אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קנו

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קנו

סימן קנה

לכבוד הרב החריף ובקי מחצבת קודש כש"ת מו"ה משה סופר נ"י בהגאבד"ק ערלוי:

מכתבו הגיענו נכון וע"ד אשר דרש ממני לחוות דיעי בדבר פתיחת ספרים והסגירן אם רשום עליהם אותיות מטעם חשש מוחק וכותב בשבת דפליגי בזה לבוש וט"ז א"ח סו' ש"מ. הנה מה כוחי להכריע אבל כבר נתפשט המנהג להתיר כט"ז. ומה שפקפק כת"ר בהיתר הט"ז משום אינו מתכוין דהו"ל פ"ר ואף דהוי פ"ר דלא ניחא לי' תלוי בפלוגתא דערוך ותוס' שבת ק"ג ובכ"ד דלענין פ"ר דלא איכפת לי' ולא ניחא לי' יפה כתב דעכ"פ אין חשש חיוב חטאת גם לתוס' דהוי משאצ"ל ועוד דאכשר דשרי לגמרי דהא התוס' סוכה ל"ג הביאו ראיית הערוך דשרי מהא דמוקי להא דממעטין ביו"ט בלקטן לאכילה ולא הוי פ"ר דאי"ל הושענא אחריתי הרי דפ"ר דלא ניחא לי' שרי ובתוס' דחו די"ל דמשום מצוה שרי עיי"ש הרי דגם לחולקין על הערוך משום מצוה שרי והתם ע"כ אין ההיתר משום מצות קיום לולב כדין דמלבד דאפילו שבות אינו ניתר לקיום מצוה כמבואר בר"ה דשופר של ר"ה אין מפקחין עליו את הגל אף בדבר שהוא משום שבות וגם הרי אין כאן מצוה ברורה לפנינו דהא הנלקט יש לו הושענא אחריתי לצאת בה וע"כ כוונתם שמא יזדמן מי שאין לו הושענא ויוכל לצאת בזו שבעל ההושענא יתנה לו לצאת בם ומשום מצוה שאינה לפנינו עדיין ודאי אין להתיר שבות ואפ"ה בהאי דינא דפ"ר דלא ניחא לי' מותר משום מצוה כל דהוא וא"כ גם בפתיחת הספר כדי ללמוד בו דהוי מצוה שרי וכן בסגירת הספר כיון דיש בזיון להניח ספר פתוח אף שאפשר להניח עליו מפה כדאי' ביו"ד סי' רע"ז זה ביוצא לצורך שעה אבל שיהי' הספר כל היום פתוח ומכוסה במפה ודאי הוי בזיון והוי כצורך מצוה כ"ד דשרי בפ"ר דלא ניחא לי':

וראיתי בס' מחנה לוי בחידושיו לסוכה שם שהק' על תוס' דמצוה שאני דהא אית לי' הושענא אחריתי ואינו שוב לצורך מצוה וכתב דמיירי שזו שעלו בה ענבים נאגד עם יתר המינים והושענא אחריתי אינה נאגד וכיון דמצוה לכתחלה באגוד שרי פ"ר דלא ניחא לי' עיי"ש ודבריו דחוקים דאין בזה שום רמז בש"ס דמיירי בכה"ג וגם הא אפשר בעניבה לדידן וא"כ אזדא לי' ההיתר דהושענא אחריתי והרי המג"א סי' תרמ"ו הביא דברי תוס' להלכה ע"כ נראה כמ"ש דהוי קצת מצוה אם יזדמן לו איש שאין לו הושענא ואפשר לומר בזה הא דכ' רמב"ם בלקטן א' לאכילה שרי והשמיט הא דהושענא אחריתי וכתב המ"מ דפירוש שלקטן אחר שאינן בעל ההושענא והוא ודאי יש לו אחריתי ע"ש ואכתי צ"ע למה שינה וכ' שלקטן אחר דהא גם בעלים שרי בדאית לי' הושענא אחריתי ולהנ"ל יתכן דרמב"ם סובר דפ"ר דלא ניחא לי' אסור רק לצורך מצוה שרי ובדאית לי' הושענא אחריתי הרי אינו לצורך מצוה כקושית מח"ל לכך שיכל את ידיו בלקטן אחר ובאמת לבעלים אין הושענא אחריתי והוי שפיר צורך מצוה כדי שיוכלו הבעלים לצאת בו ודו"ק:

וע"ד פלפול הי' נראה לתרץ הא דמשנו הש"ס דאית לי' הושענא אחריתי דאכתי הוי פ"ר דלא ניחא לי' והוא דבגוף קו' הש"ס והא מודה ר"ש בפ"ר לכאורה י"ל דתיקון דמיעוט ענבים ביו"ט הוי רק מתקן מדרבנן כמו טבילת כלי ביו"ט וכאשר באמת כן דעת רש"י סוכה נ"ג שם ושוב י"ל דבאיסור דרבנן גם פ"ר שרי כנראה קצת מתוס' פסחים ואף שבמג"א סי' שי"ד כ' דאסור כבר הבאתו בספרי מ"פ שם דברי המאירי שבת כ"ז להתיר ודחה כל ראיות שהביא המג"א וצ"ל לדעת המאירי דמשמע לי' להרב דמיעוט ענבים ביו"ט הוי מתקן ממש כמו מב"פ דאסור מה"ת ול"ד לטבילת כלים וכ"כ המאירי שם להדיא אבל לכאורה אכתי מנ"ל לגמרא להקשות דלמא הוי רק מתקן מדרבנן לזאת נראה דפסיקא לי' לגמרא דהוי מתקן מדאורייתא דהא ת"ק אמר אין ממעטין משום דסובר דשא"מ אסור והשתא אם איתא דזה רק איסור דרבנן שפיר היו רשאין למעט לאכול הענבים בפה דהוי ע"י שינוי וכדאי' בתוספתא דקוצר בפיו מן המחובר פטור והובא בס' נשמת אדם ה' שבת וגם בספרי מ"פ סי' של"ו הבאתי דברי תשו' ר"ח או"ז סי' קפ"ח שכתב כן ונהי דמלאכה דאו' לא הותר במקום מצוה אף בעושה כלאחר יד היינו ע"י שינוי כמ"ש רש"א פסחים ס"ו ד"ה הנח אבל זה במלאכה דאורייתא אבל במלאכה דרבנן באופן שגם אם הי' עושה בלי שינוי הוי רק דרבנן ועושה ע"י שינוי שפיר שרי משום מצוה כדמוכח מלשון מהרש"א שם ועמ"ש במ"פ יור"ד סי' רס"ו בשם הפרמ"ג דמותר להביא חלוק דרך כרמלית ע"י מלבוש משום מצות מילה עיי"ש והטעם כנ"ל דהוי שבות וכלאחר יד ואם כן ע"כ כיון דת"ק אוסר למעט ע"כ דמתקן כזה הוא מה"ת לכך אף בפיו אסור כיון דאם עבד כדרכו אסור מה"ת כמהרש"א הנ"ל וא"כ שוב תקשו גם לראב"ש נהי דדשא"מ הא הוי פ"ר דפ"ר בדאו' אסור ולזה משני הבמ"ע דאית לי' הושענא אחריתי פירוש דבאמת תיקון ענבים ביו"ט היא רק מדרבנן לכך בדשא"מ מותר דפ"ר בדרבנן שרי והא דפליג ת"ק ואוסר אף בפיו משום דמיירי ביש לו הושענא אחריתי ואינו לצורך מצוה דהא יש לו אחריתי לכך אף שבות ושלא כדרכו אסור דהא גם שבות שלא כדרכו לא הותר רק משום מצוה והכא כיון דאית לי' ליכא מצוה אבל באמת כל האיסור דמתקן ע"י מיעוט ענבים מדרבנן ושפיר שרי ראב"ש מטעם דשא"מ דפ"ר בדרבנן שריא וא"ש:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה