אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ג סימן יא

ח"ג סימן י

הסכם חתימות שלשים גדולי הדור הי"ו בהיתר נשתטית הנ"ל: (א) דברי י"ג הגאון הצ' חכם הכולל וכו' מהרח"ח מדיני הי"ו מה שכתב בהסכם על ענין הנ"ל זה לשונו הטהור. בעזה"י ראיתי את השאלה אודות וכו' אשר יד ה' נגעה בו וזה כמה שנים אשר אשתו וכו' נשתטית וכו' אם אפשר להתיר לו לישא אשה אחרת בהסכם מאה רבנים ע"פ רשיון מהשררה אחר שיעשה להראשונה כדת של תורה כפי אשר יורוהו רבני גאוני דורנו יצ"ו ואנכי חזון הרביתי אשר השיב ע"ז רחימא דנפשאי הרב הגאון הגדול חריף ובקי משנתו זך ונקי כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א המפורסם בכל קצוי ארץ בחבוריו היקרים מאירים ומזהירים מנחת משה וברכת משה ולשד השמן טרח וכתב קונטרס גדול בפלפול עצום בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים וידי משה חדים למישקל ולמיטרי בהדייהו צלל במים אדירים והעלה מרגניתא טבא בכחא דהיתרא להתיר כו' לישא אשה אחרת (בהסכם ק"ר) עפ"י התנאים והאופנים המועילים על פי התורה ככתוב בקונטרסו באורך וענותו תרבני להיותי נמנה למצוה רבה הלזו ואומר הנני פקודתו שמרה רוחי האף אמנם ידעתי ביני מך ערכי איני כדאי לעמוד במקום גדולים לעשות רצונו חפץ חיים שיחתו קלה היא גופא גזירה והנני בא כיהודה ועוד לקרא והנני כדל מסכים בכחא דהיתרא ככל אשר דבר משה שר התורה ופי כפיו להתיר וכו' לישא אשה אחרת עפ"י התנאים אשר כתב ידידינו משה ספרא יצ"ו וכגון דא מצוה רבא היא כאשר הבאתי בספרי הקטן שדי חמד באסיפת דינים במערכת אישות סי' ב' מילחייהו דרבנן קדישי הם המדברים בגודל החיוב לפקח על האיש שלא יתעגן כל ימיו ח"ו אשרי חלקו שמן השמים סייעוהו שתתגלגל זכות זו על ידי זכאי שכמותו ירבו בישראל והדין אמת ולית דין צריך בושש ולמכתב לחזקיאו באתי על החתום וכו' הולך חמים וכו' ודובר אמת לפ"ג פה קאראסוב באזאר יע"א. הצעיר חיים חזקי' מדיני המכונה חת"ס:

ב ואלה דברי הרה"ג חכם הכולל למדינת צרפת והגאון הבד"ק רו"פ בפאריש שכתבו גם כן בענין זה פאריש שלום וכט"ס וכוח"ט לכבוד יד"נ הגאון הגדול המפורסם בצדקתו ובתורתו ובחבוריו היקרים וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי. את קונטרסו היקר הגיעני אשר שם הראה חריפתו ובקיאתו בדבר המעוגן וכו' אשר אשתו נשתטית וכו' וכבר עמלו למצא לה תרופה על ידי הרופאים היותר גדולים ברו"פ והוא יושב בלא בית ובלא ברכה והדר"ג ובית דינו נמנו להתירו על פי מאה רבנים לישא אחרת והנה לבוא בזה בארוכה אין אני כדאי בזה אחרי אשר כבר הלכו בה נמושות ומה אדע אח אשר לא ידע הדר"ג כאשר עיני תחזינה בקונ' כי כל ספרי ראשונים ואחרונים גלוים לפניו ובדבר אם נמצא בה סי' א' של שטות או כל הג' לפע"ד לא נ"מ בזה אחרי אשר אפי' בסי' אחד לא יוכל לדור עמה והעיקר כי בזה לא החרים ר"ג וכמ"ש האחרונים וכאשר הביאם הדר"ג והעיקר שצריך בזה ב"ד חשוב לפשר עם קרובי האשה בעד כתובתה ומזונותי' שיהי' לה כל ימי חיי' ומי כמוהו ישר אשר נכנס בזה וכבר עלתה בידו לישר ההדורים ובטח יעשו כדעת הנוב"י מה"ק סי' ג' אשר כל האחרונים לא חפצו להטות מדעתו כמ"ש בשו"ת הדר"ב בעצמו ולכן הנני מסכים עם הדר"ג להתירו ובאתי עה"ת וכו' פה פאריש, הק' צדוק בר' אליעזר הבהן רב הכולל של מדינה צרפת והק' יהודה בלא"א מוה' יצחק עקיבא ז"ל לובעצקי חופ"ק דו"פ:

ג ואלה דברי י"נ הרב הגאון האדיר סוע"ה וכו' בקש"ת מוה' אלי' דוד ראבינאוויטץ תאומים הגאבד"ק פאנעוועיו וכעת אבד"ק סיר:

מ"ש וחתם גם כן בענין הנ"ל המחי' חיים יתן חיים ארוכים טובים ומתוקים לידידי אשר אהב סלה ה"ה רחימא דנפשאי דיתיב בתוונא דלבאי הגאון הגדול שבח עוז ומגדל סיני ועוקר הרים בכל חדרי תורה חובר חבורים מחוכמים כקש"ת מוה' משה נחום ירושלימסקי שליט"א בעל הספרים הנחמדים מנחת משה וברכת משה ולשד השמן. זה כשבועות שתים הגיעני יקרת קדשו אלי כתוב בדבר המעוגן וכו' ומהדרת גאונו נתכבדתי לשלוח אלי קונטרסו הנחמד המלא חריפות ובקיאות כדרכו בקודש עד בשחק נאמן עלי כי נחרדתי ונבהלתי בראותי את הדר"ג ממרום שבתו השפיל לכתוב אלי והדר"ג שליט"א הארז אשר בלבנון אשר זה עשיריות שנים היה לו שיח ושיג עם שיירי כנה"ג המה הגאונים אדירי התבל בדור שלפנינו ועמהם דיבר בשערי אורה עזב את כסאו הרמה לבא אל החות אשר בשפלה וכו' אשר ידעתי וכו' אך אהבתי לת"ת עברה שורת רצוני ובטלתי רצוני מפני רצון הדר"ג שליט"א והנה היה בדעתי להתהלך ברחבה בדברי קדשו הנעימים והחביבים אך טרדותי המרובות בעתות האלו בעירי החדשה וכו' ואבקש מטו מאת כבוד הדר"ג שיחי' על אשר התמהמהתי עד כה ות"ת לידידי שיחי' על אשר הרשני להשיב בקצרה בלי שום משא ומתן בעצם הענין וכו' ואומר שלום שלום להדר"ג ולכל אשר אתו ישמח בשמחת החג הק' הבעל"ט בקיום כל המצות בלב שמת ויגמר חתימתו לטובה בכל מילי דמיטב כחקות המתרפק באהבתו מתני מתניתא דילי' חבוריו הנחמדים והמברכו כי יפוצו מעיינותיו חוצה לשם ולתפארת בישראל המצפה לישועת ה' עבד לעבדי ה' ולחושבי שמו הטרוד מאד אלי' דוד ראבינאוויטץ תאומים באאמו"ר הגאון מו"ה בנימין זללה"ה העובד עבה"ק פק"ק מיר יע"א וזה כתיבתו וחתימתו בהיתר המעוגן הנ"ל: ע"ד אשר נשאלתי מכבוד ידידנו הרב הגאון המובהק פ"ה מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א וכו' בדבר עסק ביש אשר וכו' כי יד ה' נגעה בו וזה כמה שנים אשתו כו' נשתטית ל"ע וכפי הגב"ע שהיתה לפני כ' הגאון הנ"ל יש להאשה הנ"ל כל סי' שוטה המבוארים בש"ס ופוסקים ואין אדם דר עם נחש בכ"א וכבר הפריז עליה סך רב יותר מיכולתו לעסוק ברפואות אצל גדולי הרופאים וכו' ולא עלתה בידם לרפאותה ובכ"י היא משתגעת ביותר והאומלל נפשו בבקשתו להתירו מכבלי העיגון מחבלי חרגמ"ה ומלבד שלא קיים עוד מצות פ"ו אין לו מי שישמשנו גם לא טוב היות האדם לבדו וכבוד הגאון הנ"ל גליא לדרעי' והראה כוחא דהיתרא על פי חו"ב כיד ה' הטובה עליו להתירו לישא אחרת על פי הסכמות מאה רבנים ועל פי אשר גזר עליו הגאון הנ"ל לקיים כל דבר כאשר יצא מאת רבותינו האחרונים הצ"צ והנוב"י והחת"ס ז"ל להשליש הגט וכתובה כד"ת וגם סך כו' לטובת ותקנת האשה הנ"ל באופן שיספיק לה למזונותיה וכו' כמבואר הכל באורך בקונטרסו הנחמד שנתכבדנו ממנו ובקש גם אותנו להצטרף עמו בדבר ההיתר ולהשלים עד מאה רבנים שי"נ על כל אלה הננו גם אנחנו מסכימים עם כבוד הגאון רמ"נ והננו נמנים לדבר מצוה זו להתיר את כו' המעוגן מכבלי עיגון דחרגמ"ה ושליחותא דרגמ"ה וסייעתו ז"ל רבותינו קעבדינן ומתירים אנו לו לישא אשה אחרת ע"פ דין תה"ק אחרי שיקיים כל דבר כאמור וישיג רשיון הממשלה יר"ה ע"ז באנו עה"ח וכו' פה ק"ק מיר נאום אלי' דוד ראבינאוויץ האומים בהגאון מוה' בנימין זצ"ל החופ"ק מיר יע"א ונאום יעקב נחום ב"ר יהודה ליב ז"ל ד"צ פ"ק מיר ונאום דוב צבי הלוי הורוויץ ד"צ פ"ק:

גם אני בעברי דרך פה והלכתי לקבל את פני כבוד הרב הגאון הגדול הגאב"ד דפה מיר ובקש ממני להיות נמנה למנין הראוי לפטור ע"ד המעוגן כו' והרב הגאון המפורסם מוה' משה בחום ירושלימסקי יצא בכת דהיתרא על פי האופנים המבוארים בתשובתו הרמתה והרב הגאון דפה הסכים לדבריו ע"כ באתי גם כן להיות נמנה למנין הראוי לפטור ובעה"ת נאום יצחק הלוי הורוויץ הרב מראדזווילישיק, גם אנכי כאשר נזדמנתי בבית הגאון הגדול אבד"ק מיר שליט"א והציע לפני להיות נטפל לדבר מצוה להיות נמנה עם המתירים הרבנים יצ"ו להמעוגן כו' לישא אשה אחרת על אשתו שנשתטית כמבואר בהיתר של הגאון הנ"ל שיחי' מעל"ד ובאריכות בקונטרסו של הרב הגאון הגדול ר' משה נחום ירושלימסקי שליט"א ועיינתי בכל הדברים, האמורים בקונטרס הנכבד של הגאון הנ"ל כדת של תורה והנני נמנה גם כן להיות מן המתירים כו' באעה"ח נאום ישראל יצחק בהר' יהודה זללה"ה החוב"ק גאראדיע. גם אנכי נמנה עם המתירים להמעוגן כו' ככל הנ"ל ובאתי עה"ח וכו נאום יוסף יצחק במו"ה חיים דוב ז"ל החוב"ק טורעץ: (ד) ואלה דברי ידידי הגאון המובהק שה"ת וכו' מוהרר יצחק שמעלקיס שליט"א הגאבד"ק לבוב והגליל מ"ש הוא ובית דינו להסכים בענין הנ"ל בע"ה לבוב יום ד' לסדר ויעתר יצחק שלום וברכה וכל טוב לכבוד ידידי ויד"נ ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה שמו נודע בשערים המצויינים בהלכה וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי הגאבד"ק, קאמינקא) (כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל ברוסיא המדינה יקרתו הגיעני שלא במועדו יען נתאחר ימים רבים על הבי דואר ומרוב הטרדה לא אוכל גם היום להשיב באריכות כראוי לגברא רבא דכוותיה כמוהו ירבה בישראל ביחוד רבות הנה התשובות אשר כתבתי בענינים אלה וקשה עלי לחזור על הראשונות ובגוף הדין חבר אני לעושי מצוה להתיר להמעונן כו' לישא אשה על אשתו הנשתטית באופן שיקיים בעסק ממון ופרנסת אשתו כאשר כתב כת"ה הדר"ג שיחיה לאויו"ש וישליש גט וטראכע שבאם תשתפה והבד"צ יאמרו שצריך עוד גט אתר יתן לה הכל כמבואר בנוב"י (סי' ג) והגם שבדבר הרשאה יש להתוכח אם יכול לעשות שליח אחר דלעת עתה הוי שלית שלא ניתן לגרושין מ"מ לא ישנה משאר הרשאות כנלע"ד בשגם שכתבתי בתשובה (יעו' לעיל סימן ) דכשהרשה הבעל לעשות שליח אף היש אומרים (שבסימן קמא סעיף לז) מודה כדמוכח בר"ן וד' ישפות שלומו כברכת ידידו יצחק שמעלקיס האבד"ק לבוב והגליל בהמשך על דברי מרן הגאון רשכבה"ג נ"י אשר ידענו כי תורת אמת בפיו נבוא גם אנחנו להצטרף למצוה הזאת הקטן נטע פערקויף דומ"ץ דפה. משלם בהה"נ מו"ה אורי זאב סאלאט נ"י: [ה] ואלה דברי יד"נ הגאון המובהק סוע"ה נזר הרבנים וכו' המפורסם בכל אפסים כקש"ת מוהר"ר יוסף זכרי' שטערין שליט"א הגאבד"ק שאוול מח"ס זכר יהוסף על ש"ס ושו"ת מ"ש ג"כ בהסכם היתר הנ"ל על דבר המעוגן וכו' אשר יושב גלמוד זה כמה שנים מאשתו כו' אשר יש לה כל סי שוטה ואינה יכולה לשמר את גטה ואשר הפריז סכום רב יותר מיכולתו לעסוק ברפואות אצל גדולי הרופאים וכפי הגב"ע שנעשה בפני הרב הגאון המפורסם וכו' כמו"ה משה נחום ירושלימסקי מחבר שו"ת ברכת משה ומנחת משה אשר הוא סמוך ונראה למקום המעוגן וכאשר האריך בקונטרסו הנפלא בדברים ישרים ונכוחים בכל פרטי היתר הנהוג להתיר ע"פ מאה רבנים אחר השלשת גט וכתובה וגם התחייב בסך עצום להשליש שיספיק פריו באופן היותר בטוח למזונות ושכר שמירתה וגם כל מלבושי' ותכשיטין השייכים לגופה ואם היות כי אן דרכי להכניס עצמי בענינים כאלו אשר אפשר להעשות ע"י ולחי אך כאשר הודיעני ידידי הגאון הגדול הי"ו אשר המעוגן ואבותיו כו' רוצים לצאת עצהיו"ט ושההתרה ממאה רבנים יהיו רק רבנים היושבים כסאות למשפט ומשלשה מלכיות ממש אשר בכל אחת מהן יהיה המנין לפי ערך ולכן הנני מצטרף ג"כ למנין מאה רבנים להתירו מכבלי העיגון אחר שיקיים כפי המבואר בקונטרסו ואחרי שישיג רשיון מהממשלה הרוממה ליתן לו התרה כנהוג, ולאות אמת חתמתי שמי כו' יוסף זכרי' בלא"א הרב מו"ה נתן שטערן זללה"ה אבד"ק שאוול מחבר ס' זכר יהוסף, גם אנכי הצעיר הנני מסכים ונטפל לכבוד אדמו"ר הרב הגאון הגדול האבד"ק נ"י להסיר כבלי העיגון מעל כו' באופן שיקיים כל הפרטים המבוארים לעיל יהיה ע"פ חקו הקיר"ה ולראיה באחי עה"ח וכו' פה שאוול נאום שמעון שיימא מו"ץ משאוול:

[ו] ואלה דברי י"נ הרב הגאון המובהק זקן ויושב בישיבה וכו' מוהר"ר אלכסנדר משה אבן לפירות שליט"א הגאבד"ק דאסין פלך קאוונא מ"ש בענין היתר נשתטית הנ"ל ז"ל כבוד הרב הגאון חריף ובקי מיני ועוקר הרים וכו' כבוד שמו מפארים מו"ה משה נחום נ"י ירושלימסקי הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו (כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל) ולכאל"ש וכל טוב סלה, מכ"ק הגיעני זה כבר ולא הייתי בקו הבריאה וכו' עתה מדרזתי להשיבו ראיתי כל דבריו כולו מחמדים ולא הניח מקום להתגדר כי הכל גלוי לפניו ועליו אין להוסיף ובכדי שלא לבוא ריקם אציג איזו הערות (א) ע"ד תקנת נשתטית להשליש גט אינו מובן התועלת מזה שאינה מתגרשת רק משעת נתינה ושניהם יכולין למחות וביותר מה שהערה המלמ"ל מנזיר י"ב דכל דלא מצי עביד השתא ל"מ למשוי שלית ע"ז החליטו האחרונים דכשתשתפה צריך גט אחר מחדש וא"כ הראשון למה בא ונ"ל לפ"מ דקי"ל גיטין (יט) כר"ש בשעת הדחק דאין לבעל פירות משעת כתיבה וכן כל שעבוד האשה כמע"י וממילא פקע גם שיעבודא דבעל שכנגדן כמו מזונות ופרקונה כתובות (מז) וע"כ לא מיקרי תו ב' נשים בשעה"ד ובפרט אי ה"ט משום קטטה ואולי ה"ט נמי דהכל בו שמובא באה"ע (קיט) ברמ"א בענין גט מדעתה ונפסל יכול אח"ז לגרשה בע"כ וי"ל משום דפקע שעבודם זל"ז מכיון שנתן עיניו לגרשה לר"ש אך י"ל דלא אמר ר"ש אלא בגט כשר משא"כ בשוטות גם משמע למסור גט המושלש לכשתשתפה (ב) ואולי י"ל עפמ"ש הש"כ חו"מ ריש (סי' קה) דשליח בשכר הוי כפועל דידו כיד בעה"ב בשעת מסירה אך הפנ"י גיטין (ע) כתב דהגט גופי' פסול שנכתב בשעה שאינו ראוי לנתינה אם לא לצוות לכתוב כשתשתפה וגם בזה הערה המלמ"ל מתוס' יבמות (נב) משום דל"מ עביד השתא משמע דס"ל להר"י שם בתוס' דבעי שליחות לכתיבת הגט והר"י לשיטתו בגיטין (ט) תוד"ה אע"פ כו' [ונ"ל דהיינו בגט דכתיב וכתב לה אבל שט"ח אינו צריך צווי הבע"ד רק להרשות וכמ"ש בחו"מ נ"ב בשטר שי"ב ריבית אף דאשלד"ע ועש"ך שם ס"ק ה' והרי בשליח ל"ת לחזרה יעו' ע"ז (נג) בחטא העגל) ולפמש"כ לעיל הרי סופר ודאי פועל הוא אך התקנה להשליש גט גמור וג) אמנם הר"ש מובא בט"ז אה"ע קי"ט כתב לזכות לה גט וצ"ל דבמקום צרה חוב הוא לה וי"ל דמאחר דיכול לזכות שוב מהני למסור לכשתשתפה לבד דעי"ז מקרי ראוי לגירושין השתא אך ביבמות מספקא אי הוי זכות במקום יבם וי"ל דה"נ בזה ויעו' רמב"ם פ"ז מה"א הט"ו וצ"ע אך לפמשכ"ל י"ל דמקרי ראוי לגירושין כיון דאהני לאפקועי השעבוד זמ"ז אלא די"ל דלאו נתינת הגט רק כתיבתו גרמה זאת ולא מהני להקרא בשביל זה ראוי לגירושין (ד) והרמב"ם פ"ג מה"ג ה"ו בנתן וגט ליבמתו ה"ז ספק וכתב הרא"ש דה"ט משום דבידו לבעול אבל קו התוס' (יב) לא כתב כן והגרע"א תמה דלמה לא תהני בידו ונ"ל דס"ל דצריך דגם השליח יהיה בידו והנה התוס' יבמות (נב) כתבו דהאי בעיא הוא לפסול לכהונה וי"ל דהרמב"ם ס"ל דמקרי ראוי לגירושין משום דאהני למפסל לכהונה אפילו מד"ס וי"ל דה"נ בשוטה מפסלא עכ"פ לכהונה מד"ס וי"ל עוד עפמש"כ הרמב"ם דה"ט דל"מ גט לכשאכנסנה משום דהוי שלא לשם גירושין וא"כ ביבמה במאמר הרי מצי למיעבד שהרי מכוון הסופר להתירה מהמאמר ובלי מאמר עכ"פ מכוון הסופר לדחות זיקתו והוי ליה כגרושה מאישה עב"ש (ק"ן ס"ק ה) אלא כיון דנפ"ל מן אשה גרושה ה"ל ספק אי נילף גרושה מן יבם ולפ"ז י"ל בשוטית נמי מקרי ראוי לגירושין שהרי כיון הסופר להפרידם זה מזה ואהני להתירו (ה) ועוד יש לדון עפמש"א בגיטין (לט) דגמר עבד מאשה איסורא ולא ממונא ופריך אדרבא מה אשה גדולה וקטנה וקשה איך אפשר בקטנה בשטר הא לאו בת גירושין היא ונ"ל דהאשה א"צ לזכות את הגט שהרי מהני בע"כ והרי כתב על אה"נ כשר ול"צ רק נתינה לידה ורשותה בגיטין כ' ובקידושין כ"ג שיוציא לרשות שאינו שלו ולפ"ז בא"י לשמור גטה הרי זו אבדה מדעת והפקר ויוצא מרשותו ובדין דתהני רק דפסול דמשלחת וחוזרת וגם שאינה יכולה לשמור גיטה דבעיא לאנסובי ביה וי"ל דזהו רק בכדי להתירה לעלמא אבל עכ"כ מהני להפקיע שעבודו זמ"ז וזש"א בגיטין אדרבא דוק מהא דהיינו לממונא דהיינו להפקיע שעבודו בזה מהני אפי בקטנה ומקרי ראוי לגירושין עי"ז ועפ"ז י"ל דהתקנה למסור דתהני לאפקועי איסור ב' נשיר ואח"ז ליטול ממנה ולמסור לכשתשתפה שהרי אהני משיעבודי ול"ל מכיון שכבר קנתה לא יהיב לה מידי ז"א שהרי קטנה אינה קונית ועוד שבפירוש אמרו בגיטין (פד) בקנתה לפסול מכהונה אפ"ה יטלנו ממנה ויחזור ויתן לה ול"ד לגט גמור שאינו חוזר ומגרש בו פ"ש דהתם כיון שכנסה בטל שעבודו לגמרי ע"ד מש"א חו"מ מ"ח בשטר שנפרע דנמחל שיעבודו משא"כ שלא נתגרשה לגמרי עדיין ומ"מ מהני שליח לאחר שיטלנו ממנה שהרי לע"ע הוא שלו כתובות (נט) בשדה זו שאני מוכר לכשאקחנה תקדש יעו' פ"י גיטין (פד) שתמה על המהרש"א בתוס' ד"ה שתוקי כו' הרי בלא חזר הוי פסול מדינא ועפמש"כ י"ל דכונת רש"י לטלו ולחזור וליתנו לה ואכמ"ל:

[ו] ועד"מ שחקר אי חדר"ג דינו כד"ס או כד"ת נ"ל דעכ"פ כיון דקדש אותה אדעתא דמנהגא א"כ אשתעבד לה שלא ליקח עוד אחרת על פני' וה"ל דררא דממונא ובמקום ספק אוקמא אחזקתה ועכ"פ לא עדיפא מאיש שנולד בו מום גדול ע' אה"ע (סי' קנד ס"ה) ובאשה ל"צ סימני שוטה שבגמרא ותלוי בראות עיני ב"ד אי לא מיחדר ליה והרי חקרו בזה ב"ד סמוכים ע"כ יש להתיר בטח ע"פ האופנים המבוארים בקונטרס שכתב הדר"ג שליט"א, (ז) וע"ד מאה רבנים נראה שהוא כדי לפרסם (ואולי הוא מפני חשש שמא יקח אשה ממדינה אחרת שחשש ראב"י יבמות (לז) לתערובות כו') והרי אמרו שם דבת"ח דפקיעי שמייהו קלא אית ליה ומובא באה"ע (סו"ס ב) ומי לנו כו' בנן של קדושים כהמעוגן וכו' ע"כ אין להחמיר כ"כ ועכ"פ סגי במאה לומדי תורה ובפרט מוסמכים להוראה ולהקל בהשלשה מדינות ע"כ הנני נמנה ג"כ עם המתירין בלי שום, חשש ע"פ האופנים שכתב הדר"ג נ"י בהשלשת גט וכתובה ורפואה ולהעמיד עליה שומר כמבואר באה"ע קי"ט ואף למש"ל שנפקע שיעבודו מזל"ז מ"מ הרי מבואר שם שזן אותה משלה ומכש"כ בזה שמשליש משלו וביותר השימור ודאי צריך שהרי אמרו חז"ל דאפילו שוטה שיכולה לשמור גיטה דמה"ת מתגרשת מ"מ מד"ס אסור משום גרירה שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואף שאם אינה מותרת לעלמא ליכא חששא דבדילה מינה מחמת א"א (אלא דצ"ע לרבינו שמחה שכתב לזכות לה גט א"כ לא תהא א"א ואיכא איסור מד"ס וצ"ל דמ"מ ה"ל ספק א"א כמש"ל ובדילה מינה) מ"מ כיון דחששו חז"ל למנהג הפקר ראוי מאד להושיב שומר עלי', ופקודתו. שמרה רוחי לצרף בד"צ סמוכים לרבנות להיתר זה ויהיה ברשיון הממשלה ונ"ל שהצריכו מאה רבנים לצרף השכינה להיתר כמ"ש ריה"ג (ברכות מט) דבמאה אומר נברך ד' אלקינו וכיה"ר שתסכים השכינה על ידינו מעתה הנני נמנה להתיר את המעוגן וכו' לישא אשה אחרת על אשתו כו' כפי האופנים שהסכים הרב הגאון הגדול מו"ה משה נחום ירושלימסקי וע"פ רשיון הממשלה כ"ד הכו"ח וכו' פה"ק ראסין יצ"ו. אלכסנדר משה בלא"א מו"ר מ' צבי זצצלה"ה אבן לפידות מכונה לאפידות זאהן החופ"ק ראסין עיר הגליל פלך קאוונא אח"כ הת"י הב"ד:

והנה יש לגמגם קצת ולפלפל בדבריו אבל אכמ"ל כאשר כתבתי לעיל בכ"מ שיש לי ע"ז קונטרס מיוחד ובפרט מ"ש באות ב משום שכר פעולה דהוי כיד בעה"ב כבר כתבתי כעין זה בספרי מנחת משה חאה"ע (סי' ח אות ה) על דברי הפנ"י גיטין (ע פ"ב) ד"ה אמר שכ' בטעמא דר"י דבעינן שיהיה הבעל שפוי בשעת כתיבה דאל"ה לא מהני שליחות הסופר בשעת כתיבה כיון דאיהו לא מצי למיעבד וכתבתי דיש תקנה לכאורה שהבעל יתן שכר הסופר דהוי כידו כמבואר בירושלמי פאה ובמח"א הלכות שלוחין (סי' יא) יעו"ש בספרי ויעו' מש"ל בספר א' וקונטרס השיב משה שער התירוצים (סימן נו אות ב) במ"ש שם יד"נ הגאבד"ק ברעזאן בענין זה דשליחות בשכר ויש להעיר ג"כ במה שהביא שם מדברי הנוב"י חתו"מ (סי' לז) דהיכא דבע"כ עביד כמו שרי המלך יש שליחות גם לעכו"ם דלפלא דהנוב"י עצמו חאה"ע (סי' פ אות טו"ב) כתב דאדם שהוא בעל בחירה אף שהוא מוכרת שלא יתחייב מיתה מ"מ מקרי אי בעי עביד יעו"ש שהביא מדברי הש"כ (סי' קפב) ויעו' בנוב"י מה"ת חאו"ח (סי' סג) שכתב גם גבי חצר עכו"ם דאם אינו עומד בצדו אי אפשר שיזכה לו חצרו דאין שליחות לעכו"ם ויעו' בשו"ת שיבת ציון (סימן נג) מה שפלפל בענין זה ולא הזכיר כלל מדברי אביו הנוב"י וצ"ע (והעיר אותי בזה תלמידי החריף מורג חרוץ כמר חנוך העניך פלאקסער נ"י נכד הגה"ק צי"ע הרבי מאלכסנדר זי"ע):

[ז] ואלה דברי יד"נ הרב הגאון הגדול דק' מינסק זצ"ל מ"ש אלי בענין הנ"ל ע"ד המעוגן וכו' אשר זה ששה שנים שנשתגעת אשתו ר"ל וכבר סידר יד"נ הרב הגאון הגדול מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י את אשר עליו לעשות וכפי שמבואר בנוב"י מה"ק (סי' ג) והגאבד"ק הנ"ל החמיר על המעוגן להשליש יותר מכתובתה לטובת אשתו הנ"ל שתהיה בטוחה במזוטתיה ובהצטרכו היה מהפירות הכל כדין וכדת וכבר נתפשט ההיתר לפשוט בנשתטית להתירו ע"י ק"ר מג"א וזה איזה שנים שהשבתי להגאבד"ק תארקאוו שלדעתי היה נכון לזכות לה הגט מקודם שיעשה שליח להולכה כי מאחר שאין אנו בקיאין בא"י לשמור גטה ועצמה ע"כ אולי היא בת גירושין והרי הגט זכות היא לה ואח"כ ליטול מיד הזוכה עבורה ולעשות שליח להולכה ובממ"נ יהני אם היא בת גירושין הרי זכתה ואם אינה בת גירושין הרי משליש אמנם אז לא החלטתי כן למעשה משום דלא משמע כן מכל האחרונים אמנם זה מקרוב ע"י מקרה מצאתי בשו"ת הגאבד"ק אה"ו זצ"ל תפארת צבי על אה"ע (סי מב) שכתב ג"כ כן ונהניתי ע"כ נכון מאד לעשות כן כי אם לא יועיל לא יזיק ואם יועיל לא יצטרך להתיר הח' ובממ"נ יהיה מופר ואין שליחותייהו דקמאי עבדינן והנני מסכים בהתירו וכפי מה שסידר ידידי הגאון רמ"נ שליט"א באופן שישיג רשיון מהקיר"ה ולראיה בעה"ח כו' נאום ירוחם יהודה ליב החופ"ק מינסק גם אנחנו בי דינא דק' מינסק הננו נמנים להתיר להמעוגן כו' לישא אשה על אשתו כו' שנשתטית אחר שישיג ע"ז רשיון מהממשלה יר"ה ואחר שישליש גט וכתובה ותנאי כתובה כמבואר בקונטרסו של הרב הגאון המפורסם ר משה נחום ירושלימסקי וכפי שהסכים ע"ז גם הגאון הגדול מו"ה ירוחם יהודה ליב מד"א דפה ולראיה באנו עה"ת כו' נאום יצחק בר' משה ז"ל פינס ד"ץ דפה ונאום מנחם מענדל בלא"א ד' בנימין זללה"ה מו"צ בפרעספא ונאום עזרא זוסמאן יעקב בהר"ר בנימין ז"ל ד"צ פ"ק ונאום יעקב בה"ד זאב וואלף ז"ל ווישנעווסקי ד"צ דפ"ק מינסק ונאום בן יציון בלא"א מו"ה ברוך מק' לעבגאווי ונאום חיים שמשן משה הירש מו"צ בסביבות הוואניזאל דפ"ק מינסק ונאום יחזקאל זאב בד' יהודה ז"ל:

והנה במ"ש הגאון הגדול דק' מינסק לחדש זיכוי הגט מקודם ואח"כ להשליש ביד השליח להולכה לא עשינו כן למעשה ולא נהגו כן כל גדולי המורים דאף שמצא לו חבר הגאון תפארת צבי אה"ע (סי' מב) (שכתב כן בסוף תשובתו ואם מסופקים אי הגיעה לכלל יודעת לשמור גיטה נכון להשליש הגט ולרווחא דמלתא יזכה השליח תחלה בגט ואח"כ יעשהו שליח ומ"מ לא תנשא כשתשתפה עד שיסכימו גדולי המורים ויתקשר הבעל ליתן גט אחר כשר וכו' עכ"ד) אכן בדבר תורה דחותמה אמת אין נושאין פנים אף לגדולי הדור וגם על ענין כזה מוהאמים דברי החת"ס בכמה מקומות מתשובותיו הטהורות דהחדש אסור מן התורה בכל מקום ובחידוש תקנה זו יש תקלה גדולה וכאשר כבר כתב בענין זה הגאון פנים מאירות ת"א (סי' ד) שראה לגדול א' מחכמי אשכנז שכתב באם שתהיה משומרת ע"י משפחתה שלא ינהגו בה מנהג הפקר מה טוב ובאם לאו יש לזכות לה גט ע"י אחר ע"פ דת ודין תורה הקדושה שתהיה נדונית כפנויה ולא כא"א ובזה כח לי לזכות לה גט דוקא כי אין אפוטרופוס לעריות והרבה יש לחוש לקלקולא כו' ע"כ ראוי, לעשות משמרת למשמרת בנדון זה עכ"ל וכתב ע"ז הפמ"א דתקנתה היא קלקלתה כי תלמוד ערוך הוא היפוך דבריו (יבמות קיג) ד"ת שוטה מתגרשת כו' אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר ואיירי ביודעת לשמור גטה ואינה יודעת לשמור עצמה דאי אינה יודעת לשמור גטה גם מה"ת אינה מגורשת וכן הובא בטואה"ע (ריש סי' קיט) וא"כ התקנה שרוצה לזכות לה גט כו' שתהי' כפנויה אדרבא זו היא חובתה שכ"ז שאגודה בבעלה לא ינהגו בה מנהג הפקר שכאו"א פורש מא"א ואם יזכה לה גט תהיה מופקרת לכל כיון שאינה יודעת לשמור עצמה וכו' ועוד דאין דין זה ברור שתהיה מגורשת בקבלת השליח אף במקום דזכות היא לה וכו' ופשיטא בנ"ד די"ל דחוב היא לה דהא כל זמן שלא גירשה חייב במזונותיה ורפואתה כו' א"כ אין בנו כח לעקור תקנתא דרבנן משום צד ויותר נראה להתירו ע"י מאה רבנים כמנהג המדינה והיא תשב בבית המיוחד לה עד שירחמו עליה מן השמים וה' יורני דרך החיים עכ"ל הפמ"א ויעו' ג"כ בשו"ת רבינו חיים כהן אה"ע (ס' ה) דמצא און לדבריו מדברי הפמ"א אלו יעו"ש במה שפלפל בזה ובאמת איך ניחא ליה להגאון תפארת צבי במ"ש דלא תנשא כשתשתפה עד שיסכימו גדולי המורים וכו' ומדוע לא חש לקלקול זה שתנשא אח"כ בהיתר זה דכבר זכו לה בגט פטורין וכדחש ג"כ הגאון רח"כ שם כעין זה (סו"ס ד) שכ' כי חושש אני שלא תסמוך כל גט זה להנשא כשתתרפא ומה לנו להכניס ראשינו נגד המערערים בספק איסור א"א החמור וכו' יעו"ש דאף שהוא כתב כן על עיקר השלשת הגט דמטעם זה עדיף טפי שלא להשליש גט כלל ובזה לא נהגו כותיה כמש"ל (סי' אות ז) ובספרי ברכת משה קוה"ת (סי' לט) דפשטה הוראה כדעת א"ז הב"ח והבאים אחריו להשליש גט דוקא היינו דמלבד הבטוחות שנותן ע"ז הבעל דכשיאמרו הב"ד יתן גט אחר הנה אפילו אם תקבל אח"כ גט המושלש אף כי לכתחלה חלילה להקל בגט זה עכ"ז כמה קולמוסין נשתברו לסלק החשש והמגיה במלמ"ל ולסמוך גם על גט זה א"כ עכ"פ לא שייך לגזור אטו זה שתמורש בגט המושלש ואין לשנות מכפי שכתבו כל הפוסקים להשליש גט וכמ"ש בתשובתי שם משא"כ אם יזכו לה גט יחשבו שכבר נתגרשה בזה בודאי יש חשש גדול דלמא תנשא אח"כ ע"ס הזכיה ויש בזה חשש ס' אא"א כמש"ל ע"כ חלילה לחדש כן רק להשליש גט בתורת שליח להולכה כמ"ש כל גדולי האחרונים ועפ"ז יש לערער ג"כ על דברי ידידי הגאון הגדול אבד"ק סטרי בתשובתו לעיל (סימן אות ד) שכתב ג"כ תקנה דזיכוי גט וספרו הר"ב מה"ק וכן ס' בר ליואי אינם בידי ובכל זאת למעשה אין לשנות מכפי שהסכימו כל גדולי האחרונים רק בהשלשת גט ואכמ"ל:

[ח] ואלה דברי הרה"ג דק' אדעססא שכתבו וחתמו בהיתר המעוגן הנ"ל בעהשי"ת פה אדעססא אחרי רואי בתשובה הגדולה אשר יסד ידיד ה' ויד"נ הרב הגאון הגדול חו"ב סוע"ה המפורסם בכל קצוי ארץ וכו' כקש"ת מוה"ר משה נחום ירושלימסקי בדבר המעוגן וכו' אשר זה כמה שנים נשתטית אשתו כו' וע"פ גב"ע כדת יש לה כ"ס שוטה כמבואר בש"ס ובטוש"ע אה"ע ובב"ח שתקנת רגמ"ה היתה שבאם לעת הצורך שיוכרחו להתיר לו יתירו רק ע"י מאה רבנים ולאו דוקא רבנים רק די שיהיה ע"י מאה לומדים לזאת אם יקיים המעוגן מו"ה כו' כל החיובים המוטלים עליו ע"פ דת תורתנו הקדושה כמבואר בקונטרסו של הגאון הגדול רמ"נ שיחי' גם אנכי מסכים להתיר לו לישא אשה על אשתו ואצטרף בצירופא רבנן באופן שישיג רשיון מהממשלה יר"ה וע"ז באחי עה"ח כו' יוסף ישראל היילפרין החופ"ק אדעססא: הגישו לפני תשובות הרבנים המאורות הגדולים ובפרט תשובת הרב הגאון הגדול ר' משה נחום ירושלימסקי ג"י אשר בו העמיק הרחוב לדבר בענין הלז וישרו בעיני מאד דברי פלפוליו ומסתמא בדקו רבנן כי לא ימצא לה שעת הכושר אשר תהיה ראויה לקבל גט לחומרא לכן אני מסכים כפי התנאים שהתנו הרבנים הנ"ל ובראשם הרב הגאון רמ"נ שליט"א אם יקיים המעוגן כו' כפי המבואר בהתשובה הנ"ל אין עליו חדר"ג והוא בכלל ברוך בבואו לישא אשה אחרת רק שיהיה ברשיון החקים מהממשלה ולראיה באתי עה"ח וכו' נאום אברהם יואל אבעלסאהן חופ"ק אדעססא:

[ט] ואלה דברי הרה"ג דק' פעטערבורג קרית מלך רב שכ' בענין היתר הנ"ל להצטרף בצירופא דרבנן:

ב"ה פעמורכורג כבוד הרב הגאון הגדול מעוז ומגדול סיני ועוקר הרים המפורסם מאר געלה וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא (כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל):

אחד"ש הטוב מכתבו הטהור בצירוף תשובתו הרמתה הגיעני במועדו וזמנו וכו' והנה בעצם ענין ההיתר אין לי לפלפל בזה כי כבר דשו בו רבים בהיתרא דהאי מילתא וביחוד החת"ס והנוב"י וכו' ואחר כל הפלפולים לא נזוז מדבריהם הקדושים וכל מה שכתב כת"ר הדר"ג בתשובתו שהלך בה לארכה ולרחבה עיינתי היטב והתענגתי בדבריו המלאים חן בפלפולא חריפתא קולע למטרת האמת ומאד חפצתי לבוא אתו בכתובים להשתעשע בענין זה אמנם ימי זקנותי וחולשתי עומדים לי לשטן בימים הללו וביחוד אשר זה כמשלש שנים לקיתי במחלה העזה אשר ידי רועדת ולפעמים אין באפשרי אף לחתום את שמי ומלאכתי נעשית ע"י אחרים אי לזאת יסלח לי ידידי על קצורי בזה הפעם ולמען תת לו אות שעברתי בפתחי שעריו ראיתי לרשום דבר קטן מ"ש הדר"ג בתשובתו (אות ז) על תשובת ברכת רצ"ה שתמה על הנוב"י במ"ש ת"כ וכתהד"ג המציא שהוא ת"כ (חיוב כתובה) והיטב אשר דבר שהוא ר"ת ח"כ אבל לא מטעמיה וכונתו (חלוף כתב) שהוא בלעז וועקסיל ונמצא באחרונים כמה פעמים כזה יעו' בנוב"י חחו"מ (סי' יו"ד ובאו"ת סי' סט ס"ק ה) ויראה כדברינו וברצות ה' דרכי ואשוב לאיתני אז אשנה פרק זה ואבא להשתעשע עם הדר"ג בענין זה ולד' הישועה והנני אומר באמירה נעימה שכל דברי הדר"ג בנויים על אדני האמת והנני מסכים להתיר את המעוגן וכו' לישא אשה אחרת ע"פ האופנים המבוארים בתשו' כהדר"ג ובתנאי קודם למעשה שיהיה לו רשיון מהממשלה יר"ה ע"ז, והנה בדבר ספרי הדר"ג המלאים חן לשמע אוזן שמעתי מהם שהפיקו רצון מכל גאוני הדור וכו' וד' יהיה בעזרו להוציא מחשבתו אל הפועל ביתר חבוריו לזכות את הרבים ומאד נכסוף נכספתי להביא הברכה אל ביתי ולהתענג בם אבל חכיתי עד אשר ירחיב ה' את גבולי ואקנם בכסף מלא ואם יכבדני הדר"ג בהם אתן לו תודה וברכה ותשו"ח וד' יהיה בעזרו כנפשו וכנפש ידידו מברכו בלב ונפש מוקירו ומכבדו כערכו הרם דוש"ת בלונ"ת יצחק וואלף אלשוואנגער חופ"ק פעטרבורג קמ"ר. גם אנכי באתי כיהודה ועוד לקרא למלאות רצון הדר"ג להצטרף בהתירא דהמעוגן וכו' כפי המבואר בתשובתו הרמתה ולראיה באתי עה"ח וכו' נאום יצחק דאנציג מ"ם לעדת ישרון פ"ב עיה"מ:

והנה מ"ש בר"ת ח"כ גם רבני קעשיניב בראותם קונטרסו כתבו בזה ובחנם האריכו בשביל יתיר ה' שהוסיף המעתיק קונטרסי במ"ש בכתיבת ידי דר"ל חיוב כתוב (והיינו וועקסיל והיא כונה א' כמו חלוף כתב) והמעתיק שגה וכתב חיוב כתובה אבל איך עלה על דעתם דהכונה הוא על חיוב כתובתה יתן חיוב דהא הכתובה בלא"ה צריך להיות מושלש במזומן ומה צורך לבטוחות ע"ז וגם איך אפשר לומר שבאם לא יתן גט יתן חיוב כתובה דהכתובה אינה חיוב רק אחר הגט והיה להם להבין מפשטות הלשון דהיינו שיתן חיוב קנס ממון על עצמו באם לא יתן הגט והדברים פשוטים ואיך נעלם מהם דבר פשוט כזה בשביל יתיר ה':

[י] ואלה דברי יד"נ הרב הגאון המפורסם סוע"ה וכו' ר' חיים ברלין שליט"א הגאבד"ק מפקווא וקאברין מ"ש בע"ז ז"ל. בעזהי"ת וכו' קאברין. לשתא חדתא משדרנא ברכתא ומלא חפני טיבותא למאן דזכי למיהוי דרופתקא דאורייתא כבוד ידיד עליון וידיד נפשי עוז הרב הגאון הגדול המפורסם נודע בשערים וחובר חבורים מאירים כספירים וכו' כקש"ת מו"ה משה נחום ירושלימסקי הי"ו. אחדשה"ט באהבה עזה בלתי מוגבלה גיה"ק הגיעני בש"ק העבר לשמחה שלמה בראותי את תמונת ידיו היקרים אצלי מפז ומפנינים ומאז ידעתיו והכרתיו בראשונה הנני מוסיף אהבה מדי ראותי ספריו הנחמדים העשוים בהשכל ובמועצות ודעת המקום יהיה בעזרו להפיץ עוד את מעיני חכמתו בקהל עם וכל ישראל ואותו לאורם וכו' ואחרי חורבן בית מקדש זה נחלה מר אבא הגאון נ"ע כו' עד אשר נצחו אראלים ונתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ת מנחם אב שנת תרנ"ג בווארשא זי"ע ומובן כי כל משך שנים עשר חודש הלכתי קדורנית שומם באבלי כי נפלה עטרת ראשי ודין גרמא דעציראה אשר בשנים האחרונות הללו יוכל היות כי מעלתי בשוגג בברית אהבה עם כמה מאוהבי הרבים וכן שלמים בעהי"ת ואשר כאבן החן יתנוסס ביניהם כבוד מעכת"ר הגאון שיחי' ועל של עתה הן בא אלי מכתבו היקר (בצירוף קונטרסו הנחמד) בימי הרחמים והסליחות באין הזמן גורם להשקיע דעתי ברוב ענין וכת"ר הד"ג שיחיה דוחקני למהר החתימה ואת רצונו מלאתי והעתקתי רק את דעת מר אבא הגאון ז"ל וכו' והנה ההיתר רצוף פה עזרי מעם ה' בדבר העסק ביש דאיתרע להאי גברא וכו אשר נגעה בו יד ה' ואשתו כו' נשתטית וכפי הגב"ע שהוגבה בפני הרב הגאון הגדול וכו' מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י אבד"ק קאמינקא כו' וכבר התחיל בהצלה הרב הגאון הנ"ל ועשה ע"ז קונטרס נפלא מיוחד להתיר לבעלה כו' להשליש גט לאשתו זו ולישא אשה אחרת אם יהא רשיון הממשלה יר"ה ע"ז ולנהוג כפי הנודע ונהוג במאורעות כאלה ע"פ הוראת הב"ח (סי' קיט) והנוב"י ז"ל בתשובתו במה"ק (סי' ג) וכבר ת"ר הגאון רמ"נ על כל צדי צדדים מה שיש לכאורה לפקפק ע"ז (בעניני ההשלשה והמסתעף מזה) וסיים בהיתרא וע"פ הוראות רבותינו הפוסקים ז"ל להצריך בזה התרה ממאה רבנים בקש מאתנו לעיין גם אנחנו בשריותא ובתקונא דהאי גברא כו' ולהצטרף להוראתו הברורה בעזהי"ת ובאמת אך למותר הוא להאריך בזה ודי לפנינו לבוא בדברים קצרים ולאמר אף אני כמוהו אך למען כבוד הגאון הנ"ל אמרתי להאריך בזה מעט ולהודיעו בשם כבוד מר אבא אדמו"ר הגאון זצ"ל מה שהיה הוא אומר בזה (וכבר נדפסו דבריו בשו"ת משיב דבר חאה"ע (סי' ד) ואין לכפול הדברים שנדפסו שם) וכו' ואנכי הפעוט אם כי יש לי באיזה ענינים לישא וליתן בפלפולא בעלמא במה שנוגע להלכה זו אך לעשות רצון הגאון שיחיה חפצתי שלא לעכב את תשובתי והימים ימי בקור וחשבון האדם עם קונהו ואין לי להוסיף אלא מה שהשיב הרשב"א בתשובה שהובאה בשו"ת מהר"י קולין (סו"ס קא) שכתב שהדעת נוטה שלא גזר רגמ"ה ז"ל תקנתו בכל הנשים ובכל המגרשים שלא עשה אלא לגדור בפני הפריצים וההוללים המעוללים בנשותיהם שלא כראוי ושתולין מעשיהם בדברים בטלים אבל באלו שאמרו שהוא מן הדין או מן החיוב לגרש או לישא אחרת בזה לא גזר הרב עכ"ל יעו"ש בעובדא הדומה ממש לנ"ד בלא שום שינוי, מכל הלין טעמי הנני בכל לב להצטרף עם כבוד הגאון מהרמ"נ ירושלימסקי ולהתיר להמעוגן לישא אשה אחרת ברשיון הממשלה אחרי שישליש עוד ג"פ וכל החיובים כפי שיורה לו הגאון שליט"א ואין כאן לא ח' ולא ק' וכתורה יעשה בהיתר מאה רבנים ותבא עליו ברכה וגמר חתימה טובה ונעימה ושנה טובה מתוקה עם עוד רבות בשנים טובים ומתוקנים למעכ"ת שיחיה ככל חפצו וכברכת נפש אחד אחוז באהבה רבה ואהבת עולם לשמו ולזכרו תערוג נפש החיים. נאום חיים בהגאון מו"ר הנצי"ב זצללה"ה החופ"ק קאברין ונאום פינחס בא"א מו"ר הגאון הצ' האמיתי מו"ה אלי' ז"פ שיק ונאום דוד בהרב ר' יעקב זללה"ה:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה