אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קצו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קצו

סימן קצה

להרב החריף מו"ה שמואל שפירא נ"י בבושטשאטש:

ע"ד אשר תמה רו"מ שנשמט ברמב"ם וש"ע הדין המבואר בספרא פ' שמיני בלי שום חולק על קרא דכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם בא ולמד שאם יש לו חמש רגלים טהור והוא מימרא דרבי שם והובא ברש"י עה"ת ורמב"ן שם ומשמעות רמב"ן שם שאף שאין לו כרעים טהור דל"ב סימן רק בבעלי ד' רגלים ולא בבעלי ה' ובפירוש התוה"מ להגאון רמ"ל ז"ל על ת"כ כתב להדיא כן ובס' משכיל לדוד על רש"י שמיני כתב דאף באין לו שם חגב ג"כ בעלי ה' רגלים טהור ובאוה"ח על התורה כ' דה"ה בעלי ששה ויותר ובש"ע לא נזכר זה ושאלה גדולה שאל. אמנם מרמב"ן אין הכרע כ"כ אם כוונתו להתיר בעלי ה' רגלים בלי הסימנים אבל מצאתי מבואר להדיא בפירוש ראב"ד ז"ל על הת"כ שם שבעלי ה' רגלים או יותר טהורים בלי שום סימנים וביאר שם דכתנא דרב"י אתא ובשמו חגב מיירי דאל"כ הרי זבוב ויתושין ודבורה וצרעה יש שיש להם שש רגלים וטמאים ולתנא דבי רב פשיטא דבעלי ה' רגלים טמאין כיון דאינם כעין הפרט עיי"ש ודבריו מבוארים דלא כס' משכיל לדוד שהביא רו"מ אבל עדיין הדבר תימה שהרמב"ם וטוש"ע השמיטו זאת שהרי בש"ע נפסק כר' ישמעאל דאפילו ראשו ארוך כשר דל"ב כעין הפרט ובעינן שמו חגב והיה להם לבאר דבעלי ה' רגלים טהור כל ששמו חגב בלי שום סימן:

ושוב חפשתי בספרים ומצאתי בס' חדש ערוך השלחן על יו"ד סי' פ"ה שהביא דברי הספרא וראב"ד דל"ב שום סימן ותמה שלא נזכר בש"ס וכתב הוא דיש לומר דכוונת הספרא דגם ביותר מארבע רגלים מועיל סימנים אבל בלא סימנים טמא עיי"ש שלא הזכיר מדברי הרמב"ן ז"ל וגם דברי ראב"ד לא העתיק כראוי אבל גוף פירושו בספרא הנה גם במזרחי פ' שמיני נראה שמפרש כן דהא יש לו חמש טהור היינו משום דבקרא דלעיל נזכר ד' מיני חגב טהורים והדר קאמר דאשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם מלבד הד' מינים הנ"ל אבל מבעלי ה' רגלים ישנם רבים טהורים יעו"ש דמוכח דכוונתו בסימני טהרה:

ובאמת גם לזה הוצרך קרא דהרי הני ד' מינים יש להם ד' רגלים וזה גופא הוא א' מסימני טהרה כדאיתא במשנה ובחגבים כל שיש לו ד' רגלים וקרסולים וכו' והוא דבעלי ה' רגלים טמאים אף שיש להם קרסולים וכנפים ונקרא חגב ואתי יתורא דקרא דגנם בעלי ה' טהורים אם יש להם שאר סימנים משום דבכלל ה' ד' וכעין זה אשכחן בזבחים י"ט דהוצרך יתורא דאשר תכסה בה לרבות טלית בת ה' כנפים ומשום דבכלל ה' ד' יעו"ש ובאו"ח סי' י'. ועכ"פ אף לפי פירוש זה חידוש שנשמט ברמב"ם וטוש"ע ד"ז דגם בעלי ה' רגלים כשיש להם יתר סימני טהרה טהורים ואדרבה לשון הש"ע בסימני חגב ד' רגלים יש לומר דה' שוב נגרע סימן טהרה וכמו בטלית בת ד' כנפים דהוצרך ריבוי לבעלת ה' וכפי הנראה שהפוסקים דחו האי ספרא מהלכה דפשטות המשנה ובחגבים כל שיש לו ד' רגלים משמע דוקא ד' הוי סימן טהרה. ומצאתי בהלכות גדולות חולין סופא"ט וז"ל כמאן אזלא הא מתניתין דקתני ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסולים וכו' כו הא דקתני בספרא דבי רב דהוא ת"כ וכל שרץ העוף אשר לו ד' רגלים כו' יכול הכל בכלל ת"ל אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף כו' מה ארבה מפורש שיש לו ארבע רגלים ארבע כנפים וקרסולין וכנפיו חופין את רובו אף כל שכיוצא בו טהור. רבי אומר כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם הא אם יש לו חמש טהור. ואיזהו קרסוליו, עכ"ל הה"ג והנה הוספה זו בדברי רבי ואיזהו זה קרסוליו אינו בת"כ וכנראה זה ביאורו של הה"ג על דברי רבי דאם יש לו חמש רגלים דהיינו שיש לו יותר מד' רגלים עוד רגלים ממעל והיינו הקרסולים טהור ובא לחלק על תנא דבי רב דמצריך ד' סימנים והוא אמר דקרא דאשר לו ד' רגלים טמא הא חמש היינו שיש לו גם קרסולים טהור דעיקר תלוי בקרסולים ולא בשאר סימנים וזה היא ראשית דברי הה"ג דמתניתין הוא כתנא דבי רב פירוש ודלא כרבי דלדידי' ל"צ ד' סימנים רק קרסולים ועכ"פ נראה מבואר מלשון הה"ג דמשנה דידן דלא כרבי וכ"ה באמת פשטות המשנה דד' רגלים הוא סימן טהרה וממילא דבחמש טמא אף בדאיתא יתר הסימנים דלית להו הא דרשה דרבי כנלע"ד:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה