אור ברסלב
שות אמרי יושר ח"א › סימן סט

שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק

ח"א · סימן סט

סימן סח

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם וכו' אלימלך אשכנזי נ"י האבדק"ק הארידענקא:

כתבו הגיעני ומה שכ' כת"ה ע"ד במ"פ לאה"ע ס' ד' שכ' שם בפשיטות דברה"ר אף בדאיכא ס"ס לטמא טהור ול"ד לרוב דדבר זה אינו ברור כלל והראה מקום לתשו' דבר משה מה"ק ס' י' ותשו' בי"צ יו"ד ח"א ס' קמ"ה וגם שני הספרים אינם ת"י ובעניותי הי' הדבר בעיני פשוט מלשון המשנה פ"ו דטהרות כל ספיקות וס"ס שאתה יכול לרבות ברה"י טמא וברה"ר טהור ומשמע דקאי נמי ארה"ר ואף שכ' התויו"ט שם דהא דקתני נמי רה"ר איידי דרה"י קתני לה הא אח"כ הביא לשון הרמב"ם שהפך הדבר ואקדמי' לרה"ר ברישא והדר רה"י ול"ש לומר בזה איידי וע"כ הכוונה כנ"ל בס"ס ברה"ר לטמא ואפ"ה טהור ואולי באמת בכוונה שינה הרמב"ם ז"ל לשון המשנה דלא ניטעי ונימא איידי ולא מיירי בס"ס ברה"ר ושו"מ ברש"ש טהרות שם דפשיטא לי' כן. ומה שהעיר כ"ת להביא ראי' דגם ברה"ר או דבר שאבד"ל טמא בס"ס מהא דעירובין י' בעור העסלא דפליגי רבנן ור"ד בפרוץ כעומד וכר"ד דפרוץ כעומד הכלים שתחתי' טמאים ולרבנן טהורים וממ"נ אי ברה"י מ"ט דרבנן נהי דפרוץ לאו כעומד אכתי הא לשיטת ר"ש שבתוס' עירובין ה' ובכ"ד גם ביד"א א"א לצמצם ואיכא ספק דלמא עומד מרובה והוי אוהל לטמא ואף דהוי ס"ס לטהר דלמא שוים ודלמא פרוץ מרובה הא ברה"י אין מועיל ס"ס ואי ברה"ר א"כ אפילו שני ספיקות להחמיר טהור ולמה מטמא ר"ד נהי דפרוץ כעומד הא איכא ספק דלמא פרוץ מרובה וע"כ דמיירי ברה"ר או אפילו ברה"י ולענין כלים דהוי דבר שאבד"ל ומועיל ס"ס לטמא ולכך לר"ד טמא מטעם ס"ס אבל דוחק גדול לומר דפלוגת יהו היא דוקא ברה"ר ולא ברה"י דהא ברה"י יהי' טמא גם לרבנן ואף דלענין כלים הוי דבר שאין בד"ל וגם ברה"י כן הא משכח"ל כשאדם אוחז הכלים בידו והוי כיש בו ד"ל כדאיתא בנדה ה' כשחברותי' נושאת אותה במטה ואפשר לומר דבאמת ברה"ר או בדבר שאבד"ל גם ס"ס לטמא טהור וכפשטות המשנה אלא דטעם הדבר דהנה התוס' חולין ט' כתבו דל"י מרה"י לטמא וודאי רק בדבר שאפשר להיות אבל בשני דברים ברה"י ונגע באחד מהם ואינו יודע איזהו כיון דל"ד לסוטה לא ילפינן שיהי' שניהם טמאים ודאי רק טמאים מספק וברה"ר בכה"ג אף דל"י מרה"ר מכ"מ טהורים מטעם חזקת טהרה ועיי"ש במפרשים ובש"ש והנה גם לענין רה"י אף דעכ"פ טמאים מספק נראה דהיינו בספק אחד אבל בב' ספיקות לטהר תו אף ברה"י טהור כיון דאינה טומאה ודאית עכ"פ דל"ד לסוטה תו מועיל ס"ס לטהר לגמרי- וא"כ יתכן פלוגתייהו ברה"י דהא האי דעור העסלא היא בתוספתא כלים ב"ב פ"א ובאמת בהגר"א ז"ל שם פירש דמיירי לענין שנטמא העור העסלא גופא במדרס הזב כדין מושב דשיעור בטפח ובזר זהב שם על התוספתא הרבה לתמוה על פרש"י ותוס' דלענין אוהל ל"ש כלל צירוף כשיש אויר באמצע יעו"ש ונראה שתוס' ורש"י ראו הכרח לפירושם מסוגי' דעירובין שם דתלוי פלוגתייהו בפרוץ כעומד ודבר זה לא יתכן כלל לענין טומאת מושב דזה תלוי בחזי לישיבה והרי כתבו תוס' חולין דפרוץ כעומד ל"ש רק לענין מחיצות יעו"ש ע"כ מפרשו לה לענין אוהל המת דהוי כמחיצה וכמו סכך סוכה דאמרינן בזה פרוץ כעומד ומעתה לפי פירושים י"ל דבאמת לענין טומאת מדרס אין העור מק"ט דלענין זה דאינו תלוי באהל ל"ש פרוץ כעומד ובעינן טפח שלם. וא"כ כאן דאינו מק"ט ממילא כשיש מלמעלה על עור העסלא נגד כזית מת שמונח תחתי' כלים ואדם טהורים דהא אוהל טפח שאינו מק"ט חוצץ בפני הטומאה והיינו אם היא אוהל אבל אם אינו אוהל ממילא אינו חוצץ והכלים שלמעלה טמאים ושלמטה טהורים דהא בהא תליא וא"כ גם ברה"י משכחת פלוגתייהו כשיש עלי' אדם או כלים נגד הטומאה דלר"ד דפרוץ כעומד כלים שלמטה טמאים ושל מעלה טהורין ולרבנן שלמטה טהורים דאיכא ס"ס לטהר ושלמעלה טמאים דאיכא ס"ס להחמיר דלמא שניהם שווין ואינו אוהל ודלמא פרוץ מרובה ואינו אוהל. ול"ש לטמא בזה ברה"י מדין ס"ס כיון דעכ"פ שני הכלים א"א להיות טמאים רק או שלמעלה או שלמטה בזה לא ילפינן מסוטה לענין ס"ס ומה שיש בו ס"ס לטמא טמא וס"ס לטהר טהור. וגם ברה"ר משכח"ל בכה"ג דאיכא נמי כלים כלים למעלה ולכך לר"ד טמאים הכלים שתחתי' אף דהו רה"ר דהא בכה"ג דודאי א' טהור לא ילפינן מסוטה לטהר ברה"ר רק משום חזקה וזה בס' א' אבל בס"ס להחמיר אין חזקה מועיל ממילא כלום שתחת העור טמאים מס"ס ושלמעלה טהורים וא"ש. ואף אם נימא שגם התוס' יסברו כהגר"א ז"ל דעכ"פ גם העור העסלא טמא מדרס אכתי יש לקיים דברי הנ"ל כשהעור נטוי כעין אהל דבכה"ג גם דבר המק"ט חוצץ כמ"ש ר"ש בפ"ה דאהלות ומשכ"ל שהכלים למעלה ומטעם הנ"ל דדבר שא"א להיותלא ילפינן מסוטה. ועוד נראה דכל ענין ס"ט ברה"י או ברה"ר וחילק דדבר שאבד"ל ל"ש כלל רק בדבר אשר ספיקו נולד ברשות לכך ברה"י טמא וברה"ר טהור אבל הכא הספק היא בעור העסלא אם הוא אוהל או לא וספק זה קבוע בו ואי אפשר להתברר לעולם ובכל מקום שהוא ספיקו עמו הן ברה"י הן ברה"ר הן אם יאהיל על אדם או כלים שאבד"ל ל"ש כלל חילוקי דיני טומאה רק הדין כמו בכל הספיקות דסד"א לחומרא ובדאיכא חזקת טהרה טהור וס"ס להחמיר או להקל ואזלינן בתרי' כמו בכל התורה ועמ"ש תוס' ריש נדה לענין ספק ראי' ורשב"א שם אבל שם נמי עכ"פ ספק מקריי הוא אבל הכא שהספק בעור אם הוא אוהל והוא ספק תדירי ואי אפשר להתברר יש לומר כמ"ש וע' בירושלמי תרומות פ"ג ה"א מבואר דקושית שהוא ספק אוכל ונגע ברה"י טהור שהן שני ספיקות והדבר פשוט דהיינו בספק נגע ברה"י דאל"כ הוי רק ספק אחד ופירוש המפורשים שם תמוה אבל אכתי מה מועיל ס"ס ברה"י וע"כ כנ"ל כיון דספק אוכל הוא ספק קבוע בגופו הוי ספק גמור ושפיר יצטרף לספק נגע בטומאה לטהר אף שהוא ברה"י כיון דספק אוכל או לא אינו ענין שתלוי בחילוק רשויות וס"ס ברה"י דטמא היינו כגון ספק נכנס וספק נגע דב' הספיקות מחמת הרשות הם, ומצאתי סיוע לדברי במנ"ח מ"ע שס"ה לענין אשת טומטום אי שותה כשנסתרה דל"ש בזה דין ס"ס ברה"י טמא דספק טומטום אינו שייך לזה ודבריו ישרים וכוונתו כנ"ל דספק טומטום הוא ספק איש או אשה ודבר זה אינו תלה בחילוק רשויות ולא ילפינן מסוטה יעוש"ה:

תוכן העניינים

שות אמרי יושר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה