אור ברסלב
שות בית דוד חלק יו"ד › סימן י

שות בית דוד· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

חלק יו"ד · סימן י

סימן ט

נשאלתי מעמיתי המ"ץ מפ"ק בשם הרב מפומאוויטש בנידון ס"ת שנכתב בה שם אלוקיכם במקום שהי' צריך לכתוב אלוקיהם והורה הרב הנ"ל להוסיף דיו בראשו של הכ"ף לעשותו כדלי"ת ואח"כ לגרור מושב הכ"ף היינו הקו התחתונה עד שיהי' כאות דלי"ת ממש ולכתוב אמ"כ נקודה יו"ד בתוכה עד שיהי' היי"א ובקש הרב הנ"ל את המ"ץ דפ"ק לשאול את פי אם יפה הורה או לא:

תשובה וזה אשר השבתי לו דהרב הנ"ל טעה בתרתי דמלבד איסור מחיקת הנטפלים לשם מלאמריהם אשר מכבר העליתי בתשובה לעיל לאיסור (אמנם בזה אין אני מחשיבו לטועה כ"כ כיון שעכ"פ מצא לו איזה דיעה לסמוך עליו ואף שהעליתי שאין לסמוך בזה על המתירין מ"ח אפשר דלא מקרי טועה כ"כ בהכי) עוד נוסף ע"ז כי בעיקר תיקונו שצוה לתקן יש בה משום חק תוכות והרב הנ"ל לא הרגיש בזה כלל והר גדולה נעשה לפניו למישור דהלא מבואר בשו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ח דרי"ש שעשאה כמין דלי"ת יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד כו' משום דבין הגג בין הירך נעשו בפיסול הלכך צריך לגרור שניהם והט"ז ס"ק י"ז כתב דיש נ"מ בין אות שהיא כולה גולם אחד ובין אות המורכבת מן שכי אותיות כגון מ"ם פתוחה וצדיק וגימל ודומיהן דאות המורכבת א"צ לגרור רק מה שנעשה בפיסול ולא כילה אמנם אות שהיא גולם אחד צריך לגרור כולה דווקא עיי"ש וא"כ גם בנ"ד כיון דאות כ' אינה מאותיות המורכבות צריך לגרור כולה דווקא דבלא"ה הוי חק תוכות:

הן אמת דפסקי השו"ע באו"מ ובאה"ע סי' קכ"ה סתרי אהדדי וגם דברי הב"י בטור ג"כ סותרים זא"ז דהא מקור האי דינא דלא סגי בגרירת הגג או הרגל לבד יליף לה הב"י באו"ח מדיוק לשון תשובת הרשב"א עיי"ש וסתם כן בשו"ע ומוכח להדיא דס"ל דלא סגי בגרירת מקצתה עד שלא יהי' עליו שם אות ולהוסיף אח"כ בכתיבה משום דמ"מ אותו המקצת מקרי חק תוכות ואלו באה"ע סי' קכ"ה הביא הב"י בשם בעל תה"ד בהיפוך מזה דכשמוסיף אח"כ בכתיבה סגי בהכי ודווקא היכי שע"י גרירה לחוד נעשה כל תמונת האות בהא הוא דפסול משום חק תוכות משא"כ כשאחר הגרירה צריך להוסיף עוד בכתיבה נהשלים תמונת האות סגי בהכי להכשירו ולא מקרי חק תוכות וסיים בב"י והכי נקטינן ועיין בב"י בטור וא"כ דבריו סתרי אהדדי ועיין במג"א ס"ק כ"ג הביא להא דאה"ע סי' קכ"ה בקצרה אך לא הקשה דברי השו"ע אהדדי ולא ידעתי כוונתו וגם הרמ"א לא הגיה כאן כלום על הב"י ובאה"ע סעיף ד' הביא להא דתה"ד וצ"ע:

והנה אם נאמר דזה הוי דיעות חלוקות א"כ אם הי' עושה בהיפוך שמתחילה הי' גורר למושב התחתון של הכ"ף ואח"כ הי' מתקנו מלמעלה כעין דל"ת הוי סגי בהכי להכשירו לדעת הב"י באה"ע אמנם לעת שעשה בהיפוך א"כ מתחילה כשתיקון עדיין נשאר בפיסולו ואדרבה נתקלקל טפי שאין עליו שם אות כלל ובמה שגרר אח"כ א"כ ממילא נעשית אות דל"ת ע"י גרירה לחוד וזה וודאי פסול לכו"ע משום דהוי חק תוכות לכו"ע ואין לומר דמה שהוסיף אח"כ לכתוב הנקודה בתוך הדלי"ת לעשותה ה' זה יהי' כמוסיף בכתיבה לדעת הב"י באה"ע דזה וודאי אינו דנקודת ההיי"א וודאי דאינו מועיל בזה כיון דהוא מלתא בפ"ע וכמש"כ הט"ז לענין אותיות המורכבות דאין צריך לגרור כולן והיינו משום דחשבינן לכ"א למלתא בפ"ע עד דלא מיפסול האחד בפיסול חבירו כמו כן בהיפוך אינו מועיל האחד להכשיר לחבירו וזה פשוט מאוד בסברא ואדרבה זה הוי כ"ש דהא הט"ז מיירי באותיות המורכבות שדבוקים ז"בו ובנ"ד נקודת היו"ד אינה דבוקה כלל לאות דלי"ת ובאמת לא ידעתי כוונתו מה הייתה בזה במה שציוה לתקן מקודם ואח"כ לגרור אם נאמר דבא לצאת ידי המחמירים לאסור המחיקה בנטפלים ולכך קלקל מתחילה צורת האות דשוב אין איסור כ"כ גם זה אינו כלום דמה לי מחיקה ע"י גרירה או ע"י סיוט דיו לקלקל צורת האות דגם זה מחיקה מקרי כמבואר בפוסקים ועד כאן לא התיר בתשובת עבוה"ג סי' צ"ה אלא לעשות מכ' של אלוקיכם מ"ם סתומה ומשום דעילוי' עלי' עיי"ש ודוק:

והנה כ"ז אם הי' באמת פסקי השו"ע סתרי אהדדי אך באמת כבר הרגיש בזה הפר"ח בהלכות גיטין סי' קכ"ה ותירץ דכוונת הב"י שצריך לגרור מקצת הירך ומקצת מן הגג עיי"ש היטב וכיון שכן אף אם הי' עושה בהיפוך נמי לא הי' מועיל כלום ותו דלענין עיקר הדין העלה הט"ז באהע"ז ס"ק יוד והפר"ח ס"ק חיי"ת שצריך לגרור כולו דווקא ודלא כהב"י וכן הוא בתשובת מהר"מ אלשקר הובא במג"א וגם בס' גט מקושר הסכים כן להלכה וא"כ וודאי דלא מהני כלל אף אם הי' עושה בהיפוך ומכ"ש עתה דמתחילה תיקן ואח"כ גרר דאין שום צד להכשירו דוודאי מקרי חק תוכות לכל הדיעות:

אמנם קלקלתו הוא תקנתו שימחוק עתה הדלי"ת כולו ולכתוב במקומה דלי"ת אחר והנקודה א"צ למוחקה וכדעת הט"ז דלעיל וזה שרי אפי' לדעת האוסרים המחיקה בנטפלים מאחריהם כיון דאות זה אין עליו תורת קדושה משום דהוי חק תוכות לכל הדיעות שפיר דמי למוחקו וכמש"כ הש"ך ביו"ד סי' רע"ו ס"ק י"ב וז"ל וכן שם של קודש שניכת' שלא לשם קדושה שרי למוחקו לצורך תיקונו הרי שהתיר בשם גופי' ומכ"ש בנטפלים וכן מוכח מדברי הנו"ב קמא בסי' ע"ח בנידון היי"א שנדבק רגלה לגגה דעד כאן לא הקפיד שם למחוק ממטה ולמעלה ולא בהיפוך אלא משום דלא ברירא לי' מלתא אי הוי חק תוכות וכמבואר שם להדיא מדבריו אבל אי הוי ברירא לי' דהוי חק תוכות הוי שרי למחוק אפי' מלמעלה ולגרור כל הרגל אף דבמחיקה מעט נעשה היי"א גמורה אפ"ה שרי לגוררה כולה משום דמה שנעשה ע"י חק תוכות אין קדושת השם עליו כלל והיינו מטעמא דכתיבנא גם אין לחוש בזה משום מוחק אח"מ דכבר העליתי בתשובה הנ"ל דאין איסור בזה כלל ודלא כהשלטי גיבורים זהו מה שנלע"ד בזה ולאפס הפנאי קצרתי:

דוד טעביל במה' משה זללה"ה

תוכן העניינים

שות בית דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה