אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ג סימן כד

ח"ג סימן כג

תשובה קצרה בענין הנ"ל בעה"י שוב"ט לכבוד ידי"נ הרב הגאון הגדול המפורסם מגזע תרשישים וכו' מוהר"ר יצחק אייזק שור שליט"א הגאבד"ק באקארעשם והגליל. ע"ד שאלתו וכו' והדר"ג האריך בדברים של טעם ושאלת חכם גדול כמוהו לא חצי תשו' אלא תשו' שלימה ובכ"ז הנני למלאות רצון הדר"ג לכתוב בקצרה גם חו"ד בעה"י דודאי הסכימו הפוסקים דשינוי בנקודה הוי שינוי גמור וכמ"ש המהריב"ל ספר א' כלל ד' (סי' כט) גבי שם ניווא יעו' ג"כ בדב"ח שער הנקודות סוף נקודת קמ"ץ במ"ש ג"כ ודע דחסרון הניקוד חמור מחילוף אות דהרי מהריב"ל ומהראנ"ח ומהרא"ש הקילו בכמו גרשום וגרשון אם אינם שני שמות במקרא ובשינוי נקודות כתבו כולם להחמיר כמבואר במהרי"ט ומהראנ"ח ומהרח"ש ומהרא"ש עכ"ד, הן אמת דמלשון המרדכי פ' המגרש (סי' תמ"ו) יש לכאורה ראיה להקל בכג"ז שכתב שם ומה שקורין בוריש ואנו קורין באורייש נראה בעיני דכיון שמתוך מקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכיח שמארץ הגר בא והיא לשונם לדבר לשון קלילא אין להקפיד כלל עכ"ל א"כ מבואר לכאורה דבשינוי הנקודה אין להקפיד (כמו שעמד קצת בזה גם הדר"ג) [וגם בדברי הירושלמי ומגילה (פ"ב ה"ב) שהביא הדר"ג יש מקום לומר דאדרבא מוכח משם דבכג"ז לא הוי שינוי דלשון הירושלמי שם אין מדקדקין בטעותיה כו' חד אמר יהודים וח"א יהודיים כו' והא כתבו הרא"ש והר"ן שם והארחות חיים (הו"ד בב"י או"ח סי' תר"צ יעו' ג"כ בתשו' הרשב"א (סי' תסז) הו"ד בב"ח שם סו"ס תרצ"א) דדוקא בטעות כי האי שהלשון והענין אחד אכן יעו' בשו"ת דב"ח ח"ב אה"ע (סי' קז) שכתב ג"כ דידוע דברי הירושלמי כו' וחד קרי יהודיים דאמר דטעותא הוא אלמא דכל שחיסר או הוסיף בנקודה במלה מכפי משמעות קריאתה הוי טעות ומזה הוכיחו הפוסקים דכה"ג הוי פסול יעו"ש אכן ראיה זו יש לדחות דדוקא התם משום דידוע לשונם לדבר בלשון קלילא כתב המרדכי דאין להקפיד א"כ י"ל לאידך גיסא דאדרבא מוכח משם דאם אין השינוי מחמת קלות הלשון הוי שינוי אפי' בשינוי קצת דנקודה וכדומה וכן ראיתי להדב"ח בסוף ניקוד סגו"ל שכתב כן בשם תשו' מהרא"ש זה לשונו דגבי באריש ובוריש שבמרדכי דהכשיר הריצב"א משום דידוע לשונם שהיא קלילא משמע אם אין הטעות מחמת קלות הלשון הוי שינוי אפי' בשינוי קצת גבי טעות בנקוד משום דבניקוד נרגש המעות היטב והוי כמו טפאתה ונפאתה עכ"ד וכ"נ להחמיר בכג"ז מהרשב"ץ (הו"ד בב"י סי' קכח) גבי חונס שכתב תנס פסול דאם אינו נקרא יפה ה"ה כמי שאינו יעו' ג"כ ברשד"ם סי' מו (הו"ד בשעה"ת להדב"ח (סי' כה) גבי שם אשקיופייא שכ' גם בזה לא הייתי מקפיד לולא שראיתי תשו' תשב"ץ גבי טוניס וכתב טאניס פסול וכו' הרי דמי לנ"ד יעו"ש ולכאורה י"ל כיון דבמדינת אשכנז קורין ש"ז סאבל באל"ף כידוע וגם במקום שקורין סובל יודעים דקורים במק"א סאבל בא' רק שנשתנה הקריאה בלשון המדינה וא"כ הא כתב הרמ"א סו"ס קכ"ט דאם שינה באחד מאלו הדברים כשר אכן באמת אם נתבונן בזה נראה דכיון דליכא רק שם הלע"ז ושינה בכתיבתו אפי' רק בדבר התלוי בלשון המדינה אין להקל ע"פ דברי רמ"א אלו דהגאון הקדוש מאוה"ג מהרש"ל זצ"ל מלאדי בהגהותיו על הרמ"א הו"ד בפסקי הלכות הצ"צ חאה"ע (דף ד) כתב על דברי הרמ"א שהם דקדוקי הכינויים אבל שם העצם צ"ל נכתב כלשון המדינה אפי' לעכב עכ"ל הזהב וכתב ע"ז הצ"צ דשם העצם היינו ודאי אפי' שם לעז רק שהוא שמו העצמי מעריסה ואין לו שם אחר וכינוי היינו שיש לו שם עצם בפ"ע רק שמכנים לו זה הכינוי יעו"ש ובתשובותיו (סי' רלג אות ג) מ"ש על הגהת זקנו רבן של ישראל עכ"פ לפ"ז אין צד קולא ע"פ דברי הרמ"א זולת היכא שיש שה"ק שנכתב כהוגן והשינוי בלשון המדינה הוא בכינוי ולא בנ"ד שהוא שם העצם אמנם כן הא בשם זה כתב הט"ג שנס ס"ק ג' בשם ס"ב למהרא"ש סאבל שם לאשה וכן שמעתי שנכתב כן בכתובה עכ"ד א"כ כיון דכן מבואר כתיבת שם זה בכפר, שוב יש מקום לומר דגם לכתחלה כותבין כן אף שיש קורין סובל בחולם וכעין שכתב הצמח צדק (סי' פד) בשם מערקיל בסגו"ל אף שקורין במדינות אלו מרקיל בפתח יש לכתוב מערקיל בעי"ן כמו שנמצא כתוב בסדר גיטין יעו"ש והא ההבדל בין פת"ח לסגו"ל ניכר יותר מבין חול"ם לקמ"ץ דהא הספרדים מבטין נקודת חול"ם כהברת קמ"ץ שלנו כנראה מדברי הג"פ וע"נ בכמה דוכתי א"כ בין סאבל לסובל בודאי היה מקום לומר דיש לכתוב לכתחלה כמבואר בס"ג עכ"פ אף דלכתחלה לא הייתי מורה לכתוב סאבל במקום שנקראת סובל (וכמו שכתב הב"ש גבי שם גאטליב וגאלדא דבמקום שקורין בחול"ם יש לכתוב בוא"ו אחר הגימ"ל) אבל בדיעבד אם כתבו באל"ף בכג"ז ודאי לא הוי שינוי גמור לפסול בפרט היכא דקשה להשיג גט אחר יעו' בט"ג שם שא"ג ס"ק יב וי"ג ושנ"ג ס"ק ב' ושא"י ס"ק טז יז גבי יוסף יאסף ושא"מ ס"ק ל' גבי מארדיש מורדיש ונחלת שבעה (סי' מה אות י) ודב"ח שא"י ס"ק ח' ובתשובותיו ח"ב (סי' קכה) ובמ"ש בקו' חקי השם דין ל"ד לתמוה על הדב"ח שסותר בתשובותיו למ"ש בספרו דב"ת על שמות ויש בזה אריכות דברים יעו' ג"כ בשו"ת רח"כ אה"ע (סי' סד) גבי צינא צענא ובט"ג שנ"מ ס"ק ג' ובשו"ת מהרי"מ מבריסק (סי' לא ולט) ובמ"ש בחה"ש דין ז' להעיר על דברי רח"כ (ועכ"ז כתבתי שם דבמ"ע יש עמוד גדול לסמוך בנדון דרח"כ) ובלא"ה לפמש"ל בשם אדמו"ר הזקן מלאדי ונכדו הגה"צ הק' צ"צ יש להרהר בדברי הרח"כ דהא השינוי בין צינא לצענא היא בשמה העצמי אכן עכ"ז יש לעמוד ג"כ בדברי התשו' יריעות האהל (סי' טז) (הו"ד בט"ג שנ"א ס"ק ח) במה שהביא בשם חכם אחד היתר בשעת הדחק על שינוי בשם אידיא כי השמות האלו לועזות הן ואין מדקדקין בקריאתן יעו' ג"כ בשו"ת מכתב לדוד (סי' ט) (הו"ד בשו"ת חיים ושלום ח"א סי' לא) ויעו' בשו"ת כנסת יחזקאל ש סט) ובמ"ש עליו בשו"ת מהרי"מ מבריסק (סי' לד) ואין הענין סובל אריכות דהדבר פשוט דכשיש להשיג בנקל גט אחר צריכה גט שנית אכן אם קשה להשיג גט אחר פשוט דיש לסמוך על גט זה מטעמים הנ"ל וכמ"ש גם הדר"ג. ומצלאין אנחנא קדם מרן שמיא וארעא שירפאהו רפואה שלימה במהרה ויחדש כנשר נעוריו לגבר חיילים בתורה ולהוסיף לקחה לזכות את הרבים בתורתו כחפצו וחפץ המעתיר:

ידידו הדו"ש באה"ר וא"ע מכבדו כרוב גדולתו משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה