אור ברסלב

שות באר משה (ירושלמסקי)· רבי משה נחום ירושלימסקי

ח"א סימן ה

ח"א סימן ד

תשובה לכבוד י"נ ש"ב הרב המאה"ג חו"ב החכם השלם מו"ה אליעזר חריף נ"י האבד"ק זסלב. בעניני גיטין:

א ע"ד שאלתו בענין חזקת סדר גיטין השייך מאז להרב דמתא עיר ישן ואין להרב מעיר חדש בזה שום:

זכות מעולם אם יכול להשיג גבול בסדר הגיטין, הנה בדבר הנוגע לד"מ אין אני משיב בכתב בדרך א"כ כדעת הריב"ש וסייעתו (יעו' בתשובותיו (סימן ה וסי' קעט) ורמ"א חו"מ (סי' יז ס"ה) ותשו' רמ"א (סי' קיב ואכמ"ל) דשמוע בין אחיכם כתיב ובכל זאת לא אמנע הטוב להגיד את אשר עם לבבי שלא אוכל להאמין כי האיש היושב על כסאות למשפט ירום ראשו לסדר גיטין במקום שאין לו הזכות לזה דאף אי היה מקום לומר דלא שייך בזה הס"ג כי על קבלת פרס זה אנו בושים וכמ"ש התה"ד ובפרט בס"ג דידועים דברי הרע"ב פ"ד דבכורות: (יעו' במהרי"ו (סקנ"א) ופסקי מהרי"א (סקכ"ה) הו"ד בד"מ יו"ד (סרמ"ה אות ז') ורמ"א שם סכ"ב ויש בזה לפלפל אבל העיקר כדברי הגאון חת"ס דבזה"ז איכא ג"כ הס"ג ובתשו' ללאנדאן וקונטרסי כבוד חכמים הארכתי ת"ל בזה) אבל מ"מ עצם כבוד ההתמנות מסדר גיטין (דמצינו ג"כ בש"ס גיטין (ה' ע"ב) בר"א דהוי ממונה אגיטין) יש לו ג"כ דין חזקה וחלילה לאחר שאינו מוחזק בזה לכנוס בחזקת זולתו ויש לזה מקור טהור בירוש' סוף הוריות פ"ג (טו ע"ב) אילין דבר פזי ודבר הושעי' הוי עלין ושאלין בשלמא דנשייא בכל יום וכו' יעו"ש ובירושלמי שבת פי"ב ה"ג (מ ע"א) ובתשובת הריב"ש (סימן רעא) במה שלמד מזה לענין מי שהחזיק באיזה שררה או דין קדימה שאין נוטלין אותה ממנו לתתה לאחר כיון שכבר זכה במצוה דפרנסי ישראל יעו"ש מה שהאריך בפרטי שררה והתמנות, עכ"פ הדברים פשוטים דהרב מע"ח אסור לו לסדר גט ולנגוע חלילה בכבוד זכותו וחזקתו וכאשר שארית ישראל לא יעשו עולה מכש"כ רועי ישראל לא יעשו כזאת הגורם לבדיקה אחריו אם הגיטין כשרים המה:

ב ובדבר הג"פ שכתבו גאלדא בת יעקב גרשון המכונה יאנקל בודאי נכונים דברי כת"ר דהגט פסול ואף דלענין ינקל כתבתי בספרי מנחת משה בקונטרס חקי השם דין ל"ג דהרב ש"א הפריז בזה על המדה לענין דיעבד וכתבתי שם דאין להחמיר בדיעבד כיון דנרגש קצת הרגשת נו"ן לא מקרי שינוי השם בין הרגשה גמורה לקלה וכמ"ש המהריב"ל ח"ג ס"ט גבי פאלמה פאלמבה והצ"צ (סימן נ) לענין שם זעליג והמהר"א ששון (סי' נ) לענין גרשון גרשם יעו"ש וגם המחבר קב ונקי אחרי שנדפס ספרי מנחת משה התנצל לפני במכתבו כי מ"ש בספרו קב נקי ינקל. בנו"ן הי' ע"פ דעת הגאון הגדול ר' יוסף תומארקין האבד"ק קרעמונטשיג שהאריך בתשובה שצריך לכתוב כן והגם דלענין לכתחלה בודאי אין שומעין לו וכותבין יעקל (או דטוב יותר לכתוב בכג"ז יעקב דמתקרי יעקב גרשון יעו' לקו"ש להטיב גיטין סעיף ד' ה' ט' ודוק) אכן בדיעבד יש להקל גם אם כתבו ינקל אבל בנ"ד מלבד דיש השש ג"כ שכתבו המכונה והיה צריך לכתוב בכג"ז דמתקרי ינקל יעו' בספרי מנ"מ שם דין נ"א ובמ"ש שם בשם הדב"ח ח"א גבי נפתלי יעקב דנקרא בפי כל יעקל בפתח דיש לכתוב דמתקרי ולא המכונה יש עוד חשש גדול שכתבו יאנקל באלף דהיטב אשר דבר בזה כת"ר דהוסיף א' דמורה על קמ"ץ הוי שינוי השם כמו יאקל באל"ף וידועים דברי הנוב"י (מה"ת חאה"ע סי' קטז) גבי יאמפאלא ובמ"ש בזה הט"ז (לשעו"נ אות טו"ב) ויש בזה תשובה ארוכה בס' נפש חיה להגאון מקאליש (סי' לג בחאה"ע) דאלף מורה יותר על קמ"ץ (ובפרט היכא דהאות שאחר הפת"ח אינו נעה רק מחובר עם האות שלפניו דאין מושכין הפת"ח אזי הפת"ח בודאי חפר אל"ף יעו' ג"כ בט"ג שא"ו (ס"ק א') גבי ואלק מ"ש בזה) יעו"ש מ"ש דבכל מקום שיש בשם זה שני שמות אחד נקרא בקמ"ץ ואחד בפת"ח אין כותבין אל"ף בפת"ח (אף שלפי הכלל היה צריך לכתוב בו אל"ף מפני שיש תנועה לאות שאחר הפת"ת) שלא נטעה לומר שהוא השם הנקרא בקמ"ץ, ויש בזה לסלסל ולפלפל ואכמ"ל דהדבר פשוט אם יש להשיג גט אחר ואין כאן מקום עיגון יפה כתב כת"ר דהגט פסול וצריך גט אחר:

כו"ח פה טאמאשפיל לסדר ראשי המטות תרנ"ח:

ידידו ש"ב משה נחום ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל:

תוכן העניינים

שות באר משה (ירושלמסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה