שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"ב סימן לא
דברי הגאון הגדול גזר הנבונים וכו' מו"ה אברהם יחזקאל ארלאזיראוו אבד"ק חארקאוו מ"ש בענין הנ"ל:
בעזהש"י יום א' א' דר"ח כסלו ד' משה נחום לפ"ק הוא יגדל זרעו יאריך ימיו לפ"ק, חארקאוו כבוד ידיד נפשי הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי תבל אוצר התורה והיראה והחכמה תורה וגדולה במקום אחד חו"ב סיני ועוקר הרים חובר חבורים מחוכמים כש"ת מוהר"ר משה נחום שליט"א אבד"ק קאמינקא הי"ו:
אחדשה"ט באהבה רבה בקבלי מכתב הדר"ג חשתי למלאות בקשתו ושלחתי מכתב ליד"נ הרב החסיד רד"צ נ"י אבד"ק צערניגאוו שאלתיו מדוע לא ענה לכהדר"ג תיכף כו' ואם יודע את הש"ץ כו' או רק שלא לגנאי והנני שולח לכהדר"ג את תשובתו אלי ובו יחזו עיני הדר"ג כי גם דעת הרד"צ נ"י אין נוחה הימנו ואני מאשר חכיתי על מכתבו לא כתבתי להדר"ג עד כה ואתו הסליחה והנה ע"ד העסק ביש עם הש"ץ לא יאומן אשר ימצאו במחנו אפילו מעט אנשים שלא ישמעו לקולו אחרי ידעם אח כבוד הדרת גאונו כי כל דבריו במועצות ודעת כדתה"ק ויבחרו באשר שנא ד' נתנה עלי בקולה כו' (יעו' הדר"ג ביש"ש פ"ק דחולין סו"ס מ"ט ועכשיו בעונותינו חוקרים כו' נעימת קול כו' ואפי' הוא כו' ואני הגבר וכו' ואין בידי כו' וד' יתן ביד הדר"ג כו') והנה בנדון דהדר"ג נראה דאפי' לדברי הר"א די בוטין בתשו' לחם רב סי' ב' דס"ל דמי שהתפלל כמה ימים וראוי להיות ש"צ אף שלא קבלוהו הוי כהוחזק וכן אפילו שכרוהו לזמן וכלה זמנו הוי בזה"ז מוחזק ואין מעבירין אותו בלא טעם וכן אפי' לדברי רבינו שמחה שהובא בתשו' מהרי"ל סימן צ"ז ובתשו' רש"ל סימן כ' דימים נוראים הוי כעצירת גשמים ובנ"ד לא מיחה כבוד הדרת גאונו בימים נוראים מ"מ כיון שהדר"ג אמר להדיא דיתפלל בימ"נ באופן שלא יקבלוהו לש"ץ קבוע הוי ודאי אחר זמנו כמינוי בתחלתו (ומכש"כ לדברי הרשב"א והט"ז ס"ק י') ובפרט די"ל דלא הסכים כלל הדר"ג מתחלה והא דלא מיחה הדר"ג שלא יתפלל גם בימ"נ הוא משום שכבר שכרוהו על ימ"נ והוא בתוך הזמן שאין בכח כל הקהל להעבירו (אם לא בפיסול גמור) וכמ"ש בתשו' הרשב"א ובש"ע סעיף כ"ה ובזה יש לתרץ דלא תקשה אמהראנ"ח שהובא במג"א סימן נג סק"ז דכשיוצא עליו ש"ר עתה והיא קדל"פ אפילו יחיד יכול למחות להעבירו דלכאורה קשה ממ"ש רמ"א שם סעיף כ"ה דאין מסלקין ש"צ משום רינון דאפשר לומר דמהראנ"ח מיירי שלא קבלוהו עוד וכעובדא דתשו' לחם רב סימן ב' דהתפלל איזו ימים ולא קבלוהו עוד ואשמעינן דאף דהסכים עליו מתחלה דאין יחיד יכול למחות (כמ"ש מהרי"ק שו' ל' בשם רבינו שמחה) מ"מ כיון שבשעה שהסכים לא יצא עוד הקול וזהו שמדייק כשיוצא עליו שיר עתה וכמ"ש בתשו' מהרלב"ח סימן ע"ט וז"ל עוד כו' שרוב הקהל רוצים שיהיה כבוד ר"י גאליפפה ש"צ קבוע שקולו ערב כו' גם בזה אשיב דעתי ואומר שגם אני יודע שקולו ערב כו' אבל עם כ"ז כיון שלא נמצא בש"צ הקדום שום דבר של דופי ופיסול מחדש אין ראוי להעבירו עכ"ל הרי דאפילו שרוב הצבור לא יוכלו להעביר אם לא בפיסול מחדש כיון שהסכימו עליו מתחלה (ויעו' בתשו' לר' הנ"ל דמדייק מדברי הרלב"ח דמיירי אפי' בכלות זמנו מדלא הביא דברי הרשב"א ע"ש) והא דבסעיף י"ט בש"ע דדוקא יחיד אונו יכול למחות כשהסכים עליו מתחלה עכצ"ל דמיירי בפסול כל דהוא דהא דברי הש"ע הוא מדברי רבינו שמחה וע' בדבריו שהובא ברש"ל סימן כ' ובתשו' מהרי"ל סי' צ"ז וז"ל וכשיתמנה לש"ץ ויכנס לתפלה ואח"כ יאמרו א' או ב' כו' אין אנו חפצין בך ולא פשע בשום דבר הקרוי פשיעה שלא כהוגן לאו כל כמיני' להעבירו כו' הואיל וכבר נתמנה וקבלוהו עליהם עכ"ל משמע דיחיד אינו יכול למחות אלא בפשיעה גמורה ולא בפיסול כל שהוא והרוב יכולין לסלקו אפילו בפשיעה כל שהוא וע' בתשו' לר' הנ"ל וז"ל בשלמא אם היה נמצא בו שום צד פיסול ודאי דאזלינן בתר רובא אפילו שהמיעוט לא היה נראה בעיניהם הפיסול כו' ואע"ג דהסכימו עליו מתחלה וכתב ר"ש דהיכא דהסכים תחלה אינו יכול למחות היינו יחיד אבל רבים ודאי דיכולין למחות עכ"ל ומדלא כת' דרבינו שמחה מיירי שכבר קבלוהו וכמ"ש ר"ש להדיא ובתשו' לר' מיירי שלא קבלוהו עוד משמע דמפרש דברי רבינו שמחה גם כן באופן שלא קבלוהו עוד לזמן רק שנכנס להתפלל איזו ימים וכעובדא דבתשו' לר' וזה קרי ר"ש קבלוהו היינו שהסכימו עליו ועכצ"ל לדברי המהרי"ק והשו"ע דדייקו מדברי ר"ש לענין יחיד שהסכים עליו מתחלה משמע אף שעדיין לא קבלוהו דאלו קבלוהו לזמן הא אפילו כל הקהל אין יכולין להעבירו כבתשו' הרשב"א וכבסעיף כ"ה אא"כ נמצא בו פיסול גמור וזהו שכתב מהראנ"ח הובא במג"א ס"ק כ' דאין יחיד יכול למחות בטענת פיסול דיש לחוש לפגמו משא"כ רבים יכולין וזהו פי' דברי ר"ש וכבתשו' לחם רב הנ"ל ואשמעינן הראנ"ח דבקלא דל"פ שיצא מחדש יכול אפילו יחיד להעבירו (אם לא קבלוהו עוד לזמן) דלא שייך לחוש, לפגמו כיון דגברא פגימא פנים ובסעיף כ"ה מיירי שקבלוהו לזמן והוא בתוך הזמן דאז אפילו כל הקהל אין יכולין להעבירו כ"א בפסול גמור ותירוצו של התח"ש בזה שכתב דבסעיף כ"ה מיירי לדינא אם מחוייבין לסלקו ואין גם אחד מוחה בו צ"ע דהא הרמ"א העמיד דבריו על דברי הש"ע דאין מסלקין ש"ל מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול והו מתשו' הרשב"א דאסור לסלקו ומשמע אפילו כל הקהל רוצים להעבירו וא"כ מ"ש הרמ"א אח"כ ואין מסלקין משום רינון משמע ג"כ דאסור לסלקו אפילו כל הקהל רוצים גם דברי הפרמ"ג בא"א ס"ק כ"ט דמחלק בין רינון לקדל"פ צ"ע דהא בבל בו כתוב להדיא דאין מסלקין עד שיתברר בעדים כשרים שנתפס עמה חפיסה שהיה חייב עליה מלקות ומשמע דלא סגי בעדים שתבע אותה כאה"ע סימן קע"ז סעיף ד' בהגה"ה וכש"כ בקלא דל"פ ומה שפירש החת"ס דבריו דפירושו שהקול יצא שנתברר בעדים לא נראה כן מדברי הד"מ אות יו"ד ומהרמ"א סעיף כ"ה שכתב אבל אם באו עליו עדים כן בלבוש סעיף כ"ה משמע להדיא דמפרש דברי הרמ"א דאסור לסלקו עד שיבואו עדים ע"ש ומ"ש החת"ס תשובה י"א שם לתרץ דברי רבינו האי שלא יסחרו חשובות הקודמות שבכל בו דרבינו האי מיירי שיחידים מוחין צ"ע למעיין בדברי ר"ה שם דמשמע שפ להדיא דדינא קאמר ולענ"ד יש לתרץ גם כן דרבינו האי מיירי שלא קבלוהו עוד דבפסול כ"ד יכולין להעבירו ושקיל וטרי אי מהני תשובתו יעו"ש, היוצא מזה בקבלוהו לזמן אין יכולין אפי' כל הקהל להעבירו כ"א בפסול גמור כבשו"ע סעיף כ"ה (דהיינו להורידו מאומנתו א"א כי אם באופן שיהיה פסול. גמור) וכבכל בו עד שיתברר ע"פ עדים כו' (ב) אם לא קבלוהו עוד רק התפלל איזו ימים (או בכלות זמנו לדברי הל"ר) והסכימו עליו מתחלה אם לא נמצא עליו שום דופי ופסול כ"ד אין יכולין ג"כ הקהל להעבירו (כברלב"ח סי' ע"ט ותשו' ל"ר (סי' ב) (ג) אם יש עליו פסול כ"ד יש ביכולת רוב הקהל להעבירו אם הוא פיסול מחדש (כברלב"ח שם ותשו' לר' שם וכבתשו' רבינו האי וכדמשמע מדברי ר"ש) ויחיד אין יכול למחות כיון שהסכים עליו מתחלה (כבש"ע סעיף יט דבפסול שאינו מדינא אלא משום מחאת היחיד א"י למחות כיון שהסכים) ואפי' בפיסול מחדש כיון שאינו פיסול גמור משום פגמו (כבראנ"ח שבמג"א ס"ק כ' וכדמשמע מדברי ר"ש) (ד) אם הוא משום ש"ר וקדל"פ שיצא עליו עתה מחדש כיון דליכא למיחוש לפגמו דגברא פגימא פגים אפילו יחיד יכול להעבירו כיון שלא קבלוהו עוד עליו לזמן ובנ"ד כיון דהוי מיני בתחלה ויש עליו ש"ר ודאי דאין למנותו לש"צ ובפרט שהדרת גאונו הוא המוחה יעו' במשפטי צדק ת"ב (סי' עז) בארוכה הובא במג"א (ס"ק ז) דאם המנהיגים הם המוחים הוי כאלו מוחין כל הקהל ודינו מבואר (בסעיף כב) בהגה"ה ועוד אפ"ל בנ"ד כיון שהוא ענין גיבוי ממון ותקנה וגם כמו תנאי וקנס שלא יוכלו לסלקו תוך זמנו אולי הוי כבחו"מ (סו"ס רל"א) וצ"ע בזה כתבתי בקצרה וכו' כי ידעתי שהדרת גאונו אין צריך לדידי ודכוותי וד' יברך את עמו בשלום ויעלה ביד כבוד סילק הש"ץ לפ"ק ויגרש ה' הלץ לפ"ק ויצא מדון והכל יבא לשלום כנפשו הטהורה ונפש אחוז באהבתו דורש שלומו וטובתו באהבה רבה ועזה מוקירו ומכבדו:
אברהם יחזקאל ארלאזאראוו חופ"ק חארקאוו: