אור ברסלב

שות בית יחזקאל· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן כה

סימן כד

בשם ה' א' פנחס תרס"ו פלונסק. לכבוד החו"ב מ' שמעון מנחם מענדיל בק"ק גאוורטשוב:

ואשר הציע לפני מה שאמר לתרץ קושי' המהרש"א ז"ל חולין דכ"ח ע"ב בתוס' ד"ה אתא וכו' והר"ר אלחנן הקשה וכו' ונ"ל שיש שום חולי שיאדים וכו' והקשה המהרש"א ז"ל ל"ל למימר הכי, הא למעוטא דרוסה גופה איכא למיחש וכו' וע"ז כ' כ"ח ואיני מבין דשפיר הוצרכו תוס' לכתוב שיש חולי שיאדים כמו דריסה עי"ז אי אפשר לר"מ לאכול בשר שמא שלט בבהמה זו חולי זו וא"א למבדקה אבל משום מיעוט דדריסה גופה ל"ש לומר שא"א לאכול בשר, שהרי אפשר לאכול בשר מבהמה שידוע שלא נדרסה מעולם כגון שנולדה אצלו ברפת במקום שאין דורס מצוי והוא שומרה מעולם או שקשרה ברגלי מטתו ועכ"פ אפשר ע"י שום עצה עכת"ד הנה יפה כיון, וגם אני מאז מעולם כשלמדתי דברי המהרש"א ז"ל דקדקתי כן עד שמצאתי בס' תפארת יעקב לחולין שם מהגאון מווארשא זצ"ל שכתב כן וז"ל ומה שתירצו דיש שום חולי שיאדים כמו דרוסה כוונתם דלדרוסה עצמה פשיטא דטובא משכחת לה שהיה אוכל בהמה שידע שלא נדרסה וודאי שהשגיח עליה משנולדה עד שנשחטה לזה הוצרכו לומר שיש שום חולי שמאדים עכ"ל:

והנה שם בתפא"י תירץ עוד דבכה"ג שהיה לה חזקה מבוררת מודה ר"מ דאזלינן בתר חזקה והרי כשנולדה לא היתה דרוסה וודאית עכ"ל איברא דכ"כ הפ"י כתובות דע"ו ע"ב בד"ה בגמ' מיתיבי וכו' דדרוסה איכא חזקה מבוררת דודאי לא נדרסה קודם שנולד עיי"ש וכ"כ הפרמ"ג יו"ד סי' נ"ז דיש לבהמה חזקה ברורה שלא נדרסה כיון. דבשעה שנולדה לא היתה דרוסה, וכיון דיש לבהמה חזקת היתר המסייע לרוב, גם ר"מ סובר דלא חיישינן למעוטא והוי כמעוטא דמעוטא כש"ס יבמות דף קי"ט ובש"ס גיטין דף ב' ע"ב ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ובתוס' שם והוי כמו מיעוטא דמיעוטא דלא חיישי' אפי' לר"מ ע"ש, אבל ראיתי בכו"פ יו"ד סי' נ' סק"א שכ' דאין בדריסה חזקה מבוררת ע"ש ומה גם לפי שחפץ הגאון רבינו פייוויש ז"ל לחדש דאם נדרסה האם ועוד הולד בתוכה דטיפת הדריסה מזיק גם לולד דעובר ירך אמו לענין זה הובא בטו"ז יו"ד סי' ע"ט סק"ה ועיין בזה בשו"ת בית יעקב סי' ח' ובשו"ת שבות יעקב ת"א סי' נ"ד, א"כ שב אין חזקה מבוררת דשמא נדרסה במעי אמה ועיין בס' דברי מרדכי על הס' יאיר נתיב דף י"ד ע"ב ובס' מלא הרועים:

ולענ"ד לתרץ דהנה איתא בש"ס כתובות דף ט"ז ע"א וכיון דרוב נשים בתולות נשאת כי לא אתי עדים מאי הוי וכ' שם בתוס' דלרב פריך דסובר הולכין בממון אחר הרוב וכו' ולענ"ד י"ל דגם לשמואל פריך דהא מבואר בש"ס בכורות דף כ' דברובא דתליא במעשה לא אזלינן בתר רוב, כן יש לומר לשמואל דאזלינן בתר מיעוט היינו דווקא במיעוט דלא תלי' במעשה, אבל במיעוט דתלי' במעשה, הולכין אחר הרוב דלא תלי' במעשה, וא"כ באשה שאומרת בתולה נשאתני והוא אומר אלמנה נשאתיך א"כ המיעוט דאלמנה נשאתיך תלי' במעשה דנשואין של האשה מקודם לבעלה הראשון, שפיר אזלינן בתר רוב גם לשמואל, וממילא מיושב קושי' המהרש"א דדוקא אם הרוב והמיעוט שוים ששניהם לא תלי' במעשה פליגי ר"מ ורבנן, דלר"מ חיישינן למיעוטא ולרבנן אזלינן בתר רובא אבל כשהרוב לא תלי' במעשה, והמיעוט תלי' במעשה, היינו דמיעוט בהמות נעשה בהם דרוסה אף ר"מ סובר דלא חיישינן למיעוטא, דלא עדיף מהא דלרבנן לא אזלינן בתר רובא בכגון דא דתלי' במעשה, לכך הוצרכו התוס' לומר שיש חולי שמאדים כמו דריסה שבא ממילא ולא ע"י מעשה והוי מיעוט דלא תלי' במעשה וחיישינן לר"מ והבן: אגב אתן לפניו מה שאמרתי, בחולין דף נ"ג בתוס' ד"ה ספק שונרא וכו' וא"ת א"כ לשני התם דאיערוב נקובת קוץ בדרוסת חתול ובגדיים וטלאים וכו' ולענ"ד ליישב דהנה הכו"פ סי' נ"ז סק"ו כ שה ב"ס זבחים דף ע"ד ע"ב דקאמר כו כ ינאי לא אמרי דמהכ"ת יאמר ר"ל כר' ינאי מה לי נפולה ומה לי דרוסה, בנפולה א"צ לכלים ובדרוסה צ"ל דכולהו נקובת קוץ הן וזה דוחק ותי' דהגמרא ס"ל דבנפולה צריך לדחוק ירעה היינו בקדשים דצריכין להיות דוקא בני שנה דאל"כ הא אית ליה תקנה לוקמי בדרוסה ודאי דטריפה ודאי ולעולם אסור ולא מהני שהיית י"ב חדש עיי"ש ולענ"ד ליישב דהנה רש"י שם הקשה לריש לקיש דמוקי בנפולה הא מהני בדיקה ותי' דאסור לשחוט משום דהקריבהו לפחתך עיי"ש ובס' לב אריה בשמעתין הקשה דלמה לא הקשה רש"י ז"ל כן גם בהא דר' ינאי עיי"ש ונ"ל דרש"י לשיטתו דסובר בשמעתין דבודאי דרוסה אינו מועיל בדיקה וכמש"כ בתוס' כאן ד"ה דרוסה שאמרו בשיטת רש"י ז"ל והריב"ם ולכן רק בהא דר"ל דמוקי בנפולה מקשה רש"י ז"ל הא מועיל בדיקה, אמנם תירוצו של רש"י משום הקריבהו לפחתך הוא כנגד שיטת הירושלמי מר' אבין בשם ר' יוחנן דאם אין הטריפות ניכר מבחוץ ליכא משום הקריבהו לפתחך וכן תי' בלב אריה כאן שיטת הרמב"ם בפ"ב מהלכות איסורי מזבח ה"י שכ' בהמה שנולד בה אחת מהטרפות האוסר אותה באכילה אסורה לגבי מזבח ה"ה אומר הקריבהו נא לפחתך וכו' ותמה הכ"מ הא בגמרא מפיק ליה מקרא דאורייתא דמן הבקר להוציא את הטריפה עיי"ש ותי' בל"א דכאן קאי על טריפות הניכר מבחוץ ושם בהלכה י"ב קאי על טריפות שאינו ניכר מבחוץ דילפינן מן הבקר וכשיטת הירושלמי עיי"ש דפת"ח. וא"כ זאת כונת קושית הגמרא על ריש לקיש דלמה לא מוקי כר' ינאי בדרוסה ונרויח דלא יהיה קשה עליו קושית רש"י דמועיל בדיקה בנפולה ועי"ז מוכרחין לדחוק דיש איסור הקריבהו לפחתך גם באין ניכר הטריפות מבחוץ ודלא כירושלמי וכר' יוחנן רבי' מוטב לאוקמי כר' ינאי בדרוסת הזאב דאין מועיל בדיקה כנ"ל ומיושב קושית הכו"פ ז"ל עשר והבן:

יא והנה בתוס' ד"ה דרוסה שאמרו הקשו לשיטת רש"י דבודאי דרוסה לא מהני בדיקה א"כ הא דלקמן דמורי ביה רב מכפא עד אטמא והיינו ע"כ ודאי דרוסה דרב לא חייש לספק דרוסה עיי"ש וראיתי לש"ב הגאון בישועות יעקב יו"ד סי' נ"ז סק"א שכתב דדרוסת חתול בגדיים וטלאים הוי ספק דרוסה והיינו דלדעת האומרים ודאי דרוסה אין לו בדיקה אבל בחתול כשרואין שאין עליו ארס ה"ז מעיד שלא היה כח להטיל בו ארס כיון דבאמרי רברבי אף שהיא מין בהמה דקה אינו מטיל ארס. אף בגדיים וטלאים אין הדבר ברור שמטיל ארס ואולי לא היה כועס כ"כ עד שמטיל ארס ובזה הי' נראה דהא דקאמר שם רב מורי בענין הבדיקה מכפא ועד אטמא והקשו בתוס' לשיטת רש"י וריב"ם דאין בדיקה לודאי דרוסה ורב סובר דאין חוששין לס"ד א"כ איך משכחת בדיקה לרב ובזה אתי שפיר דדרוסת חתול בגדיים וטלאים פשיטא דאסור לרב כמו דמבואר בש"ס שם לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה בגו"ט והיינו כיון דרואין שעשה מעשה פשיטא דחוששין דיש ריעותא לפנינו ודוקא בהוא שוחק והן מקרקרין דאפשר דלא נגע כלל אבל בזה חוששין אף לרב אבל פשיטא דאם רואין שאין כאן ארס אפשר דלא דרס וכו' עיי"ש ולפ"ז מיושב שפיר קושית התוס' דאין לאוקמי כר' ינאי ובדרוסת חתול בגדיים וטלאים, דאי מיירי בגדיים וטלאים א"כ שוב חשיב כספק דרוסה ומועיל בדיקה וא"כ קושית רש"י דמקשה בנפולה הא יש עצה בבדיקה יהי' קשה גם בדרוסה ונצטרך לתרץ משום הקריבהו לפחתך, ומה נרויח באם ר"ל יתרץ כר' ינאי הא שוב קשה קושית הכו"פ דמוטב לתרץ בנפולה דאין מהצורך להעמיד הא דזבחים הכשירים שהי' בהם איזהו פעולה ומקרה מלהעמיד בדרוסה דמוכרח לאוקמי דגם בזבחים הכשירים היה בהם מקרה היינו נקובת קוץ כנ"ל והבן:

ידידו:

תוכן העניינים

שות בית יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה