שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"ג סימן כב
תשובה לכבוד ידידי הרב המאור הגדול חו"ב זית רענן וכו' מוהר"ר לוי יצחק לעמבירסקי נ"י האבד"ק ממילא חתנא דבי נשיאת הגאבד"ק סטאניסלאב בדין ג"פ שערער עליו דב א':
השגתי מכתבו וחשתי להשיבו על אתר בעה"י מפני כבוד התורה ולומדי' ולמען השלום בדבר הג"פ שסדרו כדת וכתבו שמו אהרן ושם האשה פעסיא דמתקריא פעסל ועתה מערער ר"א ע"פ ששמע מכמה אנשים ששמעו מפי המגרש שהיה נקרא בפי הרבה אנשים בשם ארא וכן הוא נקרא במקום דירתו ומדוע השמיטו כינוי ארא כן שמע המערער שהאשה נקראת פאליניא כדרך המתחדשים המשנים שמותיהם לשמות הא"י דג"כ היה להם לכתבו וקראתי כל כת"י הרב המערער שיחי' ואינו כדאי להשיב על דבריו יען גם לפי כתבו לא שמע רק חששות וזהירות לכתחלה ואיך לא חש למצודתו של ר"ת לערער על גט שסדרו ב"ד מובהק] וראיתי ג"כ הגב"ע כדת מהעדים הר"מ ברמ"ז הכהן והרא"ח בר"ש תושבי סמילא משנים רבות שהעידו בתו"ע כי יודעים ומכירים היטב את האיש אהרן בר' שמחה מנחם ואת אשתו פעסיא בת מאיר שנתגרשו בב"ד לפני ימים אחדים וזוכרים כי מיום שבא מ' אהרן הנ"ל לסמילא ונשא האשה פעסיא הוא נקרא תמיד בפי כל רק אהרן ולא ידעו כלל מכינוי ארא והמגורשת נקראת תמיד בפי רוב בני העיר פעסיא ומקצת קורין לה פעסל הן בביתה או ביתר בתי העיר בפניה ושלא בפני' רק בשמות אלי תקרא ולא שמעו כלל משם פאלינא זאת יודעים בבירור זת"ד הגב"ע וכת"ר כתב ג"כ דבעת סה"ג אמר הבעל וכן האנשים שעמדו אז דרק יחידים מעטים במספר קוראים אותה לעתים רחוקות "פאלינא מארקאוונא" ודוקא בדברם עמה בל"ר וכת"ר ביאר במכתבו כל פרטי סדר השמות בטוב טעם ודעת ושואל חו"ד: [ב] תשובה הנה צר המקום להתהלך בזה ברחבה בהויות דאביי ורבא ולא נשאר לנו רק לבאר ע"פ דעת גדולי האחרונים דעת תורה מכרעת בעזר החונן דעת כי הדברים פשוטים דהגט כשר ואין בזה שום חשש כי כתורה פשו וכן ראוי לעשות לכתחלה וכל רב מובהק היה מורה לעשות כן לכתחלה דהנה בענין שם ארון גם כן יש מקום ספק אם לכתוב המכונה או דמתקרי דאף דהרב מים חיים אבן העזר (סי' נח) הביא תשו' הגאון בא"פ בהחלט לכתוב דמתקרי ארון אבל הגאון דברי חיים (סי' עח) כתב לכתוב דוקא המכונה ואם יכתבו דמתקרי יש חשש פסול יעו"ש שהאריך בזה (ולדעתו גרע זאת משאר המקומות שכתבו דמתקרי במקום המכונה כמובן ויעו' ג"כ בג"פ ס"ק סד) ובתשו' דברי שאול (להגאון מלבוב) סי' מ"ג האריך בפרט זה לכתוב דוקא דמתקרי ארון ואם כתבו המכונה פסול וצריך לכתוב גט אחר (יעו' בשו"ת חסד לאברהם אה"ע (סי' לה) שהאריך לצדד בזה כשניתן הגט) ואף דלדינא נלפע"ד דגם בזה טוב יותר לכתוב דמתקרי (יעו' בט"ג שנ"ת סוס"ק ד' במ"ש אף אם לא נמצא שם כזה בלה"ק אך המלה יש לה פתרון בלה"ק כו' שיש לכתוב דמתקרי ולא המכונה ויעו' בספרי מנ"מ בקו' חה"ש כוף דין נ' ובדין ז"ך שהארכתי בזה) מ"מ אם רב א' לא מכרע ליה מלתא בזה ועי"ז הוא משמיט לגמרי כינוי ארון ג"כ לא משתבש כיון דיש דעות דהוי קיה"ש אף אם קורין בקמ"ץ וא"כ הא כתב הב"ש בכלליו אות ו דהיכא דיש ספק באותו שם כיצד כותבין אותו יותר טוב לסמוך על רוב הפוסקים דס"ל שהיא קיה"ש יעו' ג"כ בב"ש שא"נ גבי שם נטע ובט"ג שם ועפ"ז יש מקום לומר דמצד הספק דמתקרי או המכונה (דפסול לכאו"א כמש"ל) יותר טוב לסמוך על הסוברים דהוי קיה"ש (דרק המהר"מ מחלק בזה בין אם קורין בקמ"ץ או בפת"ח אבל רוב הפוסקים הש"ע סט"ו ולבוש שם והס"ש לא חילקו בזה וכ"נ דעת הב"ש לעיקר יעו' ג"כ באה"ש) ויש לפלפל בזה ולחלק דרק ביש ספק בעיקר השם איך לכתבו משא"כ בשם ארון דידוע כתיבת השם והספק הוא רק מצד דמתקרי או המכונה דבזה יש עצה להקדים שם ארון (וכעין שכתב הט"ג בלק"ש דין ה ו ט לכתוב ליב דמתקרי משה יהודא וכדומה משום ספיקא דהב"ש והנוב"י וכ"כ בשו"ת שו"מ מה"ג ח"א (סי' ר"נ) דיפה כתבו יעקל דמחקרי יעקב שרגא משום ספיקא דהב"ש והנוב"י והארכתי בפרט זה בספרי מנ"מ בקונטרס חקי השם דין לז יעו"ש ויש בזה לסתור ולבנות דבאמת עצה זו ג"כ אינה מבוררת כ"כ להקדים החניכה לשם העיקר מעריסה וידועים דברי הבית אפרים חאה"ע (סי' פה) והט"ג בלק"ש דין פ"ו גבי סאסיא טאבא ויעו' בדב"ח שם שא"א ס"ק ט שעשה ספק בגוף כתיבת שם ארון כשנקרא בקמ"ץ דלכאורה אין בזה היכר שיכול לקרות ארון בפת"ח ומשום זה כתב דלכאורה יש לכתוב אראן אבל אין. דבריו מובנים וגם עיקר החשש אינו כמ"ש הט"ג שנ"ח ס"ק ב דכל שנכתב כהוגן ואפשר לקרותו בפשיטות כפי שנקראת אין לחוש שיטעו לקרותו בענין אחר יעו"ש גבי שם חוסיא דאין לחוש שיקראו בחולם וכ"כ הע"נ אות ש' גבי שלום בחולם ובשור"ק דלפי הסימנים שמזכיר שם אביו ושם אשתו ממילא יתברר לקרוא הגט כהלכתו ולפלא דהדב"ח הביא בעצמו דברי הע"נ אח"כ באות ש ס"ק ה) ואכמ"ל דעכ"פ יש פנים להלכה אף לכתחלה להשמיט שם ארון ולכתוב רק שה"ק שעולה בו לתורה ותו"ע ומי שהורה כן אין מזניחין אותו:
[ג] וכ"ז אפילו בשם ארון דאין שום ספק בכתיבת השם גופי' אכן בכינוי ארא אף דאין בו ספק של דמתקרי דלכ"ע הוי כינוי וכותבין המכונה (זולת דעת הרש"ל וס"ש דקיה"ש היוצא משה"ק כותבין דמתקרי אבל לא כן דעת הב"ש והאחרונים גבי סאי' אכן יעו' בשו"ת שו"מ מה"ק ת"ג (סי' פה) שתפס לפשיטות בשם חזקאל שהוא קיה"ש מיחזקאל לכתוב דמתקרי והוא באמנם לפלא שלא הביא מדברי הב"ש והאחרונים יעו' ג"כ בט"ג שא"ת ס"ק ד ויעו' ג"כ בשער התשובות בסו"ס דב"ח על שמות שתמה ג"כ על החא"ש (סי' קכה) שתפס לפשיטות לכתוב דמתקרי איציא כיון דיוצא משה"ק דאיך נשמט ממנו דברי הב"ש גבי סאי' ויעו' ג"כ מ"ש בספרי מנחת משה קו' חקי השם דין כג ודו"ק] אבל בעיקר כתיבת שם ארא יש מקים ספק איך לכתבו דהנה הרב המערער העתיק החניכה ארה בה"א לבסוף ואין זה דבר מוחלט דאף שכן דעת התשו' מאהבה ח"א (סי' נב) הו"ד בפת"ש בקיה"ש אבל הרב כרם שלמה העיד בשם הגאון חתם סופר לכתוב ארא באל"ף לבסוף משום דארה בה"א הוא לשון קללה יעו"ש (ויפה העתיק כת"ר שם זה במכתבו באל"ף לברכה ולא לקללה) ובאמת לפע"ד בכל שמות אנשים כאלו היוצאים משה"ק נסתפקתי מאז דלא נאמר כלל זה לכתוב בה' לבסוף רק בשמות נשים ולא באנשים וכדנראה מדברי הב"ש גבי בינא מבנימין יעו' ג"כ בט"ג שא"מ ס"ק כ"ג כ"ד גבי כינויי מונא מאשקא היוצאים משם משה יעו' ג"כ בט"ג שא"א ס"ק מד גבי אלקנה אליקא ובמ"ש באות י' גבי הוצקא כינוי ליהודה ויש בזה כמה סתירות בדברי הט"ג אכמ"ל אח"ז ראיתי שגם הרה"ג מקארסאן בספרו של"מ עמד בזה וכעת נדפס מחדש תשו' משיב דבר מהגאון המובהק הנצי"ב מוולאזין וכתב ג"כ בחאה"ע סו"ס ע"א זה לשונו בדבר ששמע משמי דכתיבת ה' בסוף שם היוצא משה"ק אינו רק גבי שמות נשים אבל לא גבי שמות אנשים כן הוא ידידי ולא זה בלבד אלא אפי' גבי ש"נ אינו אלא ביוצא משה"ק דכתיב ה' בסוף כו' יעו"ש ובאמת גבי ש"נ כבר קדמו בסברא זו הט"ג שניה ס"ק ח"י במאמר המוסגר ושנ"ש ס"ק ב' גבי ראחציא [ואגב ראיתי דבר פלא במשיב דבר שם שתמה על הט"ג (שנ"א ס"ק יב) שכ' ששמע אשה ששמה אסנה דיש לכתוב בה"א כיון שנגזר משם אסנת וכתב ע"ז שטעה בשתים חדא דאם נגזר מאסנת יש לכתוב בא' ובאמת הוא שם הנמצא בס' עזרא ב' פסוק נ' בני אסנה יעו"ש ובמכת"ר הוא טעות חוזר דשם אסנה בעזרא הוא שם זכר והט"ג מיירי בשם נקבה אסנה בקמץ וע"כ כתב דנגזר משם אסנת והתמיה השני' דיש לכתוב באל"ף כן הוא באמת לדעת הט"ג בעצמו כמש"ל ומצינו בענין זה סתירות בכמה מקומות בדברי הט"ג כידוע] עכ"פ הרב המערער שהעתיק שם ארה בה' מפני שראה כן בפת"ש ומים חיים מדוע לא ראה שיש מקום יותר לכתוב בא' (וכן דעתי נוטה יותר לזה וכמו שהעתיק כת"ר כתיבת שם זה יעו' ג"כ בס"ש בהוספות הו"ד באה"ש שא"א ס"ק מ שהביא ג"כ שם ארו בוי"ו לבסוף היכא דקריאת הרי"ש הוא בחולם וקרוב לכעת בין הברת א' לבסוף או חולם מפני מהירת המבטא ויעו' ג"כ בשו"ת ש"א אה"ע (סי' כג כ"ד) בענין כתיבת שם ארלי איך לכתבו ובמ"ש בענין זה בחה"ש דין לד) ועכ"פ כשיש ספק בעיקר הכינוי ארא איך לכתבו הדבר פשוט דיותר טוב לסמוך על הסוברים דהוי קיה"ש וכמש"ל בשם הב"ש (ויש לפלפל בענין שם אלחנן חנן יעו' ג"כ בשו"פ נאות דשא מסי' א' עד סוס"ה ואכמ"ל) ויעו' ג"כ בספרי ברכת משה בקוה"ת (סי' ח"י יט) בענין שם עליק מ"ש בזה וכמה פעמים עשיתי כן למעשה בכג"ז היכא דהיה לי קצת ספק בעיקר כתיבת הכינוי היכא דיש סוברים דהוי קיה"ש כתבתי רק שה"ק ועריסה וכ"ז אפי' לדעת המערער מכש"כ לפי הגב"ע שלא ידעו ולא זכרו משם אחר זולת אהרן אף אם במקום מולדתו היה נקרא ארא ודאי יפה כתב כת"ר דא"צ להזכירו כלל בגט והביא דברי הט"ג שנ"מ ס"ק ז גבי מירוש שהאריך בפרט זה אמת דדברי הט"ג שם נפלאין יעו' ג"כ בדב"ח שם ס"ק ה' שביאר היטב דברי תשו' מהר"מ ויש בענין זה אריכות דברים:
אכמ"ל אבל בנ"ד דאפי' אם היה נקרא כן במקום כו"נ כתבתי לעיל דיש מקום גדול להשמיט לכתחלה הכינוי ארא מכש"כ דבמקום כו"נ לא יזכר ולא יפקד כינוי זה אף אם היה נקרא כן בעיר אחרת ודאי דא"צ לכתבו והדברים פשוטים ומבוארים:
[ד] ובדבר הכינוי פאלינא האמת אגיד ולא אכחד דידוע לי ג"כ מכמה מורים מובהקים דמשמיטין שמות הנכרים ע"פ דברי החדושי אנשי שם (סי' קמב) (וטעמם ונימוקם עיקר מפני שאינם מסודרים שמות אלו בספר ובנקל יוכלו לבוא לידי שיטי וע"כ טוב יותר לכנוס בספק חסרון מספק שינוי וכמ"ש המהרי"ק הו"ד בב"י (סי' קכח) יעו' ג"כ בשו"ת פרשת מרדכי אה"ע סי' נ) אבל אנכי לא כן עמדי וכמו שכתבתי בספרי מנחת משה קו' חה"ש דין ל"ח ודין מ"ז באורך דיש להזכיר גם שמות אלו בגט וכן אני נוהג למעשה ועכ"ז היטב אשר דבר כת"ר דכ"ז דוקא בנקראים כן בפי כל וחותמים כן משא"כ בנ"ד דרק מעט במספר ולפרקים קורין אותה פאלינא פשוט דמה שקורין מיעוטא דמיעוטא בשם נכרים דאין להזכיר בגט והביא ג"כ מדברי הג"פ (סי' קכח ס"ק לא וסי' קכט ס"ק ב) והדברים פשוטים דאפילו בשמות היהודים לא מקרי פורתא רק אם עכ"פ מיעוט גמור קורין כן משא"כ מיעוטא דמיעוטא דהוי כמאן דליתא וכעין שכתב בשו"ת פנים מאירות ח"א (סי' ח"י) לענין שם פראסניטץ דהא"י שקורים פראסניטץ הוי מיעוטא דמיעוטא נגד רוב יושבי המדינה כו' ולמיעוטא דמיעוטא אפי' ר"מ לא חייש ומוטב שלא נכתב כלל יעו"ש (והוא ש"ס מפורש בנדה (לב א) אימר דשמעת ליה לר"מ מיעוטא דשכיח אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת לי') וכ"כ בשו"ת נוב"י מה"ק אה"ע (סי' פח) לענין שם פילץ דמיעוטא דמיעוטא כמאן דליתא דמי וכ"כ במה"ת אה"ע ססי' קיז) ובשו"ת נאות דשא (סו"ס ז) וכ"כ בשו"ת חסד לאברהם אה"ע (סי' לו) על דברי הב"א (סי' פה וט"ג בלק"ש דין טו) גבי סאסיא טאבא שהחמיר בשני גיטין דדוקא במיעוט השכיח חשש משא"כ במיעוטא דמיעוטא דהוי כמאן דליתא יעו"ש:
[ה] וכ"ז אפי' בשמות היהודים מכש"כ בשמות הנכרים (דיש דעה שלא להזכיר) פשוט דאין לחוש למיעוטא דמיעוטא ויש להוסיף נופך בזה ע"פ דברי המרדכי חולין סוף פ"י שכתב לחלק דלא מקרי מיעוטא דמיעוטא אלא בתרי עניני דומיא דגבינות בית אונייקי כו' אבל אם היו נשחטים שאר בהמות לעכו"ם אפי' א' מני אלף לא הוי אלא חד מיעוט והוי לן למיחוש שמא הך קיבה מאותה מיעוט יעו"ש (ויעו' ג"כ בריטב"א יבמות (סז) ד"ה קסבר במ"ש דאילונית לר' יוסי הוי מיעוטא דמיעוטא כו' ודו"ק) ועפ"ז יש מקום לחלק דאפי' אי נימא בשם גמור כשקורין כן רק מעט דמעט ג"כ מקרי פורתא זה משום דבחדא ענינא הוא וסוף כל סוף מקרי מיעוטא משא"כ בנ"ד יש מקום לומר דהוי כתרי עניני דרוב אחב"י אינם משנים שמותם לשמות א"י ולגבייהו שם כזה לא מקרי שם כלל ואפי' אשה זו דמתחקת לפעמים לשם א"י ג"כ הרוב אין קורין אותה כן ורק מעטים במספר לפרקים וע"כ שפיר יש מקום לומר דבכג"ז כ"ע מודים דכמאן דליתא דמי וחס להזכירו בגט כמובן וכ"ז אפי' אם היו קורין אותה המעט גם בעת שמדברין אתה בשפת יהודית המדוברת ומכש"כ לפי מ"ש כת"ר דרק בעת שמדברים אתה בשפ"ר קורין אותה כן א"כ פשוט לכל בר בי רב דאין זה שם כלל לענין גט דנמצאו הרבה אנשים כשמדברים בשפ"ר מעתיקים המה השמות כפי שפה זו אבל אין כונתם לשנות שמותם גם בשפת יהודית המדוברת וע"כ פשוט דאין שום שייכות לקריאת השם לענין גט וכתובה (וכן מה שכתבו פעסיא דמתקריא פעסל עשו כהלכה וכמ"ש הט"ג אות ע גבי עטיא עטל ולענין יתר החששות שהעיר המערער אינו כדאי להשיב בזה) והדברים פשוטים וברורים שסדרו השמות כראוי לכל רב מובהק ודעת הרב המערער נסתרה דרכו מכל איש ישר הולך בתום דמי בקש זאת מידו לחקור אחר כתיבת הגט אם עשו כהוגן ואם הוא חרד לדבר ד' שיהיה בהכשר עצהיו"ט בחשבו שהוא מומחה לאותו דבר מדוע לא הצטרף בעת סידור הגט ואם על כבוד המדומה חשש מדוע לא חס על כבוד שמים שהוא כבוד התורה ולהוציא לעז על גט כשר וישר להעליל בעפר קרן התורה ולומדי' ושיחולל עי"ז שם שמים ברבים בפני ההמונים וההבערה לחלק יצאתה לסכסך איש ברעהו ע"כ כאשר גם הרב המערער הוא מנושאי דגל התורה והיראה מובטחני שיבקש סליחה על שגגתו וכל הכורע בהודאה זוכה לשם טוב והעושה שלום במרומיו ישפיע שלום וברכה על דייני ישראל וישיב שופטינו כבראשונה כנפש המעתיר המצפה לישועות ה' ולהרמת קרן התורה משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל: