שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"ג סימן ה
תשובה קצרה לכבוד הרב החו"ב זית רענן וו"ח וכו' מו"ה מאיר בר' משה צבי האלובשטיק דב ומו"צ בק' טשארנאכיל יע"א בדבר העגונה אשה ר' ניסן בר' אברהם שנטבע והגב"ע בארוכה והעתקתי רק הוכן השאלה בקצרה: ע"ד העגונה אשת ר' ניסן בר' אברהם מטשארנאביל שבראשונה ראוהו שני וגים צף על פני המים והכירוהו בטביעת עין ואח"כ אחרי שהוציאוהו מן המים וכבר התחיל להיות נתפח הכירוהו המתעסקים בקבורתו ע"פ סימן שומא תחת אזנו שהגידה אשתו ונמצא כדבריה וע"פ טב"ע מכל בגדיו שהיה לבוש בהם בחייו שהכירו היטב המתעסקים עמו בפת קבורתו וכבר השיג היתר לעגונה זו מהנך תרי לכתרי דדהבא ה"ה הגאון הקדוש הצ' וכו' ר' מרדכי דוב שליט"א מהארניסטאפאליא יע"א ומכבוד ידידי הרב הגאון המובהק וכו' ר' חיים ברלין שליט"א אבד"ק מאסקויא ויעליסאוועט גראד וכבר כתבו בזה כל הענינים השייכים להיתר עגונה זו כפי רוחב בינתם ובכל זאת כתבו שאסכים ג"כ בהיתר עגונה זו וכבר הארכתי בזה בכמה תשו' ולא באתי עתה רק להצטרף בצירופא דרבנן כדעת הגדולים הנ"ל אשר כל רז לא נעלם מהם אכן בעיקר הענין לא חקרו אם אסתלק מעיקרא דדינא איסור א"א דאורייתא דהא פלפלו מקודם בענין עדות הנכרים אי הוי מסל"ת יעו' ברמב"ם פי"ג מהלכות גירושין הלכה יא (ובלח"מ ומלמ"ל שם) ותשו' הריב"ש (סי' שעז) וש"ע ש יז סעיף יד) וב"ש שם (ס"ק צח) וקונטרס עגונות (סי' ח"י וסי' קכז וסי' קצג וסי' רנג וסי' שסח) ואכמ"ל ובאמת אפי' במקום דלא הוי מסל"ת הא כתב הפסקי מהרא"י (סי' קלט) הו"ד ברמ"א שם סעיף טו דאע"פ שאינו מסל"ת ואסורה להנשא מ"מ אם עברה ונשאת ל"ת א"כ לכאורה נסתלק איסור א"א מן התורה אכן ז"א לפי מ"ש הרדב"ז ח"א סי' תקכ"ו דכשאינו מסל"ת לא דמי למשאל"ס דבזה לא פקע מינה חזקת א"א ואפילו אם נשאת תצא יעו"ש באורך אמנם ע"פ דברי המבי"ט המובא בק"ע אית רכא שכתב אם נאבד בדרך שהלך ממקום פלוני למקום פלוני כו' מדאורייתא תלינן שזהו הנאבד עכ"ד ובתשו' א' הארכתי לפלפל בענין זה בדברי הש"ס והפוסקים ואין לכפול הדברים יעו' ג"כ בשו"ת רח"כ (סי' כז וסי' ל) ובשו"ת שב יעקב אה"ע (סי' טז) ושו"ת שבות יעקב ת"ג (סי' קיד) ושו"ת אגודת אזוב (סי' יב כג ע"ב) ובשו"ת רבינו משולם איגרא שנדפסו מחדש) (סי' ב) שסמכו ג"כ על, דברי המבי"ט להלכה ועכ"פ כשליכא רק איסורא דרבנן א"כ יש לנו עוד היתרים (שלא דברו בזה הגדולים הנ"ל בתשובתם לכת"ר) א' מצד הסימן אמצעי (לדעת הרמב"ם והמ"ב סי' מג וא"ז הב"ח בקו"א דשומא הוי פ"א יעו' בב"ש ס"ק ע') דמהני באיסורא דרבנן וכמ"ש הנוב"י (סי' מג וכ"ט) ועוד כמה גדולי אחרונים יעו' ג"כ בשו"ת פאת נגב (סי' ב) שהביא בשם תשו' גו"ר (סימן כו וכח) בשם רבני מצרים דבאיסורא דרבנן מהני ס"א וכבר כתב כן בשו"ת פני יהושע ת"א (סי' ז) והב' מצד הטב"ע דבגדים דבאיסורא דרבנן ל"ח לשאלה לכ"ע כמ"ש בשו"ת רח"כ (סי כח) ונוב"י (סי' מג) וחת"ס ח"א (סי' צב) והארכתי בזה בכמה תשובות יעו' ג"כ בחבורי מנחת משה חאה"ע לסי' ה (סי' ז) והמעיין שם בהתבוננות יראה שרוב ההיתרים שכתבתי שם שייכים ג"כ בנ"ד יעו"ש מהיתר א' עד היתר י' ועכ"פ גם אנכי מסכים להצטרף לדעת הגאונים הנ"ל ולהתיר א' ר' ניסן בר' אברהם מטשארנאביל שתנשא לכל גבר דיחיצביין ע"פ ב"ד של שלשה, באתי עה"ח יום ב' טו שבט תרנ"ו משה נחום ירושלימסקי החופ"ק: