אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"ב סימן כד

ח"ב סימן כג

דברי ידידי הרב הגאון הגדול ר' ישראל חיים דייכעש נ"י אבד"ק ניישטאט פלך סובאלק מח"ס אמרי יושר נתיבות ירושלים מה שכתב בענין הנ"ל: בשם ה' ג' וישלח בונה ירושלים לפ"ק, ישאו הרים שלום וכט"ס אל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם בכל אפסים החו"ב סיני ועוקר הרים חובר חבורים מחוכמים החכם השלם כקש"ת מוה"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו שלום עד בלי ירח:

אחדשה"ט באהבה רבה כמשפט יקרתו מן ד' ויצא העבר נכון הגיעני ולמלאות רצון כת"ר חקרתי ודרשתי על האיש אל"ב ש"ץ אצל אנשי עירי ואחרי החקירה והדרישה היטב אוכל להגיד להדר"ג כי מעולם לא נשא האיש הזה בפ"ק משרת החזנות אף שעה אחת אך השובי"ם והש"צ דפה (ושמו ר' יוסף סוראק ולא רי"ל שרירא כמ"ש הדר"ג ובטח נתכוון לניישטאדט אחרת) יודעים ומכירים את האיש הזה ואת מעלליו המכוערים וכל מ"ש הדר"ג עליו במכתבו אלי (מה שהודיעו לו מעשיו) אמת הוא והשמש דבהכנ"ס סיפר לי כי בפעם אחת עבר האיש הזה דרך עירנו ורצה לעבור לפני התיבה בש"ק ולא נתנוהו אנשי עירנו יען דסני שומעניה ונסע בפחי נפש ובכגון דא הדין פשוט דאף אם מינוהו לש"ץ דמסלקין אותו כמבואר במג"א (סימן נ"ז ס"ק ז') בשם הראנ"ח דכשיצא עליו ש"ר והוא קלא דלא פסיק דאפילו יחיד יכול למחות להעבירו ומה שהקשו עליו האחרונים מסעיף כ"ה שם דמבואר דאין מסלקין חזן מאומנתו משום רינון בעלמא כגון שיצא עליו שם וכו' אם לא יש עדים בדבר והוא מדברי הרשב"א בתשו' הנדפסת בסוף ספר הכל בו במת"כ לא ראו גוף דברי הראנ"ח בתשובתו והוא בספר מים עמוקים (סימן מ"ב) שהוא בעצמו הקשה כן וז"ל ובתשו' שבס' כל בו כתוב ש"ץ שנתפס עם הנכרית אם נתברר. עפ"י עדים כשרים שנתפס עמה תפיסה שהוא חייב עליה מלקות כו' מכלל הדברים למדנו שכל שיש חיוב מלקות פסול מלהיות חזן [ויעו' בסוף התשובה שם דף מ"ח ע"א ביאור דבריו אלה] ולא מבעיא לכתחלה אין למנות ש"ץ כזה וגנאי ציבור הוא ודאי אלא אפי' היה מוחזק כבר בחזנות וכבר קבלוהו עליהם מתחלה דכל כה"ג אין יחיד יכול לעכב כו' מ"מ כיון שהגיע למדה זו נראה דיכולין לעכב ואפילו לא היה בדבר אלא רינון בעלמא [וזהו דלא כמ"ש הפרמ"ג באו"ח שם לתרץ בדעת הראנ"ח] ומ"ש בכל בו ובתשו' הרשב"א שחזן אין מעבירין אותו אלא בעדות ברורה אבל ברינון בעלמא לא אפשר שלא אמרו כן אלא לענין שאין אסור בהעמדתו ואין חייבין לסלקו ברננה בעלמא אבל אם הם נקיי הדעת ואינם רוצים להשתמש בו אינו בדין שיהיה שלוחם בע"כ אע"פ שקבלוהו עליהם מתחלה עכ"ל וזהו כמ"ש החת"ס בכונתו (חאו"ח סי' י"א) וכן מ"ש החת"ס שם להוכיח כן מתשו' רב האי גאון ומ"ש לפלפל בדקדוק לשון הכל בו הכל מבואר כן בדברי הראנ"ח שם ותורת אמת היתה בפי רבינו משה ז"ל ויעו"ש בחת"ס סימן ר"ה מ"ש בזה ובשו"ת הר"י מיגש (סימן צ"ה) מבואר יותר דברינון מסלקין אותו מהתמנותו וז"ל שם אם רינון זה שיצא על הש"ץ זה עודנו עליו ראוי לסלקו לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפיסול כו' ואם היה הש"צ חשוד ובלתי הגון אין ראוי להתפלל אחריו וכבר דרשו חז"ל (תענית ט"ז ע"ב) היתה לי נחלתי כארי' ביער נתנה עלי בקולה וגו' זה ש"צ שאינו הגון עכ"ל ואפי' לשיטת הרמב"ם דס"ל דכל התנאים דצריך להיות בש"צ המבואר בגמ' וש"ע שם סעיף ד' זה רק בתענית אבל לא בעלמא מ"מ בכה"ג מסלקין אותו כמבואר בדברי הר"י מיגש שם שהוא ג"כ כתב כשטת הרמב"ם הנ"ל וכל אלה בשאר ימות השנה אבל בימים הנוראים לכו"ע בעינן כל התנאים המבואר בגמ' ובש"ע שם ובסי' תקע"ט דצריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהיה ריקן מעבירות שלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו כו' דבכה"ג אף אם עשה תשובה לא מהני כמבואר בדברי הר"י מיגש שם וע' בעט"ז סי' תקפ"א סוף אות ב' סוף דבר בהא נחתין ובהא סלקין שאין למנות להאיש אל"ב להיות ש"ץ ואם נתמנה מסלקין אותו ואף גם להיות ש"צ בימים הנוראים מזחיחין אותו ומה רע המעשה הזה בעיני כל על אשר בחרו אגודה מאנשי קהלתו באיש הזה להיות להם לפה ולמליץ לפני אדון כל למרות רצון מורם ורבם המפורסם לגאון בישראל המוחה בידם שלא למנותו ולא אפונה כי גם האגודה הזאת אשר נתנו לו כתב החזנות הוא מנסיבת אי ידיעתם מהות האיש הזה וכאשר יודע להם מעשיו ותעלוליו יבריחו אותו מקהלתם ולא יאמרו קשר לכל מי שיאמר להם קשר והיה בזה שלום על ישראל:

והנני ידידו המכבדו ומוקירו כערכו הרם ישראל חיים דייכעש החופ"ק הנ"ל. ואלה דברי מכתבו השני של הרב הגאון האבד"ק ע"ח מ"ש בענין הנ"ל. בשם ר' יום א' דשבט תרמ"ט לפ"ק ניישטאדט ישאו הרים שלום וכט"ס, אל כבוד ידיד כל תופשי תורה וידידי ה"ה הרב הגאון המפורסם החריף ובקי סיני ועוקר הרים אוצר בלום חובר חברים מתוכם כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א הגאבד"ק קאמינקא יצ"ו שלום לו ולכל המחזיקים בו: אחדשה"ט ושלום תורתו כי רבה היא מכתבו קבלתי במועדו וחרפה שברה לבי בקראי דברי מכתבו וכו' וכי איזו אנשים מאנשי קהלתו העיזו במורם ורבם זה ואומרים קשר לכל אשר יאמר הש"ץ אל"ב הנודע ר אוי לדור שכך עלתה בימינו חי נפשי כי לולא כתב כבוד הדר"ג אשר איזו אנשים מחזיקים בידי הש"ץ הזה כי אז לא האמנתי אשר יוכל להקרה כה בעיר אשר רב גאון יושב בה ואף אשר לפי הדין אסור לענות אמן אחר ש"ץ כזה כפי שכתבתי בזה להדר"ג במכתבי הראשון וכעת נ"ל להוסיף בזה דהנה כבר הבאתי במכתבי הראשון מ"ש הפרמ"ג לחלק בין רינון בעלמא לקלא דלא פסיק דבקלא דלא פסיק מעבירין אותו ואף דהראנ"ח לא כיון לזה כמ"ש לשונו במכתבי שם בכ"ז לדינא ע"כ צ"ל כמ"ש הפרמ"ג הנ"ל דבקלא דלא פסק מעבירין אותו אפילו היכא דליכא עדות ברורה כי כן מבואר בדברי רבותינו הראשונים ז"ל הר"י מיגש בתשו' (סימן צ"ה) כתב וז"ל אם רינון זה שיצא על ש"צ זה עודנו עוד ראוי לסלקו לפי שהתמדת יציאת הקול עוד הוא מאמת בו הפסול כו ואם היה הש"צ חשוד ובלתי הגון אין ראוי להתפלל אחריו וכבר דרשו חז"ל היתה לי נחלתי וגו' זה ש"צ שאינו הגון עכ"ל וכן מבואר להדיא בספר תניא רבתי (סימן ג') וז"ל ש"צ שאין מעשיו מתוקנים ומרננים אחריו בדברים רעים דין הוא להעבירו ולמנות אחר תחתיו לפי שש"ץ מרצה בין ישראל לאביהם שבשמים והוא כמו סרסור בין הקב"ה לישראל לפיכך צריך להיות צדיק וישר ונקי בכל גופו כו' ול"מ בר"ה ויוה"כ וח"צ שצריך להרבות בתחנונים ורחמים וצריך להיות ש"צ נקי כמ"ש אלא אפילו בחול נמי צריך להיות הש"ץ כמ"ש עכ"ל וכ"כ בספר אור זרוע לרבינו יצחק מווינא ז"ל (הלכות ש"צ סי' קט"ז) בשם ס המקצועות וז"ל והיכא דאיכא חזן הכנסת ומרננין אחריו בדברים רעים מוציאין אותו ומכניסין אחר תחתיו שיהיה מרוצה בין ישראל לאביהם שבשמים וצריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו ואם אינו כן עליו הכתוב אומר היתה לי נחלתי וגו' עכ"ל וכ"כ בשבולי הלקט (חלק תפלה סימן י') וז"ל ש"צ שמרננים אחריו בדברים רעים כו' בודאי הדין נותן להכניס אתר תחתיו מי שמרצה בין ישראל לאביהם שבשמים הלא צריך להיות צדיק וישר בכל גופו מכל דופי ואם אינו כן כבר אמרו חכמים היתה לי נחלתי וגו' זה ש"ץ היורד לפני התיבה שאינו הגון וסתמא אפי' בחול בלא תענית אסור כש"כ בר"ה ויוה"כ ותענית יום שצריך להרבות בתחנונים ורחמים שצריך הש"צ וכו' עד שלא יצא עוד שם רע בילדותו השתא כ"כ אנו צריכין אפילו מילדותו אם מרננים אחריו עכשיו לא כש"כ שמסלקין אותו עכ"ל ויעו' בשו"ת הרדב"ז (ח"ה סי' שני אלפים ע"ת) מה שהביא תשו' הרמב"ם בזה ונראה דהרמב"ם לשטתו אזיל למ"ש (בפ"ד מהלכות תענית ה"ד) ואולי הרמב"ם לא מיירי בש"צ אלא על פרנס או שאר ממונה על צרכי ציבור כמ"ש בלשונו "חזן הכנסת" דזה לא קאי אש"ץ אלא אפרנב כמ"ש להדיא הר"ן בפי' להאלפס ספ"ק דחולין ודוק עכ"פ בהא נחתינן ובהא סלקינן דהש"צ אל"ב לפי הדין אחרי שיצא עליו קלא דלא פסק שמרננים עליו דברים מכוערים וכפי שיראה הדר"ג בהגב"ע שעשיתי ולוטה פה אין לספק אף רגע כי אף אם כבר מינו אותו לש"ץ שמעבירין אותו ומכש"כ שאין למנותו לש"צ לכתחלה ואני תפלה יתן ה' בלב כל אנשי קהלתו שיתנו מקום לדברינו אלה ויטו אוזן קשבת אל רבם ומורם הגאון שליט"א אשר יורם את דרך ה' הוא דרך התורה וירום קרנו בכבוד כחפצו וחפץ ידידו הדו"ש באהבה רבה ישראל חיים דייכעש החופ"ק הנ"ל:

והנני להשיב להדר"ג הורה וברכה בעד ספרו היקר אשר כבדני בו ובלא שפתי חונף הנני אומר כי ספרו הוא ספר יקר מאד ודי עונג שבעתי מאתו יתן ה' ויפיץ יתר מעינותיו חוצה כחפצו וחפץ כל אוהבי תורה וישראל חיים הנ"ל:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה