אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן סו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן סו

סימן סה

לכבוד הה"ג וכו' מו"ה דוד אלימלך שטורמלויפער נ"י ראבד"ק דינוב: מכתבו בדבר העגונה לא הי' הזמן גרמא להשיב עד מה עתה הנני בקצרה בדבר העגונה אשת הר' משה פפיישער אשר כפי הגב"ע משני העדים בצירוף יחד דהיינו שא' העיד שהר' משה פליישער מדינוב הי' טאמבאר בקאמפאניא. הוא ולא זולתו ועד אחר העיד כי שמע מכמה אנשים ישראלים ונכרים כי הטאמבאר מזה הקאמפאניא מת והראו מרחוק שמוטל מת והעד הזה אינו מכיר את הר"מ ואינו יודע כלל מי הי' הטאמבאר בקאמפאניא הנ"ל רק מה שהעידו לו שהטאמבאר מת ובצירוף עדות הראשון הי' פתח תקוה להעגונה הנ"ל. וכ"ת האריך בזה יפה דאין חשש בזה מצד דבר ולא חצי דבר דעדות הראשון הוא רק ג"מ בעלמא שהטאמבאר הי' בעלה של זו העגונה וגם דברי הכנה"ג דלא חיישינן כלל בעדות אשה לחצי דבר אך עיקר החשש דלמא בנתיים הועבר הר' משה פליישער ממשמרתו והושם אחר במקומו לטאמבאר וזה מת והרי' משה פליישער חי וכת"ר כתב דאין לחוש לזה דלפי"ז צריכין לומר שהר"מ פליישער ערק לעלמא ודבר כזה הי' לו קול וגם ידוע שקשה לברוח כי יש שומרים לראשם. וזה אינו כלל דלמה לנו לומר שברח הרי יתכן שפשע איזה דבר באומנותו הלז והוסר ממשמרתו ושמו אחר במקומו. וגם מה שפילפל כת"ר בזה דיש לומר כ"נ וכ"ה קבר שאבד הוא קבר שנמצא והביא מנוב"י סי' מ"ב וסי' מ"ז ולדעתי אין זה ענין לשם דשם הרי ידעינן שנאבד קבר ונמצא קבר אין לחוש שזה קבר אחר הוא אבל הכא אנו דנין שזה האיש משה הועבר ממשמרתו והושם אחר תחתי' וזה מת וא"כ בעת מיתת הטאמבאר לא הי' ר"מ בעל מלאכה זו רק אחר:

אמנם נראה ראי' דל"ח שהועבר ממשמרתו דאל"כ האיך מקילין בשמו ושם אבי' לשיטת הפוסקים דסגי בהכי דלמא שם שינה שמו מחמת מרדין או מחמת ממון דהרי לפעמים יארע כן כמ"ש הרא"ש גיטין ל"ד בהא דיוסף וקוראין אותו יוחנן וה"נ ניחוש דלמא איש הנ"ל הי' באיזה מקום וברח משם מחמת ממון ושינה שמו ומוכח דמסתמא ל"ח להכי וה"נ לא חיישינן שמא עשה איזה פשיעה ועי"ז עבר ממשמרתו. ועוד דאף אם נימא דל"ח לפשיעה גדולה כזו משום דמוקמינין לאדם בחזקות כשרות, אבל הכא יתכן ע"י דבר קטן שפשע הועבר באופן שלא הפסיד חזקות כשרות שלו אכתי ניחוש דלמא נשתנה שמו מחמת חולי שלפעמים משנין שמו וע"כ דבסתמא ל"ח לשינוי השם וה"נ בסתמא ל"ח לשינוי מעשה שנשתנה אומנותו וגם יש לומר דאומן לא מרע אומנותי' ומסתמא נזהר באומנותו לעשות כהוגן. ומכ"מ יש לחלק קצת דשם בשינוי השם הרי אין דרך רק לשנות שמו ולא שם אבי' וא"כ עכ"פ אם ניחוש לשינוי שמו עדיין כשאר קצת סימן שם אבי' אבל הכא אם נשתנה מאומנותו הרי לא נשאר כלל שום סימן ע"ז האיש דהרי כל הסימן הטאמבאר מקאמפאניא הנ"ל ואם הועמד אחר במקומו הרי בטל כל הסימן ומכ"מ נראה ראי' מהא דיבמות דף ק"כ והכא בשומא העשוי להשתנות לאח"מ קמיפלגי מ"ס עשוי להשתנות ומ"ס אין עשוי להשתנות יעו"ש, משמע דלכ"ע באפשרי שישתנה רק דפליגי אם דרכה להשתנות והרי שם כל הסימן הוא השומא ואם דרכה להשתנות אינו סימן אבל באין דרכה הוי סימן ול"ח שמא נשתנה, וכן במס' ב"ב קנ"ו בסימנים עשוים להשתנות לאחר מיתה יעו"ש בתוס' ומשמע דאם אין הדרך להשתנות ל"ח למיעוטא בזה, וה"נ בנ"ד אלא דיש לחלק קצת דשם כשאין דרכה להשתנות אזלינן בתר חזקה כענין חזקת הגוף אבל הכא אינו חזקת הגף לומר דמוקמינין אחזקה שלא נשתנה מאומנותו אבל בתשו' הר"ן סי' ל"ג מדמה שם חשש דשינה שמו להא דשערות עשויות להשתנות ומוכח שם מר"ן דמשום דגילה דעתו דרוצה לשנות שמו אבל אי לאו הכי לא סמכינין כלל ע"ז דשינה שמו, וכ"כ בתשו' דברי חיים חאהע"ז סי' ל"ב וסי' ל"ד דהר"ן כפל בדברי' להדיא דוקא בכה"ג שגילה דעתו שרצונו לשנות שמו אף דאין זה חזקת הגוף מכ"מ מדמה לי' לשם ונהי דהר"ן שם קאי להחמיר דעי"ז בטלה העדות מכ"מ כיון דשם כל העדות מכיון ועכ"ז כיון דלא גילה דעתו שישנה שמו אין תולין בשינוי להקל א"כ ע"כ דאין זה סברא כלל לומר ששינה שמו וא"כ גם בנ"ד להחמיר אין חוששין שמא פשע והועבר ממשמרתו דזה הוי כשינוי השם ולכאורה הי' נראה ראי' דיש לחוש מסתמא שמא עברוהו ממשמרתו מהא דאמרינן במס' ב"ב קס"ד ודלמא עברוהו והדר אוקמוהו וכו' עיי"ש הרי דיש לחוש לזה, אבל בתוס' שם כתבו דהאי ארכן לאו היינו מלך אלא ממונה שמסורים אותו משררותו לאחר שנה ואינו ממונה עולמית והיינו דפריך דלמא עברוה יעו"ש א"כ משמע דבסתמא אין לחוש לעברוה כלל רק בממונים שמתחילה אין ממנים אותם רק לשנה רק אם ייטב בעיניהם מחזיקין אותם הלאה ואף שכ' התוס' שם בסוה"ד דמלך אין דרכו להעבירו ממלכותו משמע דוקא מלך אבל שאר ממונים יש לחוש דלמא עברוה. לרווחא דמלתא כתבו כן דמלך אין הדרך כלל להעבירו ממלכותו אבל גם שאר ממונים אין דרך להעבירו רק מתחילה ממנים אותו לשנה כענין שאמרו בש"ס יומא דף ח' כפרהדרין הללו שמחליפין אותם בכל שנה יעו"ש, וא"כ במלאכת טואמבאר בעת המלחמה שאין דרך כלל לשנותן ולהעבירם ובפרט שהי' זמן קצר מאוד כי ספי דברי העד הראשון הי' עם הר' משה פליישער הנ"ל בקאמפאניא שנת 1914. ועדות העד השני על מיתת הטאעבאר מקאמפאניא הנ"ל הי' בירח אויגוסט שבת הנ"ל והוא בערך ח' חדשים מן התחלת השנה למספרם ואין לחוש מסתמא לזמן לא מרובה כזה שהועבר ממשמרתו:

ועכ"ז הלע מהסס בדבר לסמוך באיסור חמור על סברתי אך כפי שכ' כת"ר שהאיש הנ"ל הי' רגיל לכתוב לאשתו יום יום וזה כשמנה שנים נשתקע זכרו יש לומר דמדאו' שרי כמו משאל"ס כמבואר מפסקי מהרא"י סי' קל"ט: והנה בפסק מהרא"י שם משמע דעיקר טעמו הי' משום שהי' קלא דלא פסיק שמת או נהרג אבל או לאו הכי מחזקינן לי' בחזקת חי' אף שנשתקע זכרו ועי' תשו' חת"ס סי' קל"א ד"ה והדרך השני ובס' קל"ח בד"ה ונבוא אל הראשונות, אבל בתשו' אחת כתבתי דכל שהי' במקום סכנה אף ליכא קלא דלא פסיק יש לומר דהוי כמים שאל"ס אם נשתקע זכרו דהא המהרא"י שם מביא ראי' מדברי מרדכי סוף יבמות בתשו' ר"א וורדין ושם נאמר מאחר שנשתקע זכרו זה ארבעה שנים ויש ידים מוכיחות שנטבע כי הכלים אשר אתו בספינה נמצאו על שפת המים יעו"ש הרי דלא הי' בירור שנטבע רק הכלים הי' על שפת הים ואפ"ה התירה ונהי דחלקו עלי' היינו לכתחילה אבל עכ"פ יש לומר אם ניסת ל"ת וא"כ בנ"ד שהי' במקום סכנה יש לדמות לשם ומכ"מ אין זה מוכרח כ"כ ויש לחלק אך כפי שכ' כת"ר בסוף מכתבו שהקול נשמע שמת שמה בצירוף מקום סכנה ונשתקע זכרו זה כמה שנים יש לומר דהוי רק דרבנן, וא"כ שוב יש לסמוך על זה דלא חיישינן שמא הועבר מאומנותו דלא שכיח ולהתיר העגונה ומחמת חשש קברתי' יש כסמוך ע"ד הב"ש דמעיד מפי שני כשרים הו כתרי דלא אמרו בדדמי וגדולה מזו מקיל מהריב"ל דגם שני פסולים ל"ח לבדדמי, ועכ"פ במעיד מפי כשרים יש לסמוך על הב"ש הנ"ל ומ"ש כת"ר דכיון דשמע מנכרים ומישראלים הוי נמצא א' מהן קאו"פ ועכ"פ שוב לא הוי ככשרים. הנה לפימ"ש התומים סו"ס ל"ו ונה"מ בנכרי שאינו בגדר עד כלל אינו מבטל עדות הכשרים יעו"ש, ואף שבשאגת ארי' בחי' למכות ז' פשיטא לי' דגם בכה"ג הוי קאו"פ יעו"ש מכ"מ כיון דמהריב"ל מתיר אף בשני פסולים ועי' תשו' דברי חיים אהע"ז ח"ב סי' כ"ב יש לסמוך עכ"פ בנ"ד להקל. אך לא אוכל לשאת עלי לבדי דבר החמור כזה ע"כ הנני מסכים להתיר בתנאי אם יסכים לזה עוד רב א' מובהק בהוראה. והש"י יצילנו ממכשול ומשגיאה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה