שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"ב · סימן יט
לכבוד הרב החריף ובקי בחד"ת מו"ה משה זיידנער כ"י מו"צ בק' וייסליץ: ע"ד שאלתו ששם בבהכ"נ העזרת נשים ע"ג הפאליש ושם יש מעלות לעלות בעז"נ ועי"ז יש תערובות מאנשים ונשים בעת כניסה ויציאה ע"כ רוצים לחלק את הפאליש במחיצה לשנים באופן שמחצית הפאליש ישמש רק לנשים לעלות דרך שם לעז"נ, וע"ז דן כת"ר משום הורדה מקדושה עפי"ד המהרי"ט שהובא במג"א סי' קנ"ד שמסופק דאפשר כיון דמתפללין שם תמיד כ"ז שהם נדחקים הוי קודש. והנה גוף הסתימה במחיצה באופן שעי"ז לא יתפללו עוד בשום פעם בחלק הפאליש הזה י"ל דל"ה הורדה כלל כמ"ש בתשו' חת"ס או"ח ס' ל"ב דמה שסוגרין בהכ"נ שלא יתפלל שם ל"ה הורדה, אך כת"ר כתב כיון דהוי עכשיו להילוך נשים זה הוי הורדה כעין שכ' מג"א סי' מ"ב לענין קשר שנפסק, ויש לפקפק בזה דהכא כיון דמעיקרא כל פאליש נעשה לצורך הליכת אנשים לבהכ"נ א"כ לא יוסיף ולא יגרע מה שהולכין עתה נשים והא גם הילוך אנשים אינו תשמיש קדושה כלל דהא מה"ט לא דן המהרי"ט שיש איזה קדושה בפאליש רק משום שכשנדחקין מתפללין שם ועוד דגם עזרת נשים נעשה להילוך א"כ גוף הענין שהולכין שם הי' מאז כי ע"ז נעשה פאליש ואין בזה הורדה כלל דהא לכך נעשה רק מחמת שגוף הפאליש הי' בו קדושה שמתפללין שם ועתה לא יתפללו בו ע"ז י"ל דל"ה הורדה כהח"ס הנ"ל, אך בתשו' ב"ש או"ח סי' כ"ד וכ"ה כתב דגם סגירת בהכ"נ שלא יתפללו בו הוי הורדה ובספרי שו"ת אמרי יושר ח"א סי' קמ"א כתבתי לחלק דבסגירה שלא יתפללו בו לעולם הוי שפיר הורדה א"כ גם בנ"ד יש חשש הורדה לפי ספיקו של מהרי"ט דיש קדושה בפאליש, ומ"ש כת"ר לדון היתר בזה עפ"י שיטת רמב"ן שבר"ן דעיקר טעם דמהני מכירה בבהכ"נ משום דתשמיש מצו' לאח"ז נזרקין וכשהסכימו למכרו הוי כלאח"ז מצוותו וה"נ כשרוצים לעשות חלק מהפאליש לעז"ל הוי שפיר כמכרוהו ולי נראה דרמב"ן ז"ל לא כ' כן רק במכרוה לאחר דא"א שוב לשמש בו בתור בהכ"נ כיון שנמכר אבל בלי מכירה אף שהסכימו כולם להפקיע מצוותו ולא יתפללו בו עוד לא יועיל דהא מבואר במגילה דאסור לעשות בהכ"נ מבה"מ משום דהוי הורדה אף דהסכימו כל הציבור שלא ילמדו עוד שם ל"מ כיון דעכ"פ שלהם הוא ואפשר עוד ללמוד בו וה"נ אף שסתמו במחיצה הרי אפשר לסתור המחיצה וכ"ז שהוא של הציבור בקדושתו קאי, הן אמת שבתשו' הרא"ש הובא בבד"ה להב"י כתב דבהכ"נ שהסכימו הציבור לשנותו לדברי הרשות רשאים אבל כבר תמה ע"ז במג"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ז וכתב דמיירי כשבנו אחרת במקומה וחלה הקדושה ע"ז יעוי"ש ועכ"פ מוכח דאף לשיטת הרמב"ן בהסכמה לבד לא נפקע הקדושה או ביזוי המצו' לשיטתו רק במכירה, וצע"ק לשון המג"א שם בס"ק הנ"ל שכ' וצ"ל דשאני בהכ"נ כיון שעיקרה לומר בה דבר שבקדושה אי אפשר שתפקע הקדושה בכדי, יעוי"ש דמשמע דזה דווקא לר"ן אבל באמת הא גם לרמב"ן א"א לשנות לדבר הרשות בלי מכירה כדמוכח מהא דאסור לעשות מבהמ"ד בהכ"נ ומכ"ש דבר הרשות דלא, ומ"ש כת"ר לדון היתר גם לשיטת הר"ן ז"ל דקדושת בהכ"נ משום דעיקרו עשוי לומר בה דבר שבקדושה הטילו בו קדושה מדבריהם, והכא בפאליש אין עיקרו עכ"פ עשוי לזה, וז"א דממ"נ אם הפאליש מתפללין בו רק באקראי א"כ לכו"ע אין שום קדושה עליו כמו רחוב כמ"ש המהרי"ט ואם הוי תדיר שמתפללין שם הוי כעיקרו לדבר שבקדושה כיון שתדיר מתפללין בו דאין כוונת הר"ן לדייק לשון עיקרו דווקא רק כל שמתפללין שם בתדירות הוי כעיקרו ובאמת בזמנינו אין הרגילות כ"כ להתפלל בפאליש רק לפרקים רחוקים ובפרט בעיירות קטנות שאין העם נדחקין בבהכ"נ שיצטרכו להתפלל בפאליש, וגם בתשו' ב"ש סי' כ"ד נראה נוטה להקל כיון דמהרי"ט ספוקי מספקא לי' וכל קדושת בהכ"נ דרבנן הוי סד"ר להקל, אך לכתחלה הדבר קשה להתיר לעשות סד"ר לכתחלה כמ"ש המג"א או"ח סי' י"א לכן לרווחא דמילתא שימכרו אותו חלק מהפאליש טובי העיר במא"ה או בהכרזה דזה הוי כהסכימו כולם כשאין מוחה ואח"כ יעשו המחיצה ובזה אין לפקפק כלל דהא עיר קטנה כזו הוי כבהכ"נ של כפרים דנמכר ואף אם הי' בהכ"נ של כרכים הרי כמה מקילין בזמנינו גם בכרכים כמ"ש בתשו' מי"ב הובא במג"א שם ובפאליש גם בלי מכירה יש מקום להקל ועכ"פ יש להתיר ע"י מכירה בלי שום פקפוק ויוכלו למכור אף בדמים מועטים דרך הערמה וע' בתשו' הרי"ם חאו"א ס' ד' ומה שהעיר כת"ר על ט"ז סי' קנ"ד דהיכי דא"ר למצוותו מותר להוריד לקלה מטפחת שבלה דעושין תכריכין משום דזה גניזתן, אבל אילא"ה אסור אף דא"ר למצוותו לק"מ דתכריכין אף קדושה קלה אין בהם. ובזה לא מתיר הט"ז: