אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן לא

ח"א סימן ל

בענין סדר גיטין:

תשובה קצרה להרב המופלג מו"ה יוסף אהרן טאראן שו"ב ומו"ץ בסאן ואסעני פריווינציא ענטרעריאם במדינת ארגענטינא. מכתבו השנתי ע"ד אשר תאר לפני אופן בנין הבתים בקהלתו כפי הפלאהן מהצענטראלניא קאמיטעט ומסופק אם קהלה שלו יש לה דין עיר או כפר לענין כתיבת גיטין כן ע"ד הנהרות המושכין שאינם נמצאים שם רק מי בארות אצל כל בית באר מים חיים זולת נהר א' העומד חוץ לחתום ואין רוב תשמישי הקהלה ממנו ומענין לענין נסתפק ושואל בכמה דברים הנוגעים לסדר כתיבת גיטין ודורש חו"ד לבאר לו באר היטב כד"ש ולהסכים לו שיסדר גיטין במקומו מפני תקנות עגונות. הנה בענין כתיבת מחא כבר כתב הרמ"א אה"ע (סי' קכח) דגם בעיר קטנה כותבין מתא והוא מדברי המרדכי וכ"כ התוס' (עירובין כא) ד"ה אחוי וגדולה מזו כתב הגאון מאור הגולה הצ"צ החדש בתשובותיו לאה"ע (סי' רנח) בגט שנכתב בחצר אדון א' אשר אין שם רק חצר ובנינו ולא שום כפר ונכתב בו במתא פלוני כמו שנקרא אותו החצר וכתב דאף דודאי חצר ובית א' אינו נקרא עיר כדמוכח ממחלוקת ר"ח ור"י (בעירובין נז) אם נותנין קרפף לבית דבית אינו כעיר (ושיעור עיר משמע שלש חצרות של שני בתים כדאיתא (בערכין לב א) יעו"ש ברש"י ד"ה שלש ושם ל"ג גבי כמי שאין לו חומה ובעירובין (נט א) מ"מ נראה לו להכשיר את הגט דפי' מתא אינו כלל עיר כי תרגום עיר היינו קרתא אבל מחא נראה דפירושו מקים יעו' ובשבת קמה ב ובעירובין סה) ואף שאינה עיר אלו היה כותב במקום פלוני ודאי היה כשר כמ"ש הריב"ש (סי' נז) כמו כן כשנכתב מתא ג"כ כשר וגם כיון דעכשיו כותבין בגיטין מחא גם על כפר קטן הו"ל כמ"ש בשו"ע (סי' קכט ס"ז) אם כתב פלוני החכם יעו"ש בצ"צ ועכ"פ בקולאניא (דהיא מיושבת באנשים כבעיר ובמדינותינו יש קאלאניעס גדולות כעירות גדולות כידוע) י"ל דפשוט לכתוב אף לכתחלה במתא יעו' ג"כ בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' פד) אכן להסכים לו שיסדר גיטין במקומו חלילה לי כי כבר גדרתי בעדי מכמה טעמים שלא להזדקק בסדר כתיבת גיטין בעיר חדשה אפי' במדינותינו (במקומות התורה והיראה) וכתבתי לכמה גדולי השואלים שהנני מונע עצמי מזה והבאתי דברי השם שמואל (בס' בראשית ט"ז ע"ב) שכתב בשם הגאון מהר"ל דפעם א' סידר גט בסדר ויחי ואח"כ קרא שמו"ת וכשבא לצוואת יעקב באותו פסוק ויאמר אליהם אני כו' (מט כט) דהתחיל באלף אני וסיים בחי"ו תת ויש בהך כל האותיות א"ב מלבד אות ג ואות ט אמר דאפשר שרימז דצריך למונע עצמו מלסדר גט וכתב ע"ז דיפה כיון דיש זה בקדושה שהוא יב צרופי הוי' ויש זה בקליפה שהוא גט כריתות כי גט נמי י"ב וזה לעומת זה עשה האלקים והוא כריתות שמפריד דאיש ואשה שזכו השם ביניהם וזה הגט כורת וזה סוד אלקים שופט זה ישפיל היינו הקליפה וזה ירים שהיא הקדושה יעו"ש וגם הגאון גנזי חיים מערכת ג' (אות לז) הביא זה וכתב דמעת שראה דברים אלו נכנס מורך בלבבו שלא לטפל בגט כיון דאפשר לעשותו ע"י אחרים יעו"ש וכן אני נוהג לסלק עצמי בכל האפשרות מלסדר גט (זולת במקום נחיצות מאד) ובפרט להסכים על סדר גיטין במקום חדש לגרום עי"ז ריבוי הגיטין והכריתות בין איש לאשתו בודאי אני מונע עצמי ותשובתי בי מצוה כזו אפשר לעשותה על ידי אחרים וכל זה אפילו במדינתינו ומכש"כ למדינה רחוקה כזו הרחוקה ג"כ מתורה ויראה: (כאשר האריך כבודו במכתבו להודיע כל הנעשה שמה וכל השומע תצילנה אזניו ותסמר שערות בשרו) ויש כמה עקולי ופשורי בענין סדר כתובת הגיטין לכל פרטיה ודקדוקיה ולא נודע לי אם כבודו ראוי לזה ואין לו ג"כ למי לפנות בעת שיבא לפניו איזה ספק בענין חמור כזה להתיר א"א לעלמא ע"כ חלילה לו להכניס ראשו בזה שהוא חומר הנושא והלכות מרובות כהררים התלוים בשערה, וידועים דברי הגאון הקדוש צי"ע כקש"ת מוהר"ר משה צבי זצ"ל מסאווראן כי לדעתו עיכוב הגאולה היא מפני שמסדרין גיטין כמה רבנים שאינם בקיאים בהלכותיהם ויעוין גם כן מ"ש המהרש"א בח"א לקידושין (יג א) ד"ה כל מ"ש משא"כ בגיטין שרבו כמו רבו דיני' והלכותי' בחומר א"א להתירה אין לאדם לעסוק בהן כ"א היודע כו' יעו"ש וכ"כ אבי זקני הט"ז (סי' מט ס"ק א') והב"ש שם וגם בזמן הש"ס מצינו דהיו ממנים אחד מהם על הגיטין יעו' גיטין (ה ע"ב) לקמי' דרב אתי דהוה ממונה אגיטי ורש"י שם ד"ה ממונה ושו"ת הריב"ש (סו"ס שפט) ע"כ חלילה לו שיכניס ראשו בסדר גיטין. וע"ד חזקת השחיטה שמכר כו' ודורש חו"ד לא אוכל להשיבו כי שמוע בין אחיכם כתיב ויעו' ג"כ מש"ל (סי' יב):

הנני הדו"ש משה נחום ירושלימסקי החופ"ק אסטראלענקא והגליל:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה