אור ברסלב
שות בית דוד חלק יו"ד › סימן ח

שות בית דוד· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

חלק יו"ד · סימן ח

סימן ז

והגיעו דברי אל הרב הנ"ל והשיב בזה הלשון

נשאלתי מסופר סת"ם דקהילתינו אודות ס"ת אחת אצל בע"ב אחד מקהילתינו שנמצא בה במקום שהי' צריך להיות אלוקיך כתב אלוקיכם אם יש איזה דרך לתקן או אם צריך גניזה כל היריעה:

תשובה הנה אחר העיון בש"ס ובפוסקים לכאורה אין תיקון למחוק את הכ"ם אותיות הנטפלים לאחריו ולכתוב במקומו ך' פשוטה דקיי"ל כאחרים שלאחריו אינו נמחק כמו דאיתא במס' שבועות (ל"ה ב') וכמו שפסק שם אמר רב הונא הלכה כאחרים וכן פסקו כל הפוסקים.

אמנם בכדי שלא יצטרך כל היריעה כולה גניזה אשר מזה יבוא חלילה לזלזל בקדושת ס"ת ולהוריד כמה שמות מקודשת' ולהביאן לידי גניזה אמרתי אחר העיון היטב לסמוך על עמודי ברזל גאונים מפורסמים אשר ראוי לסמוך עליהם סמיכה בכל כח הראשין הוא הגאון המפורסם מהר"ם לובלין אשר כתב בתשובותיו סי' קי"ב וז"ל ועוד נראה לומר דאפי' אי מקרי אותיות נ"ו נטפלים לשם אעפ"י שחסר היוד של שם אלוקינו אעפי"כ נ"ל שאין כאן חשש איסור כ"כ אם בא לגרור אותיו' נ"ו כדי לתקן ולכתוב אח"כ השם אלוקינו כהלכתו וכתיקונו שהרי משמע בש"ג בפ' שבועות העדות דאפי' בשם עצמו כשמוחק קצת מאותיות השם כדי לתקן השם בעצמו שפיר דמי ואין כאן איסור מחיקת השם וכן הוא בטור לענין דביקות אותיות השם והרא"ש בתשובה כלל ג' והמרדכי בה' קטנות וז"ל אומר ר"מ שאם הדביק אותיות השם יכול למחוק ואע"ג דאזהרה למחוק השם מלא תעו כן הא תיקון הוא ושרי כאשר הוא הכל בב"י ובדברי שלא כדברי ר"י הא כ' הב"י שכדאי הם הר"י והרא"ש לסמוך עליהם וכן מביא שם הב"י דברי הר"י אכסנדרי דמשמע מדבריו שמתיר לגרור דביקות השם כדי לתקן ואע"ג דמהרא"י בכתבי' חוכך להחמיר ומסתפק בדבר מ"מ באותיות הנטפלים להשם כו"ע מודי דאין להחמיר לגוררן כשבא לתקן דהא באותיות הנטפלות אפי' מוחקן כדי לקלקל אין בו לאו וכן כתב הרמב"ם בספר המדע פ"ו וז"ל וכל הנטפלי' לשם מאחריו כגון ך' של אלוקיך כ"מ של אלוקיכם וכיוצא בהם אינם נמחקים והרי הם כשאר אותיות מפני שהשם מקדשן ואע"פ שנתקדשו ואסור למוחקן המוחק אלו האותיות הנטפלות אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות עכ"ל ואפשר דס"ל להרמב"ם דאין במחיקת הנטפלים איסור דאורייתא כלל רק איסור דרבנן ולכך נראה לומר דכו"ע מודי דכשהוא מוחקן או גוררן כדי לתקן השם שפיר דמי ואין בו חשש איסור עכ"ל הגאון מוהר"מ לובלין וביותר הגאון המפורס' בעל זכרון יוסף בתשובותיו לחלק יו"ד שהתיר למחוקאות מן השם הנכתב בטעות ע"מ לתקנו ולא נקרא מחיקה אלא תיקון כיון שעושה לכבוד השם מידי דהוי אנותץ אבן של מקדש או של מזבח ע"מ לתקנו וכמו שכ' כעין זה בשו"ת חינוך בית יהודה בסי' ע"ה עיי"ש וכמו שכ' הט"ז באו"ח סי' קנ"א ס"ק ג' לענין ביהכ"נ דנתיצה ע"מ לבנות בנין מקרי ה"נ דכוותי' ע"ש שהאריך בזה הגאון הנ"ל ומה שהוכיח הט"ז ביו"ד סי' רע"ו ס"ק ז' דאפי' ע"מ לתקן אסור למחקו מדאמרי' בש"ס דשבועות דלת"ק שרי למחוק הנטפלים להשם מאחריו ובוודאי מיירי לשם תיקון דבלא"ה וודאי דאסור למחוק אות מן התורה ואפ"ה לאחרים דפליגי על ת"ק דקיי"ל כוותייהו להלכה דאינו נמחק מיירי ג"כ לצורך תיקון ואפ"ה אינו נמחק ויעו"ש בט"ז כבר דחה הגאון בעל זכרון יוסף הנ"ל שאין הוכחת הט"ז הוכחה כלל וסתרה בכמה אנפי יעוי"ש ובפרט בנ"ד שאותיות הנטפלות לאחר השם נכתבו בטעות נראה יותר ויותר שמותר למחוק הנטפלים שנכתבו בטעות כדי לתקן ואינו נקרא מחיקה כלל רק תיקון דהטעם של אחרים שאינו נמחק הנטפלים משום שכבר קידשו השם כמו דאיתא בש"ס דשבועות הנ"ל ונמצאת בשם תשובת מהרי"ל הובא בס' שמן רוקח בחי"ד סי' מ"ז וז"ל מוהרי"ל מ"מ נראה דאינו תקדש אלא שלא בטעות זכר לדבר אין מזבח וכלי שרת מקדשין אלא הראוי להם וכל כה"ג נימא דמודים אחרים לת"ק דהקדש בטעות אינו הקדש עכ"ל מוהרי"ל וכן הסכים להלכה הגאון בעל שו"ת שמן רוקח הנ"ל שעכ"פ באותיות הנטפלים אחר השם מותר למוחקן ע"מ לתקן על כל הגאונים הנ"ל סמכתי והתרתי למחוק בנ"ד כ"ם ולכתוב ך' פשוטה כי אין תיקון אחר כי לקלוף מה שנזכר בנו"ב בלתי אפשר הי' כי עור היריעה הי' דק כ"ז נראה להלכה ולמעשה:

תוכן העניינים

שות בית דוד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה