אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"ב › סימן יד

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"ב · סימן יד

סימן יג

לכ' ידידי הה"ג החו"ב נפלא. ליש ולביא מו"ה מרדכי קאלינא נ"י מקניצק:

ע"ד שאלתו במי שיבשה יד ימינו ר"ל אם יניח תפילין בשמאלו כמקודם או נעשה עי"ז השמאל ימין וצריך להניח בימינו וכת"ר הביא דברי הדגמ"ר סי' כ"ז שכ' דאם מחמת חולי ניטל כוחו מידו הימנית ועושה בשמאלו לכו"ע הוי איטר דמשמים הרגילוה א"כ לכאורה גם בנ"ד כן' וכת"ר כתב דביבשה עד שאינה מיציאה דם כראה דהוי כחסר לגמרי א"כ ודאי יניח בשמאל כמו מקודם אבל בלא הגיעה היבשות לזה יש לומר דינוח בימין כמו איטר והביא מתשו' אבני נזר או"ח סי' א' דביבשה עד שאינה מוציאה טיפת דם יש לומר דהוי כחסר לגמרי. ולענ"ד נראה בהא דאמרינן בקידושין דף כ"ד דיבשה גפה הוי מחוסר אבר בעוף ע"כ ביבשה לגמרי שאינה מוציאה טיפת דם דאל"כ לא הוי מחוסר אבר כיון דסופו להתרפא דמשו"ה ביבש הכבד אינו אוסר רק בשיעור שרטוט בצפורן וע"כ דאי לא"ה סופו להתרפאות דהדרא בריא רק היכא דשליט אוירא בבציר מהכא לא הדרא בריא כדאי' בחולין דף מ"ו לענין אוזן בכור וכיון דהדרא בריא ל"ה מחוסר אבר ואף דבע"מ עובר כמי אסור לגבוה מכ"מ נראה דמחוסר אבר לא שייך בדבר שיתרפא אח"כ דכיון שעתיד להתרפא א"א לקראו כלל בשם מחוסר אבר והא אפילו בעבד אמרינן בקידושין כ"ד דהכהו על ידו וצמתה וסופו לחזור אין עבד יוצא בהן לחירות ופירש"י וצמתה יבישה וע"כ לומר דיבישה היינו בלא הגיע לשיעור הנ"ל שאינו מוציא דם, א"כ מוכח דכה"ג עתיד להתרפא וא"כ ע"כ הא דיבשה גפה בעוף הוי מחוסר אבר היינו בהגיע לשיעור הנ"ל שאינה מוציאה דם ואפ"ה כתב הרשב"א בשם הראב"ד ז"ל דדוקא בגף אבל ביד ורגל לא הוי מחוסר אבר א"כ נראה דבכל ענין אינו כמחוסר אבר לענין תפילין וא"כ יש לדון לכאורה דיניח תפילין בימין כמו איטר:

ומ"ש כת"ר להוכיח דאין לדון זה כאיטר מהירושלמי יומא פ"ב בכהן שיבשה זרועו ולא הניחה לקיים מה שנאמר ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה ומשמע דהיינו בזרוע ימין דהא בשמאל לא עבד עבודה ואינו רבותא שהקטיר וע"כ דימין יבשה ואפ"ה כשר לעבודה הרי דלא נקרא איטר בשביל זה דהא איטר פסול לעבודה מטעם בעל מום, ומזה אין ראי' דלשון יבשה זרועו משמע ודאי ידו השמאלית דנקראה זרוע בכל מקום כדאי' במנחות דף ל"ז והרבותא דלא הניחה נראה לפי מה שמוכח מדברי תוס' יומא כ"ה ד"ה ת"ש דבשאר ימות השנה הי' הברירה ביד הכהן המקטור קטורת שהוא יעשה הכל ליקח הכף של קטורת והמחתה ובספרי טל תורה שם כתבתי דהכוונה שיקח הכף בימינו ומחתה בשמאלו משום דמחתה לאו עבודה הוא יעו"ש והשתא הוי שפיר רבותא דאף דהי' אפשר לו ליקח כהן אחר שיקח המחתה עשה הוא בעצמו ולקח המחתה בשמאל ואף שיבשה הי' בה קצת כח כמ"ש הק"ע שם והכף בימינו ובזה מדוקדק מאוד לקיים מה שנאמר וברך ד' חילו ופועל ידי' תרצה ידי' כתוב היינו שעשה בשתי ידי' בקטורת כתוס' הנ"ל וא"כ אין שום ראי' מזה דביבש יד ימינו דלא נקרא איטר לענין תפילין, אכן נראה דביבשה ולא הגיע כשיעור הנ"ל כיון דסופו להתרפא ל"ש כלל לומר דנעשה כאיטר כיון שעושה הכל בשמאלו דזה שעושה עכשי' בשמאלו משום דא"א לו לעשות בימין וכשיחזור לו כוחו באמת יעשה בימין כמקודם ואטו מי שיש לו מכה בימין ועושה הכל בשמאל יהי' נחשב כאיטר הא ודאי כשיתרפא יעשה כמקדם: אך גם ביבשה והגיע לשיעור הנ"ל דאין סופו להתרפא לא מבעיא אם נימא דבכה"ג הוי כחסר יד לגמרי פשיטא דלא הוי כאיטר כמו בנקטעה יד ימנית דפשיטא דמניח תפילין בשמאל וכל הפוסקים בס' כ"ז וגם תשו' רמ"א היינו בנקטעה שמאלית דלא יניח בימין דזה ל"ד כאיטר אבל בנקטעה ימנית לכו"ע יניח בשמאל וע"כ דלא נעשה כאיטר עי"ז אף שעושה הכל בשמאל כיון דאין לו ימין כלל כדפשיטא לי' נמי לכת"ר, אך גם לפימ"ש לעיל דגם דיבשה לגמרי שאין סופה להתרפא לא הוי מחוסר יד ויניח תפילין בזו היד אעפי"כ באם היבשות ביד ימינו יניח תפילין בשמאל כמקדם דא"א לומר דנעשה עי"ז כאיטר דנראה דכמו בנקנועה לא נעשה כאיטר אף שעושה הכל בשמאל דאנן אמרינן דמש"ה עושה בשמאל הכל כיון דאין לו ימין ה"נ ביבשה ואינו מוציא דם כיון דא"א לו כלל לעשות בימינו אף שעושה הכל בשמאלו לא נעשה השמאל ימין ול"ד להרגיל דשם הרי גם בימין יכול לעשות והרגיל ונעשה איטר אבל בשא"א כלל לא נעשה כאיטר ומ"ש בדגמ"ר סי' כ"ז דע"י חולי לכו"ע מודה דהוי כאיטר דמן השמים הרגילו נראה דכוונתו בנתרפא אח"כ מחלי' ואעפי"כ מחמת חלי' הרגיל עצמו לעשות בשמאל ואחר שנתרפא נמי עושה כן והוי איטר גמור אף להסוברים דהרגיל ל"ה כאיטר הכא כיון שע"י חולי מן השמים הרגילו' אבל כ"ז אם כשהבריא עדיין עושה כן אבל בימי חלי' שא"א לו לעשות בימין ועושה בשמאל הן במכה שסופה להתרפא והן בדבר שאינו עתיד להתרפא לכו"ע לא נעשה איטר כלל ויניח בשמאלו כמו מקדם ודברי הדגמ"ר אף שהם סתומים לענ"ד הדבר דחוק ומוקי אנפשי' דבכה"ג מיירי כמ"ש וע"כ בנדון שאלתו נראה דיניח תפילין בשמאלו כמקדם:

ובעיקר הדין בשמאלית שיבשה לענין תפילין כבר כתבתי דאף ביבשה לגמרי לא הוי כמחוסר יד, ונ"ל ראי' מחולין דף צ"ג בביעי חשולתא מדלא מסרחן חיותא אית בהו ואף מיד דאסור הא קאמר שם טעמא דלא מסרחא משום דלא קשליט אוירא א"כ ביד דשליט אוירא ולא מיסרחא מוכח דחיותא אית בי' ולא הוי מחוסר יד ויבשה אוזן בכור הוי מטעם מום ויבשה גפה שאני כמ"ש הראב"ד ז"ל, ועכ"פ לענין תפילין נראה דיניח בשמאל אף שיבשה אם הדבר באפשר וביבשה ימינו יניח בכל ענין בשמאלו כמקדם ובזכרוני שראיתי בס' מגיד משרים למרן הב"י זצ"ל כתב שם ע"ז דיבשה עדיין חיותא אית בי' באבר מדלא מסרחא ואין הספר ת"י:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה