שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"ג סימן כה
שאלה בדיני שמות מכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם חו"ב וכו' מו"ה מאיר מאירזאהן שליט"א אבד"ק באטישאן מדינת דומיניען בעת אב"ד לעדת יראים בקמ"ר וויען הסעוטרה:
[ז"ל] בעה"י פה באטשאן ט"ז תמוז תרמ"ט שלום רב לכבוד ידיד נפשי הרב הגאון המפורסם שמו נודע בשערים לתפארת ולתהלה חסיד וענו חריף ובקי ספיר מחצבתו מגזע תרשישים אין גומרין עליו ההלל כקש"ת מוהר"ר משה נחום שליט"א אבד"ק קאמינקא והגלילות:
אחד"ש אחלה מהדר"ג שייטיב לחות לי דעתו הרמה בנידון הגט ששם הבעל בקריאתו לתורה רחמיאל טוביה וחתימתו וקריאתו בפי העולם רחמיאל לבד וביו"ד הראשונה לא יקרא בתום פעם ושם האשה מעריסתה פעסיא ליבא וכן קוראין אותה משפחתה תדיר ובעלה רק לפעמים קוראה בשני השמות ויודעי' ומכירי' מנעורה ג"כ קורין אותה בשני השמות רק בפי העולם נקראת בשם פעסיא לבד והמסדר כתב בגט בשם הבעל ירחמיאל לבד עם יו"ד ראשונה ושם האשה כתב רק פעסיא לבד וידוע בזה דברי האחרוני' בשם ירחמיאל רחמיאל נכבדו' מדובר בו בחא"ש מהגאון מהרש"ק לפסול בדיעבד ובס' דברי חיים מהגאון הק' מסאקן ז"ל כתב ג"כ בזה ויש בענין זה לפלפל הרבה בעה"י אך גודל טרדותי אשר רבו למעלה ראש בעיר גדולה לאלקים לא יניחו לי כמעט לבלוע רוקי לכן לא אפשר לי להעתיק כל מה שיש לי לפלפל בזה ובפרט לפני הדר"ג אשר נגלו לפניו כל תעלומית החכמה מה לי להאריך ובפשיטות דעתי העניה נוטה להצריכה גט אחר מכמה טעמים כי המסדר טעה הרבה בזה אבל מאד נכספה נפשי לשמוע מהדר"ג דעתו הרמה בזה ואסיים בברכה בלב מלא רגש ממעמקי לבבי שיתן ד' את הדר"ג לברכה ונברכו בו כל יודעיו ומכיריו היודעים להוקיר אח שמו הטוב כן יעלה על במתי העושר והאושר גם יחד ויהי' שמעתתי' מתבדרין בעלמא ותתחזק כנשר נעוריו להחליף כחו עשרת מונים להתאמץ בגבורים כאוות נפשו העדינה וכאות נפש תדרשנו לטובה ומברכו בכל עת ועונה המכבדו ומוקירו כערכו הרם והנשגב ואוהבו מרחוק ודו"ש וטובתו כל הימים לרבות הלילות המצפה לתשובתו הרמתה, גם יאבה נא כבוד הדרת גאונו לשלוח לי חבוריו הטהורים שיצאו לאור ויתרבו הקונים עליהם כי כל יודעו ומכירו:
ששמעו תהלת חבוריו הנחמדים מאד מצפים לראותם כמדומה שכהדר"ג זכה להדפיס על טרפות הריאה ושו"ת ייטיב נא לשלחם ע"י הב"ד עכ"פ עשרה עקז' ויתענגו הלומדים על רב טוב אין טוב אלא תורה. ידידו דו"ש בלונ"ח מאיר מאירזאהן רב דק' באטשאן:
ואלה דברי תשובתי שהשבתי בענין זה בקצרה:
שוכ"ט לכבוד הרב הגאון החריף ובקי וכו' מו"צ מאיר מאירזאהן שליט"א אבד"ק באטשאן [כעת הגאב"ד לעדת יראים בוויען] ע"ד שאלתו בנדון הגט ששם הבעל רחמיאל טוביה שכן נקרא לתורה ובפי העולם נקרא רק רחמיאל. לבד וכן חותם עצמו והמסדר כתב בגט רק ירחמיאל לבד (אף דלא נקרא כלל ביו"ד ראשונה) ובשם האשה דמעריסתה נקראת פעסיא ליבא וכן קורין אותה משפחתה תמיד אך הבעל קורא אותה רק לפרקים בשני השמות ויודעיה ומכיריה מאז ג"כ קורין אותה בשני השמות ובפי העולם נקראת רק פעסיא לבד וכתבו בגט רק שם פעסיא ודעת הדר"ג להצריכה גט אחר ודבריו דברי תורה הן והמסדר בודאי שלא כתורה עשה ובודאי היה צריך לכתוב רחמיאל בלא יו"ד בתחלה כמו שנקרא וחותם ועולה לתורה וכן נראה מדברי התרומת הדשן (ח"א סי' רלג) לגבי שם יחזקיה ונקרא חזקיה שכתב ובתלמוד נמי אשכחן יהודה וחזקיה וכו' ואף את"ל דהתלמוד קיצר הלשון יהא כן ה"ל כחניכתו כו' וא"כ אפי' מי שנקרא יחזקיה או יחזקיהו אם כותבים אותו חזקיה לא הפסיד דהוי כחניכתו אבל איפכא הוי הפסד יעו"ש באורך א"כ הכא נמי אף אי שמו העיקר הוא ירחמיאל מ"מ כיון דנקרא בפ"כ רחמיאל הוי חניכה שהכל קורין דכשר משא"כ אי שמו העיקר רחמיאל וכתב ירחמיאל הוי שינוי גמור ויעו' ג"כ בשו"ת נו"ב אה"ע (סי' צ) גבי שם אליה ובפרט לפי מה שראיתי אח"כ בגוף דברי הגאון מהרש"ק בחא"ש (סי' יג) שהוסיף עוד בטעמא לשבח דרחמיאל הוי שם בפ"ע דמצינו בלשון התפלות פעם לשון נסתר ופעם לשון נוכח כידוע א"כ אם נקרא ירחמאל ביו"ד הוי בלשון נסתר ירחם אל ואם נקרא ביו"ד אחר המ"ם הוי מתפלל על עצמו ובלא יו"ד בתחלה הוי בלשון נוכח שמתפלל לפניו ית"ש רחם אל יעו"ש דדבריו נכונים (ויעו' ג"כ ביש"ש פ"ד דגיטין אות ת ונ"ש אות ח) ויש סעד לזה ג"כ מלשון התה"ד שם ח"ב (סי' ח"י) גבי שם נחמן שכ' דאף דבכתובים נמצא שם נחמני אפ"ה כמה אמוראים נקראו נחמן ר"ל מנחה לכל יעו"ש במ"ש ואפשר ע"י שינוי שם בחולם נקרא כך א' מאבותיו וכו' יעו"ש ודו"ק דעכ"פ פשוט דגם בנ"ד לפ"ז אין לשנות מכפי שהחזיק עצמו וכמ"ש הרא"ש גיטין פ"ד (סי' ז) דאין לנו אלא שם שהחזיק עצמו בו יעו"ש וכ"ז לכתחלה וכן אפי' בדיעבד אם בנקל להשיג גט אחר אכן אם קשה להשיג גט אחר בודאי יש לצדד דהוי רק שם אחד ורק משום מהירת הלשון פולטין היו"ד וכעין שכתב היש"ש שם (אות ס) גבי סעדיה שנקרא ישעיה שכתב ובארצות הללו לענין שפה שקוראין לכל ישעיה שעיה וכו' אבל אי אין עולין בשם סעדיה פשיטא שכותבין ישעיה ותו לא אפילו נקרא שעיה יעו"ש והטעם כמו שכתב הב"ש שם על דברי רש"ל אלו דשם שעיה נכלל בשם ישעיה אלא מחמת שפולטין היו"ד נשמע שעיה וכמ"ש היש"ש שם (אות ח) גבי חיאל דאין לכתוב יחיאל דמתקרי חיאל מאחר דהוא שם בפני עצמו משום דאין זה כינוי אלא כשאין מפיקין היו"ד נשמע כחיאל יעו"ש ואף דהתם גבי חיאל איכא טעמא אחרינא וכמ"ש הנ"ש שם דלא מסיק בשמיה משום שעבר על חיב"נ ביריחו ובודאי לא נקרא חיאל רק יחיאל רק שאין הברת היו"ד נשמע יעו"ש מ"מ הא הרש"ל לא נחית לטעם זה רק משום פליטת היו"ד כתב דהוי שם אחד וכשם שעיה ובט"ג שם (ס"ק ת) כתב דגם רש"ל כוון לזה אלא דקיצר יעו"ש אבל פשטות לשון הרש"ל נראה כמ"ש דרק מפני דרך פליטת היו"ד כתב דאינו קובע שם לעצמו וידוע ג"כ פלוגתת הנ"ש והב"ש גבי אלכסנדר סענדר ושמו נתנאל מ"מ הא לא נחלקו רק היכא שכותבין דמתקרי דאז דעת הב"ש לכתוב כמו שהוא נקרא בפי ההמון משא"כ אם אין כותבין דמתקרי גם הב"ש מודה דשפיר יש לכתוב כהנחת השם לא בהבלעה כקריאת ההמון יעו"ש ובמ"ש באורך שקו' חה"ש (דין לד). סוף דבר דאף דבנ"ד יש מקום בראש לחלק כמש"ל דקובע שם לעצמו תפלה בלשון נוכח רחם אל בכל זאת היכא דקשה להשיג גט אחר כיון דמצינו בשמות כאלו דפולטין קריאת היו"ד בתחלתו גם בזה יש לצדד דאינו קובע שם לעצמו ורק דלא נשמע הברת יו"ד בתחלתו אבל עיקר שמו ירחמיאל הוא כמו שנכתב בגט, וגם י"ל דאף אם שמו באמת בלא יו"ד גם ירחמיאל ביו"ד שכתבו הוי כחניכה שהכל קורין כיון דמשום רהיטת הלשון מבליעין היו"ד הוי ירחמיאל כמו רחמיאל ובזה נבין דברי הגאון נוב"י מה"ת (סי' כז) בעולה לתורה וחותם יששכר ונקרא שכר די"ל דישכר הוי כמו כינוי ולא כתב טעם לזה ולפמש"ל א"ש כונתו דכיון דנקרא שכר הוי כמו ישכר אלא משום רהיטת הלשון מפליטין היו"ד ומש"ה י"ל דישכר הוי כינוי וכ"כ י"כ הגאון ברכת יוסף חאה"ע (סי' עב) יעו"ש לענין אם כתבו בגט יקותיאל ונקרא קותיאל ויעו' ג"כ בשו"ת שו"מ מה"ק ח"ג (סי' פה) ושו"ת מים חיים חאה"ע (סו"ס סב) גבי שם שעיה חיאל ואכמ"ל כיון דגם בשם האשה לא עשה המסדר כדעת היודעים בט"ג דהא מבואר בתוספתא פ"ו דגיטין וירושלמי שם (הו"ד בתוס' גיטין לד ע"ב ד"ה והוא וכן איפסק בש"ע סי' קכט סי"ב) דלכתחלה יש לו לכתוב כל השמות ובפרט היכא דהוא שם עריסתה בצירוף קריאת משפחתה ומכיריה והא כתב הכנסת יחזקאל אה"ע (סי' סד) דשם העריסה אפי' בצירוף קריאת פורתא אולי מצטרף להיות רוב יעו' ג"כ בתשו' בית אפרים חאה"ע (סי' פה) שהאריך בכג"ז גבי סאסיא טאבא להצריך משום ספק זה שני גיטין וכתבתי בפרט זה בכמה תשו' ואיך סמך המסדר אנפשיה להשמיט לגמרי שם העריסה ויותר טעה במה שהשמיט גם בשמו שם טוביה שהוא מעריסה ועולה בו לתורה אכן אם הוא מקום עיגון (והדר"ג יודע את המסדר שאין בו חשש שאינו יודע כלל בט"ג כמ"ש הריב"ש והב"י סי' קמא הו"ד ברמ"א שם ס"ל) כיון דאפי' בכתב שם הטפל לחודיה יש לצדד ע"פ דעת הרשב"א והרמ"א יעו"ש (סי' קכט) ובב"ש (ס"ק ג) מכש"כ בזה שכתב השם שנקראין בפי העולם די"ל דהוי כחניכה שהכל קורין הן אמת דיש לחלק בין נדון כזה לחניכה דיש לה שם ידוע ע"פ דברי הר"ן פ' השולח והמהרי"ק בתשו' יעו' ג"כ בדב"ח בל"ש להט"ג (אות ג) ויעו' ג"כ דב"ח ח"א (סי' נט וסו) וח"ב (סי' קנד קנו) ובמה שכתבתי ת"ל בקו' חקי השם דין כ ודין מא באריכות לצדד בענינים כאלו והדר"ג מבפנים אם לדעתו מקום עיגון הוא ואין חשש על המסדר יש כמה צדדים להקל ואין עתותי בידי להאריך כעת בכל הפרטים המסתעפים מזה ואם אינו מקום עיגון בודאי צריכה גט שנית כמ"ש הדר"ג:
כ"ד ידידו הדו"ש באה"ר וא"ע משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא כעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל: