שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"א סימן כז
תשובה לבארדיטשוב והוא מכתב מוסדי בענין אפיית המצות על ידי המאשין נדפס גם כן בשדי חמד בסוף מערבת חנכה (צז ע"ב). לכבוד הרב החריף ובקי וית רענן וו"ח וכו' מו"ה משה פריצקער המורה לצדקה בבארדיטשוב. מכתבו הנכבד השגתי היום והנני להשיבו בדבר המאשינעס שנתחדשו לגלגל עליהם מצות אם מותר לאפות המצות על פסת ע"י מכונות אלו אשר כבר כתבתי בזה בספרי מנחת משה בטח ראה כת"ר גם דברי הגאון הצ' חכם מדיני הי"ו בספרו הבהיר שדי חמד בחלק דברי חכמים שהביא דברי וכתב על דברי הגאון רמ"ו זצ"ל מלבוב דכל הירא את דבר ה' לא יסור ממנו כי דבריו חיים וקיימים ואף כי נתחדש אח"כ אופן המאשינע מכפי שהיה אז בעת שהרעישו ע"ז גאוני וצדיקי הדור נבג"מ עכ"ז ביותר מה שהוסיפו המחדשים ע"מ לתקן בזה נתוספו כמה איסורים וחששות וכל תיקונם ע"ע לקלקל יסודי הדת בעו"ה ומוטל על כל ראשי הדור לעמוד בפרץ ולא אכחד כי גוף המאשינע לא ראיתי אכן מלבד מה שמבואר בספרי בגדולים תוכן הבהרת אשר יסודה להכשיל את הרבים בשאור שבעיסה הנה בשנת תר"נ הביא אחד בקרעמינטשוג את המכונה החדשה ואז תארו לפני רבני קרעמוניטשג את כל פרטי עריכת המכונה ואחרי התבוננות היטב ראינו כי האיסור במקומו עומד ולא עוד שנתוספו כמה חששות מכפי המבואר בקונטרס מודעה לבית ישראל ת"ל דברינו עשו פרי ולא עלתה ביד המביא הכלי לקרעמונטשוג להפיק זממו והתעה תחלה את כבוד הגאון הגדול ממינסק שכתב לו בתחלה היתר ע"ז ואחר זאת כאשר בארתי לפניו זצ"ל את כל תוכן הענין והחששות ואת אשר השבתי לשם לאיסור לא הביט על כבוד המדומה והראה צדקתו גלוי לכל והריץ את מכתביו לקרעמונטשוג דאיסור גמור על המצות שנאפו על המאשין כי אסור להשהותם וצריכים מכירה לנכרי כשאר חמץ גמור, למותר הוא להאריך בכל הדברים שנכתבו ונכפלו בענין זה ודי להעתיק לפני כת"ר את מכתבי שכתבתי לקרעמונטשוג הגם כי לא נמצא בו דברי פלפול וחידוש אבל דברי המועטים שיצאו ממעמקי לבבי נכנסו בחדרי לבות שלומי אמוני ישראל וכולם באגודה אחת קיימו וקבלו לבער את העגל מגבול קרעמונטשוג ואלה דברי מכתבי (לידידי הרה"ג וכו' מו"ה ישראל יעקב יעבץ שליט"א והרה"ג וכו' מוהר"ר יצחק יואל ראפילאהוויטש נ"י) מכתבם השגתי והנני להשיב בקצרה ע"ד שהביא איש אחד למת"ק מכונה לעריכת המצות אשר כבר שמענו קול כחולה צרה כמבכירה קול תורת ה' על גפי מרומי קרת תצעק בקול מר תפרש כפיה ודמעתה על לחיה כי בגדו בה רעיה להשחית את לוחות אבניה ולפרוץ חומתה הבצורה סביב ובכמה ערים שונות העריכו העגל הזה לעקור יסוד ושורש התורה להכשיל את הרבים בשאור שבעישסה אהה למשמע אמן ראבה נפשינו וכבר הבאתי ת"ל בספרי מנ"מ קו' חה"פ (דין ת) דעת גדולי הדור מה שכתבו כי הוא מעשה היצר ותחבולותיו תחתיה תעמוד הבהרת אשיות הדת להרוס והאריכות בזה אך למותר הוא כאשר כבר כתב בזה והגאון אבד"ק לייפניק שבכמות אלה הדברים יש לפסוק הדין בהחלט ובפרט שכבר האריכו בזה צדיקי גאוני הדור אדירי התורה ארזי הלבנון נדפסו דבריהם בקונטרס מודעה לבית ישראל שמה אסיפת רועי ישראל אסר כולם עונים אחריהם מקודש מקודש צדיקי וגאוני פולין ורוסיא וגאליציאן אשר בררו באורך כל המכשולות בזה והחליטו דעתם למחות בהעוברים ולהפרישם מאיסורא ובפרט כי אחרי ההתחדשות שעשו בהמאשינען נתוספו עוד חששות ואיסורים כאשר נגלו לפניהם כל פרטי האיסורים בזה (ואם היו מעירים אותי לזה כעת שאני פנוי מטרדות שונות הייתי מעריך בזה קונטרס ארוך להפיצו בישראל באיזה מאסף תלמודי להעיר את גאוני דורנו שיעמדו על המשמר לבער הקוצים מבית ישראל למחות בהבאים לפרוץ גדר התורה אבל עתה אין אני פנוי לזה) ולכן אחי וריעי אף כי כבר פשתה המספחת בכמה קהלות עדת ישורון מה נעשה בהמקומות שאין בכחנו למחות על אלה הדברים המבהילים לב ונפש ועין רואה תדמע דמעות על אלו השמועות הרעות כי באו המחדשים נפלאות לפרוע בישראל פרעות בעת הזאת אשר כרם ישראל נפרצה אומרים גדור ואתם עדת קרעמונטשוג הנודעה לשם ולתפארת שמעו נא אל קול ייללת הרועים עמודי התורה אשר מכאב לב יריעו ומשבר רות יילילו על הקולות האלו (אשר יחדלון בעזרתו ית"ש) והרוחות הרעות שבאו ממדינת אשכנז אשר משם תפרח הממארת הטו אזניכם לדברים הנעימים שכתב הר"ן להריב"ש (בתשו' הריב"ש (סי' של) הו"ד ג"כ בב"י או"ח סי' תר"צ) בלשונו הטהור רואה אני דבריך טובים ונעימים שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק על אתת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל הזהב, ובפרט בענין כזה שהוא נוגע לאיסור כרת וכל הראשונים עשו בזה משמרת למשמרת מי הוא זה אשר מלאו לבו להתיר דבר שנאסר בב"ד הגדול שבישראל וע"כ מובטחני שדברי אלה היוצאים ממעמקי לבבי יכנסו בלבות שלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה' ולתורתו ויבערו את העגל ממחנם ותבא עליהם ברכת טוב וה' יברך את עמו בשלום ע"כ דברי מכתבי לקרעמונטשוג, ועתה מה נאמר ומה נדבר עוד לעדת ב"ד המלאה תורה ויראה ואור קדוש ישראל הגאון שר התורה בעל קדושת לוי זי"ע גנוז שם וגם כעת מתנוצץ שם אור קדושתו בכל עבר ופנה היאומן כי יסופר שלא ימחו שלומי אמוני ישראל ביד הרוצים להביא העגל (החדש אשר אסור מה"ת בכל מקום כמליצת הגאון בעל חת"ס ז"ל) למת"ק הנקראת באמת נזר ישראל ותפארתו וגם בעת הזאת יכהנו שם פאר רבנים גדולים בתורה אשר יראתם קודמת לחכמתם בטח יתאחדו בכח תורתם ובראשם הגאונים המפורסמים בכתר שם טוב העולה על גביהן מהרי"א ומהר"ד ארטינבערג שיחיו לאויו"ש להזהיר בהזהרה עצומה כי לא יראה ולא ימצא שאור (המלאכותית הזאת) בעירם המעוטרה ומובטחני כי כל העדה הקדושה ישמעו לדבריהם הנאמרים באמת וצדק כ"ד עבד לעבדי ה' המצפה להרמת קרן התורה והיראה דו"ש באה"ר וא"ע מברכם בברכת השלום:
משה נחום ירושלימסקי בהגביר החסיד ותמים מו"ה בנימין וצ"ל החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל: