אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ג סימן כג

ח"ג סימן כב

שאלה מכבוד הרב הגאון הגדול גזר הנכונים וכו' בקש"ת מוהר"ר יצחק אייזק שור האבד"ק בוקארעשט והמדינה מח"ס, תולדות אדם באר יצחק שיח יצחק תפארת אדם, תולדות יצחק, אבל אם, תפארת וישראל, משמיע ישועה, בית יצחק, מאורי אור, מי באר, חזקת הדיינים, הוספות הרא"ש עה"ת, שו"ת הרא"ש:

בענין ג"פ שכתבו שם האשה סאבל והיתה נקראת סובל בחולם:

[ז"ל] בשם ה' ח"י מנחם אב שנת תרמ"ט באקארעשט ישאו הרים שלום וברכה והצלחה למעלת כבוד ידידי הרב הגאון הגדול החריף העצום ובקי נפלא בשיטות הש"ס ופוסקים סיני ועוקר הרים וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו:

אחדשה"ט באהבה אם כי קשה עלי מאד להטריח את הדרת גאונו אף כי זה שנתים שאין אני בקו הבריאה ד' ישלח לי רפואה שלמה ואבקש מהדר"ג בכ"ע שישפוך שיחו לפני מלך מלכי המלכים לזכור גם אותי יצחק אייזיק בן אסתר עכ"ז כי בא לפני שאלה נחוצה לשעתה אמרתי להתייעץ בזה עם הדרת גאונו ואבקשו לשלוח לי תשובתו באריכות כדרכו בקודש. נשאלתי מרב א' שסידר גט לאשה אחת ושאל אותה על שמה והשיבה האבל וכן נכתב בכתובתה והמסדר סידר הגט בשם סאבל ועתה הביא דוד האשה גב"ע מרב א' להרב המסדר שהאשה נקראת סובל הדין מהו אם כשר הגט והנה כבר ידוע דברי הירושלמי גבי תרי תלמידי חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים דאמר דטעותא הוא אלמא דכל שחי ר או הוסיף בנקודה במלה מכפי משמעות קריאתה הוי טעות ומזה הוכיחו הפוסקים דבכה"ג הגט פסול ובט"ג מבואר בכ"מ דפסול אם שינה מכפי המבטא ובשמות נשים אות מ ס"ק ג כתב דשינוי המבטא מחירי"ק לסגו"ל לא הוי שינוי גמור כמו שינוי גמור בין הרגשת יו"ד לבין לא נרגש הברת יו"ד ובב"ש מבואר דבשינוי מבטא אפי' באותיות מתחלפות פסול וכ"כ במהריב"ל (סי' כ) בשם גוויא שכתב גיוויא ביו"ד דקרוב לומר דאפי' נשאת תצא משום דאותיות המתחלפות אינם כשרים רק בשינוי באותיות אבל במקום נקודה ששינה ודאי פסול ובשו"ת מהרשד"ם (סי' רמד) כתב דבאותיות או"י שהם שימוש לנקודות אין החסרון פוסל בהם כל שלא נודע שם אחר בלתי נקודה הידוע אצלינו וכבר ידוע דא' מורה על נקודת קמ"ץ או פת"ח רק שדרך הב"ש שלא להטיל א' במקום נקודת הפת"ת יעוין בג"פ (סי' קכח ס"ק ג) ובע"נ בשם נצר ולהורות על קמ"ץ צריך א' אליבא דכ"ע יעו' בס"ש בשם טאנא ואות וי"ו מורה על נקודת חול"ם או מלאפום ואם היה מנוקד חולם וכתב מנוקד קמ"ץ בודאי פסול והב"ש (אות י ס"ק יז) הביא בשם מהר"מ חריף דקמץ ל הוא משרת לחולם ואות י' מורה על נקודת חירי"ק ואם אין מרגישין החירי"ק אז א"צ להטיל יו"ד להורות על הנקודה מאשר שהמבטא במהירות ואין מרגישין יו"ד ויעו' בביאור ס"מ שהביא בשם מורו המהר"מ מלובלין דבשמות הלע"ז המנהג שאין מטילין אות המורה על הנקודה בין שני האותיות בסוף התיבה אשר א' מניע ומחטיף את האות האחרון בנקודת סגו"ל או חירי"ק ושאר נקודות והנה כבר ידוע דברי המרדכי בשם באריש שכתבו בוריש שכשר וכ"פ כל הפוסקים שאם ידעינן ששם זה נקרא כן שם מפני לשונם הגט כשר ובתשו' מהריב"ל ח"ג (סי ט) כתב שיש לסמוך על מה שנוהגין לכתוב באגרות ושטרות וכתובות יעו"ש ונראה הטעם לזה משום דכפי שנוהגין לכתוב באגרות ושטרות וכתובות כן תופסין העולם השם והו"ל כמי שחותם א"ע כך ובט"ג הביא מ"ש הע"נ דאם טעה הסופר וכתב יאסף בא' יראה לי דהגט פסול דהרואה גט זה יקרא השם בא' נעה וסברא רחוקה היא לומר דיקרא השם כמשפטו והא' נחה כמו שם יאשיהו דכתיב בא' וקרי ליה בוי"ו דשאני התם דהכי כתיב בקרא אבל בשם יוסף דכתב בא' יאסף יש לחוש ולפסול הגט וקרוב בעיני להיות הגט בטל וכתב ע"ז הט"ג דדבריו נכונים לקריאת הספרדים שקורין שם יוסף בחולם ולכן אם בא א' במקום וא"ו שלא כמשפט י"ל שיטעה הקורא לעשותה נעה אבל להאשכנזים שקורין שם יוסף נוטה לקמ"ץ דמבטא הברתם זולת בשעת עליה לתורה מדייקין לקרותו יוסף בחולם א"כ אם כתב יאסף בא' כשר יעו"ש וא"כ בנ"ד כיון שנכתב בכתובה סאבל והאשה היא אומרת ג"כ שנקראת סאבל וידוע שקורין היום כל השמות בלשון אשכנזית אפשר לומר להכשיר הגט אך לרווחא דמלתא אם יסכים הדרת גאונו עמי לתת גט שני ג"א אסכים לזה אולם לדעתי אם לא ירצה הבעל ליתן גט פעם שנית לפע"ד אין לכופו ואחכה על תשובת כתה"ר הדר"ג ע"י מוקדם האפשרי כי נחוץ לשעתא ומחמת הבטחון וחלישת כחי לא אוכל להאריך בזה:

הנני ידידו הדורש שלום תורתו באהבה דבה ואהבת עולם יצחק אייזק שור אבד"ק באקארעשט והמדינה:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה