אור ברסלב
שות ביכורי אברהם שו"ת › סימן א

שות ביכורי אברהם· הרב אברהם אלישוב

שו"ת · סימן א

שו"ת

שאלה כבוד הרב כו' כו' שליט"א.

אחדשה"ט באתי לבקש מכתר"מ ה' יאריך ימיו בטוב להשיב מענה על איזה גרגרים ופליאות מה שעלה על רעיוני:

גרסינן בגמרא הגונב כיס בשבת חייב משום דבא החיוב גנבה קודם איסור שבת. צ"ע אמאי חייב לשלם ע"י העדים הא הוי עדות שאאי"ל דאם יבאו עדים אחרים ויזימו אותם לא יהיו חייבין לשלם ממון משום קלבדר"מ רק מיתה לבד מה שרצו לחייב את הנידון. ועור מצינו בכמה מקומות כה"ג היכא דבא החיוב ממון קודם האיסור חייב ע"י העדים רק על שאר מקומות מצאתי שמפרשים זאת (בים התלמוד). אבל התירוץ דים התלמוד לא שייך בזה כלל ועי"ש:

ממנו ידידו נצח אברהם

תשובה ב"ה יום א' מנ"א אך משפט וצדקה לפ"ק ביאליסטאק. כבוד ה' המופלג ושנון ומתמיד מו"ה אברהם נ"י.

ע"ד קושיתו בהא דגונב כיס בשבת וכו' אמאי חייב לשלם מ"י העדים הא הוי עשאאי"ל וכו' הא לא הוה קושיא דשפיר אם יבואו עדים ויזימו אותם יהיו חייבין לשלם משום דהחיוב הוא על שני מעשים דהחיוב ממון הוא במה שהעידו על ההגבהה שהגביה ברשות הבעלים והחיוב מיתה הוא במה שהעידו שהוציא מרשות הבעלים לרה"ר ושני מעשים הוה הרי זה דומה כמו שהעידו ממון לזה ומיתה לזה דחייבין ממון לזה ומיתה עבור האחר דהכא לא שייך לומר קלבדר"מ וה"מ אם העידו על שני מעשים כמו הכא בגונב כיס בשבת דנתחייבו בשניהם ושפיר הוי עדות שאתה יכול להזימה ומצינו כה"ג בפ' מרובה (דף ע"ג) גבי פלוגתא דאביי ורבא עד זומם דאמר אביי למפרע הוא נפסל הקשה הגמרא לאביי מהא דגנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין משלמין את הכל מאי לאו שהעידו על הגנבה וחזרו והעידו על הטביחה והוזמו על הגנבה וחזרו והוזמו על הטביחה ואס"ד למפרע הוא נפסל וכו' אמאי משלמין אטביחה עי"ש משמע דקושית הגמרא הוא אמה דמשלמין אטביחה אבל אמה דמשלמין אגנבה ניחא. ולכאורה קשה עדים שהוכחשו בנפש לוקין א"כ אפילו על הגנבה נמי הוה פטורין משום דאגלאי מלתא למפרע דכי מסהדי אטביחה פסולין ואין משלמין אטביחה אבל מלקות חייבין על עדות הטביחה משום לא תענה כמו שעדים שהוכחשו בנפש והשתא כיון דחייבין מלקות שוב אין העדים חייבים לשלם על עדות גנבה משום קלבדר"מ וא"כ קשיא נמי אגנבה אמאי משלמין ועוד דלכאורה קשה נמי אמתניתין דמשמע דאם לא נמצאו זוממין משלם הגנב על פיהם אגנבה ואטביחה ואמאי הא הוה מדות שאי אתה יכול להזימה דאם יוזמו אותן לא יהיו חייבין לשלם משום קלבדר"מ דהא חייבין חלקות משום לא תענה. אע"כ צריכין לומר כיון דהחיוב על שני מעשים היינו על הגנבה ועל הטביחה לא אמרינן קלבדר"מ ושפיר חייבין ומשלמין העדים על הגנבה אף על גב דחייבין מלקות על הטביחה:

והנה אמתניתין דחייב הגנב בתשלומי דו"ה בלא"ה לק"מ דהא שפיר משכחת לה הזמה כמו דמסיק לה הגמרא והלכתא עדים שהעידו בב"א והוזמו ועי"ש בתוספות בד"ה שהעידו בב"א. וע"כ צריכין לומר כן דהחיוב דהגנב הוה מהאי טעמא דמשכחת לה הזמה בב"א דלפי הנ"ל אכתי קשה אמאי חייב הגנב אטביחה הא הוה עדות שאי אי"ל דהא אטביחה אין משלמין לפי הס"ד דגמרא ולא מקשה הגמרא אלא על העדים אמאי משלמין אטביחה אבל אמה דמשלם הגנב אטביחה לא מקשה הגמרא כלום. וע"כ צריכין לומר דמש"ה ניחא להגמרא מה דמשלם הגנב אטביחה משום דמשכחת לה הזמה דהוזמו בב"א אבל מהא דניחא להגמרא הא דמשלמין העדים אגנבה ולא מקשה אלא אמה דמשלמין אטביחה שמעינן מהכא דהחיוב הוא על שני מעשים לא אמרינן קלבדר"מ ושפיר חייבין העדים לשלם אם יוזמו והוה עדות שאי"ל. אלא אי קשיא הא קשיא הא הוה עדות שאי אתה יכול להזימה בזוממי זוממין דהא המזימין לא באו לחייב העדים אלא משום כאשר זמם ולא הוה אלא דבר אחד ואם יבאו עדים אחרים ויזימו את הזוממין בגנב כיס בשבת לא יתחייבו אלא מיתה ותשלומין לא יהיו חייבין משום קלבדר"מ דבשלמא עדים הראשונים שפיר חייבין חיתה וממון דהא העידו על שני הדברים כנ"ל. אבל עדות המזימין אינו אלא משום כאשר זמם והוי דבר אחד וא"כ הרי זה קשיא לי אמאי חייב הגנב בתשלומין בגונב כיס בשבת הא הוה עדות שאאי"ל. וראיתי בספר ים התלמוד דהקשה כה"ג אמאי חייבין העדים אגנבה ואטביחה הא הוה עדות שאאי"ל דבשלמא עדים הראשונים שפיר חייבין ממון משום גנבה ומלקות אטביחה משום דהוה שני דברים אבל עדים המזימין לא הוה אלא דבר אחד משום כאשר זמם. וא"כ אמאי חייבין העדים הראשונים ועי"ש:

והנה קושית ים התלמוד בב"ק שם יש לתרץ קצת דאמרינן בפ' ט' דסנהדרין (דף ע"א) ואמר רבא עדים שהעידו בטרפה והוזמו אין נהרגין עדי טרפה שהוזמו נהרגין ר"א אומר אפילו עדי טרפה שהוזמו אין נהרגין לפי שאינן בזוממי זוממין ופי' רש"י ולרבא כיון דעדות זוממין חידוש הוא אע"ג דהוה עדות שאי אתה יכול להזימה מיקטלי אלמא דרבא סבר דלא בעינן עדות שאי"ל בזוממי זוממין וא"כ שפיר חייבין העדים הראשונים אגנבה ואטביחה אע"ג דהוה עדות שאי אי"ל בזוממין וי"ל דאביי סבר בזה כרבא דלא בעינן עדות שאי"ל בזוממין אבל בסוגיא דגנב כיס בשבת אכתי קשה דאין לתרץ כנ"ל דהא פסקינן כר"א דאמר דבעינן עדות שאי"ל בזוממין:

והנה כ"ז כתבתי לפלפולא בעלמא אבל באמת לק"מ דלכאורה קשה הא דאמר הכא וכן בסנהדרין שכבר נתחייב בגנבה קודם שיבא לידי איסור שבת וכן בכתובות קאמר שכבר נתחייב בגנבה קודם שבא לידי איסור סקילה ואמאי לא קאמר בכל הנך מקומות קודם שבא לידי חיוב סקילה וע"כ דמיירי שהוציא ברה"ר בשוגג או שהיה במזיד ובלא התראה ומש"ה אין כאן חיוב סקילה אלא איסור סקילה ואיסור שבת מש"ה לא קאמר חיוב סקילה וא"כ העדים לא באו אלא לחייבו ממון וא"כ שפיר הוה עדות שאי"ל בין בעדות הראשונים ובין בזוממי זוממין לכך ניחא דתני הגונב כיס בשבת חייב והוה עדות שאי"ל:

ממני ידידו נצח

תוכן העניינים

שות ביכורי אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה