אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קכז

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קכז

סימן קכו

לכבוד הרב הה"ג וכו' מו"ה שלום יוסף ני' אבד"ק לאקאטש:

יקרתו הגיעני וע"ד שאלתו במקוה שעשה כ"ת בעירו ולא עלתה יפה כי המים נחסרים לפי המדידה לכל שעה ערך ג' רביעי צאל ואין הזחילה ניכרת כלל בתוך המקוה וגם לא חוצה לה כי כפי הנראה המחיצה שבינה לבין המעיין שמתחתיה אינו סתום יפה ונדחקין המים דרך שם ומחמת שעתה שעת הדחק לתקן באופן אחר הנה נפשו בשאלתו אם להתיר לטבול בה כמות שהוא אף שזוחל כיון שאין הזחילה ניכרת לעין כמ"ש בש"ע סעי' נ"א ופשוט לי' לכת"ר אף שע"י המדידה ניכר החסרון כיון שאינו ניכר לעין הוי זחילה שאינה ניכרת ושכ"כ בתשו' שם ארי' ותשו' מהרש"ם. ואין הספרים ת"י. ובעניותי לא ברירא לי כלל שיהי' הבדל בין עין רואה את הזחילה או לא רק בכמות הזחילה שאם זוחל ממש הוי זחילה אף שהנקב בתחתית המקוה למטה ואינו ניכר לעין הטובל אם הנקב קטן שמטפטף מעט לא מיקרי זחילה אף שהנקב בגובה המקוה ונראה לעין וכ"כ בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב סי' פ"ב ובכמה תשו' דכל שהמקוה זוחל בקילוח הוי זחילה ולדעתו ענין מטפטף מעט מעט הוא כמו דאיתא בש"ע סעי' י"ג במעיין שמימיו יורדים טיפה אחר טיפה הוי מקוה ובקילוח הוי מעיין עיי"ש ובנ"ד כפי הנראה בחסרון ג' רבעי צאהל לשער המים זוחלין בקלוח. וכת"ר הביא ד' הד"ח ח"ב יו"ד סי' צ"ט שכ' דגם ביורד טיף אחר טיף הוי זוחלין וכ"ת תמה עליו ונראה דהוא אזיל נמי בשיטה זו דדינו דרשב"א מטפטף מעט מעט הוא כמו בסעי' י"ג ושם איתא טיפה אחר טיפה בהפסק ע"כ הוא מחמיר בטיף אחר טיף כל שאין הפסק אבל דבריו בזה צ"ע דמקור הדין דסעי' י"ג הוא מרמב"ם בפיה"מ דנוטפין שעשאן זוחלין ושם מבואר דגם ביורד במרוצה טיף אחר טיף בזאח"ז מיקרי מקוה ואינו מעיין רק ביורד בקלוח ע"ש וכ"ה בב"י שם ועכ"פ בנ"ד שזוחל בקלוח ממש אף שאינו נראה לעין י"ל דהוי זוחלין והא הרשב"א הובא בתשב"ץ סי' י"ז כ' דבנקב רחב מיקרי זוחלין ומשמע ודאי אף שהנקב בתחתית המקוה ואינו ניכר לעין לעומד בתוך המקוה ורחוק בעיני לומר דנקב רחב היינו שרחב א"כ שניכר הזחילה במקוה גם למעלה שהמים מתנועעים כי לשון הרשב"א אינו משמע כן ובפרט לשון הרשב"א בתה"א שבש"ע סעי' נ"א שמימיו מטפטפים מעט מעט יורה דרק בכה"ג כשר וקצת יש להוכיח דאף בדרך קילוח כשר מדברי תשב"ץ ח"א סי' מ"ז שהביא דברי רשב"א הנ"ל ושהביא ראי' לדבריו מהא דמקוה שנמדד ונמצא חסר כל הטהרות שנעשו ע"ג למפרע טמאות והיינו בנחסר ממ"ס אבל בדאיכא מ"ס כשר ולפסול מטעם זחילה וע"כ דלא הוי זחילה אלא בזוחל ניכר לעין ולא במטפטף שאינו ניכר לעין עיי"ש יקשה אכתי ניחוש דלמא ניקב נקב גדול קצת שזוחל בקלוח ופסול דהא זחילה הוי דאורייתא ויש לחוש לספק וכמ"ש התשב"ץ שם וע"כ דכל שאין רואין זחילה לעין כשר אבל מסיום דבריו במטפטף מעט מעט נראה דרק בכה"ג כשר וע"כ לומר דל"ח לנקב גדול כל שאין רואין להדיא דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' אבל הכא שמתברר עפ"י המדידה שהמים זוחלין בקילוח הוי זוחלין וראי' לזה דהא בתוס' בכורות נ"ה הוכיח דמעיין מטהר באשבורן מים שעשה שלמה י"ב בקר ותרצו לדחות הוכחה זו שהי' נקוב כמ"ר עיי"ש וכ' הח"ס סי' רי"א דאין זה סותר דברי רשב"א הנ"ל דהוי נקב רחב והא אכתי במקוה גדולה כזו הדבר מסתבר שלא הי' ניכר לעין כלל שום זחילה ע"י הנקב כמ"ר שבתחתית השורים ואפ"ה מיקרי זחילה כיון שזוחל שם בקלוח אף שאין ניכר לעין:

ובכלל אין זה סברא כלל לומר שע"י שמים מכסים ואינו ניכר לעין הזחילה לא יהי' זחילה וע"כ כיון דלעומד שם ורואה הזחילה מיקרי זחילה ניכרת אף שאין רואין וא"כ ע"כ הא דנקב קטן לא הוי זחילה הניכרת היינו שגם מי שרואה זחילה זו אינו ניכר לזחילה כלל כיון שאינו זוחל רק מטפטף וא"כ העיקר תלוי בכמות אם זוחל ממש או דרך טפטוף ואין אתנו יודע עד מה ובנ"ד שהדבר נראה עפ"י המדידה שבמקום יציאת המים יוצאין בקלוח דע"י טיף טיף אינו באפשרי שיחסר ג' צאהל לשעה הוי זחילה והן אמת שדעת הרא"ש בה' מקואות במקוה שנמדד נראה דעתו דאף זחילה ממש לא הוי זחילה כל שאינו זוחל כולי כדרך מעיין וכן דעת האשכול ה' מקואות ס"ס אבל דעתם לא הובא בש"ע כלל רק דעת הרשב"א דמקיל בניקב ומטפטף מעט מעט ונהי דיש לצרף דעת האשכול ורא"ש הנ"ל להקל עכ"פ במעיינות דידן בשעת הדחק שיש מחמירין לדונם כמקואות מחמת שסמוכים נהר ודבר זה תלוי בב' תירוצי הכ"מ כמ"ש בספרי מ"פ ליו"ד סי' ר"א סעי' מ' ובפרט שאינו סמוך ממש לנהר ויש מקום להקל בזחילה כזו שאינו כמעיין זוחל כהרא"ש אבל בנ"ד דהוי מקוה אין להקל כלל נגד הגאון דברי חיים והב"ש המחמירים וכדבריהם מסתבר. וכפי מ"ש כת"ר בשם הגה"ק מליבאוווץ בספרו צ"צ נראה דגם דעתו להחמיר בזה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה