אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ג סימן כא

ח"ג סימן כ

תשובה לכבוד הרב הישיש המופלג בתו"י וו"ח מו"ה יקותיאל ולכן מסעדוועדובקא בענין ערעור אחר נתינה הגט שעינו שם המגרש מחמת חולי: ע"ד שאלתו בגט אי הניתן בעיר ארחאנגעלסק ונכתב שם המגרש ישראל אריה כאשר הוחזק בשם זה במדינה זו מיום לידתו ועד עתה ושם הי' גם מקום דירתו מאז ואחר שניתן הגט מיד הבעל ליד האשה בא אחי המגרש ואמר להרב המסדר שקודם זמן הגט היה המגרש בעיה"ק צפת תוב"ב ושינו שמו שם מחמת חולי גדול שנחלה אבל אינו יודע שם השינוי אך כת"ר ראה מכתבים מאבי המגרש ומאחיו שהמה באה"ק שכתבו לחו"ל אחר שנודע להם מנתינת הגט ואינם מזכירים שם אחר להמגרש כ"א בשם ישראל אריה כאשר נכתב בגט והרבה יגיעות היה עד שנתן הגט ועתה אם תצטרך גט אחר תתעגן חלילה זה תוכן השאלה בקצרה והנה הימים האלו ימי תשובה המה אשר יחשוב האדם עם קונהו ואין הזמן מסכים להאריך וגם הענין אינו סובל אריכות ומפני שכתב כת"ר שדופקים על השער לתשו' ע"כ הנני להשיבו בקצרה בעה"י רק במה שנוגע לדינא דבעיקר הדבר אם מערער הבעל אחר נתינת הגט דיש שינוי בשם (יעו' בב"ש (סי' קכט ס"ק כ) מ"ש בשם הפסקי מהרא"י ותשו' צ"צ סי' פג) ידועים דברי הר"ן בתשובה מ"ג דהיכא דליכא רגל"ד לא משגחינן בדבריו ובזה ליכא, רגל"ד אדרבא חזקה שלא מעל בחו"ש וכזה כתב רבינו חיים הכהן הגדול בתשובותיו לאה"ע (סי' סג) בגט שנכתב שם המגרש אלי' ואחר הנתינה ערער והוציא קול שחותם עצמו אליהו אהרן דאינו נאמן דכיון שמחרימין דכל מי שיודע איזה פסול מחויב להגיד אינו נאמן על עצמו שעבר על החרם אלא מחזיקינן לי' שלא ידע משום פסול והשתא רוח אחרת אתו שרוצה לפסול הגט ואף שעובר עתה על ח' שמוציא לעז על גט כשר אמרינן השתא הוא דאיתרע יעו"ש שהביא ג"כ דברי תשו' הר"ן הנ"ל ויעו' ג"כ בתשו' מאיר נתיבים (סי' כו) מ"ש בענין זה (ויעו' מ"ש בספרי מנחת משה קו' תה"ש דין ו) וא"כ גם לענין אחי המגרש י"ל דאינו נאמן לערער אחר שניתן הגט בהכשר ולהוציא המגרש מחזקתו דלא מעל בחו"ש ובודאי לא העלים כל השמות שיש לו ובלא"ה יש מקום עיון בענין דע"א אינו נאמן נגד החזקה (יעו' בש"ע יו"ד (סי' קכז) ובש"ע אה"ע סי' קנז) דגם הכא אחר שניתן הגט בהכשר הרי היא בחזקת פנוי' ואיך יוכל ע"א להעיד נגד החזקה וכ"כ הר"ן שם בתשו' אין בדבריו של בעל כלום אא"כ יברר בעדים יעו"ש ולפ"ז הי' מקום לפלפל ע"פ דברי מרן המהר"מ ב"ב בתשו' מיימוני להלכות אישות (סי' ג) דלא מקרי נגד החזקה היכא דאומר העד דמעיקרא היה החזקה בטעות וכ"כ בתשו' רש"ל (סי' כא) (והארכתי בזה בחבורי ברכת משה קונטרס התשובות (סי' יב יג) והעירותי בזה קצת גם בחבורי מנחת משה בקו' חה"ש דין י) אבל כ"ז באם הערעור היה ששינו בשם העריסה א"כ יש מקום לומר דלדברי המערער החזקה דנתינת הגט מעיקרא בטעות היה משא"כ בנ"ד דמערער ששינו שמו מחמת חולי א"כ הא יש ג"כ חזקה דמעיקרא במקום כו"נ ודירתו ולידתו שלא היה לו רק שם זה א"כ שפיר יש מקום לומר דע"א אינו נאמן להוציאו מחזקתו שנתחדש לו שם אחר [ובפרט לומר דנעשה בו מעשה דשינוי שם יעו' בחידושי הרשב"א (יבמות ל ע"ב) ד"ה אשה במ"ש כשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסר עליך להביא ראיה יעו"ש ובספרי מנחת משה חאה"ע סי' א סוף אות יב ודו"ק] אמנם יש לפלפל בענין חזקה העשוי' להשתנות וע"פ דברי הר"ן בעצמו תשובה ל"ג בענין היכא שנמצא עדות מספיק להתיר האשה רק שיש ריעותא בשינוי השם דתלינן שינוי השם בדבר אחר דהוי כסימן העשוי להשתנות דבכיון שינה שמו דלפ"ז לכאורה חזקה דמעיקרא לא הוי חזקה כיון שעשוי להשתנות אכן יש לישב זאת ע"פ דברי הר"ן בעצמו המובא בב"י יו"ד סו"ס ר"א וע"פ מ"ש הרב שב שמעתתא שמעתתא ג' בפי"א ויעו' מ"ש בס' מנחת משה חאה"ע (סי' ח אות ד) ויש לחלק בין שינה בשם ע"פ איזה סיבה לשינה דמחמת חולי דלא שכיח כמובן וגם יש לחלק דהתם מתרצין העדים אף בדרך רחוקה יעו' בש"ע חו"מ (סי' ל) ויש בזה לסתור ולבנות אכמ"ל דכ"ז לפלפולא בעלמא אבל באמת אף אם נאמין לדברי המערער ג"כ יפה כתב רו"מ דהגט כשר בדיעבד כיון דנכתב שמו כמו שנודע במקום כו"נ כמבואר בש"ע (סי"ב) וכמ"ש התוס' (גיטין לד) והוא מדברי הירושלמי והדברים פשוטים ולכאורה היה מקום להסתפק כיון דשם מחמת חולי הוי שם עיקר משום שעוקר שמו הראשון ויצא ממות לחיים א"כ אפשר דמעכב אף אם נשתנה שמו שלא במקום הכתיבה והנתינה אבל מדברי המהרי"ק שורש צ"ח שכתב דלעולם כותבין מקום הנתינה עיקר אף אם נשתנה שמו מחמת חולי במקום הכתיבה (יעו' ג"כ ב"ש ס"ק לד ובט"ז ס"ק ה מ"ש על המהרי"ק) הרי דלא נעקר שמו הראשון במקום הנתינה ע"י ששינה שמו מ"ח במק"א וכ"כ הגאון מאוה"ג מהר"מ מלויבאוויטש בצ"צ אה"ע (סי' קפה) להדיא להקל בכג"ז דבמקום הכו"נ לא היה נודע רק משם יואל וכן כתבו ואח"כ ערערו שבמק"א שינו שמו מחמת חולי להוסיף על יואל גם שם אברהם יעו"ש דאם לא היה נודע במקום כו"נ משם אחר הקיל אף שלא במקום עיגון והביא ג"כ מדברי המהרי"ק (יעו"ש ג"כ בסי' קצ"ב ויעו' ג"כ בט"ג דיני שמ"ח סי"ב וי"ד ובדב"ח שם ס"ק ב ואה"ש כלל ה ס"ק כ וכ"א וכ"ב ודו"ק) ובפרט דבנ"ד גם אותן שערערו לא היה נודע להם אם קראו אותו אח"כ בשם השינוי ולפי דברי המכתבים מאביו ואמו לא הזכירו כלל רק שם ישראל ארי' א"כ אף אם שינו שמו נראה דנשתקע אח"כ שם מ"ח ובזה העיקר דא"צ שני גיטין כמ"ש הב"ש ס"ק ל"ה וכ"כ כל האחרונים ועכ"פ בנ"ד ס"ס מיהו איכא דלמא לא שינו כלל שמו ואת"ל דנשתנה דלמא נשתקע שם החולי ובזה לא הוי כס"ס משם אחד כיון דספק א' מתיר יותר מחבירו דבנשתקע לחד דעה בב"י צריך שני גיטין (ויעו' ב"ש ס"ק לה) משא"כ בספק זה דלא שיני כלל שמו יעו' בש"כ יו"ד כללי ס"ם דין יב ופר"ח שם אות י"ב במ"ש אפי' היכא דספק א' רק מוסיף במציאות ויעו' במלמ"ל פי"ח מה' א"ב ה"י ובנוב"י מה"ק חיו"ד סי' מא אות ד (ובחאה"ע (סי' מג) סוד"ה ולא מצאתי דצ"ע במה שסותר א"ע למ"ש בחיו"ד שם) ואכמ"ל דאיכא עוד ספק א' אפי' אם שינו שמו ולא נשתקע דלמא כדעת המקילין בלא נודע מזה במקום כו"נ הן אמת דיש אופן לברר הספיקות מאה"ק ויש לפלפל בענין ס"ס דאיכא לברורי (שמבואר דינו ברמ"א שם סי' קי ס"ט) דהיכא דאיכא טורח רב אין לברר יעו' ברא"ש ע"ז פ"ב (סי' לה) במ"ש כיון דאיכא ס"ס לא הטריחו חכמים וכו' יעו"ש ובפרט בנ"ד אף אם יבוררו הספיקות דנשתנה שמו מ"ת ולא נשתקע אכתי איכא עוד ספק דלמא כדעת המקילין (ונראה עיקר כדעתם כמש"ל) בלא נודע במקום כו"נ משם החולי שבמקום אחר וא"כ הא כתב הנוב"י חיו"ד (סי' מג) אפי רק בשני ספיקות דגם הרשב"א דמצריך בירור ה היינו דוקא דיכול לברר שני הספיקות ולא ישאר לנו שום ספק משא"כ היכא דלא יבורר רק ספק א' בזה א"צ לברר יעו"ש וכ"כ בשו"ת רעק"א (סי' עז מכש"כ בנ"ד דיש שלשה ספיקות וא' לא יבורר דינו בהחלט (יעו' ג"כ מ"ש בספרי ברכת משה קוה"ת (סי' טו אות ג) ובקו' יפה לבדיקה שער השני נתיב ט א"ב) ועכ"פ בשלשה ספיקות מהני אפי' במקום חזקת א"א לדעת הש"כ דיני ס"ס אות כח דספק הראשון מגרע להחזקה ובפרט דיש לנו ג"כ ספיקא דדינא דאינו משתנה בשביל החזקה כמ"ש המשנה למלך פ"ב מהט"צ ה"א וכ"ו לרווחא דמלתא אבל באמת אף אם היה מתברר אח"כ שהיה לו שמ"ח ולא נשתקע ג"כ יש מקום גדול להקל כיון שלא היה נודע עזה במקום כו"נ וכמש"ל ג"כ בשם הצ"צ:

כ"ד הכותב בנחיצה מברכו בנח"ט משה נחום ירושלימסקי החופ"ק:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה