שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן קז
לכ' הרב הה"ג החו"ב במ"ת שהיו"ח מו"ה משה מנחם סגל מו"צ דק' לאדז: בדבר שאלתו שעוד בשנת תר"פ בא איש בדבר א' לב"ד דשם כי יסדרו גט עבור אשתו אשר ביעקטערניסלאוו אשר שמה סאניא בת נתן וסידרו לו והאיש הנ"ל חמק עבר ועתה בא מכתב מהב"ד דשם כי ישתדלו גט עבור האשה סאניא בת וועלוויל ויש בזה שינוי שם אביה, ודרש כת"ר חוו"ד אם לסמוך במקום עיגון על המתירין בשינוי שם אביה. בעניותי קשה לסמוך ע"ז שכבר השיגו על עבוה"ג כמעט כל הבאים אחריו. ומ"ש כת"ר דאפשר יש:
לכתוב גט אחר סאניא בת וועלוויל ולשלוח שמה, או מאחר שהוא אמר סאניא בת נתן לא נוכל לכתוב גט אחר בשינוי. הנה כעין סברא זו כתב בתשו' צ"צ סי' פ"ג להשיג על עבוה"ג שהתיר בשינוי שם אבי האשה דעכ"פ בגט ע"י שליח אי אפשר לשליח ליתן לה הגט כיון דציוה ליתן לפלונית בת יצחק והאיך יתן לפלונית בת נתן וכו' יעו"ש והאי טעמא שייך נמי לענין לכתוב גט אחר בשם אביה וועלוויל אך בתשו' הגאון בית מאיר שהובא בתשו' רעק"א ז"ל סי' קי"ז השיג על הצ"צ הנ"ל בחשש זה כיון דאמר הולך גט זה לשרה אשתי וידוע שאין לו אשה אחרת ומהגם בזמנינו דאיכא חדרגמ"ה אין כאן שינוי כלל אם יתן הגט לאשתו וגם אין חשש כהערמה במכיון בכדי שלא תהי' מגורשת יעו"ש שהסכים לו בזה הג' רעק"א ז"ל וא"כ מה"ט נמי יכול הסופר לכתוב גט אחר בשינוי שם אביה כיון דציוה לכתוב גט כשר רק שטעה בשם אבי אשתו, והמעיין בצ"צ יראה שגם הצ"צ שחש לזה דהערים במכוין הוא רק בעובדא דידיה שכבר נשא אשה אחרת והשתדלו אצלו לגרש אשתו הראשונה ובכה"ג יש לחוש להערים כדי לעגנה כי מוחזק ברשע הוא שכבר עבר על חדרגמ"ה. אך בסתמא כמו בנ"ד והוא בא בעצמו לב"ד לשלוח לה גט כשר אין חוששין להערמה וגם בתשו' נוב"י אהע"ז מה"ת סי' ק"ט שחושש להערמה בכה"ג הי' הענין שהתחבר לריקים ופוחזים כמ"ש בנוב"י שם. אך כ"ז מצד הסופר שאמר לו בפירוש שיכתוב גט אחד עד מאה גיטין, אבל מסתמא הרי עשה שליח להוליך לה הגט כנהוג ולהשליח לא אמר כלל שיוליך עד מאה גיטין רק עשאו שליח להוליך גט זה לאשתו א"כ האיך אפשר לעשות שליח זה על גט אחר, הרי הדבר מפורש להדיא בח"מ וב"ש אהע"ז סו"ס קכ"ב דרק באמר כתבו ותנו לשליח אף שהגט ביד שליח כיון שנפסל יכולין לכתוב גט אחר וליתן לשליח אבל אם מינה לשליח כפי מנהגינו שאין אומרים לשליח שיוליך עד מאה גיטין, אי אפשר לעשות שליח זה על גט אחר שיכתוב:
וראיתי בתשו' מהרש"ם ח"ג סי' ר"ז ובמפתיחות שם ובס' רנ"א שהביא מתשו' פנ"י סי' פ"ב שגם בכה"ג שעשה שליח כיון שנפסל הגט יכולים הסופר והעדים לכתוב גט אחר ולמסור לשליח ראשון וכו' והביא גם מתשו' ביא"פ סי' צ"ט שהביא דברי הפנ"י יעו"ש, ואני תמה מאוד שלא הערו כלל מהדברי הח"מ וב"ש ופר"ח אהע"ז סו"ס קכ"ב שכתבו להיפוך, וביותר תמהני על תשו' מהרש"ם סי' ר"ז שכ' שכדברי הפנ"י מפורש בתשו' רמב"ן סי' קמ"ה ותשו' רשב"א, והרי תשו' הנ"ל מובאים בב"י סי' קכ"ב ובתשו' רשב"א מפורש דמיירו באמר כתבו ותנו לשליח ולא בממנה שליח בסתם רק בתשו' רמב"ן יש קצת משמעות להקל כבר הרגיש הב"ש שם וכתב דלא כדמשמע מתשו' רמב"ן ואמת שהפנ"י רב גובריה ופליג על ח"מ וב"ש הנ"ל ומקיל, אבל למעשה מי ירום ראש להקל נגד הח"מ וב"ש בערוה החמורה, ועכ"ז כמו בנ"ד שהגט הראשון בשינה שם האב העבוה"ג מכשיר ועכ"פ נראה דלא הוי פסול דאורייתא רק מדרבנן כמ"ש בתשו' רעק"א ז"ל ואם הוא מקום עיגון שאי אפשר להשיג גט אחר יש מקום לסמוך על תשו' פנ"י הנ"ל שהסופר והעדים הראשונים שציום הבעל לכתוב ולחתום אפילו עד מאה גיטין יכתבו ויחתמו גט בשם אביה וועלוויל וימסרו להשליח הראשון שמינה הבעל והוא ישלח השני גיטין לשליח השני ביקטערניסלאוו כנהוג ויכתבו להב"ד שיתנו לה שני הגיטין בזאח"ז וכ"ז אם הסופר והעדים והשליח הראשון קיימים וגם בזה לבי נוקפי רק אם היא מקום עיגון גדול יש לסמוך ע"ז באופן אם יסכימו לזה עוד שני רבנים מהמפורסמים שבדורנו וכמנוי שובא מכשורא. ואולי הי' הענין בזה הגט שלא עשה הבעל לשליח רק אמר כתבו ותנו לשליח בכה"ג מורווח יותר להקל ע"י שני גיטין. ואעפי"כ גם בזה אין רצוני שיסמכו עלי בלתי הסכמת שני רבנים מובהקים וראיתי בתשו' העמק שאלה אהע"ז סי' צ"ו שרמז על תשו' פנ"י הנ"ל וכתב שחלקו עליו כל האחרונים ואעפי"כ במק"ע עמוד גדול הוא לסמוך עליו יעו"ש ודבריו קצרים וכה"נ כוונתו לדברי הח"מ וב"ש ופר"ח הנ"ל שמדבריהם מוכח להיפוך, ובנ"ד חמור יותר מחמת שלא הי' הדבר מחמת טעות הסופר רק הבעל אמר שכן שם אשתו, ועכ"ז באם הוא עיגון גמור ויסכימו שני רבנים גדולים דריכא בהדייהו לכתוב עוד גט אחר ולמסור לשליח ראשון וכנ"ל: