שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"א סימן כה
תשובה קצרה לטאהגאגידאד מחוז הדאהן להשו"ב המופלג מו"ה ברוך הלוי יפית ג"י. בדין מיעוך בעגלים אחר ג' יום כשפסקו לינק:
ע"ד שאלתו כי בעירו המנהג מימים קדמונים שאין ממעכין בסרכות עגלים עד שנה כמבואר בפוסקים אם מותר לשנות המנהג ולהתיר אחר חמשים יום כשפסק לינק וכמ"ש הרב ש"א בתשו' ח', הנה בספרי ברכת משה בקונטרס יפה לבדיקה שער החמישי נתיב ג' הארכתי בענין זה והבאתי כל גדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים מה שכתבו בפרט זה והעליתי לדינא דבכל המקומות אנו גרירין בכל דיני בדיקות כהסכמת התב"ש והפר"ח והלב"ש דתלוי בזה איך נקרא בלשון בני אדם ואפילו בספק איך נקרא בלשון בני אדם ג"כ קשה להקל וכ"כ הגאון ב"ש מה"ת (סו"ס ריז) דאין לנו רק הכרעת התב"ש דכ"ז שנקרא עגל בלשון בני אדם אין למעך ובספק ג"כ יש להחמיר כיון דמיעוך קולא גדולה היא וגם הרב ש"א שהקיל לאתר נ' יום הנה בתשובותיו שבסו"ס עה"ב (סי' יא) אף שהעיר ג"כ בקולא זו דאחר נ' יום ע"פ דברי הש"ס בכורות (כו) עכ"ז מסיק דלמעשה חלילה להקל בזה, אכן בעגלים נמצא לפעמים סרכות דקות כמו ריר בעלמא ולרוב דקותם אינם נראים רק נגד השמש בזה כתבתי שם בספרי נתיב ב' אות ב' בשם הטו"ט בהשמטות (סי' עה) דבראיית עין תליא מלתא אם השוחט י"ש ועיניו שפיר חזי שאינן כדרך סרכות דעלמא יש להכשירם גם בעגלים ואף דהעליתי שם דלפע"ד צ"ע להקל בזה למעשה דקשה לעמוד בזה על הבקיאות ואומד הדעת שאינו סרכא דבקל יוכל לטעות בזה אבל לאחר ל יום בעגל ושלשים יום בגו"ט כשלא ינקו שלשה ימים ונמצא סרכות דקות שהולכות בנקל כתבתי שם נתיב ג' אות ב' דשפיר יש להקל בזה מטעם דהוי כעין ס"ס כיון דאיכא כמה צדדי היתר וכן היכא דהוי ספק איך נקרא בלשון בני אדם (או ספק בן שנה) אף שכתבתי שם אות א' להחמיר בזה אך אם הסרכא דקה וקלה ונראית להשו"ב כריר כתבתי שם להקל כשיש עוד ספק מטעם ס"ס והבאתי ג"כ דברי הדע"ק (סוס"ק נו סט ע) ואין לכפול הדברים שנדפסו כבר בספרי דעכ"פ לדינא פשוט דבסרכות גמורות חלילה להקל בזה אחר נ' יום ויפה כתב כת"ר דהא חזינן דאף דהש"כ (סי' לה ס"ק מו) הביא ראיה זו מטיפול בכור (בשם המח"ב) לענין חתוכי דאוני מ"מ לענין מיעוך בסרכא (בסימן לט ס"ק לח) לא רצה ללמוד משם וכנלע"ד פשוט דלגבי מיעוך שהיא קולא גדולה ובפרט במיעוך דידן דקליפת הסרכא דחמור טובא (יעו' בספרי שם נתיב ב' אות א' שדחיתי מה דהיה מקום לצדד דקליפה דהתירו מטעם בשר בלוי תועיל ג"כ בעגו"ט יעו' ראש אפרים (ס"ק קנה) שהעיר בסברא זו דז"א דאדרבא מיעוך דקליפה גרע יותר יעו"ש ג"כ בנתיב ד' ובשער השלישי נתיב וא"ו אות ה' ויעו' בשו"ת צ"צ החדש דיני נדה (סו"ס קד) ואכמ"ל) פשוט דאין ללמוד קולא בזה מטיפול בכור דמלבד דהתב"ש (סי' לה ס"ק נט) כתב דאין ראיה מטיפול בכור שיהיה נקרא טלה דוקא עד אותו זמן הנה גם הש"כ פשוט דהתם דוקא בחתוכי דאוני דבמה שנקראים גדולים חומרא היא לענין דין אופתא שפיר למד מטיפול בכור דאחר ל' יום חשיבי גדולים לחומרא משא"כ לענין מיעוך דאדרבא בגדולים יש קולא דמיעוך לא מקילין לאחר ל' ונ' דחשבו כגדולים (יעו' ג"כ בס' מח"ב דלא הביא הראיה מטיפול לענין מיעוך) דאזלינן הכא והכא לחומרא ולא מחשיב כתרי חומרי דסתרי (יעו' ראש אפרים (סי' לה ס"ק קנו) לענין קולא דה' חדשים (ובפרט דבאמת אין ללמוד שיעורין זמ"ז דלענין טיפול בכור מצינו שיעור ל' יום בגדיים וטלאים ונ' יום בעגלים ובטיפול אבדה יש שיעור אחר בש"ס ב"מ (כת ע"ב) יעו' ג"כ שם (סט א) ותוס' בכורות (כו ע"ב) ד"ה בדקה והגהות מהרי"פ שם והגהות הלבוש שם ותיקוני בעלי מפרשי הים שכתבו דכונת התוס' דבכורות דתמצא כהאי חלוקה בין דקה לגסה לענין טיפול אבדה יעו"ש, עכ"פ מי שרוצה ללמוד משיעור טיפול בבכור לענין קולא דמיעוך אינו אלא מן המתמיהין ואין להקל אלא כשיש עוד צדדי היתר וכמ"ש בספרי שם:
הדורש שלום כל ההוגים בתורה הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל: