אור ברסלב
שות בית דוד חלק יו"ד › סימן ט

שות בית דוד· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

חלק יו"ד · סימן ט

סימן ח

וזה אשר השבתי על דבריו

ראיתי את דברי כת"ר בזה וכל דבריו תמוהין מראש עד סוף כי מה שהביא מתשובת המהר"מ לובלין לא ידעתי מה חידש בזה ומי לא ידע בכל אלה הלא ראש המדברים בדין זה תמה הגאון בעל מוהר"מ לובלין והגאון בעל משאת בנימין כאשר הביא בעל מ"ב בסוף תשובתו שכ' כן להוציא מדברי הגאון מוהרמ"ל וא"כ כיון דראה בעל מ"ב דברי בעל מוהרמ"ל ונחלק עליהם וגם כל הגאונים האחרונים ראו דבריו ונחלקו עליו ויעויין בתשובת עה"ג שגם הוא הביא דברי מוהרמ"ל ולא סמך עליו וא"כ אנא מצא בכוחו לסמוך עליו במקום שכל גדולי האחרונים לא סמכו עליו כיון דלא חידש כת"ר בזה שום ראי' לא מגמ' ולא מסברא ואינו אלא כמעתיק מילין מתוך הספר ובאמת יפה עשו הגאונים שלא רצו לסמוך על דבריו כיון שדבריו בנויים על דברי הש"ג וכבר כתבנו שדברי הש"ג אין להם הבנה בזה וכ"ז היה פשוט בעיני הגאונים האחרונים ולא הוצרוכו לכותבו למעשה כי עיקר השאלה שלו הי' בחסר יו"ד מן אלוקינו וע"ז בנה עיקר ההיתר שלו והדברים האלה שהעתיק כת"ר ממנו אינם נוגעים כ"כ לעיקר הוראתו וכבר אנו מוזהרים מפי גדולי הפוסקים שלא לבנות יסוד על דברים כאלו הנאמרים בתשובת הגאונים כי אולי לא נאמרו אלא לסניף בעלמא כיון שאינו נוגע לעיקר הוראתם כאשר כל הספרים מלחים מזה והאריכות בזה אך למותר ויעיין כ"ת בתשובת עה"ג סי' צ"ה שצידד לומר במש"כ שם אבל לענ"ד דגם מוהר"מ מודה בנ"ד דאין למחוק כ"ם כו' והא דס"ל דשרי היינו בדילג היו"ד ע"ש ודוק הרי להדיא כמש"כ דגם מוהרמ"ל אפשר דלא ס"ל כן למעשה:

ומה שהביא כ"ת ראי' מדברי בעל זכרון יוסף העלים כ"ת עיניו מסוף דברי בעל ז"י כי אחרי כל הדברים שהעתיק כת"ר ממנו סיים ע"ז וז"ל ואע"ג דלא קיי"ל הכי למעשה מ"מ יש לסמוך ע"ז בנ"ד עיי"ש הרי שהוא בעצמו אף שמעצמו חידש לדחות ראיות הט"ז אפ"ה לא רצה לסמוך ע"ז למעשה וא"כ איך סמך כת"ר ע"ז במה שהעתיק מילין מספרו במה שהוא עצמו לא רצה לסמוך על דבריו בזה ולא כתבם רק לסניף בעלמא וכת"ר העתיק ממנו ראשית הדברים והעלים סופן וכן לא יעשה ובאמת יפה עשה בעל זכרון יוסף שלא רצה לסמוך ע"ז כי אף שדחה ראיית הט"ז עכ"ז הדין דין אחת שאין היתר כלל למחוק מאחר דגוף דברי הש"ג אין להם יסוד קיים א"כ מאין לנו למצוא צד היתר כאשר גם אנכי כתבתי במכתב הקדום ודחיתי ראיית הט"ז וכוונתי לדברי בעל ז"י (כי לא הי' אז הספר ת"י) ואפ"ה הסכמתי לאסור כאשר כתבתי לעיל טעמי ונימוקי:

ומה שהביא ראי' מדברי שמן רוקח הנה הספר הנ"ל אינו מצוי ת"י אך ראיתי בדברי כת"ר שתמך יתידותיו על דברי מהרי"ל ועיינתי בדברי מהרי"ל עצמם בתשובותיו בסי' קנ"ב ואין משם ראי' כלל דבתחילת ההשקפה תמהתי מה הביא ראי' מהא דאין המזבח וכלי שרת מקדשין אלא בראוי להם דהא מבואר בסוגיין דהמזבח מקדש שזה אינו אלא בפסולו בגופו אבל בפסולו בקודש כגון חוץ לזמנו או חוץ למקומו שפיר מקדש המזבח וא"כ מנ"ל לדמות נ"ד לפסולו בגופו הא טפי איכא לדמויי לפסולו חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד מנ"ל לדמויי למזבח וכלי שרת דלמא דחי למזבח הפנימי דמקדש אף דבר שאינו ראוי לו כדקיי"ל בזבחים (כ"ז ב) ועיין שם בתוס' ד"ה הא רצפה וכן הוא ברמב"ם בה' פסולי המוקדשין פ"ג ה' י"ח ומן הסברא נראה דיותר יש לדמות קדושת השם למזבח הפנימי אמנם המעיין בתשובת מהרי"ל עצמו יראה דלא קשה כלל דאיהו לא מיירי רק מאות שאינו נקרא עם השם כלל כדמוכח מעיקר ראייתו שהביא מיהודה שעושה ד' ה' וה' אחרונה נמחק דה' אחרונה אינה נקראת עם השם כלל וכה"ג מתיר גם הט"ז ובעה"ג ואין בזה כל חדש ולזה שפיר יש זכר לדבר מהא דמזבח וכ"ש דהוי כמקדש בעלי מומין ובכה"ג אינו מקדש כלל וגם ע"ז לא כ' לראי' ברורה רק לזכר בעלמא ועיקר ההיתר בזה הוא מן הסברא כמו שהתיר בזה הט"ז ובעה"ג עיי"ש וא"כ אין ראי' כלל מתשובת מהרי"ל לנ"ד וס' שמן רוקח אין מצוי ת"י ואפשר דגם הוא מיירי בכה"ג או שלא כ' רק לסניף בעלמא וילמד סתום מן המפורש ואפי' אם מתיר השמן רוקח להדיא בזה אין לסמוך עליו כיון שאין ראי' מתשובת מהרי"ל ס"ד כדעתי אז כן דעתי עתה לאיסורא ומובטמני בצדקתו וענוותנתו שלא יקפיד עלי בזה ושיודה לדבריי אלה דברי ידידו דו"ש ומתפלל על אריכות ימיו ושנותיו:

דוד טעביל במה' משה זללה"ה

תוכן העניינים

שות בית דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה