אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קעג

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קעג

סימן קעב

לכבוד הרב וכו' מו"ה נפתלי עהרליך נ"י אבד"ק דעליטין:

ע"ד שאלתו בס"ת במקום שהי' צריך להיות שם הוי' כתוב רק הוה אם לכתוב עתה יו"ד ולקדשו או למחוק אותיות הוה. הנה כבר כתבתי בזה בחיבורי מ"פ יו"ד סי' רע"ו בתשובה דלכתוב עתה י' לצרף לאותיות הכתובים אינו נכון מלבד החשש דשלכ"ס בשם לכתחלה יש עוד לחוש דילמא לא נתכוין הסופר לקדשו כלל שהי' סבור שהוא תיבת חול מאחר שלא כתב רק הוה ואף שלהבנ"י אמרי' דגמרו וקידושו באין כא' אבל רבים חולקין עליו ושם כתבתי דיש למחוק האותיות ונמשכתי אחר דברי הבנ"י סי' רע"ו דכתב בפשיטות דמותר למחוק ו"ה אף שכיון לקדש וא"כ ה"ה באותיות הוה אבל עתה עיינתי בזה ולא ברירא לי האי התירא דנראה דכיון דכ' רמ"א ויש מחמירין בא"ד והוא מתוס' שבועות ל"ד בשם ר"ח משום דהוא שם המיוחד א"כ מכ"ש בו"ה שהוא שם המיוחד ובבנ"י בארוך שם כ' דכיון דדברי ר"ח תמוהין דבירושלמי מבואר שנמחק א"ד הבו דלא להוסיף עלה תמהני טובא דהאיך שייך בזה הבו דלא להוסיף עלה הא אדרבא שם הוי' טפי שם המיוחד מא"ד והרי אפילו בשוין ל"ש הבו דלא להוסיף עלה כדאי' בשבועות מ"ח בהבו דלא להוסיף אדרב ושמואל סבר רמב"ח למימר הא נמי הבו דלא להוסיף עלה אמר רבא מ"ל שלא פקדני אבא מ"ל שלא פקדני אחי ע"ש ובודאי דחומרת ר"ח בא"ד משום דהוא שם המיוחד אזיל בשי' רמב"ם ז"ל בפ"ג מה' עכו"ם דמקלל את הש' היינו שם המיוח' א"ד או הוי' ע"ש הרי דא"ד חשיב שם המיוחד דהא על שאר שמות אינו חייב ובהיות כן י"ל דגם החולקים על ר"ח היינו בא"ד דסברי דא"ד אינו שם המיוחד כשי' רמ"ך שם שחולק על רמב"ם וסובר דאינו חייב רק על שם הוי' וכ"ה דעת רש"י כמ"ש תוי"ט דסנהדרין אבל בשם הוי' דלכ"ע שם המיוחד י"ל דגם הם מודים דאסור למחוק ו"ה ולא מצינו סתירה לזה בירושלמי דהרי בירושלמי איתא רק א"ד נמחק אבל ו"ה י"ל דאינו נמחק וא"כ אם הרמ"א חושש בא"ד מכ"ש ו"ה ובאמת ברמב"ם פ"ו מיסוה"ת לחד גירסא שהביא הכ"מ שם ו"ה אינו נמחק והראב"ד חולק עליו א"כ יש לחוש להרמב"ם ובבנ"י שם כתב דלא קאי גירסא זו ואיני יודע למה ועוד דבהג"מ מוכח שם להדיא דסובר ו"ה אינו נמחק והראה לתוס' שבועות ל"ד דהוי שם המפורש חמיר טפי ע"ש ורמזו בכ"מ שם ועכ"פ לע"ד אינו קיל מא"ד וברמ"א החמיר גם בא"ה ובבנ"י שם חולק ע"ז דבזה לא מצינו מאן דמחמיר ויש ליתן טעם לחומרא זו דהא שורש ד' ר"ח דא"ד שם המיוחד הוא משום דמקלל בשם זה חייב והא דמקלל חייב בשם זה נראה שלמדו הרמב"ם ז"ל מסנהדרין ס' שם בן ד' אותיות א"כ א"ד הוא בן ד' אותיות א"כ ה"ה שם א"ה אבל הרמב"ם ז"ל גופא בפ"ב מה' עכו"ם כ' רק א"ד או הוי' ואולי סובר הרמב"ם דשם א"ה אינו משמות שאינם נמחקין כגירסא שמביא הכ"מ פ"ו מיסוה"ת עכ"פ בשם ו"ה לדעתי אין להקל ומ"ש הבנ"י שם דבו"ה יש להקל טפי מבא"ד כיון דכתוב שלא כסדרן לענ"ד כיון דלרוב הפוסקים ל"ב כלל בשם כסדרן נהי דיש מחמירין לכתחלה אין להמציא קולא במחיקת שם ו"ה ע"י חומרא זו שאין לה שורש בש"ס ע"כ נלע"ד בנ"ד לקדור אותיות הו"ה עם עוד איזה תיבות של חול ולכתוב על המטלית אף דיצטרך לכתוב שם על המטלית כבר נתפשט המנהג להקל לכתוב שם על המטלית בצירוף איזה אותיות חול כמ"ש בזה בקסה"ס:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה