אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן קכא

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן קכא

סימן קכ

לכבוד הרב הגאון מו"ה יושע פאלק זאב וואלף כאהן אבדק"ק פאלטישען יצ"ו:

יקרתו הגיעני עם קונטרסו הערוך אודות חזקת רבנות דק"ק באקאי ודרש מאתי חוו"ד. וידע כת"ה כי כמעט גדר בעדי מבלי התערב בדברי ריבות בשערים במדינתנו אף כי לישא דיעי למרחוק. ועכ"ז לאשר חביבים עלי ד"ת הנני לישא וליתן באיזה פרטים בדבריו בענין חזקת שררה ומינוי. מ"ש כת"ה דכשאין הבן הראוי למלאות מקום אביו רוצה בחזקת אביו כי הוא רב בעיר גדולה מזו וכיוצא אין בידו להנחיל חזקתו לבנו והביא שכבוד הגאון אבד"ק מסניטין נ"י כתב דשפיר יכול ליתנו לבנו מטעם דיכול הבן לומר מכח אבוה דאבא קאתינא כדאי' בב"ב קכ"ט. והנה בכיוצא בזה יש להסתפק אם הבן אינו ראוי למלאות מינוי אביו ובנו ראוי אם בנו יורש חזקת זקינו בחיי אביו מטעם מכח אבוה דאבא קאתינא דלכאורה אפשר דאבוה דאבא קאתינא ל"ש רק היכא שאביו יורש כמו שם בב"ב בבן שמכר בחיי אביו דהא באמת גם אביו בקבר ראוי לירש הנכסים אלא שאביו היה מחויב להחזיר עכ"פ המעות אבל היכא שאין הבן ראוי למלאות מינוי אביו וא"כ אינו יורש כלל תו גם ב"ב לא יוכל לומר מכח אבוה דאבא קאתינא וקצת ראי' דגם בכה"ג יוכל לומר מכח אבוה וכו' מתוס' ב"ק ק"ט ד"ה לבנו שפירשו שם דנותן הגזלן לבניו מטעם דאמרינן בב"ב קכ"ט דמכח אבוה דאבא קאתינא אעפ"י שאין לאבוהן בהן כלום שהרי יש לו להחזיר גזילה אפ"ה הם קודמים בחלקו מההוא דב"ב הנ"ל יעו"ש והרי שם אין הבן ראוי כלל לירש מעות גזילה שגזל לאביו קרן וחומש ומכ"מ אינו דומה כ"כ לנ"ד שאין הבן ראוי כלל וראיתי ברש"ש לב"ב שכ' בהא דיליף בגמ' האי סברא דמכח אבוה דאבא קאתינא מקרא דתחת אבותיך יהיו בניך אסיפא דקרא סמיך דכתוב תשיתמו לשרים בכל הארץ והיינו בגוונא שאין הבנים ראוים למלאות מקום אבותם ממנין בני בניהם מטעם מכח אבוה דאבא קאתינא יעו"ש ודבריו מסתברים מאוד והרי מבואר האי דינא דלעיל דאם הבן אינו ראוי בנו יורש חזקת זקינו:

והנה דין חזקת שררה הוא לאו דוקא לבנו וב"ב רק גם לשאר קרובים דכל הקרוב לנחלה קודם לכיבוד כאי' במדרש רבה במדבר וברמב"ם הל' כלי המקדש והיינו בגוונא שאין לו בן ויש לו אח או בן אח שיורשו הוא נוחל נמי חזקת שררה שלו אם ראוי לכך אבל היכא שהבן אינו ראוי ויש לו להנפטר אחים או בני אחים הראוים צל"ע אם הם נוחלים חזקת שררה שלו וכבר הבאתי בספרי מנ"פ לחו"מ סי' ק"ד דברי הבעה"ח דל"ש לומר מכח אבוה דאבא קאתינא רק בבני בנים ולא משאר יורשים ומתוס' ב"ב קי"א ד"ה מקיש שכתבו דגם באבי אמו נראה דגם בשאר יורשין אמרינן הכי. מיהו נראה דלענין חזקת שררה כשאין הבן ראוי כפי מם שהחליט הרש"ש הנ"ל דשייך בזה גם לבן הבן מכח אבוה דאבא קאתינא מוכרח לומר דלגבי שאר יורשים ל"ש לומר כן דאל"כ מי שמת והניח בנים שאינם ראוים למלאות מקומו ואף גם האחים ובניהם אינם ראוים אכתי יהי' נחלה ממשמשת בכל השבט שמי שהוא קרוב לו בכל השבט והוא ראוי ינחל חזקתו כדין נחלה שמשמשת בכל השבט וזה דבר שלא ניתן ליאמר כלל וראי' לזה דהא כבר עמד בתשו' משיב כהלכה יו"ד סי' כ"א בעיקר דין חזקת שררה דהרי בכל שופטי ישראל שנזכר בקרא לא מצינו כלל שבניהם ימלאו מקומם ודוחק לומר שבניהם לא היו ראוים יעו"ש ואנחנו ע"כ נסבול הדוחק הזה שלא היו הבנים ולא ב"ב ראוים אמנם אם נימא דאם הם אינם ראוים הדבר ממשמש והולך בכל השבט א"כ היתכן שבכל השבט לא נמצא ראוי להיות שופט והרי בקרא אשכחן שעפ"י הרוב במות השופט עשו שופט משבט אחר ועי' סוכה כ"ח אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד שופט באופן שהדבר מוכרח דבשאר יורשים ל"ש כלל דין זה ואם הבנים אינם ראוים ל"ש החזקה כלל להאחים של הנפטר ולא יוכלו לומר מכח אחינו באנו. וכה ראיתי בתשו' בית יצחק יו"ד ח"ב סי' ע' במי שהניח בת ויש לבת בן ראוי למלאות מינוי של אבי אמו שהביא דברי הבע"ת דל"ש מכח רק בבני בנים ומקרא דתחת אבותיך יהיו בניך והביא מהג"א סופ"ט דב"ב מדכ' דבנפל הבית עליו ועל אבי אמו אין אביו מאביו יכול לומר מכח ומשמע דאם בא בע"ח של אמו אינו גובה מהנכסים דיכול לומר מכח אבוה דאמי קאתינא ולזאת הכריח דכיון דבני בנים הרי הם כבנים בזה גם בעה"ת מודה יעו"ש והנה ראייתו מהג"א אינו מוכרח כלל דהג"א לא מיירי כלל בזה דבא בע"ח של אמו רק בע"ח דידי' וגם בלא"ה דברי הג"א סתומים דהא הבן אינו יורש את אמו בקבר וכבר עמדו בזה התומים ודגמ"ר ונה"מ סי' ק"ד אך מתוס' ב"ב קי"א ד"ה מקיש מוכרח דסברי גם באבי אמו כן. ויש מקום לחילוקו של הגאון הנ"ל מטעם דבני בנים הרי הם כבנים באופן דגם לענין חזקת שררה יתכן דבן אמו נוחל שררותו ומטעם דכח אבוה דאבא קאתינא:

ועתה נבוא לנידון שלפנינו כשהבן ראוי למלאות חזקת אביו ואינו רוצה אם בכוחו לומר שינחל בנו מטעם מכח אבוה דאבא קאתינא דלכאורה נראה דאף דאם הבן אינו ראוי יכול בן בנו לירש השררה וכנ"ל בשם הרש"ש מכ"מ כשהוא ראוי ואינו חפץ בה פקע החזקה לגמרי ולא יוכל לומר שבנו ימלא מקום זקינו וראי' לזה מהא דאמרינן בב"ב קנ"ט אלא אי קשיא הא קשיא בן בכור שמכר חלק בכורה בחיי אביו בנו מוציא מיד הלקוחות וכו' ואמאי לא קאמר רבותא יותר דבן בכור שמכר חלק בכורתו בחיי אביו ומת אביו והבן עדיין חי רק שאומר שאין רוצה בחלק בכורה רק בנו ינחל חלק בכורה אזי הבן מוציא מיד הלקוחות דהא לענין חלק בכורה הרשות בידו לומר איני נוטל אף שיצא עליו שט"ח כמבואר בתוס' ב"ב קכ"ד ד"ה ואם אמר בשם ר"ת ומדלא נקיט הכי רק במת הבן בחיי אביו מוכח דבכה"ג כשאומר איני נוטל ממילא פקעה לה חלק בכורתו ואין לו שום חלק בבכורה ממילא דאין הבן שלו מוציא רק שאר האחים מוציאים דהא ליכא דין בכורה כלל ואף שאומר שאינו נוטל רק הבן שלו יטול אינו כלום וע"כ דל"ש לומר מכח אבוה דאבא קאתינא רק כשאינו ראוי או שמת ולא כשהוא חי וראוי לזה רק שאינו רוצה ודו"ק:

ומצאתי באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זצ"ל באו"ח סי' נ"ג שמסופק אפילו לגבי בן בנו אם שייך לומר לענין חזקת רבנות מכח אבוה דאבא קאתינא יעו"ש ואזיל לשיטתי' דכתר תורם ל"ש ירושה רק ממנהגא אבל לפי דעת הפוסקים דגם בכתר תורה ובפרט בזה"ז דנוטלים פרס הוי חזקה דאורייתא נראה דבן בנו נוחל כשאין הבן ראוי ומטעם מכח אבוה דאבא קאתינא. מיהו כשהבן ראוי ואינו רוצה בזה בטלה לה דין חזקה ובפרט בנ"ד דהבן שראוי רוצה ליתן חזקתו לחתן בתו בלעדי זאת יש לדון אם חתנו כבנו והדברים עתיקים ועכ"פ לא שייך לומר בזה מכח אבוה דאבא קאתינא כן נראה מצד עיקר הדין אך מצד המנהג ומצד ועשית הישר והטוב באם באמת חתן בתו ראוי לזה ודאי יש למנותו. אבל כתר"ה כותב כי חתן בתו הוא מכונה בתור דאקטיר וכ"ת האריך בזה דבעינן ממלא מקום אבותיו עכ"פ ביראת חטא. ולענ"ד אף בלעדי זאת יש לדון עפ"י לשון המדרש רבה במדבר כל הקודם לנחלה קודם לכבוד ובלבד שינהג כמנהג אבותיו ועכ"פ המכהן פאר בתור דאקטיר אינו נוהג כמנהג אבותיו ואין הזמן גרמא להאריך יותר:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה