שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"ב סימן כג
הגב"ע שהשגתי מעיר חדש כלך סובאלק ומעיר חדש ל פלך קאוונא על מעשה הש"צ הבליעל הנ"ל וזה לשון הגב"ע במותב תלתא כחדא הוינא ואתו לקדמנא הרבני המופלג מו"ה יצחק אייזיק במו"ה שמואל שמש דפ"ק ור' יוסף בר' שבתי ש"ץ ושו"ב דפ"ק והעידו בתורת עדות כדת איך שיודעים המה את הש"צ אל"ב כי הוא מפורסם לש"ץ שאינו הגון ונשמע עליו דברים מכוערים ופעם אחת היה פ"ק וביקש להתפלל ולא הניחוהו מחמת, דסני שומעניה ובק' ראסיין עשה שם תועבה גדולה אשר כל השומע ישתומם כ"ז הגידו לפנינו בתו"ע כדת ולראיה באנו על החתום יום א ד' שבט תרמ"ט פ"ק וולאדיסלאוואוו (יכונה ניישטאט):
נאום ישראל חיים בהרה"ג מהרא"ם דייכעש החופ"ק וואלדיסלאוואוו ונאום קאפיל פראגער ונאום שלמה זאב יעוזין:
וזה לשון הגב"ע מעיר חדש פלך קאוונא במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ובא לפנינו הרבני המופלג בו"ה שמואל בר' מאיר שו"ב דפה והעיד בהו"ע כדת איך שיודע הוא את הש"ץ אל"ב והוא מפורסם לאיש בליעל ופ"א היה פה בק"ק עיר חדש ובקש להתפלל לפני התיבה ולא הניחוהו ואף תפלת מנחה לא הניחוהו כ"ו הגיד לפנינו בתו"ע כדת ישראל באתי עה"ת יום גז טבת תרמ"ט פה עיר חדש סיגונט:
נאום אליעזר יהושע בר' יעקב שפירא חונה פה עיר חדש סינ' ונאום יהודה ליב במוהר"ר יצחק שרירא ש"ץ דפה ונאום בצלאל בר' יצחק:
וזה לשון הגב"ע השני משם במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא מו"ה יצחק בר' אריה והעיד בפנינו בתו"ע באליונ"ע כד"ת איך שמכיר הוא את הש"צ אל"ב מנעוריו לאיש שאינו הגון ופ"א אמר לו איש ישר מנאמאקסט אשר היה שם הנ"ל לש"ץ ואח"כ בפולין בסייני כי הש"צ הנ"ל בא מסייני לראסיין והתפלל שם על בילעטין ואח"כ הכירוהו בבית הזונות ורץ משם ונשאר המאנטעל שלו ותפשו בתוך המאנטיל ומצאו חותם שו"ב דק' סייני כ"ז העיד כנ"ל וגם העיד בתו"ע כנ"ל שפה עי"ח לא הניחוהו להתפלל גם בתפלת מנחה בחול כ"ז העיד בתו"ע כנ"ל ולראיה באנו עה"ת יום ג ז טבת תרמ"ט פה עיר חדש סי"ג:
נאום גרשון בר' בנימין ונאום יצחק בר' צבי אהרן קאצין ונאום יהודא ליב בר' יצחק ש"ץ:
וזה דבר המכתב מהגאון הגדול מהרא"מ שליט"א אבד"ק ראסיין:
בעז"ה יום ג' יא מרחשון בונה ירושלים פה"ק ראסיין יצ"ו כבוד הרב הגאון הגדול חוב"ק סיני ועוקר הרים תפארת עדתו וכו' כש"ת מהור"ר משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא יצ"ו בעהמ"ס מנחת משה וברכת משה ולשד השמן ולכא"ל שובמ"ס:
אחדשה"ט ושלום תורתו וכו' לשמע אוזן שמעתי שם הדר"ג וחבוריו על טהרת הקודש ובדבר השערורי' שם במחניכם הנה שמו של הש"צ ושו"ב אל"ב לא ידעתי אך זאת ידעתי כי זה איזה שנים שעבר דרך פה ש"ץ ושו"ב מסייני בפולין והתפלל פה בש"ק ויצא עליו קול מכוער ולא שמחי לבי ע"ז אך כאשר נשמע הדבר בקהלתו נשאלתי ע"ז מהרב הגאבד"ק סייני ויצאתי לחקור בזה בכדי להשיב לשואלי דבר ואחר החקירה ודרישה לא היה בזה רק ע"א והוא המחזיק את בית הקדשות והשבתי להרה"ג הנ"ל ועוד למקומות אחרות אח"כ שאין להעבירו מאומנתו ע"פ עדות זו להוציאו מחזקת כשרות ואולם עתה בלתי הסכמת הדר"ג נ"י אין קבלת בני העיר כלום ובלי כל תפונה שאפי' אחר יכול למחות לכתחלה בזה שיש עליו רינון ומכש"כ רב בעירו ובפרט גברא רבא דכוותיה ואם יסרב להזהרת הדרת גאונו נ"י תפלתו תועבה ואין לענות אמן אחר ברכותיו ומכש"כ לבל לאכול משחיטתו שאסור לכל בלי הסכם רב העיר ואף כי אינני יודע ברור שזהו הש"ץ ושו"ב דק' סייני אבל קרוב הדבר שזהו בעצמו ואיך שיהיה אסור לקבל ש"צ או שו"ב בלי השכמת הרב והקבלה שאינה בהסכם אדם החשוב שבעיר לאו כל כמינייהו (ב"ב ט') וא"ב להאריך בדברים גלוים וידועים ובלי ספק שכל הגדולים הרבנים יקראו מלא ע"ז ומהעדר הפנאי אקצר ואומר שלום הדו"ש הכו"ת:
אלכסנדר משה בלא"א מו"ה צבי זצללה"ה אבן לפידות חונה פה ק"ק ראסיין יצ"ו. ואלה דברי מכתבו השני של הרב הגאון הגדול אבד"ק ראסיין בענין הנ"ל וה לשונו:
ב"ה יום ה' ח"י כסלו בונה ירושלים פה"ק ראסין יצ"ו, כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם חוב"ק סיני ועוקר הרים מעוז ומגדול כ"ש מו"ה משה נחום ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו בעהמח"ס מנחת משה וברכת משה ולשד השמן ולכל אשר לו ברכה ושלום עד בלי ירח:
אחדשה"ט תשורתו הגיעני נכון והנני לתת תודה להדר"ג נ"י על התשורה שכבדני בספריו היקרים השקפתי בהם ומצאתי נחת התענגתי בשעשוע פלפולו הישר דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא והנה ע"ד השו"ב וש"ך עפ"י הדרישה והחקירה נודע לי שזהו שיצא עליו שם רע בפה הוא הנקרא אל"ב שהוא במחניכם וכבר גליתי דעתי שההתמנות שלו במחניכם בטלה שהיתה בלי הסכמת הרב ובפרט רב גדול וגאון דכוותי' ומכש"כ בזה שאפילו אחד יכול לעכב וראוי לחרדים ע"ד השם בקהלתכם להתרחק מזבחו ומתפילותיו ותמה אני שנמצאו אנשים בקהלתו שממרים הם להדרת גאונו וכו' ואומר שלום כנפשו ונפש תדרשנו לטובה:
אלכסנדר משה בלא"א מו"ה צבי זצללה"ה לפידותואן חופ"ק ראסין יצ"ו. והנה מה שהשיב הגאבד"ק ראסין אז שלא היה מקום להוציאו מחזקת כשרות עפ"י ע"א יש מקום לפלפל עפ"י דברי המהרי"ק שורש ל"ג דבע"א ורגלים לדבר יש להעבירו יעו' ג"כ בדב"ח סימן ה' וסי' ו' ובמש"ל שער השני סימן כ"א ואכמ"ל דאין נ"מ כעת על התמנותו מאז בסייני כיון דבנ"ד לכתחלה בלא"ה אפילו יחיד יכול לעכב ובפרט רב העיר וכמש"ל:
הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק: