"י ור"ל בשבת פ' כלל גדול ה"א אי אסור בכל הנשים י"ל דבהא גופי' פליגי דלר"י חשוב קבוע גם בשלא ניכר ולר"ל בשלא ניכר ל"ה קבוע ע"ש ועי' לזקני בהפלאה כתובות דט"ו מה שעמד בסתירת דברי התוס' למש"כ התוס' סנהדרין דע"ט דלר"ש יש לפרש בתשעה ישראלים נפד כותי ואמר לאותו שעומד שם אני מתכוין דמפטר מטעם קבוע וכה"ג כולם ישראלים חייב עכ"ל ונראה מדבריהם דזה נקרא קבוע מדאו' אפי' אין ידוע הקבוע במקומו ע"ש ולפ"ז העלה זקני במקנה קידושין דל"ב דלר"ש אף קבוע שאינו ניכר חשוב קבוע ולפ"ז ניחא קושי' מהרי"ט חאע"ז סי' י"ח והכו"פ סי' ק"י שהקשו על שיטת התוס' הנ"ל ממה שתירצו התוס' חולין די"א ע"ב ובסנהדרין ד"פ בנתערבו נסקלין בנשרפין שהקשו ניזל בת"ר וידונו בשריפה החמורה ותי' דהוי קבוע ואע"ג שאינו ניכר. אכן לפי"ד זקני הגאון א"ש דשם קאי לר"ש ולשיטתו אף בשאינו ניכר חשוב קבוע ולכאו' י"ל גם שיטת הרמב"ם ז"ל כן דידוע קו' הר"ש מקינין כל העולם יאסר בזריעה משום נחל איתן דל"ש למיזל בת"ר כיון דקבוע ותי' דהוי קבוע שאינו ניכר אכן הרמב"ם ז"ל מפרש נחל איתן הוא נחל השוטף בחזקה ועי' שו"ת זקני הח"צ סי' ל"ב ובשו"ת מהרי"ק כלל קנ"ת ובחו"ד סי' ק"י ועי' בס' המקנה כלל ל"ח פט"ו א"כ שפיר יש ללמוד דין קבוע מהא דאשריהם תשרפון באש כנ"ל:

ד) ובחידושי אמרתי ליישב בזה קושי' הנודעת מדו"ז הגאון רצ"ה אבד"ק האלברשטאדט בת כהן דאמ"ר בשריפה היכי משכח"ל ניחוש דילמא לאו אבי' הוא ומיתתה רק בחנק וא"ל דאזלינן בת"ר הא ממיתה למיתה ל"א בת"ר כמ"ש התוס' בתולין די"א וסנהדרין ד"פ ונראה דהנה כבר הבאתי פלוגתת הקדמונים אי אמרינן קבוע שאינו ניכר וי"ל דד"ז מתלי תלוי וקאי אי רוב הוי כודאי כדעת התוס' ב"מ ד"ז ע"א ד"ה קפץ או כדעת הרא"ש מפליז"א בשטמ"ק שם דרוב ל"ה רק ספק רק התורה התירה ועי' שבת דכ"ג רוב ע"ה מעשרין וברש"י ועי' בתוס' ב"ב דכ"ד ע"א ד"ה לימא ועי' כו"פ סי' ס"ג ס"א דרב ושמואל דפליגי בכתובות דט"ו וביומא דפ"ד אי הולכין בפקו"נ אחר הרוב בהא פליגי ובשעה"ת ת"ג דגם פלוגתא אי הולכין בממון אתר הרוב בהא תלי' ומתרץ קושי' התוס' לר"ש קבוע מנלי' אי רוב רק ספק רק חידוש הוא שחידשה התורה אין לך בו אלא חידושו במידי דנייד כדילפינן מאחרי רבים להטות דהדיבור נייד אבל בקבוע נשאר בסברא החיצונה וקרא לא איצטרך [ובמק"א הארכתי שגם ד"ז אי בדשיל"מ אזלינן בתר תלי' בזה ועי' בר"ן ביצה ד"ז] ונראה פשוט בסברא אי רוב הוי כודאי אז קבוע שאינו ניכר אין בכחו לגרע כח הרוב לעשותו מחע"מ אבל אי רוב ל"ה רק ספק אז גם בקבוע שאינו ניכר נמי נחשב כמע"מ וככה נאמר לענין מיתה למיתה שחידש ר"ת דלא אזלינן בת"ר זה רק אי רוב רק בגדר ספק אבל אי רוב כודאי גם ממל"מ נמי אזלינן בת"ר ולפ"ז ימצא שהתוס' שכתבו דממל"מ ל"א בת"ר קאי רק לר"ש דקבוע שאינו ניכר נמי נחשב קבוע א"כ לכאורה יסתער הקו' לר"ש לשיטתו דס"ל גם קבוע שאינו ניכר א"כ ס"ל דרוב ל"ה רק בגדר ספק א"כ ממיתה למיתה לא אזלינן בת"ר, ולפ"ז בת כהן דאמ"ר בסקילה היכי משכח"ל ניחוש דילמא לאו אביה הוא א"כ מיתתה רק בחנק וא"ל דניזל בת"ר הא ממל"מ ל"א בת"ר אכן י"ל דר"ש לשיטתו דס"ל אאחע"א אף בכולל א"כ ע"כ ס"ל אין קידושין תופסין בחייבי לאוין כמ"ש בשו"ת מהר"ם מינץ החדש סי' י"ב א"כ כיון דא"נ דלאו אבי' היא א"כ ה"ה ממזרת ואין קידושין תופסין והו"ל פנוי' וממילא הו"ל מחיוב לפטור ובכה"ג שפיר אזלינן בת"ר וכעין זה כ' בשו"ת חמדה גנוזה לזקני הגאון הקדוש ז"ל סי' א' אליבא דר"ע ע"ש:

ה) ובזה נראה ליישב דברי הרמב"ם בפ"ט מהל' רוצח ה"ז גבי עגלה ערופה אין העיר הקרובה מביאה אלא בזמן שמנין הרוב שבה כמו מנין עיר הרחוקה ממנה אבל אם הי' אלו שברחוקה מרובין על אנשי הקרובה ממנה הולכין אחר הרוב והמרובין מביאין העגלה אע"פ שהולכין אחר הרוב מה"ת והולכין אחר הקרוב הרוב עדיף ותמהו עליו הא בב"ב דכ"ג פריך ר"ז וניזל בת"ר דעלמא ומוקי לה הש"ס ביושבת בין ההרים א"כ למה השמיט הרמב"ם ז"ל כ"ז ולהנ"ל נראה ליישב דהנה ידוע פלוגתת הרמב"ם והגאונים בעיירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דלהרמב"ם קורין בי"ד וט"ו ולהגאונים רק בי"ד דאזלינן בתר רוב עיירות עי' ר"ן רפ"ק דמגילה ונראה דבהא פליגי דהנה מקשים על שיטת הגאונים היכי אזלינן בת"ר עיירות הא הו"ל קבוע אכן לפי"ד הפוסקים דקבוע שאינו ניכר ל"ח קבוע א"כ ניחא וממילא הרמב"ם לשיטתו דס"ל כר"ש א"כ ס"ל גם קבוע שאינו ניכר נמי חשוב קבוע שפיר פסק דחייבין לקרות בב' ימים מספיקא כיון דליכא רובא דהו"ל קבוע ולפ"ז יתיישב לן שפיר דברי הרמב"ם הנ"ל דהנה בס' מהרשש"ך הק' בש"ס ב"ב שם דפריך וניזל בת"ר דעלמא אחר דמעיר אחת בודאי הרוצח רק שאין ידוע מאיזה עיר וממילא הו"ל העיר הזאת קבוע בין רוב עיירות אחרות וכל קבוע כמע"מ ותו ליכא רובא ושפיר אזלינן בתר קרוב אמנם הדבר נכון דמאן פריך התם קו' זו ר"ז ואיהו לשיטתו דיליף דין קבוע מקרא וארב לו וקם לו כרבנן א"כ ס"ל בקבוע שאינו ניכר ל"ת קבוע והוצרך לאוקמי ביושבת בין ההרים אבל הרמב"ם לשיטתו דגם קבוע שאינו ניכר נמי חשוב קבוע מעיקרא ל"ק כלל קו' הגמ' כיון דליכא רובא כלל דהו"ל קבוע כקו' מהרשש"ך ול"ב לאוקמא כלל ביושבת בין ההרים וא"ש והבן:

ו) ואגב אזכיר בכאן את אשר רשום אצלי על הגליון הס' חמדה גנוזה לקדוש זקני זצ"ל בהסכמת ש"ב הגרי"ש נאטאנזאהן ז"ל מלבוב מה שתמה על זקני הגז"ל שתי' לקו' הגרצ"ה מה"ש הנ"ל לר"ע דאין קידושין בחיי"ל א"כ אי לא אזלינן בת"ר הו"ל ממזרת והו"ל פנוי' ואינה מחויבת מיתה כלל ומחיוב לפטור שפיר אזלינן בת"ר וע"ז הק' עליו הגרי"ש מלבוב הנ"ל וז"ל אף גם שהיא תמוה מאד דהרי רע"א בסנהדרין נ"א אחת ארוסה ואחת נשואה יוצאת לשריפה וכו' אפי' פנוי' נא' כאן אבי' ונא' להלן אבי' וקשה לר"ע ל"ל קרא יכול אפי' פנוי' דא"נ דאפי' פנוי' חייב אכתי יקשה דילמא לאו אבי' דהא אפי' פנוי' חייבת וע"כ דליתא להאי סברא עכ"ל וע"ז כתבתי בזה"ל אינו מבין מה הקשה דהא מה שהגמ' מקיש לענין פנוי' היינו פנוי' בת כהן והכא איירינן בפנוי' בת ישראל דהא עיקר תירוצו הוא דילמא ממזרת א"כ אינו בת כהן ועי' שו"מ מהדו"ג ח"א סי' ר"כ: ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה