שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה
יו"ד · סימן נה
שוכ"ט לכבוד ידידי הרבני המופלג חו"ש כש"ת מו"ה זאב וואלף כ"ץ ני' מיושב סלאטפינא:
מכתבו קבלתי וכו' על הא שהקשה במס' נדה משנה א' בדברי הברטנורה ד"ה מעל"ע במה שהקשה התוס' על לשון להוסיף וכו' ותירץ התוס' חדשים וז"ל ואפשר לומר דה"א אפי' להוסיף על מעל"ע כגון שבדקה עצמה אתמול בצהרים לאחר תשמיש ובערבית ושחרית שלאחרי' לא בדקה ובצהרים בדקה ומצאה טמאה וה"א דמטמי' לה משחרית אף שהיא יותר ממעל"ע משום דהשה' ולא בדקה כתקנת חכמים וגם הפסד מועט היא וכדקאמרי' לקמן דף ה' קמ"ל דלא חלקו חכמים ולאפוקי מדעת המנהיר שהביא המל"מ פ"ג מה' משכב ומושב ה' ד' והקשה מעלתו אמה שכתב דהשה' ולא בדקה כתקנ"ח דהא בדיקה דלאחר תשמיש הוא מתיקון חז"ל כמבואר בגמ' ד' ה' ע"א. והנה עפ"י פשוטו בודאי דברי התו"ח תמוהים מאד דהלא הוא מבואר בפי' במשנה דהמשמשת בעדים ממעטת ע"י מעל"ע וע"י מפקידה לפקידה והיינו העד שלאחר התשמיש הרי היא כפקידה וא"כ חזי' דבדיקה דלאח"ת היא כמו בדיקת שחרית דהיא כפקידה ואם נדחק ונאמר דהאי דלאחר תשמיש הוי כוונתו לאחר ששימשה בצהרים אזי הי' א"ש אמנם זהו דוחק גדול להעמיס בדבריו אמנם לדידי יש תמוה גדולה מזו בדברי רש"י ז"ל בהמשנה דקתני המשמשת בעדים ה"ז כפקידה וכו' פירשיז"ל שבדקה עצמה בעד דהיינו בסדין קודם תשמיש ולאחר תשמיש ה"ז כפקידה וממעטת ואם ראתה דם אח"כ בבדיקת ערבית והיא שמשה בצהרים בעדים לא מטמאי' טהרת דמבדיקות שחרית עד תשמיש שהרי קודם תשמיש בדקה עצמה ומצאה טהורה וליכא למימר מקמי הכי הוי אלא הנך מתשמיש ואילך טמאות עכ"ל ומבואר מדבריו ז"ל דעד דקודם תשמיש ג"כ ממעטת ע"י מפקידה לפקידה ולקמן ד' ה' ע"א אמר ר"י אמר שמואל עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה וכ"פ כוותי' הרמב"ם ז"ל משום דכן מסיק שם בסוגיות הגמ' ואיך כ' רש"י ז"ל דעד שלפני תשמיש הוי כפקידה ואין לומר דרש"י ז"ל סובר דהא דקאמר דאינו ממעט כפקידה דהיינו שימעט ע"י מעל"ע אבל מפקידה ממעטת דהא רש"י ז"ל מפרש אהא דאינו ממעט ע"י מעל"ע וע"י מפקידה לפקידה ולפי דעתי זה צע"ג ליישבו ועד כען בחפזי לא מצאתי שיעמדו ע"ז מפורשי הש"ס. ולדחוק ולומר שרש"י ז"ל מפרש כפשטי' של המשנה שלא כפי מה דמסיק סוגיות הגמ' זה אין הדעת סובלת, והי' עולה על דעתי ליישב דהנה בדף ד' ע"ב מסיק הגמ' אהא דקתני כל שיש לה וסת די' שעתה דמיירי דוקא בשעת וסת הוא די' שעתה אבל שלא בשעת ווסת' אליבא דכ"ע אינה די' שעתה והתוס' כתבו שם בד"ה כל אשה דמשו"ה קתני המשמשת בעדים אחר כל אשה שיש לה וסת ד"ש משום דקמ"ל אע"ג דיש לה וסת ודי' שעתה אפ"ה צריכה לשמש בעדים יע"ש והטעם דעד דקודם תשמיש אינו כפקידה אמר ר' קטינא דמתוך שמהומה לביתה אינה מכנסת לחורין וסדקין. ומעתה נוכל אפשר לומר דזהו דוקא בשעת וסת דכיון דצריכה להפריש סמוך לוסתה ולזה היא מהומה לביתה אבל שלא בשעת וסתה ודאי אינה מהומה לביתה ולזה אז אפי' עד דקודם תשמיש ממעט כפקידה ורש"י ז"ל אתי זאת להשמיענו דשלא בשעת וסת גם עד דקודם תשמיש ג"כ ממעט כפקידה ולזה פי' בהמשנה כפשטה גם על עד דקודם תשמיש ועוד יותר כי בדיקת עד שלאח"ת נוכל לומר להיפוך דדוקא בשעת וסתה הוי בדיקה חשובה למעט אבל לא שלא בשעת וסתה דהנה הגמ' דהי' הו"א לומר דעד שלאח"ת אינו ממעט משום דשמא תראה טפ"ד כחרדל ותחפנה ש"ז וקמ"ל דל"א כן. ומעתה נוכל לומר דהא דל"א כן ז"ד בשעת וסתה משום דדי' שעתה משא"כ שלא בשעת וסתה שפיר חיישי' להא דשמא תראה ט"ד כחרדל ותחפינה ש"ז ואינו ממעט וא"כ יותר שכיח דעד דקודם תשמיש ימעט מעד שלאח"ת דעד שלאח"ת אינו ממעט אלא בשעת וסתה ועד דקודם תשמיש ממעט שלא בשעת וסתה שהוא הרבה זמן מרובה מבשעת וסתה דהוא אינו אלא זמן מועט ולזה שפיר מפ' רש"י ז"ל במתני' כפשטי' על עד דקודם תשמיש דהיינו שלא בשעת וסתה דהיא שכיח יותר ולא על עד שלאחר תשמיש שאינו אלא בשעת וסתה דאינו שכיח כ"כ כיון שהוא זמן מועט כנ"ל וא"ש:
ולפי"ז יהי' ממילא מיושב דברי התוס' חדשים דקאמר דעד דלאח"ת אינו ממעט היינו שלא בשעת וסתה דאז חיישי' שמא ראתה ט"ד כחרדל ותחפינה ש"ז כנ"ל אמנם מסתימת לשון המשנה והגמ' משמע דאין חילוק בין בשעת וסתה או שלא בשעת וסתה לענין זה שתהא העדים ממעטי' ע"י מפל"פ וע"י מעל"ע ועדיין דברי התו"ח אינם מיושבי' והגם שעל דברי התוס"ח אין אנו מחוייבים למשכוני נפשין כי יוכל להיות שלא נקט האי לישנא דלא"ת בדוקא רק סירכא דלישנא נקיט או שהוא לגמרי טעות הדפוס אבל דברי רש"י ז"ל מחוייבים אנו ליישב שלא יהי' תמוהים:
וע"כ נלע"ד ליישב בעזה"י באו"א דהנה רש"י ז"ל פי' במתני' אהא דקתני ומפקידה לפקידה ממעטת ע"י מעל"ע שאם הי' זמן מפל"פ מועט מזמן מעל"ע הולכין אחריו להקל וכו' כדאמרי' לקמן במתני' פעמים צריכה להיות בודקת שחרית וביה"ש וכו' וכ' ע"ז המהר"ם לובלין ליישב מה צריך רש"י ז"ל להביא מתני' דלקמן הי"ל לפרש לפי דרכו שאם הי' הזמן מפל"פ קצר מזמן מעל"ע כגון שבדקה עצמה תוך מעל"ע ומצאה עצמה טהורה ממעט ע"י מעל"ע ונראה דס"ל לרש"י ז"ל דאם נזדמן שבדקה עצמה תוך מעל"ע בהזדמן אותה בדיקה אינה ממעטת ע"י מעל"ע כ"א דוקא אותה בדיקה עצמה שחרית וערבית שאז מדקדקת בבדיקה יפה כיון שתקנת חכמים הוא משא"כ בבדיקה אחרת ולכך הביא מתני' דלקמן שתקנת חכמים הוא עכ"ל יע"ש והיא היא דעת המנהיר שמביא המל"מ פ"ג ממשכב ומושב ה' ד' והחת"ס בחיו"ד סי' קפ"ז הקשה ע"ז דמה"ת לומר דלא דקדקה יפה יע"ש ולכאו' מהא דאמרי' דעד קודם תשמיש אינה ממעט כפקידה משום דמהומה לביתה אינה מכנסת בחורין וסדקין וא"כ משמע דכמו כן כל היכא דאינה ממעטת כפקידה הוא מטעם שאינה מדקדקת יפה כדברי המהר"ם לובלין הנ"ל והגם שיש לחלק ולומר דדוקא גבי בדיקה דעד דקודם תשמיש שהיא ג"כ מתיקון חז"ל צריכה לזה שאינה מדקדקת יפה אבל לא לשאר בדיקת עכ"ז נלע"ד ליישב דברי המהר"ם לובלין דהנה בד' ה' בתוד"ה השתא פי' השתא מעל"ע דפשעה ולא בדקה שחרית כי בדקה ערבית ומצאה טמאה בדיקה צהרים מועטת דלא מטמאה מעל"ע כ"ש כשבדקה שחרית ולא פשעה כלום דממעטת דלא מטמאה משחרית עכ"ל יע"ש:
ומעתה לפי"ז נוכל לומר דהיכא דלא בדקה שחרית ובדקה בצהרים ומצאה טהורה בזה לא סמכי' אבדיקתה למעט מפקידה דהיינו מבדיקה דערבית שלפני' שבדקה עצמה ומצאה עצמה שחרית כתיקון חז"ל אמרי' דגם עכשיו בצהרים לא היתה מדקדקת בבדיקה יפה ולזה אינה ממעטת ע"י מעל"ע וע"י מפל"פ ול"ק קו' החת"ס הנ"ל וא"ש. ולפ"ז ממילא שפיר נוכל לסמוך על דברי בעל עבודת הגרשוני שהביא החת"ס בחיו"ד סי' קפ"ז שמיקל גבי אשה שבדקה עצמה לילך לבהכ"נ וביום הפסקת טהרה הפסיקה וספרה ובתוך ג"י מצאה כתם ויש לה במה לתלות וסד"ט מביא ראי' להחמיר ממהר"ם מלובלין הנ"ל דזהו לא חשיבה בדיקה. ולפי הנ"ל אין ראי' כיון שלא פשעה מקודם לכן כנ"ל וא"ש. ומעתה לפי"ז נוכל לומר ג"כ דרש"י ז"ל סבר דהא דאמרי' דעד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה משום שמהומה לביתה אינה מדקדקת יפה ז"ד ג"כ היכא דפשעה קודם לכן ולא בדקה עצמה שחרית שלפני' אזי שפיר אמרי' כיון דחזי' דפשעה קודם לכן מסתמא גם עכשיו אע"ג דבדקה עצמה בשחרית שהיא תיקון חכז"ל עכ"ז כיון שיש לחוש שמהומה לביתה אמרי' דלא בדקה עצמה כהוגן ולזה אינה ממעטת לא ע"י מעל"ע ולא ע"י מפל"פ דכמו כשבדקה עצמה אחר בדיקת צהרים שעה או שתים ומצאה טמאה הוא טמאה למפרע עד בדיקת הערבית שלפני' שבדקה עצמה כתיקון חכז"ל דאז הוי פקידה שלה וזהו שפי' רש"י ז"ל דאינו ממעט ע"י מעל"ע וע"י מפל"פ אבל היכא דבדקה עצמה שחרית כתיקון חז"ל ובצהרים בדקה בעד שלפני תשמיש דאז בודאי ממעטת הפקידה כיון שלא פשעה מקודם לכן אזי בודאי סמכי' על בדיקתה ולא חיישי' על הא דמהומה לביתה ולזה שפיר פירש"י ז"ל במתני' בד"ה הרי זו כפקידה ואם ראתה דם אח"כ בבדיקת ערבית והוא שמשה בצהרים בעדים לא מטמאינן טהרות דמבדיקת שחרית עד שחרית שהרי קודם תשמיש בדקה עצמה ומצאה טהורה והיינו כיון שלא פשעה ובדקה עצמה בשחרית ולזה הוי אח"כ בצהרים עד שקודם תשמיש כפקידה למעט ע"י מפל"פ וא"ש דברי רש"י ז"ל:
ומעתה אם אנו רוצים ליישב גם דברי התוס' חדשים נוכל לומר דהן אמת שהעד לאחר התשמיש הוא נחשבת לבדיקה יפה אע"ג דפשעה מקודם לכן משום דנוכל לומר דעכשיו עשתה חשובה אבל כשהיא פשעה לאחר הבדיקה דהיינו שבדקה עצמה בעד שלא"ת בצהרים ואח"כ לא בדקה עצמה ערבית ושחרית רק בצהרים ומצאה טמאה אזי לא חשיבה הבדיקה דעד שלא"ת בצהרים דאתמול לפקידה כיון שפשעה אח"כ כן הי' הו"א לומר וזהו דאשמעי' הרב הברנונורה דלא אמרי' כן להוסיף על מעל"ע וא"ש:
אמנם מה שהקשה מעלתו עוד אדברי תוס' חדשים דהא אפי' כשלא בדקה את עצמה כלל אתמול בצהרים לא מטמאינן לה למפרע מצד קנס יותר ממעל"ע וכי מפני שבדקה א"ע יהי' גרוע זה נוכל ליישב שפיר דאיירי שבדקה א"ע בצהרים שני' כשמצאה טמאה בשעה או שתים קודם של בדיקת צהרים הראשונה דאתמול ואז אם הי' הבדיקה הראשונה בדיקה חשובה שהיא כפקידה והיתה ממעטת ע"י מעל"ע בשעה או בשתים. ומעתה לפ"ד המהר"ם מלובלין דאינה נחשבת לפקידה ואינה ממענות ע"י מעל"ע ולזה גם כאן דאנו צריכין לטמא למפרע עד הבדיקה של צהרים דאתמול אמנם הבדיקה של צהרים דאתמול אינה ממעטת מבדיקה דשחרית ולזה הו"א גם עכשיו שנטמא למפרע עד בדיקת שחרית כמו לגבי כל בדיקות צהרים ולהוסיף על מעל"ע ולזה אשמעי' דאין להוסיף על מעל"ע כלל בשו"א תה נוכל לומר דבדקה עצמה אתמול בבדיקה סתם בלא בדיקות עד אחר תשמיש רק בהאי גוונא דאיירי המהר"ם מלובלין וא"ש. כ"ז כתבתי בחיפזון גדול לפרקים ועשיתי הרבה הפסקות בנתיים מחמת טרדותי המרובים::