אור ברסלב
שות בית היוצר או"ח › סימן מז

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

או"ח · סימן מז

סימן מו

שפעת ברכה והצלחה ומזל טוב לכבוד אהו' תלמידי חביבי ידידי כנפשי ה"ה הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה הרוממת החריף ובקי כש"ת מו"ה שאול פריעד כ' ויזרח לנצח בנאצנאוויטש יע"ש:

שמחתני בבשורה טובה וכו' ודברי הפרישה באוה"ח סי' רצ"ח דפסק הטור דבמו"ש אם רובם עכו"ם אין מברכין על האור ומחצה ע"מ מברכין וכתב הפרישה וז"ל הכא לא שייך לומר להתיר אפי' אם רובם עכו"ם אם ישראל אחד קבוע ביניהם מטעם דכל קבוע כמחצה ע"מ דמי לפי שלא אמרינן כך אלא בדבר שפירש מן הקביעות או שלקח עכו"ם או ישראל א' מן הקביעות כמי גבי ט' חנוית לאפוקי הכא לא פירש כלל עכ"ל ותמהת הא אי פירש אדרבה אמרינן כל דפריש מרובא פריש כדי לברר דברי הפרישה אעתיק דברי השעה"מ בה' מגילה פ"א הלכה י"א וז"ל י"א עיר שהוא ס' וכו' כתב הר"ן בפ"ק דמגילה ח"ל ולענין עיירות המסופקים אם הם מוקפות חומה מימות יב"נ או לא הורו הגאונים שהולכים בהם אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה וכו' והב"י סי' תרפ"ח כ' בשם מוהר"א בתוך דבריו וז"ל ומינה נשמע לענין קריאת המגילה דסתם עיר וכו' דלא בא לכלל ספק כלל אין קורין בה אלא בי"ד בלבד שהוא זמן קריאה לרוב העולם וכו' ובס' מ"ק תמה עליו דהא קיי"ל דכל קבוע כמעמ"ד ובס' לשון למודים חאו"ח ס"ס רמ"ג תי' ע"ז דלא אמרינן כגון עיירות דבאפי נפשי' קיימו אזלינן בתר רובא ודמי לבשר הנמצא דאמרי' כל דפריש מרובא פריש עכ"ל יעיי"ש וכמו כן המה דברי הפרישה שכתב דלא אמרינן קבוע כמע"מ אלא בדבר שפירש וכוונתו ג"כ היכא דפירש בפנינו ע"י לקיחת העכו"ם או ישראל א' מן הקביעות כמי גבי ט' חניות לאפוקי היכא דלא פירש כלל דהיינו שהספק במקום הקביעות כדברי הלשון לימודים הנ"ל ושפיר מבואר דברי הפרישה הנ"ל שהוא לגמרי כדברי הלשון למודים הנ"ל וא"ש:

והגם דלפום ריהטא יש לחלק דשם לא הוי הספק רק במקום הקביעות ולא חוץ למקום הקביעות משא"כ בדברי הפרישה הוי הספק על האור שלא במקום הקביעות אך זה אינו דהנה הב"י כתב שם באו"ח סי' רצ"ח בשם הרא"ש בפ' משילין דף ל"ט גחלת של עכו"ם אסורה והשלהבת מותרת ובירושלמי מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת והא דאסרינן לברך אשלהבת דע"ג ואע"ג דשרי' משום דיש עמה גחלת ואעפ"י שאין הברכה אלא על השלהבת עכ"ל יע"ש וא"כ לפי"ז דאין האיסור הבא מן האור של השלהבת רק מחמת הגחלת וא"כ כל הספק היא על הגחלת והגחלת הוא במקום הקביעות ושם לא שייך לומר קבוע כמעמ"ד כנ"ל וא"כ שפיר מבורר דברי הפרישה שהוא כדברי הלל"מ הנ"ל וא"ש:

והשעה"מ הנ"ל הקשה על דברי הלשון למודים הנ"ל וז"ל וק"ל עליו ממ"ש הר"ש ז"ל בסוף ס' כריתות והביאו הרב בפר"ח חיו"ד סי' ק"י ס"ק י"ג ח"ל ובהכי ניחא מה שמקשין העולם יאסור כל העולם בחרישה ובזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמאי דפרישית ניחא כיון דלא ידעינן היכן נ"א לא שייך לומר קבוע יכו' יעי"ש הרי דאע"ג דהתם נמי כל שדה ושדה באפי נפשי' האי ולא יצא מתוך הקביעות ואפ"ה ס"ל להר"ש דמקרי קבוע עכ"ל יע"ש ונלעע"ד דהנה הס' כריתות מסיק שם וז"ל אבל אי ידעינן מקומו אמינא כי הנזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מני' אי משאר עלמא אסור עכ"ל יע"ש שהפר"ח הנ"ל מביאו ומעתה לפי דבריו איכא ב' איסורין בנחל איתן הא' החרישה והזריעה והב' אם נחרש ונזרע הזריעות אסורים ולזה על האיסור הא' מהחרישה והזריעה וודאי היינו יכולים ליישב כדברי הלשון למודים דמשום שהספק הוא במקום הקביעות לא אמרינן בי' כל קבוע כמע"מ דמי אבל על איסור הזריעות שכבר נלקחו מהשדה והמה בבית בזה לא הוי הספק במקום הקביבות רק לאחר שנפרש מן השדה וא"כ הי' ראוי' לומר גבי' קבוע ולזה הוצרך הר"ש לומר הטעם משום שהנחל איתן אינו ידוע מקומו ולזה לא נקרא קבוע לזה גם הזריעות מותרות וממילא נוכל לומר דגם הר"ש ס"ל כדברי הלשון למודים דהיכא דהוי הספק במקום הקביעות לא אמרי' קבוע רק משום הזריעות דלא הוי הספק במקום הקביעות הוצרך הר"ש לומר הטעם משום דמקום הנחל אותן אינו ידוע לא מקרי קבוע וא"ש:

והגם דלדברי ההפלא"ה דהיכא דהוחזק הרוב אזלינן אחריו אפי' היכא דלא אזלינן בתר רובא וא"כ כאן נמי נוכל לומר דכיון דאנחנו מותרים לחרוש ולזרוע משום דהוי הספק במקום הקביעות וממילא הוחזק הרוב ולזה גם הזריעות מותרות הנה כ"ז א"ש היכא דישראל חורש וזורע אבל היכא דעכו"ם חורש וזורע לא הוחזק הרוב מחמת החרישה והזריעה וא"כ אזי ראוי' להיות הזריעות אסורות לפי דברי הפר"ח הנ"ל שמבאר הטעם דזריעות אסורות משום לא תאכל כל תועבה ורש"י ז"ל מפרש בחולין דף קמ"ד ע"ב דכל מה שאסור מחמת דנעשה בו תועבה אסור בכל ענינים בין שבא בעבירה בין שלא בא בעבירה כגון ע"י קטן או עכו"ם וכו' יע"ש ולזה הוצרך הר"ש לומר הטעם דלא שייך קבוע בנ"א משום שאינו ידוע מקומו כדי להתיר אפי' הזריעות שנעשו ע"י חרישה וזריעה דעכו"ם ויוכל להיות דשפיר סובר הר"ש כדברי הלשון למודים הנ"ל וא"ש:

ולפי דברי הלשון למודים הנ"ל ולפי מה שבארנו שהוא ג"כ דבר' הפרישה הנ"ל נוכל שפיר ליישב הקו' המפורסמת שמביא שם הפר"ח הנ"ל דהא סנהדרין קבועין הן בלשכות הגזית ואזלינן בתר רובא ותי' שם הפר"ח בשם המהרי"ק מהמרדכי דדיבור דנפיק מפומי' נייד והו"ל ככולהו ניידי אין כאן קבוע ומשו"ה אזלינן בתר רובא וכו' עיי"ש ולפי דברינו הנ"ל ממ"נ שפיר מיושב אי אמרינן דדיבור הוי נייד ודאי שפיר מיושב כנ"ל ואי אמרינן דדיבור ל"ה נייד ג"כ שפיר מיושב לפי הנ"ל דכיון דהוי הספק במקום הקביעות לא מקרי קבוע ואזלינן בתר רובא וא"ש. דברי אוה"נ הכותב בחפזון מחמת טירדות המרובים ועוד חזון למועד בעה"י:

הק' יואל צבי ראטה חופ"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה