אור ברסלב
שות באר מרדכי ספר באר מרדכי שו"ת פי הבאר סימן ג

שות באר מרדכי· רבי מרדכי פארהאנד

ספר באר מרדכי שו"ת פי הבאר סימן ג

ספר באר מרדכי שו"ת פי הבאר סימן ב

(ה' מליחה סי' ס"ט סעיף י"א) נשאלתי ביום אתמול שמלחו בשר ואפס המלח ועל ידי טעות לקחו כמליחת עצם א' וואש - סאדא שנכתש היטב הדק ובשלו אותו להורות אודות הבשר והכלים, ונחזי מה דקמן בס"ד כבר נודע כמשגב דברי שו"ת האחרונים כתב סופר דברי חיים לענין מליחת האלוין וצוקער והובא דבריהם בדרכי תשו' סוף סי' ס"ט עיי"ש וקוטב דבריהם רק אם מועיל לחזור ולמלחו אבל בגוונא זה שכבר בשלו אותו א"כ זה העצם נידן כלא נמלח כלל והנה שיערתי העצם כדברי רש"י פסחים דף מ"ד שממלא כלי פה אל פה, (עיין הג"ה בסוף סדר זרעים ליד החזקה שהם מפסקי ספר התרומה בד"ה קבלה לשיעור עומר וכו' קבלה אחרת עיי"ש), והי' שיעור העצם הנ"ל ג' רביעי דעציא וכל המאכל הרוטב והקיפה והחתיכות הי' ד' ליטער וב' דעציא ועפ"י חשבון ס' הי' צריך ד' ליטער וחצי להתיר התבשיל וכאן הי' חסר משיעור הנ"ל, ובכ"ז צדדתי להתירו בס"ד כי הי' איש עני וג"כ על הכלים ולעני הו' הפסד מרובה הנה א') יש לדונו כספק ס' כי הי' בקירוב לג' רביעי דעציא ובכ"ז אינו נכנס בגדר ספק לעצמו כי אפשר לידע בבירור ועיין בסי' צ"ח בשם המרדכי לענין ספק לכל העולם אם נכנס בגדר ספק ובסי' פ"א, ב') נ"ל בס"ד שהנה ב' דיעות אי בעי ס' נגד כל החתיכה או סגי בס' נגד הדם שבתוכו (עיין רא"ש פרק כ"ה סי' מ"ה) [ועיין ב"י בשם או"ח וד"מ סי' ס"ט אות כ"ב כ"ג] והוא שיטת הראב"ד והגם שלא הובא דינו בשו"ע ובהג"ה בכ"ז ראיתי בגליון מהרש"א בשם שו"ת גינת וורדים שסמך על דברי הראב"ד הנ"ל וא"כ בגוונא זה שיש ס' ספק יש מקום לצדד להתיר וא"כ אינו שיטה דחוי כיון שהרב גוו"ר סמך עליו והובא בב"י בספרו הגדול' אבל מי אנכי להתיר בגוונא זה כיון שלא הובא בשו"ע ועיין ש"ך יו"ד סי' רמ"ב בהנהגת או"ה אות ח' ובכ"ז התרתי בס"ד דהנה נודע הפלוגתא אם מחזיקין דם בעור ועיין מנח"י וטו"ז סי' כ"ג וש"ס יומא ולקח מדם הפר ולא מדם העור ופרמ"ג בפתיחה להלכות מליחה, אולם עצמות היבשות עיין בסי' צ"ט שעצמות האיסור מצרפין להתיר ופשיטא שאין מחזיקין בו דם כי מה שצריך מליחה הוא משום המוח שבתוכו וא"כ פשיטא שצריך ס' רק נגד המוח (מארך) שבתוכו ובסי' ע"א סעיף ג' שלכתחילה לא ימלח הבשר עם עצם ועיין באר היטב שם אות ט' בשם הפר"ח והגם דלא קיימ"ל כתשו' שמש צדקה להתיר בגוונא זה ופתחי תשו' סי' ס"ט אות י"ט בכ"ז בעצם באופן זה נ"ל בס"ד להתיר וכן הורתי למעשה. מהלין טעמי' דהצענו א') שהו' ספק ס' ב') שעכ"פ הסומך על שיטת הראב"ד בגוונא שכבר סמך עליו הגוו"ר אין מזניחין אותו, ג') הגם דלא קיימ"ל כשמש צדקה בשומן להתיר אם יש ס' נגד הדם בעצם שאין מחזיקין בו דם ועיין בסי' ס"ח סעיף ד' ובש"ך שם, ועיין בש"ך סי' ס"ט ס"ק ז"ן שהביא בשם שו"ת הר"א ששון שלמעשה אין לסמוך אשיטת הראב"ד בכ"ז בגוונא זה אין לחשבו לשיטה דחוי, ביש עוד סניפין להתיר ועיין בש"ך סי' ע"ה אות ח' עיי"ש שכ' לענין מליחת שומן וז"ל כיון דעינינו רואות דלית בהו דם למראית עניים ובודאי הוא מעט מזעיר ראוי להקל עיי"ש בענין המדובר בו, מכל הלין טעמי' ושלש אלה יעשה לו להתירו ד' בא ער"ח שבט תער"ג לפ"ק נייטרא תע"א. ושאלתי עצת מורי הגאון מאור הגולה דבאניאד זצוק"ל ובלח"ט עט"ר הגאה"ק אב"ד מאקאווא שליט"א והסכימו להתיר ועט"ר יחי' הראה לי מקום לדברי חכ"א כלל ל"ג אות י"ב שהורה בעצם הקולית אם נתבשל בלא מליחה יש להתיר אף בלא ס' שאין בהם מוח ובשאר עצמות שיש בהם מוח בה"מ אפשר ג"כ דיש להתיר אף בלא ס' עיי"ש ושמרן החת"ס אמר לבנו הגאון מהר"ש אב"ד ור"מ דק"ק קראקא תע"א שעל הכרעת החכ"א יכולים לסמוך לדינא ודו"ק.

תוכן העניינים

שות באר מרדכי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה