שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי
ח"א סימן כד
תשובה לכבוד הרב המאוה"ג וו"ח יא"מ הישיש כש"ת מהור"ר אברהם ג"י אבד"ק זגאריצא מחוז קעשינוב. בענין תולעת בקרום המוח:
ע"ד שאלתו שנמצא תולעת בקרום המוח של כבש והטריף רו"מ כדעת התה"ד (סימן קסו) והסכימו לזה גדולי האחרונים ובראשם התב"ש (סי' לא ס"ק ז') דנהגו להחמיר (נגד דעת הרש"ל) אפילו בנמצא התולע בין קרום לגלגולת ואף ששני הקרומים קיימים וכ"ד הפרמ"ג ושאר אחרונים מדלא הקילו הפוסקים רק בנמצא חוץ לקדרה והדברים פשוטים להלכה אח"כ נודע לרו"מ שע"פ סיבה שאמרו השובי"ם להקצבים שימכרו הראשים לנכרים אירע כמה פעמים שאחרי שמצאו בראשי הכבשים תולעים מכרו הראשים לנכרים והבשר מכרו לישראל ולא עשו ש"ת ונותנים אמתלא שסברו כיון שהשובי"ם אמרו למכור הראשים לנכרים שרק הראשים טרפות ולא הבשר זה תוכן השאלה הנה בענין אם צריך לבדוק ולפתוח הראש אף אם היה מיעוט המצוי יש בזה מקום לומר דאף דהתקינו לבדוק בסרכות משום מיעוט המצוי אין למדין תקנה מתקנה יעו' מסכת ידים (פ"ג מ"ב) וגם מדברי הרמ"א (סי' לג ס"ק ט) שכתב שיש תקנה לבדוק כו' משמע דהצריכו לתקנה ואינו חיוב גמור לבדוק ויעוין ג"כ בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' כא) ובתב"ש (סי' לא שם ס"ק ה') ובמש"ז (סי' מו סק"ז) ובשו"ת שב יעקב (סי' לו) ובס"ט (סי' קצו ס"ק טו) שהביא דבריו ודברי המהרש"ל בביאורו על הסמ"ג לענין מה שמשליכין הקצבים ראשי הכבשים בימות החמה ובמ"ש הס"ט שם דכל היכא דאינו איסור ודאי אף אם ימצא נכון הדבר שלא לבדוק כלל יעו"ש ומכש"כ בתולע דאף אם ימצא יש כמה צדדים להיתר ויש להאריך בזה (וכבר כתבתי מזה בחבורי מנחת משה חיו"ד סו"ס ה') ואכמ"ל דבנ"ד לא היה אף מיעוט המצוי כלל אכן אתרי שפתחו הראשים ומצאו התולעים ולא עשו ש"ת כלל אין ממש באמתלא שלהם כיון שידעו שרו"מ הטריף כבר בזה כדת (ואף לדעת המקילין עכ"פ הבדיקה מעכבת לראות שלא נמצא רושם בקרומים ויעו' ג"כ מ"ש בחבורי ברכת משה קוה"ת סימן ה' אות א' ואות ד') וא"כ הכשילו את הרבים במ"א ועכ"פ פשוט שיש להעבירם על משך זמן כפי ראות עיניו (ורו"מ מבפנים ואני מבחוץ) ואחר שיקבלו דב"ח כדין יתחילו למכור בשר כשר, ובעיקר הדין שנודע אח"כ לרו"מ שנמצא ברוב כבשים תולעים על הקרום ויש בזה הפסד רב ומסתפק אם לסמוך למעשה על היש"ש (פא"ט סימן יא) שהקיל בזה אחר הבדיקה שלא נמצא שום רושם בקרומים והביא גם מדברי הרב חכ"א שהקיל בזה בהפ"מ, הנה יפה העיר כת"ר מדברי הש"ס שבת (נד ע"ב) דעץ א' מניחין לה בחוטמה כדי שיפלו דרני ראשה ולא קאמרי' מחוטם שבראשה א"כ יש לדקדק דלא מיטרפא הבהמה ע"י תולעים שבראשה אכן א"צ להביא ממרחק לחמו (דבזה יש לדחות קצת דסגולת העץ לא מהני להפיל אותן התולעים שכבר נגעו בקרומים אלא אותן שנכנסו בתחלת הגלגולת ולא נגעו בקרומים עדיין דאל"ה הא גם לדעת המקילין עכ"פ היה צריך בדיקה בקרומים וי"ל אכמ"ל] דבאמת יש להעיר ולהביא סעד לדעת המקילין מדברי הש"ס חולין (סז ע"ב) דאמרינן קוקיאני אסורין (ופירש"י תולעים שבכבד ושבריאה) מ"ט מינם ניים ועיילי ליה באוסייה (ופרש"י כשהבהמה ישנה נכנסים בחוטמה ומשם לקנה ריאה וכבד ויעו' ג"כ ברמב"ם (פ"ב מהמ"א הי"ז) שפירש דהיינו תולעת הנמצא כו' במוח שבראש הבהמה) ומשמע דרק הקוקיאני אסירי אבל הבהמה מותרת (וכדמכשרינן מורנא בריאה (בסי' לו) ותולעים בכבד בסימן מא) אף דהתולעים היו בתחלה בגלגולת כשנכנסו דרך החוטם, ובהחפשי באוצר ספרי מצאתי שכבר עמד בזה הגאון יד אברהם בחדושיו ליו"ד שם וע"פ דבריו שם דהוי ספק ג"כ דלמא מינה קגבלי יש ליישב ג"כ מה שקשה דהא גם להמקילין עכ"פ צריך בדיקה בקרומי המוח כמובן יעו' ג"כ בש"ע הרב (סי' לא ס"ק טו) ואכמ"ל דלדינא אם יש הפסד רב כשנחמיר כדברי התה"ד יש מקום גדול לסמוך על היש"ש פא"ט (סימן יא) שהקיל כשלא נמצא שום רושם בקרומים ובפרט דיש לנו עמוד גדול לסמוך על הגאון מאור הגולה בעל צ"צ החדש (סי' כא) שכ' ג"כ דהיכא דאין ניכר רושם וק"ד על שום קרום נראה לו דהפוסק כהמהרש"ל ביש"ש (סי' יא) דמכשיר וחולק על התה"ד (סי' קסו) לא הפסיד מאחר שרוב הפוסקים מכשירים לגמרי עד שינקבו ב' הקרומים א"כ אין להחמיר כ"כ בדלא חזינן שום רושם ולא ק"ד בשום קרום יעו"ש וגם בפסקי דיניו שנדפס מחדש (בסו"ס לא) כ' דבהפסד גדול יש לסמוך על הרש"ל יבו"ש. אחר זמן נדפס ספר דעת תורה לי"נ הגאון המובהק האבד"ק ברעזאן שליט"א וראיתי שגם הוא הסכים להקל בדין זה בהפ"מ כדעת היש"ש והביא כן מהדמש"א פא"ט (ס"ט) שהעיר ג"כ מהא דשבת (דנ"ד) ונפלו דרני ראשה כו' משמע דכשר יעו"ש:
כ"ד ידידו הדו"ש ושלום כל ההוגים בתורה משה נחום ירושלימסקי החופ"ק וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל: