שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן סה
לכבוד הרב הה"ג מוה' חיים דוד בראנדריסס נ"י אבד"ק איסטריק: ע"ד שאלתו באברך א' שנדר בעת חולי אמו סך רב לצדקה וגם להתענות ב' וה' כל השנה ולא התנה אם תעמוד מחליה ואמו מתה מהחולי ושל"ח ולכ"י וקשה עליו התענות גם הצדקה רב מכפי כוחו אם יוכל להתיר לו הנדר והנה מטעם נודר בעת צרה אין לדון בזה כיון שלא הועיל נדרו כנראה מש"ך שם ס"ק ק"ח ביו"ד ס' רכ"ח שכ' דהוי כנודר ע"ד חבירו ומכ"ש לגבוה שענהו בעת צרתו ודברי תשוו שבו"י ח"ג ס' פ"א שכ' להיפוך צע"ג ושו"ר בפ"ת שהעיר עליו אך עיקר השאלה מטעם נדרי צדקה אף דביו"ד ס' רנ"ח איתא דנשאלין מדוחק אבל בפ"ת שם הביא מתשו' רדב"ז ח"א ס' קל"ה דחכם המתיר נדר כזה בר נידוי הוא שמפסיד העניים והנה חפשתי בתשו' הרדב"ז ולא מצאתיו אבל לא ראינו אינו ראי' גם בתשו' בי"ש יו"ד ח"ב ס' ק"ו הביא דברי הרדב"ז וחושש מאוד להתיר נדר צדקה אך כיון דמכל הפוסקים לא נראה כרדב"ז בזה יש לומר כיון דנדר יחד על תעניתים וצדקה יש להתיר לו נדר תענית וממילא יופקע חיוב צדקה מטעם נדרי שהותר מקצתו כדאי' ס' רכ"ט. אמנם אם היו הנדר על תעניתים בפ"ע וצדקה נדר בפ"ע דל"ש נדר שהותר מקצתו יש לחוש לרדב"ז הנ"ל לבל להתיר נדרי צדקה אבל התעניתים ודאי יש להתיר כדין בחרטה ופתח הנהוג. אלא דיש לחוש קצת כיון דאין מתירין את הנדר עד שיחול אף בדבר התלוי' בזמן כמ"ש ביו"ד ס' רכ"ח סעי' י"ז א"כ כיון דלא נדר על ימים רצופים כל יום ויום הוי כנדר בפ"ע ואין מתירין בפעם אחת רק בכל שבוע בב' וה' ודמי קצת לספיקו של מהר"ם במלי שאמר בכל עת שיעשה דבר פלוני יתן פשוט דאפשר צריך התרה בכלפעם והובא בש"ך יו"ד ס' רל"ט ס"ק כ"ט וכפי הנראה דספיקו היא אי מקרי חל הנדר בפעם ראשונת או בכל עת בשעת עשיה ודברי מהר"ם מינץ שהובא בש"ך שם שכ' דל"ד לרכיבה דסו"ס רכ"ט תמוה וע' בס' יד שאול שם שהעיר ע"ז ובס' עצי לבונה סו"ס רכ"ט רצה לומר בדעת מהר"ם מינץ ז"ל דדוקא בהאי דס' רכ"ט בנשבע שלא ידבר עם פלוני ואם ידבר יאסר בבשר בכה"ג לא חל הנדר עד שידבר כיון דאסור לו לדבר משא"כ באמר סתם אם אעשה דבר פלוני שבידו לעשותו יעו"ש ולפי"ז צריך לומר הא דמבואר ס' רכ"ח סעי' י"ז דבנדר התלוי במעשה ותנאי אין להתיר עד שיחול היינו דוקא בדבר שאינו בידו וזה אינו דהא מבואר בנדרים פ"ז בקונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם איני עושה על פיך דר"נ וחכמים פליגי שם אם יפיר ואמרינן שם דפלוגתייהו בהפרה אבל בשאלה לכ"ע לא יפיר והרי שם בידה לעשות לפי' ואפ"ה לא יתיר הנדר כ"ז שלא חל. אך בנ"ד דהוי נדר לזמן דקיל טפי דלכמה פוסקים יכולין להתיר אף טרם שחל כדאי' בס' רכ"ח עכ"פ יש לומר בשכבר חל התענות הראשון מותר להתיר וכ"מ בתשו' רדב"ז ח"א ס' רע"ז להדיא בא' שנדר להתענות ב' וה' כל השנה עד שיבוא ב' הראשון מאותה השנה יעו"ש ומוכח דאז מתירין כל הנדר ויש לומר דתלוי בספיקו של הרא"ש הובא באו"ח ס' ת"ק ס"ח סעי' ח' בנודד להתענות בו"ה אם הוי כנדר א' וסגי בקבלה א' לכולם ולמ"ש רמ"א שם דסגי בקבלה א' וכן נוהגין ה"ה לענין שאלה יכולין לישאל לאחר שחל תענית א':