אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן מב

סימן מא

שלום רב לאהובי האלוף המופלא תהלות עושה פלא לשם ולתהלה ידיד נפשי כמו' יצחק יצו' נרו':

הנה הכתב מכתב מכ"ת קבלתי שניתי ושבתי ראיתי שמכ"ת רוצה לדמות הנדון מי שמחויב ליתב תענית לתעניתא שביטל עונג שבת ויו"ט מפני תענית חלום ואירע יום שלאחריו שהוא א"ח לדין מי שמתענה ביום חופתו שחל עליו התענית אפילו בר"ח ניסן ואפילו עדיפא מני' הוא שהרי תענית חופה אינו אלא מצד המנהג ואלו תענית לתעניתא הוא מצד הדין כדי שיהיה לו כפרה כו': והנה אומר אני אי משום הא אין למידין כי אין הנדון דומה לראיה כלל כי הטעם שמתענין ביום החופה הוא מטעם שכתב הגאון מהר"ם מינץ בתשובותיו סק"ט ז"ל כדי שלא ישתכרו ויאמרו קדושי טעו' הן ולזה כתב עוד בתשו' לפי ה' מי שמשיא בתו הקטנה שאינה יכולה לקבל קדושי' אלא אבי' מקבל קדושי' שא"צ הכלה להתענו' רק אבי' שמא ישתכר כנ"ל. א"נ משום שהוא להם יום מחילת חטאם כמו ביוה"כ כמ"ש במדרש מחלת בת ישמעאל כו' עכ"ל והנה מכל אלו השני טעמים הללו נשמע שאותו היום חופתו הוא הגורם שצריך להתענות באותו יום דוקא בין מטעם שלא ישתכרו ויאמ' קדושי טעות הן שא"א לדחות אותו התענית ליום אחר ובין הטעם האחר שהוא להם יום מחילת חטאים כמו ביו"כ שכשם שא"א לדחות יו"כ ממש ליום אחר, אף כשחל בשבת בהיות כי היום גורם דוקא ואין זולתו כך אותו יום החופה הוא לו דווקא ליום כפרה וסליחה לכן א"א ג"כ לדחות אותו יום התענית ליום אחר כי אין לו תמורתו ליום אחר כמו יו"כ ממש:

משא"כ בנדון מכ"ת ה"ל ליתב תענית לתעניתו שהוא רק לכפרת עון במה שיעשה תשובה על העון ביטול תענוג שבת וי"ט שאפשר לדחות ליום אחר והרי הוא לא גרע כמו תענית אחר כשלא אמר יום זה כגון שנדר אתענה באיזה יום שארצה ואפילו היה מתענה ביום א' והוצרך לדבר מצוה או מפני כבוד אדם גדול או שמצטער דהוא לוה ופורע יום אחר בהיות שלא קבע היום בתחלת הנדר כמבואר בב"י בסי' תקס"ח הוא הדין בנ"ד שאינו ג"כ רק למחילת עון שיוכל לדחות ליום אחר.

אך יש לפקפק בנ"ד ממ"ש הב"י בסי' תקס"ח בשם שבולי לקט ז"ל נמצא בס"ח אדם שמתענה תענית חלום בשבת וחנוכה ועיין בהגהות מנהגים בהלכות חנוכה מה שכ' גם כן בזה וכתב שם שלא יתענה בא' בשבת בחנוכה אבל אם התענה ביום טוב בשביל חלום יתענה ביום טוב אחרון ונ"ל דהכי שבקי לחסידותייהו שאין להקל ולבטל עונג יום טוב דלא גרע י"ט שני של גליות מחנוכה ופורים עכ"ל [והביאו רמ"א בסי' שפ"ח ס"ז בהג"ה]. נשמע מן הדא דעכ"פ גם לדברי שבולי לקט הוא דווקא בי"ט שני של גליות דאין להתענו' דלא גרע מחנוכה ופורים משמע דזולת אלו שהזכיר יש להתענו' עכ"פ והיינו נכלל ג"כ כגון א"ח ושאר ימים וכמ"ש הב"י לעיל מזה ג"כ אדברי ת"ה סי' רע"ח ז"ל שכתב ג"כ אבל המתענה בי"ט ראשון משום חלום יתענה בי"ט שני וכתב הב"י ודבר זה תימ' הוא לומר שיתענ' ביום טוב שני דאע"ג דבקאינן בקביעי דירחא מ"מ הרי אנו נוהגין בו קודש ואסור לזלזל בו הלכך לא יתענה עד מוצאי י"ט עכ"ל:

נמצא דס"ל דמיד במוצאי י"ט והיינו א"ח מחויב להתענות:

הנה מדברים הללו אנו למידים דיש להתענות בא"ח כד מיתב תענית לתעניתא:

זאת ועוד אחרת יש למידק ממ"ש הב"י בס"ס תצ"ד בשם האגור סי' תרס"ח בשם הר' ישעי' דאסור להתענות במוצאי חג שבועות אפי' בזמן הזה וזהו אסרו חג אמרה תורה עשו אסור לחג והביא ראייה מירושלמי וכן כתב ר' יעקב בעל ספר עין יעקב בסוף פ"ב דחגיגה דאף בזה"ז אסור להתענות בא"ח של שבועות שהוא יום טבוח פי' שהיו טובחין קרבנות ראייה וחגיגה של י"ט דשבועות אחר הי"ט וה"ט כמ"ש הר"מ יפה בספרו סי' תצ"ד מפני שאלו הקרבנות נקראו קרבנות יחיד ואין קרבן יחיד דוחה לא שבת ולא י"ט דבשלמא של פסח וסוכות היו זובחין ומקריבין בחוה"מ אבל של שבועות היו צריכין לזבוח ולהקריב ביום שלאחריו ולכך עשאוהו כיום טוב לאסרו בתענית והספד ואפי' בזה"ז וכו' עד לכך היו עושין חז"ל יום שלאחר אותו י"ט כחול כשחל י"ט בשבת שלא יאמרו הצדוקים שאנו מודים להם בזה שיאמרו שהרי אנו מחזיקים אותו לי"ט כו' ע"ש:

והיינו שכל זה שייך דוקא בא"ח של שבועות ולא בא"ח של פסח וסוכות ואף שכתב הטור דאין מתענין בכל חודש ניסן. הלא תשובתו בצדו שכתב שהתלמידים מתענים בו בה"ב מפני חילול השם וכמ"ש הב"י אשר האריך בזה דמה' שאין לבטל אותן תעניות מפני מה שהקריבו הנשיאים ועשו י"ט ולכן ג"כ בנדון דידן לא יש שום יפוי כח בא"ח של פסח וסוכות משאר ימי ניסן שהתענו בו התלמידים לכפרת עון וגם זה לכפרת עון שביטל עונג יום טוב. ועוד בו שלישיה דאין לו לדחות היום תענית לתעניתו לאחר חודש ניסן שהרי הב"י הביא בשם הזוהר וגם הרשב"א בתשו' שצריך להתענות מיד וכ"פ בש"ע סי' רפ' ס"ז לכן עפ"י הדברים האלה נראה לי עיקר להתענות מיד אף בא"ח של פסח או סוכות בפרט לדעת בעל תה"ד סימן רע"ח יש להתענות תענית לתעניתו. אף בי"ט שני אף שהב"י לא הסכים לזה להתענות בי"ט של גליות אבל באיסור חג כ"ע מודים דיש להתענות מיד. כדי שלא יתעכב לבקש סליחה ומחילה על בטול עונג שבת וי"ט כמ"ש כנ"ל הלא זה דברי אהובך נאמן בברית אברהם הכהן:

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה