שות בית דוד· רבי דוד טעביל רובין ממינסק
חלק יו"ד · סימן יח
נשאלתי מידידי ש"ב הרב הגדול כו' מהו' אברהם שמואל הרב דק"ק סקידל
וז"ל הנה אחד מפה שלח שליח לק"ק שאקי שישתדל להשיג ג"פ מחתנו ונתן לו שט"כ לגמור עמו והנה עשה השליח שליחותו והביא ג"פ ונגשו לפני ביום ה' העבר שאסדר מסירת הגט מיד השליח להאשה ומסר השליח מכתב אלי מהמגרש אשר מבקש ממני ומאחיו שבפה שנראה שיקרע חותנו הוועקסיל ושטר מונח ושט"ח בחתימת ידו ע"ס ארבעים רו"כ אשר יש לחותנו עליו וניגש לפני אבי המגורשת והשליח ושאלתי להם אודות הנ"ל ואמר לי אבי המגורשת שרצונו הי' שלא יקרע הוועקסיל ומהשט"ח שעל ארבעים רו"כ אינו יודע מזה והשבתי להם אל תשנו דבר מכל האמור כי יתכן להיות שיהי' אופן אשר יהי' נפקותא זה לענין ג"פ באם שישנה מה ממה שנתפשרו וע"כ ראו אשר גם השט"ח והי' ואמו תי להם שיבואו לבהמ"ד ויקראו להמ"ץ ונתוועדנו שם וסיפרתי הדברים להמ"ץ ואמרתי שיש לדרוש מהשליח כי אף שהמכתב הוא דרך בקשה לבד עכ"ז יתכן שאמר איזה דבר להשליח ואמר אחד אצלו מושלשים הוועקסיל והמונח אלך ואראה אולי יש בהם איזה שט"ח וילך וימצא שט"ח בח"י המגרש רק שהוא ע"ס עשרים ושבעה רו"כ (לערך) וכאשר באו השליח ואבי המגורשת לפנינו סיפרנו כי נמצא שט"ח אבל אינו ע"ס ארבעים רו"כ או ישבנו במותב תלתא כחדא ואמרתי להשליח שיגיד האמת אם דיבר עמו ואיך דיבר עמו המגרש אודות הנ"ל ואיימנו עליו באיום גדול כראוי ואמר לנו אגיד האמת שהוא אמר לי וכן גמרנו אשר יוקרע הוועקסיל והמונח והשט"ח ע"ס ארבעים רו"כ קודם נתינת הגט ונתתי לו ת"כ שלא אשנה ואמר שכן אמר המגרש עם דוכצאך אז ער האט איין שט"ח בח"י ע"ס ארבעים רו"כ זאל מען אים צו רייסן קודם נתינת הגט דווקא ער האט אויך גיזאגט אז דער שווער זאל געבין אויף הוצאות שאסט געלט אז איך זאל משיב לו זיין אשר כבר קיבלה זוגתו הג"פ ויכול ליקח אשה אחרת יתן הפאסט געלט הנ"ל דווקא קודם נתינת הגט כן הי' המדובר בינינו וגם נתתי לו ת"כ ע"ז שלא אשנה שאלתי להשליח ואחר שמסר לך הגט דיבר עמך מה אודות הנ"ל והשיב לא דיבר לי מאומה רק פעם אחת הזהרני שלא אשנה מכל המדובר וכשמענו זאת שתקנו אמר אבי המגורשת אקרא נא לבתי אגמור קבלת הגט כהיום השיב מץ אחד עש וועט עפיש גידוערין מיר ועלין האיינט געבין ואמרתי ג"כ המתינו עד שנתיישב בזה אמר השליח אפתח מקום התפור בו הגט ולקח סכין ופתח התפירה והראה לנו מקודם כתב פטור שלקח מהמגרש על החנות ובו מבואר כל הפשר ומבואר בו שפטרו הב"כ שהוא השליח מהוועקסיל והמונח ושט"ח שע"ס ארבעים רו"כ וראינו את הגט והנה כתוב בו שם האשה פייגא רחל דמתקרייא פייגא רחה אז אמרנו יש מקום עיון גם בגט מה ראה על ככה המסדר שהאריך כ"כ לכתוב פייגא רחה והשיב השליח הרב המסדר אמר שהוא מיית' רק שהמגרש אמר שהוא יודע אשר אנכי מקפיד ומחמיר מאוד בעניני גיטין ע"כ אמר שיכתבו כהשם שנקראת בפירוש ופניתי א"ע אח"כ ממקומי ונתפרד קביעתינו ובתוך כך דברו המורי צדק איך לא שאלת לו ומה יהי' אם אין לחותנך השט"ח על הסך הנ"ל והשיב שאלתי ואמר שיגידו איסור חמור אם יש לו ואינו מוסרו לקרוע אמרו המו"ץ עתה נתוועד יחד ונתוועדנו ואיימתי עליו עוד הפעם ואמר את הנ"ל לפני המ"ץ ואמר עוד שהת"כ שנתן הי' אחר שכבר נמסר לו הגט והלכו מהרב ביקש מאתו שיתן לו ת"כ לפני המ"ץ שלא ישנה וכן עשה והלכו לפני המ"ץ ונתן ת"כ לפני המ"ץ שלא ישנה מכל המדובר ושוב אחר שכבר נתפרד ישיבתינו והלכו להם המ"ץ אחר זמן מה פגעתי בעצמו בהשליח ושאלתיו אימת אמר לך זה שיוגד באיסור חמור כנ"ל אם בפעם הראשון ואם אחר מסירת הגט בפני המ"ץ או שלא בפני המ"ץ והשיב לי בפני המ"ץ בין קודם המסירה ובין אח"כ וכשנתתי לו הת"כ לא הי' אומר כן רק בסתימות ואת הנ"ל אמר לו קודם שנפטרנו ולא הי' אז איש אותנו:
ועתה אנכי מסתפק בשני הענינים הנ"ל ובענין כתיבת שני היודין קרה בפה דבר נפלא והוא שעגונה אחת שמה פריידא רחל ביקשה מרב גדול א' שיכתוב מכתב לפרי"ש (הנקרא פאריז אשר בצרפת המדינה) כי שמעה ששם בעלה וכתב מכתב נידון זה אופן אחד שתגרש שם המגרש שלא בפני האשה ולא רצה הרב דפאריז לעשות כן ונשלח משם ג"פ ע"י שליח והנה הי' כתוב בהג"פ פריידא רחל בשני יודין והמה נגשו לפני הרב הנ"ל שיסדר להם מסירת הגט פטורין ועמד על השני יודין אשר המה מורים על פתח והרגשת היוד בשווא נח פריידא כמו מייתי ודייכי וכמבואר כן בספרים ולכן עשה תקנה חדשה ונתן להאשה צעטיל בכתיבת ידו בזה הלשון האשה מרת פריידא רחל לא יקרא עוד שמה פריידא רחל רק פראיידא רחל ונתן שני צעטליך בכתיבתו וציוה שיוכרז בפ"ק סקידל שלשה פעמים ושהצעטיל יהיו מודבקין בכותלי שני בהמ"ד דפ"ק סקידל שלשים יום ואחר שלשים יום סידר מסירת הגט וכאשר ראיתי זה המעשה הייתי משתומם על המראה הנפלא הזה כי מה יועיל שינוי השם אחר הכתיבה ואף שהוא טרם הנתינה ולענין השם מקום הנתינה עיקר אכן אחרי שנכתב הזמן בגט ואז ידוע שלא הי נקרא בשם פריידא בשום מקים ולפי דעתי הי' שבאם שהי' מקום לדבר הנ"ל הי' חשש גדול בג"פ הנ"ל כי אף אחרי שהוכרז שלשה פעמים כנ"ל והי' דבוק שלשים יום הצעטיל לכותלי בהמ"ד עכ"ז לא יקרא לה שום איש או אשה בשם פראיידא וכן הי' שלא קראה שום אדם רק אבי' ואמה וגם המה לא קראוה רק מלואת ל' יום בכדי שיהי' לה סגולה שיסדר הרב הג"פ וע"כ לא הי' בעת הנתינה שם פריידא רק שם פורתא ובהג"פ הנ"ל הי' כתוב וכל שום שיש לה כי כן הוא הנהוג בפרי"ש וכאשר נכתב שם פורתא ונכתב וכל שום הוא פסול לכל הדיעות ואנכי לא שאלתי להרב טעם הדבר ובאם הייתי חושש לחידוש הנ"ל הייתי כותב לו שלפי דעתי קלקל בהכרזתו ובהצעטיל הנ"ל כי עתה הוא שם פורתא וכנ"ל אכן לפענ"ד אין בזה שום נפקותא מה שיתחדש איזה שמות אחר כתיבת הגט קודם הנתינה ואין מעלה ומוריד שינוי השם אז אחרי שהזמן נכתב בגט ובגוף דענינא יש מקום לדון להיתרא כי שם פראיידא הוא רק שינוי המשתנה מלשון המדינה וזאת האשה עצמה אשר נקראת במדינה זו פרידא כשתבוא למדינה אחרת ותאמר ששמה פרידא בני המדינה יקראו לה פריידא וידוע הוא שמשתנים שמות כאלו במדינות ובשמות שמשתני' במבטא המדינות כתב הרמ"א בסי' קנ"ט דאם שינה כשר אכן שם פיגא לפי הנדמה אינו משתנה במבטא המדינה ובעיר שאקי ובסביבותי' וודאי שאין נקרא' רק פיגא ושמעתי מאחד שראה אשה ממרחקים מפלנייא מעבר לווארשא שהיתה קוראת לכל אשה ששמה פיגא פייגא והיו מלעיגים עלי' השומעים ועכ"ז אחרי שאין ידוע שינוי השם לתמורות במדינות יש להסתפק ומצד אחד יש מקום ג"כ להכשיר בזה כי הסופרים כולם זולת בקיאים כותבין בשני יודין ואף שאמיתת הנקודה אינו כן כמבואר בטיב גיטין בשמות אנשים אות וא"ו בשם ורידמאן ושם וריידמאן ובשארי מקומות וכן הוא בכל השמות בילא שינא ודומיהן עכ"ז אחרי שהרבה סופרים כותבין כן בשני יודין לנקודת צירי יש לדמות זה לכאורה למה שכתב הב"ש בשמות נשים אות ח' לענין שם חנוכה דאם כתב חאנוכה בא' דכשר ואף דלפתח אין צורך לאות א' ולקמץ צריך לכתוב א' עכ"ז אחרי דאין נמצא שם חנוכה בקמץ לא יטעו וכן בענינינו אחרי שאין נמצא שום אשה שנקראת פייגא בהרגשת יוד ומה שיש לחלוק כי א' מורה לפעמים גם על פתח כמוכח בכמה מקומות ובפרט במש"כ הטיב גיטין לענין שם רחיל דיש לכתוב ראחיל יעו"ש ואף שדבריו אינם מסתברים לפענ"ד עכ"ז זה נלמד משם דאף לנקודת פתח מורה אות א' אכן שני יודין לצירי אינם מניחים רק מי שאינם יודעים כללי השמות וכאשר יראה כגט הבקי ויודע שמסדרי הגיטין המה הבקיאים יאמר שבוודאי לא למנם נכתב היוד השני וע"כ האשה הזאת משונה היא ונקראת פייגא ויש מקום להוכיח דלפעמים שפיר נכתב שני יודין לנקודת צירי והוא ממש"כ הב"ש בשחות אנשים אות ק' דמי ששמו קליין יעקב א"צ לכתוב קליין ויעו"ש בט"ג והתם הנראה דהוא קליין בצירי דהא כינוי למלת קטן כמבואר שם ועכ"ז נכתב בב"ש ובט"ג במקום הזה וגם במקום אחר הכל בשני יודין ואפשר דעל הוך דייץ אומרים בפתח ויש לדון בזה קצת שבענינינו גרע יותר מחמת כי אין נקראת לא במקום הכתיבה ולא במקום הנתינה בפתח והרגשת יודין ואחד אומר שבמרחקי פלנייא נקראת כן וכאשר היודע והבקי יראה שנכתב בשני יודין יאמר דמסתמא האשה היא ממקום שקוראין בהרגשת יוד ונכתב כמקום הנתינה ואין זה האשה שבפ"ק והרמ"א שנ' בסוף סי' קנ"ט שאם שונה בשמות שמשתנה במבטא המדינות יתכן שאין זה רק היכא שנכתב בהגט מקום עמידת האשה או עכ"פ מקום עמידת האיש וידוע שבמקום עמידת האיש כותבין כהשינוי ואף שבמקום הנתינה עיקר עכ"ז שפיר מסתברא שבזה לא הוי שינוי ואין לי כעת לעיין בזה ולהאריך:
ובענין מה שאמר להשליח שיקח שט"ח שע"ס מ' רו"כ קודם הנתינה דווקא ושוב אמר שקודם שנפטרו זה מזה א"ל שבאם שיאמר חותנו שאין לו שט"ח הנ"ל שיותן איסור חמור ע"ז הנה א"כ הוא אף שלא לקח מאתו ונתן פעם שני להשליח אין בזה כלום ואין מזיק מה שלא אמר לו כן קודם הכתיבה ובשעת מסירת הגט ליד השליח ואף דהב"י כתב בסי' קמ"א וכן הרמ"א בסי' קמ"א סעי' נ"ט דיקח הגט מיד השליח ויחזור למוסרו לו וגם בסדר מהר"מ סדר גט שני אות ל"מ כתב שיסיר השליח הטבעת וכל חומרי שבנתינת הגט ליד האשה עכ"ז וודאי דאין זה רק מדרך חומרא בעלמא ומן הדין אין מקום לזה ואף כאשר רק אומר כתבו וחתמו ותנו כותבי' ונותנין בלי שום מסירה מהבעל וגם אף בניתן ליד האשה על תנאי כ' הב"ש בסי' קמ"ג דבין בעל מנת ובין באם יכול לבטל בשניהם וא"צ ליטול הגט מידה ויש לעיין בזה מממת כי לא עשה שום מעשה חדשה כמו נתינה וגם לא אמר עוד הפעם דיהי' שליח והא דהיו מדבר על עסקי גיטה ומסר לה הגט דמגורשת דעכ"פ נתן לה הגט ועכ"ז מסתבר דאין לחלוק ויעויין בסי' קמ"ג סעיף וא"ו דצריך שיאמר לה דליהוי גיטא בלא שום תנאי אבל אם אינו אומר ליהוי גיטא לא ויש לומר דשאני התם דאם אינו אומר כן אחרינן דחישב דבמה שמוחל המעות מתקיים התנאי ולא ראיתי להאריך בזה כי לא עיינתי בזה כלל עדיין מחמת מיעוט הזמן ומה שנראה לכאורה אנכי כותב ומה שנראה לכאורה דאם אמר כן להשליח אח"כ שיוגד באיסור אזי יוגד באיסור ויותן הגט אכן מה שאני חושש בזה חדא דהשליח אמר כן זמן רב אחר הגדתו הראשונה ומבואר בפוסקים דאינו יכול להוסיף בעדותו תנאי ומבואר בסמ"ע הסברא דהוי כסותר דבריו הראשונים שהעיד בראשונה בסתמא ולדיעה זו הכריע הש"כ וא"כ כחו כן בענינינו דאחרי שבהגדתו ראשונה סתם ואמר שהבעל אמר לי שיוקרע השט"ח של ארבעים רו"כ דווקא קודם הנתינה ולא זכר ממה שאמר שיותן א"ח ובפרט שכבר ידע שאין נמצא השט"ח על הסך הנ"ל ושע"ז אנו דורשין מאתו מה שאמר בזה הבעל וא"כ לא הי' לו לותר רק מה שאמר באחרונה לבד שאמר לו הבעל שיוגד איסור חמור כי על זה ציוהו לפי הגדתו האחרונה באם ש אמר אבי המתגרשת שאין לו שט"ח הנ"ל ואנו שואלין אותו ע"ז כאשר כבר אמר אבי המתגרשת שאין אותו השט"ח הנ"ל וא"כ י"ל דבזה אף דעת הי"א שברמ"א חודו עוד יש לעיין כי יש לדמות הענין לפי זה שהי' ליצא לחוץ כי בין הגדה להגדה הלך לו להשיג סכין ולפתוח התפירות כנ"ל ולא עשה כן בפני הרב ומ"ץ ובהמ"ד הוא קצת רחב ידים והלך לאיזה פינה ויש בו אנשים רבים וגם מסתפקים אנו אם לא יצא לגמרי לחוץ כי לא שמנו לב לפינותיו ולפי זכרוני נדמה כן שיצא לחוץ וא"כ אפשר דדמי זה למאי דאיתא בב"ב (לא) דביצא מב"ד אין שומעין לו דחוששין שמא למדוהו לטעון שקר וכמו כן בענינינו אף דהוא נאמן מדין שליש עכ"ז אחרי דמקודם אמר כן ואח"כ רוצה להוסיף ולשנות ויצא באמצע חוץ לביהמ"ד יש לחוש שמא למדוהו ואף דהש"ך כתב דדוקא היכא שכבר חייבוהו אפשר דגם בענינינו וודאי ששיער השליח והאנשים כולם שא"א להתקיים כמו שאומר השליח בשם הבעל וגם אנכי הזהרתיו מקודם דע שבדבריך תלוי כל הענין ובאם שתשנה תגרום איסור גדול כי ע"פ נידון הדבר ומתכשר ונפסל הגט ואף דיש לחלק ולומר דשאני ההם דהוא טוען ורוצה לזכותו אבל בענינינו מאן יימר דרוצה להשלים השליחות ושיומסר הגט ואף דשכרו תלוי בזה כו עדיין לא קבל דמי שכרו עכ"ז מאן יימר דרוצה להכשיל והן אמת שנמצא בדבריו איזו שינויים קצת נאמור לעיל ואפשר לדון בזה ולומר דאף לפי הגדתו הראשונה כיון דעכ"פ אחר שהבעל אמר שכמדומה שיש לחותנו שט"ח הנ"ל כוונתו א"כ היא שיקרע השט"מ והיינו דווקא כשיודה חותנו ובאם דיכחיש חותנו בברי והוא אינו אומר בברי ברי ושמא ברי עדיף כן הוא כוונת הבעל אכן לא בשביל שאנו מדמין נעשה מעשה ולפי דעתי הקלושה צריך בזה ליישב ולא בי הוא להחליט הוראה בדבר תמור כזה ולפענ"ד הי' נראה וכן אמרתי לאבי המתגרשת דישלח עוד הפעם אחר גט אחר ואין נחשב בענין כזה סך ששה רו"כ לערך ולדעתי ליכא בזה שום חשש עיגון כלל וקרוב הדבר אשר תיכף יתן הבעל גט אחר ואף אם יש בזה איזה חשש הוא רק פן יבקש איזה דבר או אפשר שירצה להיות עם אשתו וכ"ז הוא זר ורחוק ואף אם כן יהי' מה לנו בזה במה שהאשה רוצה להתגרש זה לא נחשב עיגון ליכנוס בפרצות דחוקות רק ידעתי שקרוב הדבר שאבי המתגרשת לא יציית לעצתי שהגדתי לו ובאמת לו יהא דהגט כשר עכ"ז מחשש לע"ז לא נוכל להוציא אחרי שידוע ומפורסם שהרב הנ"ל החמיר בהענין זה ועשה תקנתא רחיקתא במלת דעיגונא ממש ולעשות כמתכונתו זה לא אעשה בשום אופן אם לא שאדע מקודם טעם הדבר כי לפי דעתי מגרע גרע בזה ואף שבגט הזה לא כתוב בו וכל שום כנ"ל וע"כ מהראוי הי' להשיג גט אחר כן אמרתי לאבי המתגרשת ובאמת לפענ"ד קשה מאוד הענין ולא אדע אם יש להכשירו אף במקום עיגון ובאם שדעתו מסכמת להכשיר וכן אם לפסול יברר לי אם יש לפוסלו אף אם יתן הגט כי שמעתי שאבי המתגרשת רוצה ליסע לאיזה רב אחד ולסדר שם נתינת הגט וע"כ למעה"ש לכתוב לי על הקודם היותר אפשרי ע"י פאצט מאת תלמידו וש"ב הדו"ש מלו"נ:
אברהם שמואל במהו' יהודא זללה"ה חופ"ק סקידל