שות בית יחזקאל· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן יג
לכבוד ידי"נ ש"ב הרב הגאון הגדול כש"ת מו"ה משה נחום שי' ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא:
אחדשכ"ת באה"ר קבלתי חיבוריו היקרים מנחת משה וברכת משה אשר שלח לי למנה למזכרת ידידות נצח ולאות כי עיינתי בספרים הנחמדים הנני לתת לפניו איזה חידושים הסובבים ושייכים לדבריו ואלה הם:
א
ראיתי בס' ברכת משה סי' י"ד אשר פלפל בדין איסורי הנאה אי מקרי שלי אציע לפניו אשר אמרתי בענין זה בש"ס ב"ק דף ע"א ע"ב ור' מאיר אמאי מחייב שוחט לעבודת כוכבים כיון דשחט בה פורתא אסרה אידך וכו' ולא דמריה קא טבח אמר רבא באומר בגמר זביחה הוא עובדה שור הנסקל איה"נ נינהו וכו' אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שמסרו לשומר וכו' סבר לה כר' יעקב דאמר אף משנגמר דינו החזירו שומר לבעלים מוחזר וכו' עיי"ש והנה בס' ים התלמוד לב"ק שם לש"ב הגאון החסיד ז"ל הקשה אמאי לא משני הגמ' בהא דשחט לע"ז כמו דמשני הש"ס לקמן גבי שור הנסקל הכא במ"ע כגון שמסרו לשומר וכו' ור"מ סבר לה כר"י וכו' וסבר לה כר"ש דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי ופרש"י נמצאת אף שאינו שוה כלום מ"מ גרם לו היזק דכל זמן שהשור קיים השומר פוטר בו ואם יאבד מחויב לשלם דמיו ע"ש ואף דהוא איסורי הנאה וכו' מ"מ כיון דיכול השומר לפטור א"ע בו ושפיר גרם לו היזק וא"כ בשוחט לע"ז נמי לישני דמיירי שהיה בבית שומר, וא"כ אף שבתחלת שחיטה נאסר בהנאה מ"מ היה השומר הזה יכול לפטור את עצמו בו וא"כ שפיר גרם לו היזק בגמר שחיטתו ולכך חייב לר"מ בדו"ה והוא קושיא גדולה אלי וצע"ג ועיי"ש במפרשי הים אות כ"ג לשאיריי הגאונים ז"ל תירץ יקר ע"ד הפלפול ולענ"ד לתרץ דהנה בס' הרלנ"ח בסוף תשובותיו בחי' כתובות וכן בס' מהר"ם שי"ף כתובות דף ל"ד ע"א הקשה בהא דמתרץ הגמ' הכא במאי עסקינן כגון שמסרו לשומר ואין להקשות מכי שחיט פורתא אפסדי' מיני' וא"כ כי טבח פורתא בשור הנסקל לא יוכל לומר הרי שלך לפניך ועיי"ש בהרלנ"ח שתי' דמוכרח דאף ששחט פורתא מצי למהדר ולומר הרי שלך לפניך וטעמו אינו מובן אמאי מצי למהדר והנה יש לומר דהתוס' בשמעתין ד"ה איסורי הנאה כתבו דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך ובאמת מוכרח כן מש"ס דמשני בשוחט לע"ז בגמר זביחה עובדה תיפוק לי' מכי שחט פורתא קני ושלו טובח ומוכרת דלא חשיב שינוי וכן הסכימו האחרונים ועיין בנתיבות סי' ש"ן סק"א כ' טעם כיון דלא נאסר בטביחה בגנב ולא קלקל מצי למהדר שכ' דהא דת' בתוס' דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך זה שייך בשחיטה כשירה כשמתחיל פורתא יכול להחזיר לבעלים ולומר להם ה"ש לפניך שעדיין לא אסרה בשחיטה והבעלים יכולים לגמור השחיטה ותהי' כשירה משא"כ בשוחט בשבת שבפורתא קמא חילל שבת ובפורתא קמא נאסרה משום מעשה שבת והתוס' בגיטין דנ"ג ע"ב כ' דכל היכא דאיכא היזק ואפי' הוא היזק שאינו ניכר למ"ד דשמי' היזק חשיב שינוי לקנות בכך א"כ ה"נ כיון דאסרה בפורתא קמא משום מעשה שבח והיזק ניכר הוא ודאי דחשיב שינוי לקנות בכך ובגמר שחיטה לאו דמר' קא טבח ופטור עכת"ד הנחמדים ועיקר קושיות הש"ס בע"ז מכי שחט פורתא אסרה וקלקלה לא מצי למהדר ובלא קלקל לא חשיב שינוי והרלנ"ח עצמו כתב דשינוי לא הוה בטביחה פורתא וכתב דאף דמקצת ראשונים סוברים דהוי שינוי נחתי למ"ד אא"א דבר שאינו שלו לכן צ"ל בטביחה פורתא דמיקרי שינוי לקנות ויוכל לאסור דבר שלו, אכן למ"ד אדם אוסר דש"ש י"ל דטביחה פורתא לא חשיב שינוי ואעפ"כ מצי לאסור, ויותר בשומר דהוי שלו מכח גורם לממון ויוכל לאסור, ויותר יש לומר לתוס' בשמעתין ד"ה בשלמא עכו"ם דיוכל לאסור דבר שאינו שלו במעשה רק לא במשתחוה, א"כ י"ל דכ"ע סוברים דלא הוי שינוי ואעפ"כ יוכל לאסור ופשוט ודבר זה נפתח מקורו בראשונים בתוס' ורלנ"ח וכן מוכרח בש"ס דלא חשיב שינוי כנ"ל (והנה ראיתי לדו"ז הגאון הצדיק מו"ה יוסף שמואל הלוי לנדא אבד"ק קעמפנא זצ"ל בעהמח"ס משכן שילה בנו של חמי זקיני הגאון בעל מעון הברכות זי"ע שכ' טעם לסברת התוס' דלא חשיב שינוי דבאמת טביחה גופא הוי שינוי לקנות דאהני מעשיו וכ"נ בב"ק דס"ח ע"א ובתוס' ד"ה מה טביחה, אכן בשינוי זה דטביחה אף דקני ל"ל שלו טובח דעל מעשה זה ושינוי זה דאהני מעשיו חייבה תורה ד' וה' ופשוט וכן נראה בנתיבות סי' שנ"ד, אכן עיקר דשחיטת פורחא קמא לא חשיב שינוי ונ"ל להכריח דעיין ברמ"א חו"מ סי' ש"ס ס"ו ואין מיקרי שינוי אא"כ נשתנה שם גזילה מכח השינוי ועש"ך שהחליט כן דלא חשיב שינוי מעשה רק כשנשתנה שם נמי ע"י מעשה וכ"כ מפורש בתוס' ב"ק דף צ"ג ע"ב ד"ה עצים ועשאן כלים דכל שלא נשתנה שם לא מהני ואף לים של שלמה שמחלק בשינוי גמור ל"צ שישתנה שם נמי רק בשינוי שאינו גמור מסכים דצריך שינוי שם ע"י מעשה (וכ"כ הגאון מברעסלא בס' פה"ב סי' כ"ד ענף ג' שראיתי עתה) וא"כ לפי"ז שחיטה פורתא אף דהוי שינוי לא קנה דלא נשתנה שם מחמת מעשה זו, ואף ליש"ש שחיטה גמורה הוי שינוי גמור ל"צ שינוי השם אבל שחט פורחא הוה רק שינוי שאינו גמור וא"כ בלא נשתנה שם עמה ברור דלא מהני וזה ברור לי דעת התוס' דשחיטה פורתא לא מהני, ועוד י"ל בשחיטת עור לבד בלא סמנים מצי להדרי ברי והוה שינוי חוזר ושחיטת סימנים דהוי שינוי לא מהני דעל שינוי זו עצמה חייבה תורה כנ"ל עכ"ל הזהב ולאשר כי חביבים עלי דברי דודים העתקתי דברי קדשו ובמק"א הארכתי בדין זה דשינוי מעשה אי בעי שינוי השם דדעת הטור והרמ"א שם דבעינן שישתנה גם שם הגזילה וכן נראה מהרב המגיד פ"א מה' גניבה ובס' תורת חיים חולק בזה וכ' שכן דעת הרמב"ם והמחבר כמבואר בש"ך חו"מ סי' ש"ס סק"ד והנה בקצה"ח שם סק"ה הקשה להסוברים דבעינן גם שינוי השם מהא דפריך בש"ס גיטין דנ"ג מהא דתנן גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל וכו' ופירשו התוס' דלמ"ד היזק שא"נ ש"ה חשיב כשינוי, ואי נימא דאפילו בשינוי מעשה כל שלא נשתנה שם הגזילה לא קנה א"כ אפילו למאן דאמר השא"נ ש"ה וחשיב לי' שינוי מעשה אכתי מצי אמר הרי שלך לפניך כיון דלא נשתנה שם הגזילה דמעיקרא לחם והשתא לחם והניח בצ"ע אכן לשיטת המהרש"ל ביש"ש ניחא די"ל דשיטת התוס' דדוקא בשינוי שאינו גמור בעינן גם שינוי השם אבל שם אי נימא היזק שא"נ ש"ה הוי כשינוי גמור ולא בעינן שינוי השם והבן ואכ"מ) עכ"פ היוצא לפי דברינו בררתי שיטת הראשונים דטביחה פורתא לא הוי שינוי לקנות ועיקר הטעם כהנתיבות שם ובע"ז דאסרה וקלקל לא יוכל לומר הרי שלך לפניך אבל גנב עצמו בשחיטה דלא אסרה ומותרת ושינוי לא הוי בשחיטה פורחא ומצי למהדר, וא"כ בשור הנסקל דבלא"ה לא שוה מידי א"כ אף דשחט פורתא מצי למהדר הרי שלך לפניך דלא קלקלה דבלא"ה לא שוה מידי ושינוי לא הוה, וזה דדייק הש"ס רק בע"ז להקשות מכי שחט פורתא דאסר ולא מצי למהדר אבל בלא קלקול מצי למהדר ושפיר מיושב קושית המהר"ם שי"ף ז"ל ושפיר כ' הרלנ"ח בשור הנסקל מצי למיהדר אף בשחט פורחא וכן בגנב דלא קלקל בשחיטה כגון דהי' שחיטה המותרת, ועיקר פרכת הש"ס לאו דידי' קא טבח ומשני כר"י וכר"ש:
ולפי"ז יצא לנו דכוונת קושית הגמ' בשוחט לע"ז מכי שחט פורתא אסרה ולכך לא יתחייב כיון דהוי איסורי הנאה ולא הוי של בעלים רק דכוונת הגמ' הי' להקשות כיון דשחט פורתא אסרה איסור הנאה וכיון דקלקל בשחיטת פורחא ואסרה שפיר הוי שינוי מעשה לקנות, ולאו דמריה קא טבח רק שלו הוא טובח דהא באמת הקשו בתוס' בשמעתין דמה בכך דלאו דמריה קטבח הא כל טובח נמי לאו דמריה קטבח דמכי שחט בה פורתא קנייה בשינוי מעשה ותי' דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך וא"כ כבר פירש והאיר לנו הנתיבות שם דכוונת התוס' דווקא באם השחיטה הוא שחיטת היתר אבל בשוחט בשבת שפיר הוי שחיטה פורתא שינוי מעשה לקנות כיון דאסר וקלקל ע"י מעשה שבת וא"כ כאן בשוחט לע"ז דהוי איסור הנאה וקלקל בשחיטה שפיר ע"י שחיטה פורתא הוי דידי' ולא דמריה קטבח כיון דקנה בשינוי מעשה ע"י שחיטת פורתא ולפי"ז יבוא על נכון הא דקשה לכאו' לשיטת הראשונים דאיסורי הנאה הוי שלו ומיקרי לכם רק דהוי כאינו ברשותו וכ"כ בקצה"ח סי' ת"ו סק"ב בשם שו"ת הריב"ש סי' ח"א וכ"כ הרשב"א בסוכה באתרוג של ערלה דחשיב לכם ומשום דאית ליה בעלים אע"ג דאסור בהנאה וכ"מ בש"ס גיטין דף כ' ע"א שלחו מחם כתבו על איסורי הנאה כשר אף דגט צריך להיות של הבעל ועיין בש"ע אהע"ז סי' ק"כ (איברא דברש"י פסחים ד"ו ע"ב שכ' ולאו ברשותי' קיימא אינו שלו משמע דאיסורי הנאה לא מיקרי לכם וכ"מ ברש"י סוכה דל"ה ע"א, וי"ל דבסברא זאת חולקים בירושלמי בריש קידושין אי כתב גט על איה"נ דמ"ד כשר סובר דאיה"נ הוי שלו ומאן דפוסל סובר דלא הוי שלו ועיין בזה בשו"ת הרשב"א סי' קע"ח ובסי' תר"ב ובבעה"ת שער מ"ו סי' ב' וביש"ש פ' הגוזל קמא סי' ס"א ובהר"ן ע"ז דף מ"ג ע"א ובמשל"מ פ"ה מה' אישות ובמחנה אפרים ה' זכי' מהפקר סי' ד' ובשו"ת דו"ז עטרת חכמים חו"מ סי' כ"א בהשמטות ובאבני מילואים סי' כ"ח סקנ"ה ובשו"ת נוב"י מה"ת חאו"ח סי' ס"ג ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' ק"פ ובשו"ת ברית אברהם חאו"ח סי' כ"ה ובשו"ת תועפת ראם חאו"ח סי' י"ב ט"ו ובשו"ת שואל ומשיב מהד"ב ח"ב סי' נ"ט ובאמת יש לדבר בזה מש"ס דילן בסוגיא זו אף מעשה שבת אסור בהנאה ח"ל לכם שלכם יהא וכן מהא דפסחים דכ"ג דאיתא שם להתיר בהנאה מדכתי' לכם שלכם יהא עיי"ש וכבר הי' לי בזה משא ומתן של הלכה בתשובתי ליד"נ ש"ב הגאון מ' ארי' ליב שי' ברודא ראבד"ק לבוב ואכ"מ) א"כ מה מקשה הגמ' איסורי הנאה הוא ולא דמריה קא טבח הא גם איסורי הנאה הוי דמריה דהא איסורי הנאה הוי לכם רק דאינו ברשותו וראיתי שרמז על זה בהגהות הרש"ש בשמעתין בש"ס ד' ווילנא אכן לפי דברינו אין כוונת הש"ס להקשות דלא יהי' חייב בשוחט לע"ז משום דהוי איסורי הנאה ולא הוי דבעלים רק הכונה כיון דשחט פורתא אסרה בהנאה וא"כ הוי שינוי לקנות ודידי' קא טבח (ובמק"א בחידושיי פירשתי גם הקושי' בשור הנסקל בהא דלאו דמריה קא טבח ואכ"מ) והבן:
וא"כ מיושב שפיר קושית הים התלמוד דדוקא בהא דשור הנסקל משני הגמ' כגון שמסרו לשומר כיון דשם לא הי' הקושיא מטעם דשחט פורתא דהא שם לא הוי שינוי לקנות כיון דלא קלקל מידי דגם מקודם לא הי' שוה מידי והי' איה"נ כנ"ל רק דהקושיא הי' שלא יתחייב כיון דהיא איסורי הנאה ולא אפסיד לי' מידי ע"ז שפיר מתרץ הגמ' כגון שמסרו לשומר ונגד השומר שפיר אפסיד דהא הי' יכול לומר הרי שלך לפניך גם בנגמר דינו ובאיסה"נ, אבל קודם בשוחט לע"ז דקושית הגמ' הי' שהשוחט פורתא קנה בשינוי ושלו הוא טובח א"כ אין לתרץ בשמסרו לשומר דהא גם נגד השומר דהוי דידי' מטעם דבר הגורם לממון שפיר קנה השוחט ע"י שינוי מעשה כיון דבשחיטת פורתא נאסרה וקלקל הדבר שפיר מיקרי שינוי מעשה כנ"ל. ולכך מוכרח הגמ' לתרץ באומר בגמר זביחה הוא עובדה וכיון דלא נאסרה בשחט פורתא לא הוי שינוי לקנות כתירץ התוס' דבשחיטה של היתר לא מיקרי שינוי, שוב ראיתי בשו"ת בשמים ראש סי' כ', ובס' אור תורה ת"ג: ידידו ש"ב: