אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן כח

ח"א סימן כז

תשובה לדעמיטראווקא פלך חארסאן להרב המופלג בתו"י החו"ב וכו' מו"ה דוב חיים דוד ראבינאהוויטש המו"צ דשם בענין ש"ץ שמתפלל על ספסל קטן. ע"ד הש"ץ שמתפלל לפני התיבה על ספסל או תיבה קטנה גם בכובע גלחות כדרך חזנים המתחדשים שאסר לו כת"ר ואינו שומע בקול מורים אתפלא מאוד על אנשי עדתו אשר רובם חרדי ה' המה איך יחזיקו בש"ץ כזה הרוצה להנהיג ענין חדש בקהלת עדת ישורון נגד מנהג קהלת ישראל קדושים אשר על כל כיוצא בזה המליץ הגאון הקדוש החתם סופר החדש אסור מה"ת בכל מקום וכבר כתבו בתשו' מקור ברוך להרב מהר"ב קלעי (סי' כד) ובתשו' אדני פז חאו"ח (סי' תכו) (הו"ד במשא חיים במנהגים מערכת ש' אות רנב) דהבא לשנות מנהג הראשונים איכא משום יוהרא ובונה במה לעצמו יעו"ש א"כ זה שבנה במה לעצמו ונבדל הוא האיך יהיה שלית צבור כיון דנבדל מהם וכבר כתב כן מרן התשב"ץ ח"ג (סי' רץ) דהמשנה בעניני תפלה מנהג חז"ל והגאונים חייבים כל ישראל להבדילו מקהל ישראל יעו"ש וכל זאת אפי' בשאר מנהג ישראל מכש"כ בזה דידוע דעיקר כונת המתחדשים למעט הדמות ישראל ולהתחקות לנמוסי (העמים הקדמונים) אשר שנאוי הוא בעיני ה' ואיך ישמע לקול תחנוניו יעו' בש"ס (פסחים קיח ע"ב) דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כו' אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע לקול תחנוני כו' יעו"ש ומה נעמו דברי הגאון מחנה חיים ח"ב (סי' ב) אשר האריך במוסר השכל קילו חוצב להבת אש דת התורה כי המתחדשים החטאים בנפשותם האלה העמיקו עצה להפיל חיל הדת ותומת האמונה יחדיו וישראל לא ידע ועם ה' לא יתבונן כי בנפשם הוא המנגנים ילבשו בגדים כו' כמו שעושים ביתר הדתות הקאנטאר עוכר הגדול עם המנוערים מן המצות יערדו גבוה מכל העם בעין א' למעלה לעזרת נשים ועין אחד למטה על השועלים מחבלי כרם ה' צבאות וכו' אין שלום אמר ה' לרשעים כו' איך אוכל לראות ברעה לומר קשר לכל אשר יאמר העם קשר כו' להשכים להתיר ששליח צבור יעמוד בשכמו גבוה מכל העם ובש"ס מבואר היורד לפני התיבה (ובמג"א ואגודה מבואר שיהיה המקום עמוק משאר בהכנ"ס ע"ש ממעמקים קראתיך) וכו' תתרחקו מהם כמטחוי קשת טרם שיתנגפו רגליכם טרם יחשיך מאור עיניכם כו' ואנחנו בשם אלקינו נלך יתמו חטאים ולא חוטאים ותמלא הארץ דעה עכת"ד הנעימים יעו' ג"כ במשא חיים מנהגים מערכת ת' (אות רס"ו) שכתב זאת בגזירה דאורייתא דהשליח צבור שרוצה לשנות המנהג וללבוש שחורים וכדומה אפי' שיהיה איזה שינוי בבגדים כמו שלובשים הכו' אפי' א' מן העיר יכול למחות שלא לעשות מנהג זה מחדש כי בלא"ה הרי הוא דבר מאוס ושנאוי בעיני אלקים ואדם להיות לובשים השלוחי צבור העומדים להתפלל בין ישראל לאבינו שבשמים בבגדים הדומים וכו' יעו"ש עכ"פ דברי כת"ר הן הן דברי תורה ואיך הסיר אזניו מלשמוע לקול התורה ולא ידע מאמר החכם מכל אדם (משלי כח ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ובפרט כפי שהודיעו משם העיז ג"כ בפני כת"ר מרא דאחרי' והא ידוע דברי הנוב"י מה"ת חיו"ד (סי' מח) בשו"ב שהעיז נגד הרב דיכול לאסור שחיטתו ולפי מה שכתבתי בס' מנחת משה או"ח (סי' ד ה) יש להחמיר בש"ץ יותר מבשו"ב והעתיק דברי אלה להלכה הגאון הצדיק מהר"א פאלאגי בספרו אברהם אזכור מערכת ש' (אות רכב) אכן כל נושאי דגל התורה ההולכים לאורה אשר נתיבותיה שלום ודרכיה דרכי נועם מדריכים העם במקל נועם ורודפים שלום ע"כ אם יפייס הש"ץ את כת"ר ויקבל עליו להתפלל לפני התיבה כדרך החזנים הכשרים בטח יתרצה לו כת"ר כי טפלי תלוים בו ויתחיל להתפלל לפני התיבה (אכן בסדר כתיבת כתובות וכדומה לא יעסוק כי מכותלי מכתבו ששלח לי ניכר שחסר לו הראשון מהג' דברים שצריך הת"ת ללמוד חולין ט' א) וכ"ז כתבתי אפי רק בשינוי כ"ד ממנהג ישראל בלבישת איזה בגד דחלילה לשנות ממנהג ישראל אפי' כקוש"י יעו' ג"כ במהרי"ק שורש ט' ובש"ס ב"מ פיו ובתענית כח ע"ב (ובמק"א כתבתי בענין מנהגן של ישראל דתורה היא דיש בזה אריכות דברים המתחלק לכמה ענפים ע"פ דברי תשו' הריב"ש (סי' לז) במה שהביא בשם הרב ר' חסדאי בר' שלמה יעו' ג"כ בתשו' הריב"ש שם (סימן מב) ורנ"ו ושפ"ח וש"צ ובתשו' באר שבע (סי' כב) באורך ושו"ת הרדב"ז ח"א (סי' שנט) מ"ש בשם הריטב"א שכתב בשם רבותיו ויעו' בשו"ת התשב"ץ ח"א (סי' א ד"ה האחד במ"ש בשם ס' העתים לרב יהודה ברזילי ורבינו האי גאון בתשו' להרמב"ן בס' ליקוטיו וביותר מצינו כחו של מנהג ישראל בתשו' הרשב"א הו"ד בשו"ת השיב משה חאו"ח (סי' יג) ד"ה ע"ד ואכמ"ל) אבל להתפלל על תיבה או ספסל בלא"ה אסור מצד הדין כמבואר בש"ע ריש (סי' צ) ובמג"א שם ובמהרי"ל הלכות תפלה ובלבוש (סי' צח) ובא"ר שם (סימן צ) דמה שמבואר בש"ע שם דלהשמיע קולו לצבור מותר היטב אשר דבר בזה בשו"ת כתב סופר חאו"ח (סו"ס יט) דהיינו כשאי אפשר לשמוע רק כשעומד במקום גבוה אבל כשאפשר לשמוע הגם שע"י שיעמוד במקום גבוה ישמעו קולו ביותר לא שרינן לי' משום זה ויש ע"ז הוכחה בש"ס (סוכה נא ע"ב) ותוס' שם ורש"י וברכות מז א) יעו"ש ואכמ"ל. סוף דבר הכל נשמע כי כל החרדים לדבר ה' בעדתו בטח ישמעו לקול התורה ויתברכו בברכת השלום, וע"ד הנשואין בליל השייך לל"ג בעומר הנה ראה כת"ר דברי הא"ר שכ' שלא ראה נוהגין לעשות החופה בלילה ובשו"ת לב חיים חאו"ח (סי' צז) האריך בזה ולא הקיל אלא באלמנה שנשאת לאלמן כשחל ל"ג בע"ש ומטעם סכנה לבעול בעילה ראשונה בשבת יעו"ש אכן אם יש איזה דוחק וסיבה נכונה להכרח הנשואין בלילה היה מקום להקל כיון דמעיקר הדין יש להקל במנהג זה היכא שיש סיבה שלא קיים פ"ו או שאין לו מי שישמשנו וכמ"ש הפר"ח שם (סי' תצב ס"ק א) בשם השתי ידות ובתנאי שלא ירבה בשמחה יעו"ש אכן לא ידעתי איזה סיבה והכרח יש לו להקדימה בלילה ע"כ טוב יותר לעשותה ביום ותהיה בשעה טובה ומוצלחת: ידידו הדו"ש ושלום כל נושאי דגל התורה משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת אב"ד דק"ק אסטראלענקע והגליל. שער השמיני שער הפרישות ובו ד' סימנים:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה