אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן ל

ח"א סימן כט

תשובה לכבוד הרב המאה"ג חריף ובקי אור הברקי וו"ח וכו' מו"ה מנחם מענדל לעווקאהוויטש האבד"ק פראשניץ פלך פלאצק בענין חזקת השחיטה בכפרים. מכתבו השגתי והגם כי כמעט גדרתי שלא להשיב בעניני השובי"ם עכ"ז למען כבודו אשר ממרחק בא לדרוש חו"ד לא אמנע להעיר עכ"פ בקצרה גילוי דעת התורה ע"ד השו"ב המופלג רצ"נ המוחזק לשחוט בכפר בארטניק זה רבות בשנים ועתה פרצו גדר התורה שובי"ם מעיר אחת לשחוט שם בלאנער ופוסקים לחיותו הנשמע כזאת כי שו"ב שצריך שיהיה יא"מ יעבור על לא תשיג גבול וירד לאומנתו של חבירו והאריכות בזה אך למותר דוכי נסתמו עיניהם של השובי"ם מלראות דברי הגאון הקדוש רבן של ישראל בעל התניא בתשובותיו לש"ע יו"ד (סי' ט) דשו"ב המש"ג רעהו נקרא רשע ואסור לאכול משחיטתו וכבר הארכתי בזה ג"כ בספרי ברכת משה קוה"ת (סימן י) וגם כל גדולי האחרונים הסכימו לזה בשכה ברורה וכאשר הביא גם כת"ר דברי הב"ש והחסליא והדבר"ח בכמה מקומות בתשובותיו (ח"א סי' ט וח"ב כי' ב' וסי' ו וסי' ח) [ואגב יש להעיר בענין זה דהבית שלמה (סי' כא) חלק על הדע"ק (סי' א) שכתב דכשם דלא שייך הש"ג בהכנסת רבנות משום מה אני בחנם כמ"ש הפסקי מהרא"י (סי' קכח) ותשו' רמ"פ (סי' מ) ה"ה בשו"ב דשייך בו נמי מה אני בחנם כו' כמו שכר הזאה בפ"ד דבכורות (כט א) והב"ש שם האריך לחלוק עליו בדברים נעימים וברורים ובאמת לפע"ד מלבד דגם במשרת רבנות שייך חזקה והש"ג כמו שהארכתי ת"ל (בתשו' ללאנדאן הבירה ולמדינת אונגארין יעו' בקונטרס כבוד חכמים) הדבר פשוט דבכל מלאכת שמים אם הוא צריך להיות פנוי מכל עבודה בשביל זה וביותר במקום שקבלו אותו הצבור עליהם שיתעסק בענין זה בתמידות שרי לקבל שכר וכמ"ש התוס' להדיא (בכתובות קה א) דיה גוזרי יעו"ש במה שכתבו ולא היו עוסקין בשום מלאכה ולא היה להם במה להתפרנס והיה מוטל על הצבור לפרנסם (והב"ש שם עמד ג"כ קצת בדה"ת) יעו"ש וכונת שכר בטלה י"ל בפשיטות ג"כ עד"ז משום שנתחייב לעסוק רק בזה ולא לפנות עצמו לעסק אחר מותר לקבל שכר הפעולה ממש ומקרא מלא הוא לענין כהנים (במדבר יח לא) כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באהל מועד (אף דגבי לוים הוא דכתיב ה"ה במתנות כהונה יעו"ש בתו"כ ויש לפלפל בדברי הקצות החושן (סי' רמג ס"ק ד) ואכמ"ל הרי דמלאכת שמים כהקרבת קרבנות דעדיפא משכר הזאה וקידוש (יעו' קידושין נח) עכ"ז כיון שהוא מקדיש רוב עתותיו לזה התירה לו התורה לקחת שכר הפעולה כנראה לישנא דקרא חלף עבודתכם דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ועפ"ז יתחזקו יותר דברי הצ"צ החדש או"ח (סי' כא) (הבאתי דבריו ג"כ בספרי בר"מ שם סי' י) דמדמה חזקת השו"ב לכה"ג כיון דכה"ג הוא ג"כ עסק שחיטת הקרבנות להקרבתן א"כ גם שחיטת תולין יש קצת דמיון לזה דהא שלחנו של אדם מכפר עליו במקום מזבח יעו"ש ולפמ"ש הוי דומיא דחלף עבודת הצבור בקרבנות ולפ"ז נראה דאף אותן דלא חתמו על כתב של השו"ב מ"מ כיון שנהגו אח"כ רבות בשנים לשחוט אצלו לא גרע ממכירי כהונה דחשובים מוחזקים ואינם רשאים לשנות (יעו' גיטין ל וב"ב קכג ע"ב) ועוד בכמה מקומות בש"ס ויעו' בשו"ת חכ"צ (סי' ע) ואכמ"ל] והדברים פשוטים שיש בזה משום השגת גבול כמבואר בכללי החזקה להכנה"ג (אות ה) ומשום עני המהפך בחררה כמבואר בחו"מ (סי' רלז) יעו"ש ס"ב ובתוס' (קידושין נט א) ד"ה עני והגאון דב"ת שם העיר ג"כ מדברי התוס' אלו לענין שו"ב ויעו' במהרי"ט בחדושיו לקידושין שם ד"ה עני שחתר ליישב דברי הר"י שם דכיון דכבר הוא בביתו של בע"ב ומסתמא טרח בראשונה עמו וכו' יכול לומר לו חזור אחרי אחר וטרח דומיא דהאי דר"ג ובפ' הנזקין גבי עני המגרגר כו' יעו"ש ובאמת מבואר בירושלמי מפורש איסור דעני המהפך שם ריש פ' האומר הלכה א' מקרא למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב יעו"ש ובפנ"מ וא"כ השו"ב אשר יעזוב יראת ה' הוא יעסוק בשחיטה להאכיל לבני ישראל משחיטתו ובדיקתו אתמהה ע"כ הדבר פשוט לכל מי שיראת ה' מצאה קן בלבבו דשחיטת המש"ג כנו"ט ויעו' בס' דעת תורה לי"נ הגאון המובהק אבד"ק ברעזאן שליט"א (בסו"ס א אות צו) הביא העתקה נאמנה ממכתבי גאונים וטהורים ה"ה דו"ז הגאון הקדוש אבד"ק שיפיטיווקא ומהגאון הקדוש אבד"ק סעווראן ומהגאון הקדוש אבד"ק אפטא ומעזבוז בענין חזקת שו"ב בכפרים כי רבו המתפרצים בעוה"ר דדברי קדשם כגחלי אש דכל המש"ג שחיטתו נו"ט ואולי אין הספר בידו לא אמנע מלהעתיק לדוגמא שני מכתבים מדו"ז הגאון הצדיק שה"ת ר' יעקב שמשון זצ"ל אבד"ק שיפוטיווקא (הוא דודו של א"ז הרב הגאון ר' יעקב צבי ירושלימסקי זצ"ל שגדלהו כבן והושיבו על כסא הרבנות ב"ק בערשיד פלך פאראליאן) זה לשונו הטהור הנה כבר שקדו חז"ל את היורד לתוך אומנות חבירו לדונו כאלו טמא את אשת רעהו ובכל מה שהחזיק קרוי אומנות חבירו כמבואר בש"ס ופוסקים והנה הרבני מו"ה כו' בכל מקום שהחזיק בשחיטה בכפר הן הסערט הן שאינו סערט כיון שהוחזק בהם אסור לאחר לירד לאומנתו וכל שוחט שיעבור ע"ז הרי הוא כעובד ע"ז ומגלה עריות ושחיטתו נבלה כמבואר בש"ס ופוסקים ועוד מדין עני המהפך אשר דברו ראשונים ואחרונים מזה ולכ"ע נקרא רשע וממילא כל העובר ע"ז שחיטתו אסורה. כ"ז כתבתי ע"פ דת תה"ק ולראי' באתי עה"ח יום ה' לחודש תמוז תקמ"ד יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה משיפיטיווקא. וז"ל מכתבו השני הנה כבר מלתי אמורה ותוקף גזרתי נדון הרבני כו' שלא יבא איש מישראל מהשוחטים בגבולנו ובגבול קהלה הנ"ל וכ"ז היה תוקף גזרתי בח' דיהושע ב"נ אך כעת אני מוסיף והולך ומטיל חרמי שמים על כל השוחטים שלא יבואו לשחוט לגבול כו' בכפרים ששחטו אצלו מכבר וכו' ולראי' באתי עה"ח יום ב' כסלו תקמ"ה יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה וכדברים אלו כתבו ג"כ הגאונים הצדיקים מאפטא ומסאווראן זי"ע ע"כ כאשר אחשוב בעיר הנ"ל השובי"ם מצאה עוד היראה קן בלבבם בטח ישמעו לקול התורה לבל יהיו נדונים כמסיגי גבול אשר משפטם חרוץ ותבוא עליהם ברכת טיב. כנפש הכותב וחותם בכח התורה מורשה קהלת יעקב באופן שיתאימו הדברים לחקי הממשלה כי אני פי מלך שמור:

הקטן משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא כעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה