אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן רב

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן רב

סימן רא

לכ' הרבני המופלג בתורה מו"ה שלמה ווילף ג"י בלבוב:

בדבר השאלה שהניח תש"י ואח"כ הוציא הש"ר וראה שנפסק הרציעה סמוך לקשר ושאל לו ש"ר מאדם אחר ובירך על מצות ומסופק אם הי' צריך לברך להניח כיון דבהנחת ש"י שבירך להניח הי' דעתו על תפלה שלו והניח תפלה אחרת. הנה כבר ראו עיניו דברי השע"ת או"ח סי' כ"ה בשם מח"ב דאף דבנפסק הקשר ותיקנו והניחו יש מחלוקת אם צריך לברך עוד הפעם דלמג"א שם נראה דלדידן דבנשמט א"צ לברך ה"ה בזה מכ"מ במניח תפילין אחרים פשיטא דצריך לברך יעו"ש. וכן פשיטא לי' להגה"ק מבוטשאטש ז"ל באשל אברהם סי' כ"ה סעי' י"ג ובנפסק הקשר ומתקנו נראה דעתו שם דהוי ספק ברכה ולא יברך וכ"ה בס' תהלה לדוד סי' הנ"ל. ואמנם ראיתי בס' אורחות חיים הנדפס עם הגהות הגאון מהרש"ם ז"ל שם סי' כ"ה הביא מתשו' נהר שלום סי' ק"מ דא"צ לברך בשאל לו תפילין אחרים וטעמו לא נודע וכה"נ דמדמה לי' להא דס"ת שנמצא בו טעות דמוציא אחרת וקורא בלי ברכה כמבואר באו"ח סי' קמ"ג וכפי דברי הט"ז דמצוה חיובות היא מסתמא דעתו שאם יהי' טעות יקרא באחר יעו"ש. אבל לענ"ד יש לחלק דשם שאני דשכיח לפעמים לימצוא טעות בס"ת ואסיק אדעתי' משא"כ פסול תפילין לא שכיח כלל ולא מסיק אדעתי' וכמו שהראוהו פרשה אחרת דצריך לברך מה"ט דזאת לא אסיק אדעתי', וגם יש לחלק דשם בס"ת שנמצא פסול הרי הציבור יש להם ס"ת אחר ודעתו דאם ימצא פסול יקרא באחר אבל תפילין שצריך לשאול מאחרים איכא למימר מאן אמר שימצא מי שישאיל לו וסברא זו כתב באשל אברהם שם. ובסברא זו שכתבתי יש ליישב מה שהעיר כ"ת מדברי ט"ז סי' תרנ"א ס"ק מ"ז במי שבירך על לולב ואח"כ נמצא שהי' הדס פסול והביאו לו אחר שצריך לברך והא דמי לס"ת פסול וכבר הרגיש בזה הפרמ"ג שם. ולהנ"ל נכון דשם לא הי' לו הדס ולקח מאחר וזה לא אסיק אדעתי' ובס"ת מיירי שהי' להצבור. עוד ס"ת:

ובאמת שגם לענין ס"ת גופא בכה"ג שבירך ונמצא פסול טרם שהתחיל לקרות דעת תשו' חוט השני דצריך לברך עוד הפעם כשמוציא אחרת והביאו בפ"ת יו"ד סי' רע"ג ולפי דבריו בנ"ד פשיטא דצריך לברך על ש"ר להניח כיון דעדיין לא הניחו אבל בתשו' שבו"י ח"א סי' א' השיג על חוט השני דבכל גווני לא יברך וע' בדע"ק לסת"ם סי' רע"ג וע' בס' אורחות חיים הנ"ל סי' תקפ"ה בדין שופר שלא הי' יכול לתקוע בו והביאו לו אחר כתב בשם הלק"ט סי' רי"ח דצריך לברך ול"ד לס"ת דהספרים שם בביהכנ"ס משא"כ בהביאו שופר מבחוץ יעו"ש והיא כעין סברא שכתבתי ומתשו' בנין עולם הביא שם דבאמצע התקיעות כשהביאו לו שופר אחר א"צ לברך משא"כ בין ברכה לתקיעה צריך לברך יעו"ש. ואפשר דבשופר א"צ לברך דשכיח לפעמים שא"א לתקוע בשופר זה ומביאין אחר וכמו בס"ת משא"כ תפילין דלא שכיח כלל שיהי' נפסק הרצועה נראה דצריך לברך כמח"ב ואשל אברהם הנ"ל. ומ"ש הג' מהרש"ם ז"ל מנהר שלום הנה בזל"א ח"א אות ת' הביא ג"כ דברי הנהר שלום וכתב שט"ס יש וצ"ל שיש לברך ושכ"כ הרב מחזיק ברכה סי' כ"ה יעו"ש. וע' בס' תהלה לדוד או"ח סי' ח' שמצדד גם בטלית שנפסל ושואל לו טלית אחר דא"צ לברך דדמי לס"ת יעו"ש ולענ"ד ליתא כלל מטעמים שכתבתי ובפרט דטלית אינו מצוה חיובות כ"כ דאין לו בגד בת ד' כנפות פטור. וראיתי בתשו' קול יהודה י"ס מ"ז כתב במי שהניח תפילין וקודם שאמר ק"ש ותפילה רוצה לחלפן ולהניח אחרים דא"צ לברך עליהם והסכים לו שם הגאון מהרש"ק ז"ל בלי שום טעם ובעניותי הדברים תמוהים ובפרט בכה"ג שלא נפסלו כלל ורוצה להניח אחרים ודאי צריך לברך דגם בס"ת לא מצינו זה רק בנפסל, אבל בתפילין גם בנפסל או הותר הרצועה ולוקח אחרים לענ"ד דצריך לברך:

סי' ר"ג:

לכ' הרב החו"ב מורג חרוץ מו"ה אברהם יעקב פריעדמאנן נ"י כעת בדאבראמיל:

ע"ד שאלתו בגרוש שבא בקשר החיתון עם אשה והי' רק קבלת קנין מהצדדים ולא כתבו שום דבר אם יוכלו לסמוך ע"ז שהאשה תמנה ז' נקיים לפני החתונה שהחמ"ד החמיר בזה כמבואר בפ"ת יו"ד סי' קצ"ב ורו"מ הביא דברי מהרש"ם ח"א סי' צ"ה שהביא מכתבי בעל דע"ק ז"ל שהחמיר וכן בס' מי נדה וכבר ראו עיני כת"ר מ"ש בספרי מ"פ יו"ד סי' קצ"ב דמדברי הס"ט מוכח איפכא. אמנם גם הדע"ק ז"ל שהחמיר בזה כפי שהעתיקו במהרש"ם שם כתב דחימוד היא רק אחר קשר שידוך ע"י תק"כ ושטר אבל לא ע"י הסכמה מרחוק ע"י שדכנים יעו"ש, והיינו בהסכמה בדיבור בעלמא אבל בעשו שידוך ע"י קבלת קנין נראה ודאי דסמכה דעתה דודאי סתמא הקבלת קנין הוא על הקנס כנהוג וע' קצה"ח סי' רי"ז ס"ק ז' דבשידוכין מהני קנין או שטר ואף שכ' הט"ז ז"ל דבראשי פרקים אף שהי' ק"ס ל"מ דהוי כהתנו לכתוב שטר. הנה מלבד שבתשו' ב"ש אחרון השיג ע"ז דמהני ק"ס בסתמא ועמ"ש בזה במ"פ לאה"ע סי' נ' סעי' ו' והערותי שם דלרוב הפוסקים ק"ס מהני אף באתרא דכתבו שטרא והנני מוסיף שבתשו הגה"ק מליבאוויטץ ז"ל לחו"מ סי' א' האריך ופסק להלכה כן דגם המוחזק א"י לומר קי"ל. אבל בלעדי זאת הדבר ידוע לפי מנהג העולם בגרוש שאין דרכן כלל לעשות תנאים ובזה גם הט"ז יודה דק"ס מהני לכן לענ"ד אין להחמיר בזה:

ב) ומה שתמה ע"ד הט"א מגילה שם' בשי' רש"י ז"ל דבתמיד צריך להיות הביקור לאחר שהקדישו, דהאיך יקדישו אותו כיון דל"ח למזבח הוי כמחוסר זמן דאסור להקדישו. הנה באמת גם בבע"מ כשמקדישו עובר בבל תקדישו כמבואר בתמורה דף ו' אך כ"ז בבע"מ או מחוסר זמן אבל הא דטעון ביקור גזיה"כ הוא בתמיד ופסח ובשאר קרבנות כשר בלי ביקור הרי דאין חוששין למום מסתמא ובזה אין איסור רק בהקרבה ולא בהקדישו דבזה לא חידשה רחמנא דין ביקור, וראי' לזה דהא פסח מצרים לכ"ע מקחו מבעשור והיינו הקדישו כמבואר במכילתא פ' בא וכן מבואר להדיא ברש"י פסחים צ"ו ד"ה מקחו מבעשור שאמר זה לשם פסח וזה ההבדל שבין פסח דורות לפסח מצרים דנהי שפסח דורות ג"כ בעי ביקור מכ"מ א"צ להקדישו קודם כמבואר ברש"י פסחים שם ד"ה דכוותי. ובט"א האריך הרבה להוכיח מש"ס דפסח יוכל להקדיש לאחר הביקור ותמהני שלא הביא מפורש מהנ"ל דפסח דורות אין מקחו מבעשור ועכ"פ פסח מצרים הי' טעון להקדישו לפני הביקור הרי דלא חששה התורה לביקור רק להקרבה אבל בהקדש לא קפוד כלל דשמא בע"מ הוא, וא"כ אינו מן התימה לומר דבתמיד בעינן הקדישו קודם לביקור ואין בזה משום בל תקדישו:

נעשה ונגמר ע"י הפועל העוסק במלאכת הקודש כמר דוב בעריש לוטטניגער. קראקא שנת תרפ"ה:

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם:

זאת אף שנזכר בעדותו שיש לו אשה אין זה כיון להתיר כלל וכמ"ש בזה בספרי אמרי יושר ח"א סי' קי"א ובכלל יש סתירות בין שני התשו' הנ"ל ואין אנו יודעין איזה כתב באחרונה, ובתשובת חת"ס מקיל לגמרי בערכאות ועכ"פ זה מוכח מדברי הפרשת מרדכי דגם שפיטאל הוי כערכאות גם מצד ענין עדות חמותו שדנתי לעיל יש לומר כיון דבמכתב השני כתבו ששמעו מן אנגעהעריגע של הנפטר משמע שלא שמעו מאמו רק מעוד קרובים שלו ויש בזה סניף להתיר וכנ"ל:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה