אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן כט

ח"א סימן כח

תשובה לעיר פ' פלך פלאצק לש"ב הרה"ג החה"ש שליט"א בדבר שו"ב שהעלים משותפו מעות שחיטה. מכתבו הגיעני וסלח לי כי לא אוכל למלאות בקשתו להכניס ראשי למקום רחוק כי כמעט גדרתי בעדי שלא להשיב בעניני השובי"ם מכמה טעמים ובפרט בדבר הנוגע לשו"ב א' מעירו שנתנלה קלונו שהעלים משותפו מעות שחיטה וכבר היה רינון עליו ששני פעמים העלים ג"כ ממחזיקי הקראפקע מעות שחיטה אכן אז לא נתברר כ"כ שהשיב כי היה טעות מצדו ונשתקע הדבר אכן עתה בפעם שלישית לא יוכל להכחיד הדבר והודה על חטאתו שעשה ומתנצל מפני שחושד לחבירו שגונב ממנו וע"כ חפץ ליקח בחזרה מה שלקח שותפו ממנו זת"ד ובענין כזה בודאי קשה עלי לחפש צדדי היתר וזכות ובפרט בדורנו אשר כרם ישראל נפרצה אומרים גדור וידוע מה שהחמירו גדולי האחרונים בענין זה בזה"ז יעו' בחק יעקב (סי' תמח) ובטוטו"ד מה"ג (סי' ה) מ"ש והרי עינינו רואים דלדין הש"ס קיי"ל דחשוד על הגנבה לא חשוד על השחיטה ואנו רואים שהחשוד על הגנבה חשוד על כל עבירות שבתורה על כמה חמורות כו' יעו"ש ג"כ (סו"ס לג) מה שהביא דברי החק יעקב הנ"ל שכתב דבזה"ז לא שייך מומר לתאבון דכולם עוברי להכעיס נינהו כן במלתא דא הנה בדין הש"ע החשוד על הגנבה לא חשוד על השחיטה אמרו נא בזה"ז אם גנב ישחוט בהמה או עוף אף שיודע הלכות שחיטה אם יאכלו ממנו הלא הכל יודעים דגנבים בזה"ז חשודים על כל התורה כן ה"נ בשוחט בזה"ז אם חשוד על איזה קלות שיהיה אם אינו ירא ה' מרבים יותר ממה שהיה בדורות הראשונים אין לאכול משחיטתו (יעו"ש שהאריך בנועם דבריו במה שחוששים לביתו וטפלו התלוים בו והוא חושש להרבה אנשים ונשים וטף שלא יכשלו באכילת איסור ושם היה המעשה בעובר על הת"כ שלא ישחוט בלא רשיון החוכר) יעו' ג"כ (בסימן י) שם (ובסימן מא) במה שהחמיר דאפי' בשביל גנבה לבדו נמי ראוי לסלקו בזה"ז ובפרט להיות שוחט העיר להאכיל לרבים בעל כורחייהו דטבחא כו' כולהו מותרין ועומדין הן ומסלקינן להו בלא התראה יעו"ש ויעו' בשו"ת דברי חיים ח"א (סי' יא) שהחמיר ג"כ לענין אם ידעו בבירור שהוא גנב פסול לכ"ע להיות שו"ב דכיון דחשוד על חמור כגנבה מכש"כ דחשוד על דבר קל שהחמירו חז"ל בעניני שחיטות ובדיקות יעו"ש (סי' טו וטז) מה שכתב. סברא זו לענין שבועה בכתב יעו"ש באורך ויעו' ג"כ בט"ז יו"ד סי' קכט ס"ק כד ובס' דלתי תשובה לידידי הגאבד"ק פיקעלין (סי' ס"ק ד) הביא בשם תשו' הרמב"ם דשו"ב שנמצא בידו הגנבה בפרהסיא אין להניחו להיות שו"ב ואפי' עשה תשובה יש חילול השם יעו"ש ומפני כל אלה הדברים אין רצוני להכניס ראשי בענין כזה במקום רחוק אבל כת"ר הוא מבפנים ויודע מהות השו"ב בשאר ענינים והלב יודע אם לעקל כו' וכת"ר יוכל לידע ברור אם יש ממש בהתנצלותו יעו' בשו"ת הב"ח (סי' כט) בנדון אשה שלקחה כיס מחברתה מפני שחשבה היא שלקתה חברתה מה שהפסיד בעלה באותו בית שכתב בתוך דברי תשו' ומה שטוענת לאה דכיון שגנבה ה"ל חשודה איברא דכל שלקח שלא ברשות ה"ל גנב מיהו אין אדם נפסל ע"פ עצמו כו' ותו דבנ"ד מורה היתר לעצמה שלאה לקחה חמשה זהובים שהפסיד בעלה באותו בית וכשמורה היתר אינו נפסל בכך כדאיתא בפ"ק דמציעא ה' (ובב"ק קה) כו' יעו"ש ובתשו' מהרי"ט חאה"ע (סי' מ) סוד"ה השורש השלישי במ"ש דבדבר שעשויין לטעות לא משוינן להעדים מזידים וכעין דאמרינן בעלמא לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו ולא קמפסלי העדים בזה ויעו' בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' נח) שהאריך להוכיח דבאדם המוחזק בכשרות תולין בכל הדברים שנוכל כדי שלא להוציאו מחזקת כשרותו ויעו' ג"כ בשו"ת עבודת הגרשוני (סי' ואו) מ"ש בפרט זה ועכ"פ דבר זה לידע אם יש ממש בהתנצלותו שלא נפסלנו תלוי בדעת הב"ד הקרובים למקום המעשה כמובן ויש מקור לסברא זו גם מדברי הש"ס (סנהדרין כו ע"ב) גנב ניסן וגנב תשרי לא שמיה גנב ה"מ באריסא ודבר מועט כו' וכמו שפרש"י שם דטרח בה ומורה היתרא כו' יעו"ש ובש"ע חושן משפט (סימן לד סט"ו) ויעו' בשו"ת מרן המהרי"ט חחו"מ (סי' ל) שהאריך ע"פ יסוד דברי הש"ס אלו דגנב ניסן כו' דאפי' היכא דאיים על א' להלשין עליו עד שפייסו בממון דמפני כך לא מיפסל דאיהו סבור מדעתיה יהיב ליה ומחלם לו ולא תגזול לאינשי בע"כ משמע להו וכו' וכל היכא דשייך לומר דמורי היתרא לא מיפסלי בהכי וכו' יעו"ש ויעו' בשו"ת חסל"א חיו"ד (סי' ז) במ"ש השו"ב הזה שהעלים מחלקו אם כי אין מקום לפסול שחיטתו מחמת דעד עתה היה מורה היתרא לנפשו וכו' יעו"ש ויש בענינים אלו לפלפל יעו' ג"כ מה שכתבתי בס' ברכת משה קוה"ת (סימן כה אות ג) ואכמ"ל וכ"ז כתבתי אפילו באופן דגם שני העלמות הראשונות חזי לאיצטרופי להך העלמה בתרייתא אכן אם הדר"ג יודע כי בהראשונות לא היה שום ממש (דאז משום חשש לעז בעלמא יש לומר דאין מוציאין את האדם מן החזקה יעו' בסוגיא (דכתובות כב ע"ב) משום דר"א כו' הסר ממך עקשות פה ובתוס' ובפנ"י שם ואה"ע (סי' יז סעיף לז) ובב"ש שם (ס"ק קי) וכבר עמד בפרט זה בדב"ח ח"א לסי' יא) ואכמ"ל יעו' ג"כ ברמ"א חו"מ סי' לד סכ"ה) א"כ בלא"ה יש היתר בנ"ד דבפעם א' אפילו לדעת הרמב"ם א"צ בדיקת סכין כמבואר בש"ע (סי' ב ס"ו) וש"כ ס"ק יט ואף לדעת הדב"ח (סי' יא) שהחמיר וחלק על האחרונים שהצריכו ג' פעמים דוקא אבל ב' פעמים צריך עכ"פ גם לדעתו יעו"ש טעמו כיון דהוי, ספיקא דדינא אי בתרי זימני הוי חזקה ע"כ בדבר שהוא מה"ת יש להחמיר מספיקא שלא להוציא הבהמה מחזקת אמ"ה יעו"ש ויש לפלפל בזה ואכמ"ל ויעו"ש בדב"ח ת"ב (סי' יט) שהקיל בשו"ב שהיה עליו עדות שגנב עצים פעם א' דגם להרמב"ם באקראי כשר וגם סגי תשובה כ"ד (יעו"ש שצירף עוד משום דלא היה רק ע"א) אלא דסותר דבריו שבח"א במ"ש אך לא באקראי רק בג' פעמים ואפשר דצ"ל בשני פעמים גם רו"מ מבפנים יודע ברור אם אין בירור מצד אחר גם על פעם האחרון רק משים שהודה דאז נכנסין אנו בשערי הלכה דאאמע"ר המבואר בש"ס (סנהדרין ט) ובש"ע חו"מ (סי' לד סכ"ה) ובמ"ש הרמ"א שם דמ"מ אין עושין אותו עד לכתחלה יעו"ש (ובש"כ ס"ק כז) ובשו"ת הב"ח (סי' כט) שהבאתי דבריו לעיל ויש. בזה ג"כ לדבר מענין אם הודה מחמת תשובה אי שייך בזה א"א מע"ר אשר כבר האריכו בזה בספרן של צדיקים ע"פ דברי התוס' (ב"מ ג ע"ב) ד"ה מה יעו' בשו"ת חות יאיר (סי' עב) ותשו' עה"ג (סי' כח) ד"ה ועוד ויעו' בשו"ת חת"ס חיו"ד (סי' ד) שלא ראה דברי העה"ג ויש ג"כ מקום לומר בשו"ב דאי עושה משום תשובה ומשום זה נאמין לו א"כ ממילא מתכשר לשחיטה כיון דחזר בו מאשר חטא על הנפש וכבר עמד בסברא זו בשו"ת חסל"א (סי' ו) ויש בזה אריכות דברים אכמ"ל ויעו' ג"כ בשו"ת שו"מ מה"ב ח"ד (סי' עד) מ"ש בתוך דברי תשובתו גם מה שהעלים מהשחיטה אף שהודה מעצמו ולא נפסל מ"מ לאו מידת חסידות הוא ולא נאה שיהיה שו"ב כזה בקהלה נאה וחסודה וע"כ אי לדידי צייתי יעבירו את השו"ב הנ"ל על כמה חדשים ויקבל עליו דברי חבירות וכאשר יראו הב"ד שקנסו אותו כראוי וקבל עליו דברי חבירות יוכלו להחזירו יעו"ש בשו"מ שהיה עוד ערעורים באו"ש עכ"פ בנ"ד יש להדר"ג כמה צדדים להקל יעו' ג"כ בשו"ת צ"צ החדש חיו"ד (סי' יב) מה שצדד בענינים כאלו וכת"ר מבפנים אם יראה כי ראוי מצד שלום העיר ומצד הנהגות השו"ב בכל עניניו שלא לאוסרו בהחלט יש לו לכת"ר על מה לסמוך להחזירו אחר שיעבירו אותו על משך זמן ובקד"ח הכל כפי ראות עיני הדר"ג ובית דינו ואין אני אומר דעתי בהחלט מפני שגדרתי כמעט שלא להכניס ראשי בענינים כאלו למקום רחוק והאל הטוב יקרב הרחוקים לתורתו ועבודתו ית"ש כעתירת:

הקטן משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה