אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קעא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קעא

סימן קע

לכבוד ידידי הרב החו"ב יו"ש מו"ה שלמה ביעגעלאייזען נ"י בק' אשפיצין. א) ע"ד שאלתו בדבר הטשולינט אפען שעושין כעת ע"י ארגז של עץ ובתוכו לאמפ דלוק ולמעלה מהלאמפ עושין כיסוי טס של ברזל שמעמידין עלי' הכלי עם התבשיל מבע"י והארגז מכסה הלאמפ שאינו נראה כלל, והביא כת"ר מתשו' פנים מאירות סי' פ"ד בסוף התשובה ענין כזה ממש דכתב דיש איסור משום שמא יחתה. הנה תשו' פ"מ כבר הובא בשע"ת סי' רנ"ד ס"ק ה' אבל כל דברי הפנים מאירות היינו דהוי ככירה שאינה גרופה וקטומה וא"כ עכ"פ בנתבשל כמאב"ד מבע"י שרי כמבואר להדיא סי' רנ"ג ואפילו נצטמק ויפה לו כבר נתפשט המנהג להקל ומצד הטמנה כמי אין חשש אף אם מכסין הארגז למעלה בבגדים כיון שיש הפסק בין הבגדים להקדירה. ואף דבס' רנ"ז יש אוסרים בנוגע הקדירה בגחלים הכא אין הקדירה נוגעת בלאמפ ועוד דלאמפ עדיף מגחלים דל"ש לומר שמא יטמין בלאמפ וגם אפילו בנוגעת הקדירה למטה בגחלים יש מתירין ונתפשט המנהג להתיר כמבואר סו"ס רנ"ז ועי' בש"ע הרש"ז ז"ל שם ואפשר דאף בלא נתבשל כמאב"ד מבע"י יש מקום להתיר ע"י מסגרת שיסגר במפתח שלא יוכל לעלות להב הלאמפ וכמו בטוח התנור בטיט דשרי בכל ענין ומכ"מ יש לחלק דטוח בטיט שאני דקשה לו לסתור אבל הכא בניקל לו לפתוח במפתח ועי' מג"א סי' ער"ה משמע קצת דמפתח מהני אפילו להב"ח שם דמחמיר היינו משום דשמא יטה גזרו תמיד משום לא פלוג אבל הכא דתנור טוח בטיט שרי יש לומר דגם מפתח שרי ומכ"מ הדבר צריך הכרע ואין להקל רק באופן כשיהי' מבושלים כמאב"ד מבע"י אבל בזה האופן ודאי שרי. וכה ראיתי בתשו' מהרש"ם ז"ל ח"ג ס"'י קס"ה שנשאל בכעין זה וכתב דאסור משום שמא יחתה והביא מתשו' פ"מ הנ"ל. ותמהני שלא הרגיש שם בדברי הפ"מ שהוא רק בסמוך לחשיכה אבל כשנתבשל מבע"י ונתחמם כמאב"ד שרי והנח להם לישראל:

ב) וע"ד שאלתו אם מותר לזלזל ס"ת לשלוח ע"י בי דואר למרחקים דרך ים, כי יש בזה חשש שזורקין הארגז או שיושבין עלי' הנה מחשש זריקה דאין זורקין כתבי הקודש נראה דהיינו דוקא בזורקין אותן בלי ארגז אבל כשהם בארגז אין איסור בזריקת הארגז כי מקורו מש"ס דעירובין צ"ח ושם בזורק גוף הכתבי קודש מיירי. אמנם מחשש ישיבה עליהם שהביא כת"ר מט"ז ס"ק ד' דאוסר אף כשהם בארגז, הכה באמת הש"ך בנה"כ שם מקיל בזה דדוקא בשק מלא ספרים אסור לישב עליהם דגופו מכביד על הספרים ולא במונח בארגז, וע' בפ"ת שם בשם בכור שור ועכ"פ יש להקל בתיבה תוך תיבה כיון דאין הדבר ברור שישבו עלי', וע' תמיד דף כ"ז ש"מ תפילין מן הצד שריין ול"ח דלמא מגנדר ונפל עלי' ועי' מפרש שם דל"ח דלמא מיגנדר ונפל עלייהו והוי איסורא דרבנן דדמי לבזיון שיהי' ראשו מונח על התפלין יעו"ש א"כ גם בנ"ד אין לחוש כ"כ ובפרט כשהם בתיבה בתוך תיבה. ול"ד להא דמבואר ביו"ד סו"ס רצ"א דאסור למסור מזוזה לנכרי דשם המזוזה בידו לעשות בה מה שירצה ויש לחוש לבזיון אבל הכא ששולח ע"י דואר בחתימות וכלי בתוך כלי לענ"ד אין חשש. וע' בס"ח ס' תתקי"ד דאין למשכן ספרים ביד נכרי אפילו אם הספרים ביד יהודי אם מוסר המפתח לנכרי יעו"ש. דשם הרי ביד נכרי לבוא בכל עת וליקחם אבל הכא שאין רשות נכרי עליהם ומעשה קוף בעלמא קעבדי להוליך התיבה למקום הנועד ואין אתם יודעים מה יש שם אין חשש בזיון. ומ"ש כ"ת דדרך ים הוי סכנה ויש לחוש שמא ח"ו ילך לאיבוד וגם אדם בעצמו אסור לו ליסע שמה רק לצורך פרנסתו כמ"ש נוב"י מה"ת יו"ד סי' י', הנה לשון הנוב"י שם שכ' שכל סוחרי ימים מעבר לים שהוא לצורך פרנסתו ומחייתו אין ברירה יעו"ש, ותמהני דבמ"ק י"ד מפורש פלוגתא דר"י ורבנן אי רשאי לעבור ים הגדול להרווחה ולרבנן דקיי"ל כוותייהו גם להרוחה שרי ועמ"ש בס' טל תורה לירושלמי פסחים פ"ד היא ובירושלמי פ"ג דמ"ק בזה ובנ"ד נמי אף להרוחה שרי וכיון דאדם רשאי להרוחה והרי ספק פקו"נ חמור יותר מכל איסורים חמורים ומכ"ש כבוד ס"ת ע"כ שאין בזה חשש כלל א"כ גם להוליך ס"ת לשם אין חשש ועוד דבנ"ד הוי לצורך פרנסתו וגם אולי יש בזה מצוה להספיק ספרים לאיי הים שאין להם סופרים כמו פה. ומ"ש כת"ר דאולי נכון להסיר התפירות ויהי' לו דין ס"ת פסול בהיותו בדרך אך אולי יש בזה משום הורדה מקדושה, הנה בנ"ד אין תועלת כ"כ דהא דאין זורקין כתבי קודש היינו כל כתבי קודש אף הלכות ואגרות א"כ מכ"ש ס"ת וכן לענין ישיבה עליהם גם שאר ספרים אסור רק בס"ת חמור יותר וע' ש"ך שם בשם ר' מנוח ובנה"כ מ"ש מתוס' מנחות דף ל"ב. אך נראה ראי' דגם זה מיקרי הורדה מהא דמבואר בב"י בשם ריב"ש דס"ת שיש בו טעות מותר למוכרו וע' תשו' פנים מאירות הובא בפ"ת ס' ע"ד ס"ק ה' דס"ת שלא נתפר עדיין מותר למוכרו, וא"כ מדוע לא נקטו בש"ס ופוסקים עצה זו וסתמא אמרו דאסור למכור ס"ת אם לא ללמוד תורה ולישא אשה והרי יש עצה להתיר התפירות וע"כ דיש בזה הורדה מקדושה ואסור. ובנ"ד אין הדבר כחנן כלל לעשות כן כי יש היתרים גם כשהס"ת כשר וא"כ ודאי דאין לעשות כן' מחמת חשש הורדה מקדושה ח"ו. ואדרבא אם יהי' על הס"ת הנשלח קדושה יותר גדולה שמירתו בטוח יותר כעין דאמרו ביומא ל"ח בדלתות נקנור אל תיקרי ברותים אלא ברית ים וע' ברש"י שם והא דיו"ד ס' רפ"ג דמוליך ס"ת מוליכו בחיקו נגד לבו היינו כשהוא בעצמו מוליכו דאפשר בכך אבל בנצרך לשלוח למרחקים לענ"ד שרי לשלחו בארגז ועוד כלי עלי' כמ"ש:

ג) וע"ד שאלתו במי שבא בשבת לבהכנ"ס בעת שהוציאו ס"ת אם ימתין מלהתפל עד אחר קריאת התורה אף כשיעבור זמן תפלה או עכ"פ כשלא יעבור זמן תפלה והאריך בזה דלדעתו ימתין אף שיעבור זמן תפלה לפי"ד הב"ח שהובא במג"א ס' קל"ה דקריאת ס"ת משה תיקן והוי דאורייתא ותפלה רק דרבנן ולי פשוט דקריאת ס"ת הוי רק דרבנן ולא עדיף מתפלה דאבות תקנו ובתענית כ"ח מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה והללו דברי סופרים וברש"י שם דמנחה דאו' דאבות תקנום ופשוט שנקיט כן בדרך השאלה אבל תפלה דרבנן כמבואר בכ"ד ועכ"פ לא עדיף קריאת התורה מתפלה דתרווייהו דרבנן וא"כ פשיטא כשיעבור זמן תפלה יתפלל אף שיתבטל עי"ז מקה"ת דהא תפלה תדיר וקרה"ת אינו תדיר ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם היינו אף לדחות לגמרי את שאינו תדיר ואף דתפלה יש לה תשלומין בתפלה הסמוכה וקרה"ת לא יוכל לקיים אח"כ מכ"מ תדיר קודם כמ"ש הגמ"ר או"ח סי' רכ"ו מירושלמי ברכות דתפלת מנחה שתדיר דוחה מוסף אף דלמנחה יש לה תשלומין ולא למוסף, וכ"כ הרש"ז ז"ל בשו"ע ס' רכ"ו בקו"א שם, ואף דכבר ס"ת מבחוץ להיכל והוא מתפלל ולא ישמע קרה"ת אין בזה משום אין מעבירין על המצוות כי אין מעבירין היינו רק כשהוא עסוק בה אבל הכא הוא אינו עסוק עדיין בקרה"ת אף כשהגיע זמן קרה"ת אין זה העברה כלל. וע' בחיי"א כלל ס"ח וע' טו"א מגילה ו' ד"ה מסתבר טעמי' וא"כ פשוט דתדיר עדיף ואף דאפשר קרה"ת נקרא מקודש גבי תפלה והוא איבעיא דש"ס בזבחים אבל הא הטו"ז או"ח סי' תרפ"א כ' דגם בזה בזה תדיר קודם וע' תשו' רעק"א סי' ט' וגם נראה דקרה"ת אינו חיוב כ"כ על כל יחיד דהא בס' ק"י לי"א אף שאין תורתו אומנתו מהפך פני' לפני קרה"ת ועוסק בענין אחר יעו"ש וע"כ דלפי"ז קרה"ת חיוב גמור על הצבור אבל אין חיוב גמור על כל יחיד ויחיד כמו תפלה והרי לכו"ע מותר להעביר הפרשה בשבת בעת קרה"ת הרי דאינו חיוב כ"כ על יחיד לשמוע כמו תפלה ומ"ש כת"ר דהוי כת"ת דרבים דדוחה תפלה כמבואר באו"ח סי' ק"י ליתא דשם היינו שעי"ז יתבטלו רבים מתורה אבל הכא בלא יתבטל רק היחיד, אך באפשר לקיים שניהם וודאי יש להקדים קה"ת סי':

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה