אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן קלו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן קלו

סימן קלה

לכבוד הרב החריף ובקי וכו' מו"ה שלמה ביעגעלאייזען נ"י באשפיצין: בדבר מה שמסופק כת"ר במי שנוהג ליתן מעשר כספים אם צריך להתנות א"ע בכל פעם שמפריש שעושה זאת בלי נדר או די בפעם הראשון שיתנה כן על לעולם הדבר פשוט אף דמעשר כספים מצוה הוא, אבל כל שהתנה בפעם הראשון שהתחיל לנהוג כן שאינו מקביל עלי' הדבר בחובה על לעולם מהני תנאי כמפורש ביו"ד סי' רי"ד במי שרגיל להתענות תענית שלפני ר"ה וכדומה ועי' לשון התנאי בש"ע שם שהוסיף דברים שיאמר שאין דעתו לנהוג כן רק בפעם ההוא ולא לעולם וצ"ע דבפוסקים שהובא בב"י שם לא נזכר זה רק שיתנה שאינו מקבל עלי' בנדר ונראה שהוסיף כן משום דהרי התנאי הוא בפעם הראשון. ואם ינהג א"ע אח"כ עוד יהי' חשש נדר ע"כ יתנה בפעם הראשון שאינו בנדר וגם אינו על לעולם, וזה יועיל שלא יצטרך להתנות עוד, ועי' ב"י או"ח סי' קס"א ובמג"א שם ס"ק י"ג בנט"י שיתנה שאינו עושה כן בתורת חובה ומשמע דתנאי זה בתחילת התנהגותו יועיל ומשמע בש"ע דגם בלי תנאי כל שלא הי' בדעתו לנהוג כן לעולם ל"ב התרה והתנאי בפירוש הוא לרווחא דמלתא, או אפשר שהתנאי הוא דאל"כ אם ינהוג כן שלשה פעמים אף בסתם יהי' בזה ענין נדר, רק בפעם אחת צריך להיות דעתו לנהוג כן לעולם, אבל בג"פ אף בסתם נעשה נדר ולכן צריך תנאי וכן משמעות הדברים בנסח התרת נדרים על ער"ה או דבר טוב שנהגתי שלוש פעמים ולא התניתי שיהי' בלי נדר יעוי"ש. ובאמת לא מצאתי דבר בפוסקים מבואר שיהי' הבדל בין פעם א' לג"פ. דמשמעות הש"ע משמע דדוקא לנהוג כן לעולם נעשה נדר ולא מחלק כלל בין פעם א' לג"פ. אך מסברא י"ל כן דג"פ מסתמא דעתו לנהוג כן לעולם וגם בפ"א דמבואר בש"ע דוקא בהי' דעתו לנהוג כן לעולם צל"ע דבשקלים פ"ק איתא בכל קטן שהתחיל אבי' לשקול על ידו שוב אינו פוסק והובא גם במג"א סי' תרצ"ו ומשמע אף שלא הי' בדעתו לנהוג כן, ועי' בטור או"ח סי' תרכ"ד די"א דמי שהתענה פעם אחת שני ימים ביוהכ"פ מחיוב להתענות כל ימי' יעוי"ש, ולא מחלק כלל בין הי' דעתו ואולי שם חמור יותר משום דהעושים כן חשו לספק איסור כרת ומשו"ה סברי דל"מ שאלה וגם דעתם דאפילו תנאי ל"מ כמ"ש בד"מ שם. ועכ"פ במעשר כספים דלא שייך לומר כן נראה ברור דמיעיל תנאי בפעם הראשון שאינו עושה זאת לחובה, אף אם ינהוג כן כמ"פ ויועיל, ובשמתנה בפירוש בתחילה שיפריש מעשר לקנות בהן מצות דאורייתא ודרבנן וודאי דתנאו קיים:

ומכ"ש לקנות דבר שהיא רק הידר מצוה דאינו חובה כל כך ובלא התנה ודאי דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין כמ"ש בתשו' מהרי"ל ועי' באה"ג יו"ד סי' רמ"ט ובט"ז ובש"ך יו"ד שם שהתירו לקנות מצות היינו כגון הכנסת חתן לחופה ולהיות בעל ברית כי אינם דבר שבחובה, ואף גם זאת נראה שלא התירו רק כשהמעות הוא לעני כמו הכנסת חתן ובעל ברית שהמעות היא לעני ובט"ז שם מבואר להדי' כן לענין קניית מצוה בביהכנ"ס דהמעות לעניים וכן מה שהתירו לקנות ספרים היינו להשאילן גם לאחרים כי הם צריכים להם והוי כענין צדקה לעני, אבל במצות שהם לו לבדו כגון אתרוג אף שאינו דבר שבחובה שיכול לצאת בשל קהל, אפ"ה אסור ליתן ממעות מעשר כי עיקרו הוא רק לעני ולהנות אחרים שצריכים וכ"כ להדיא בנחלת שבעה בתנאים הראשונים סי' ח'. ובתשו' חת"ס יו"ד סי' רל"א הבין שיש פלוגתא בין מהרי"ל שבהג"ה לטו"ז וש"ך דהמרי"ל אינו מתיר רק לעניים וטו"ז וש"ך מתירין אף למצוה שאינו חיובת, ולענ"ד גם לטו"ז ש"ך הוא רק עניני מצוה שסוף סוף המעות לעניים, אף שגם הוא בעל טובה וכמו הכנסת בעל ברית או ספרים להשאילן לאחרים, אבל במצות דל"ש אלא לו לבדו ע"ז לא נתן מעות מעשר כמ"ש בנחלת שבעה להדיא על טו"ז הנ"ל ומשו"ה כתב הט"ז שם דיכתוב על הספרים שהם ממעות מעשר כדי שידעו בני' להשאילן לאחרים ובנחלת שבעה הקיל קצת בכתיבה שא"צ ליכתוב רק להודיען עיי"ש וביד שאול יו"ד סי' רמ"ט, אבל בשאר מצוה מותר וכמ"ש ג"כ בתשו' חת"ס סי' רל"א וע"ע במג"א סי' תרצ"ו:

ב) וע"ד שאלתו בא' שאמר בקול גדול במעמד העדה בעת קבורת אמו, שהוא מקבל ע"ע שלא ישנה ממה שהיתה אמו הצדקת מנהגת אותו ומדריכתו ושלא ישנה את מלבישיו כאשר היא היתה מנהגת אותו בדרך התורה והיראה ועתה יסיתיהו ללבוש קראגען שאמו היתה מקפדת ע"ז. הדבר ברור דיש בזה דין נדר מה"ת דעכ"פ רצון אמו היתה כן, וא"כ מקיים בזה מצות כיבוד אם מה"ת והוא קיבל עלי' להתנהג כן והוי נדר דאורייתא והענין בעצם סייג ללכת בדרכי ישרים וח"ו להתיר נדר כזה שהי' במעמד כל העדה וגם יש בזה משום נודר בעת צרה, כי אז בעת הפטירה בשבעה ימים הראשונים החרב שליפה כמבואר בירושלמי הובא בתוס' ב"ק דף כ"ז ובפרט בשעת קבורה וכשמקבל עלי' אז איזה דבר הוי כנודר בעת צרה דמבואר בש"ע דאין להתיר ובתשו' מהר"ם מינץ הובא בתשו' גבעת פנחס כתב דיש סכנה ח"ו להתיר נדר בעת צרה אף כי יש לחלק בדבר אבל עכ"פ הענין חמור וכשמקיים כן אזי מקיים בכל עת מצות כבד בזה וכמבואר בזוה"ק אכבד את אביך וגו' במה בעובדן דכשרן ופירשתי בזה הא דכתוב עם לבן גרתי ופירש"י ותרי"ג מצות שמרתי אף שאז לא הי' מקיים מצות כבוד אב ואם בעובדן דכשרן כזוה"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה