שות אמרי יושר· רבי מאיר אריק
ח"א · סימן י
להרב וכו' מו"ה יחיאל פעפיר נ"י רב באוזיראן יצ"ו:
ע"ד שאלתו שהובא לפניו כבד ומרה של בהמה נפוחים ולמראה עיניו לא הי' שום מסמוס יפה הורה להכשיר כמבואר בבה"ג הובא בתב"ש סי' מ"א ודברי הרא"פ סי' ל"ו תמוהים אמנם באמת בעניני נפוח יש תרי גווני המין הא' היא קשה במישוש יותר משאר הכבידים הבריאים ובכזה מיירי הבה"ג ואין בזה חשש מסמוס כלל והמין הב' היא נפוח והכבד רכה מאוד ונתמסמסה בזה ודאי יש לחוש לבשר שרופא גוררו אף שבמסמוס כזה בלי נפוח לא הי' חשש כל כך כשהיא נמי נפוחה חמורה ונראה שבענין נפוח כזה מיירי בתשו' טוטו"ד מהד"ת קכ"א שמטריף, ובמרה נפוחה אף שהטריף בחכ"א דבריו צ"ע כי הנפוח במרה היא ע"י ריבוי הליחה שבתוכה אבל העור בעצמו אין בו מסמוס כלל ואולי מיירי החכ"א כשהעור בעצמו נתמסמס ועכ"פ בדבר שאלתו שלא הי' חשש מסמוס כלל כשר לכ"ע, ומה שנודע לכ"ת אחר הוראתו מהר"י שו"ב כי היה בבהמה זו גם מים בחלל הגוף ולא נבדקה הריאה בפושרין רק בנפיחה והר"ש שו"ב הכחישו כי היה רק מעט לחלוחית הרגיל בבהמות אחר הלידה והביא כ"ת דברי הנוב"י סי' כ"ה שהצריך לבדוק הריאה בפושרין אמנם בתב"ש סי' כ' הזכר רק בדיקת נפוחה ולא הזכיר מפושרין מידי וגם הרא"פ סי' ל"ט סע"י קס"א פסק כן יעו"ש ונפלאתי על הד"ק סי' כ"א ס"ק ב' שכתב בשם התב"ש דבדיקת הריאה בפושרין אף בדיעבד מעכב יעו"ש כי לא נזכר מזה כלל בתב"ש ואולי גם הנוב"י שהחמיר היה רק בנידון שאלתו שהי' עוד ריעותא שבחייה הי' מטפטף מ"ר תמיד יעו"ש ועפ"י דברי השו"ב ר"ש שהי' רק מעט מים ודאי סגי בבדיקת נפיחה לריאה כי לשון תשו' פ"מ שהובא בתב"ש סי' נ' איתא קפץ עליהם קילוח גדול של מים עכורים ומשמע דבמעט מים כעין לחלות אין קפידא ועי' ברא"פ הנ"ל שכתב ע"ד הפ"מ דמים עכורים לאו דוקא וה"ה במים זכים דינא הכי יעו"ש ומדלא כתב נמי דקילוח גדול לאו דוקא דה"ה מעט מים משמע דזה דוקא דבעינן קילוח ועכ"פ כשלא היה הרבה מים ודאי סגי לבדוק הריאה בנפיחה וכן לבדוק באותן מקומות שיגעו המים כמבואר בתב"ש סי' כ' ואם בנ"ד לא היו המים נוגעין לריאה פשוט שאין הריאה צריכה בדיקה כלל לזה וכ"כ בד"ק סי' נ"א שם באופן שגם לפי דברי ישראל שו"ב עכ"פ לא היה הרבה מים כל כך ואין להחמיר:
אך במה שנולד עוד הכחשה בין השובי"ם כי לפי דברי הר"י שו"ב היה שביל בביה"כ וכנגדו קורט דם וזה היא טריפה גמורה כמבואר בגמ' בעובדא דרבי שהפכו לביה"כ ומצא עליו קורט דם וגם המקילין בסרכא נגד מחט היא משום דסברי דסירכא ל"ד לק"ד אבל בק"ד לית מאן דפליג דטריפה אך הר"ש ובנו ר"א שו"ב מכחישים ואומרים כי היה שביל ואח"כ היה בשר בריא רק שבעבר השני בחוץ היה שטחיות אדמימית שרגיל בביה"כ וזה ודאי אינו כק"ד דק"ד היינו דם ממש או צרור בעובי ולא שינוי מראה בעלמא כמ"ש הפמ"ג סי' מ"ו ועי' בחיבורי מ"פ סי' מ"ח סע"י ח' ובנ"ד שהיה רק שטחיות עם קצת אדמימות קיל יותר כי זה רגיל בביה"כ כאשר ראיתי בעיני כמ"פ. והנה לדינא נראה להכשיר הבהמה דאע"ג דה"ל חד נגד חד כי הר"ש ובנו אין נמנים אלא לאחד גם לענין איסורים כמבואר ביו"ד שי' קכ"ז דשני אחים דינם כעד אחד יעו"ש והיינו כשהם מכחישין עד א' כשר דאם המוכחש גם הוא מפסולי עדות לממון אזלינן בתר רוב כמבואר כה"ג באה"ע סי' י"ז מכ"מ הא גם חל"ח נשחטה בחזקת היתר עומדות כמו בע"א אומר כסדרן וע"א אומר שלכ"ס ולכאורה י"ל דשאני סירכא כסדרן דאינו רעותא כלל א"כ לפי דברי העד האומר כסדרן לא נולד ריעותא אבל הכא כשיש שביל עכ"פ ריעותא הוי דהא צריך לבדוק אם לא ניקב מעבר הב' וכיון דאיתילד ריעותא לדברי שניהם מחמירין ולא אוקמינין אחזקה וכמ"ש הלב"ש סי' ל"ט ס"ק קפ"ז וגם הרא"פ סי' ל"ט ס"ק קע"ד החמיר מה"ט בזה אומר שלכ"ס ועברה ע"י מיעוך וזה אומר שלא עברה נמי מיעוך יעו"ש, אבל נראה דבנ"ד שאני דבשלמא שם סרכא שלכ"ס הבדיקה מעכבת אף בדיעבד וה"ל כנאבדה בלי מיעוך אבל הכא הא לדעת הת"ח הובא בש"ך סי' מ"ח ס"ק כ"ה בניקב ביה"כ ולא נבדק אי ניקב לחוץ כשר ואף לש"ך שם דפליג מ"מ בראו שלא ניקב לחוץ ולא נבדק מק"ד כשר יעו"ש והכא לפי דברי שניהם לא הלך השביל עד לחוץ א"כ תו בדיקה דק"ד אינה מעכבת בדיעבד וממילא בדבר ההכחשה אם היה ק"ד או לא דמי שא' אומר כסדרן וא' אומר שלכ"ס ולדון בזה לאיסור מטעם שהר"י שו"ב בא תחלה לפני כ"ת ואמר לו שהיה שביל נגד ק"ד אינו נראה כיון דכבר נתהוה סכסוך בין השובי"ם בעודם בבית המטבחיים יחד ואז הוי בב"א כמ"ש בתשו' טוטו"ד מה"ת בק"א סי' כ"ו ולומר שהעיקר היא האמירה לפני הב"ד צ"ע דהא באיסורין אין נ"מ בב"ד וכ"כ בשב שמעתתא ש"ו פ"ח יעו"ש שהשיג על הט"ז בזה ועוד דאם נימא דבעינן ב"ד א"כ ב"ד של ג' בעינן כמ"ש בטוטו"ד שם והכא לא היה רק בפני מעלתו ומהגם שעיקר הדין שהחמירו בבא האוסר תחלה מבואר בתשו' תשב"ץ דאין חילוק ובכל גווני כשר וכמ"ש הרא"פ סי' ל"ט ס"ק קע"ז ומכ"מ הרוצה להחמיר ולאסור הבהמה תע"ב וכזה כתוב בתשב"ץ שם אבל לחוש על השובי"ם ר"ש ובנו מחמת אמירת ר"י שו"ב שהוציאו טריפה מת"י שהיה שביל עם ק"ד לא יעלה על הדעת כי אין ע"א נאמן לפסול אדם ומהגם שלפי דבריו כן דרכם תמיד להכשיר שביל עם ק"ד א"כ מדוע שתק עד הנה והדברים נראים כדברי השו"ב הר"ש כי הי' רק שטחיות אדמימות ולא ק"ד ותל"מ: