אור ברסלב
שות בית היוצר או"ח › סימן מה

שות בית היוצר· רבי יואל צבי ראטה

או"ח · סימן מה

סימן מד

שפעת חיים וברכה לכבוד אהו' ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות כש"ת מו"ה אברהם פאלאק גי' מעיר הערמאנשטאדט

כתבו הגיעני והנני ממהר בכל מה דאפשר להשיבו על המוקדם ומה שנלענ"ד בענין ספיקותיו אשר נועץ עמי הספק הא' בענין אמירת קדיש לאחר י"א חדשים כי מעלתו שמע בבירור גמור מאביו הצדיק ז"ל שהכתב סופר ז"ל לא פסיק מלומר קדיש על אביו החת"ס זצוק"ל עד י' או י"ב ימים קודם י"ב חודש וע"כ ספוקי מספקי לי' למעלתו ג"כ אם לעשות כן. כי הא דמבואר ביו"ד סי' שע"ו ברמ"א שאין לומר אלא י"א חדשים היינו לאפוקי שלא לומר י"ב חדשים שלימים כמבואר הטעם שלא יעשו אביהם רשעים. אמנם כבר ראה מעלתו שבס' מ"א להגאו' מוהר"ז מרגליות זצ"ל בדיני קדיש בשער ד' אות ב' דאין לומר ק"י אחר הי"א חדשים אפי' יום א' ובשער ג' אות י"ג מביא באלף למטה בשם הכנ"י שכ' הטעם דכיון שפוסק בסוף י"א חודש שלא יחשב אביו רשע צריך שלא יכנוס אפי' יום א' לחודש י"ב דיום א' בחודש חשיב חודש והוי כמחזיקו ברשע וגם הביא בשם המקובלים שיש שנידון פעם א' בחודש והוא בעצמו אמר הטעם דכיון שכבר כלו י"א חדשים והוא אומר קדיש עדיין מאן מפיס וי"ל היום יגמור החודש כלו וכן לא יעשה עכ"ל יע"ש. ועכ"ז עדותו נאמנה אצלי כי כמדומה לי שגם אנכי שמעתי מאביו הצדיק כנ"ל ואפשר לומר שאביו החת"ס זצ"ל צו' לו כן לפני מותו ולזה לא נחשב זה לאביו זצ"ל לבזיון שיהי' נראה בזה כמחזיקו ברשע ח"ו כיון שהוא עצמו צו' לו כן לפני מותו כמבואר בחת"ס בחלק ששי בלקוטי שו"ת בתשובה ל"ז בשם הרשב"א שכיון שגילה דעתו ורצונו הוא כבודו להקבר במקום אבותיו מותר לפנותו דאין כאן בזיון כיון שגילה דעתו שזהו כבודו להקבר במקום אחר ממילא אין כאן בזיון וניוול כלל בפניו עכ"ל יע"ש. ומעתה לגבי מעלתו נמי אם הי' נראה מדברי אביו זצ"ל שרצונו בכך וניחא לי' בזה אזי בודאי יוכל לעשות כמו שעשה הכתב סופר זצ"ל:

אמנם כ"ז הוא אם הטעם הוא דמחזיק אביו ברשע הוא מטעם בזיון אזי שפיר נוכל לומר כנ"ל. אך לפענ"ד הי' נראה דהטעם הוא שלא יעורר עליו ח"ו את הדין דבאיתערותא דלתתא נתעורר איתערותא דלעילא דכשמעוררין זכות מלתתא נתעורר ג"כ לעילא זכות וכן ח"ו להיפך ולזה אמרו ז"ל לעולם הוי דן את כל אדם לכף זכות כי בזה מעוררין ג"כ למעלה עליו זכות. ומעתה אם יהי' מחזיקו ח"ו לרשע אזי גם לעילא יתעורר ח"ו עליו דינים בי יוכל להיות שעד עתה הניחו לו שהי' לו מליצי יושר שהי' מלמדין עליו זכות מחמת האיתערותא דלתתא שהי' משבחים אותו תמיד לכף זכות וכעת ע"י שיאמר עליו ק"י אפי' יום א' לאחר י"א חודש יהי' מחזיקו ברשע ח"ו ויעורר עליו לחפש ולבדוק אחריו הדק היטב וכ"ת א"כ להפטיר ולהתפלל ג"כ לא יהי' רשאי מהאי טעמא אך זה אינו נראה כ"כ שהוא עושה משום אביו שבלא זה ג"כ הי' מפטיר ומתפלל וז"פ. ועכ"ז עדיין צריך טעמא דלמה לו להפטיר ולהתפלל יותר ממה שהי' רגיל ולהכניס אפי' בספק ספיקא דאחזקת רשע ח"ו ויותר הי' טוב להיות בשב ואל תעשה אך לפי מה שכ' הס' חסידים סי' מ"ז משפט הרשעים בגיהנם י"ב חדשים בלבד ואחר הי"ב חדשים דנין לאדם בפרעניות שאינן קשים כ"כ כמו הי"ב חדשים. והמדרש תלפיות מביאו באות ג' וכ' אח"ז שראה בכתב שאחר צאתו האדם מגיהנם ונכנס בג"ע עדיין דנין אותו על איזה דברים ומורידין אותו ממדרגתו אשר הוא דר שם בג"ע ולפעמים מחייב הדין להוציאו חוץ מג"ע יום א' או יומים או חודש או ימים ויש דינין שדנין אותו שיקבל עונשו שם בתוך ג"ע עכ"ל. ומעתה לפי"ז משמע דאפי' מי שאינו רשע ופטור מדיני גיהנם עדיין יוכל להיות שיש עליו שארי דינים חוץ מגיהנם ואפי' כשכבר נכנס לג"ע רק על אלו הדינים לא נתקן לומר קדיש יתום שק"י לא ניתקן רק להצילו מדינו של גיהנם כמבואר בלשון הש"ע ולזה לאחר י"א חדשים אין ראוי' לומר ק"י כיון שיהי' נראה שהוא צריך לפדותו מגיהנם וממילא יחזיקו עי"ז ברשע ח"ו אבל להפטיר ולהתפלל בודאי צריך גם לאחר י"א חודש כדי לפדותו משאר דינים הנ"ל שהם חוץ לגיהנם ובזה אינו מחזיקו ברשע וא"ש ובזה שפיר מיושב קו' הטו"ז בסי' ר"מ ס"ק י"א אהא דקאמר בש"ע בתוך י"ב חודש צריך הבן לומר כשמזכיר שם אביו הכפ"מ פירש"י עלי יבוא כל דבר רע הראוי' לבוא על נפשו אבל לאחר י"ב חודש כבר קבל מה שקיבל וכו' וק' ע"ז ממה שכ' רמ"א שאין לומר קדיש יותר מי"א חדשים שלא להחזיקו כרשע ולמה יחתום כאן הכ"מ כל י"ב חודש עכ"ל יע"ש שמיישב בטוב טעם. אמנם לפי הנ"ל מיושב בפשיטות דבשלומא קדיש אין לומר אחר י"א חודש משום דהקדיש ניתקן לפדותו מגיהנם וכל מי שאינו רשע אין עליו דיני גיהנם לאחר י"א חודש אבל שארי דינים שחוץ לגיהנם ואפי' בג"ע יוכל להיות שדנים אותו בעונשים קלים ולזה שפיר יוכל לומר הכ"מ כל י"ב חודש מפני שמקבל על עצמו כל רע שראוי' לבוא עליו אבל לאחר י"ב חודש כל מי שאינו בגדר רשע בודאי קבל הכל וא"ש:

אך לפי"ז יש לעיין אם מהני מה שגילה דעתו שניחא לו שיאמר אחריו קדיש אפי' לאחר י"א חודש כי אולי לא ידע מזה הסברא הנ"ל שמעורר בזה עליו דינים ח"ו. ועכ"ז ממה שהעיד שהי' עושה מעשה ומעשה רב בודאי נוכל לומר בזה כיון שאינו אומר קדיש רק מפני שגילה אביו דעתו שניחא לו בזה וא"כ אינו מחזיקו בזה כרשע וממילא אינו מעורר עליו דינים ועכ"פ מצילו משארי דינים כנ"ל. ועכ"פ צריך להיות בהסתר שלא יפרש הדבר שהוא לאחר י"א חודש משום ולזות שפתים הרחק ממך. וגם לא יוכל לדחות שאר האבילים. ולענין הספק ב' יען שאביו ז"ל נפטר אישתקד ביום כ"ב אדר ראשון ובהאי שתא יכלת הי"ב חדשים בכ"ב שבט הבע"ל ומסתפק מעלתו אם לעשות היא"צ בשבט כדברי המג"א בסי' תקס"ח ס"ק כ' בשם הס"ח וכן כתב במט"א דמי שרוצה לעשות כן אין מוחין בידו ומעלתו רצה לומר שכ"ז הוא בשנים אחרים אבל בשנה ראשונה זהו עיקר היא"צ כיון שאז כלים היב"ח לענין אבילות ומביא ראי' מהא דיש פוסקים דס"ל דאם מת בשנה פשוטה יקיים היא"צ באדר א' שהוא סוף היב"ח. ולפענ"ד אין הנידון דומה לראי' דכל עיקר הטעם דתענית דיא"צ הוא משום ריעא מזלא וממילא דכמו דמזל יומא גרם כן מזל חודש גרם כמו שאמרו דהמן שמח בנפול הגורל על חודש אדר משום שבו מת משה רבן ולזה אין לשנות היא"צ מחודש לחודש אחר הגם שהוא סוף י"ב חדש משא"כ באדר ששני אדרין המה במזל אחד שפיר יוכל לשנות מחודש לחודש כיון שהם במזל אחד. ועכ"ז יוכל לעשות כמו שכ' במט"א רק עכ"ז כבוד ד' הסתר דבר שלא יהי' שיחה בפי הבריאות. ולענין התענית אני נוהג א"ע כפסק הש"ע ויסודו בגמ' ועל מנהג החסידים חקרתי ושאלתי ונראה שאין להם סמיכה רק אהא שהדור חלש ומובטחים שבודאי אבותם מוחלים להם ע"כ ורובם עושים אז סיום מסכתא וכדומה ואני לעצמי נוהג כנ"ל. שיהפוך למז"ט דברי אוה"נ הכותב בחפזון מרוב הטרדות ה"ק יואל צבי ראטה חופק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

שות בית היוצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה