אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן מא

סימן מ

אחי היקר כו' שלום למעלתך כו'

על דבר השאלה בדבר אשר פעל ועשה האי גברא רשיעא אשר הוציא קול על בתולה בת ישראל כמ' ישעי' איך שקדשה בפני עדים פ' ופ' והעדים באו והכחשוהו ואמרו להד"ם שלא ראו ולא ידעו ולא שמעו ממנו שום דיבור בעולם רק שהקול נשמע בעיר איך שהאי רשע התפאר א"ע איך שנתן קידושין להבתולה אשר היתה כבר מיועדת לו להנשא עפ"י התנאים שהיה ביניהם ונתפרדה החבילה מאיזה טעם שביניהם והנה הוא עומד במרדו באומרו שקידשה והעדים מכחישין אותו לגמרי:

תשובה לכאורה יש לפקפק ולומר ולדמות להדין שכתב הר"ן סוף פרק המגרש דף תר"ג ע"ג ז"ל גרסינן בגמר' מבטלין קלא או לא מבטלין קלא כלומר חזרו פ' ופ' ממדינת הים ואמרו להד"ם מבטלין קלא או לא מבטלין ומסקינן אתרוותא נינהו בסוריא מבטלין קלא בנהרדעא לא מבטלין קלא וכן מוכח הך פירושא לקמן בגמ' אמרינן אי לימא דאי מגליא מלתא דקדושי קמא לאו קדושין מעליא נינהו מבטלין קלא והא נהרדעא אתריה דשמואל ובנהרדעא לא מבטלין קלא אלמא פירושא דמבטלין קלא כדכתיבנא ונראה בסתם מקומות אין מבטלין את הקול בשום מקום אפי' בכענין זה לכך לא כתב' הרי"ף ז"ל בהלכותיו וכ"כ הב"י בסימן מ"ו שהוא דעת הרמב"ם מדלא הביאו בפ"ט וכ"כ הרמ"א בסמ"ו ס"ד בהג"ה בשם י"א לפסק הלכה

והנה יראה הרואה שכמעט ממש נ"ד שכבר יצא הקול שקידש בפני עדים אח"כ חזרו פ' ופ' ואמרו להד"ם דאין מבטלין הקול בכענין הזה ויש לחוש לקידושין וצריכה גט:

עם כל זה נראה לי דאין הנדון דומה לראיה דבלא"ה צריכין אנו לחלק בדין זה דאל"כ יסתרו דברי רמ"א בהגהות מ"ש בס"ד בשם י"א בסתם דבזמן הזה אין מבטלין קלא כדעת הרן דמשמע מן הסתם בעלמא בכל קלא דלא פסיק אפילו אם לא יצא כי אם קול שנתקדשה בפנינו ואף שחזרו ואמרו להד"ם עכ"ז אין מבטלין קלא ולעיל ס"ב בהג"ה כ' דאין חוששין לקול אלא כשהוחזק בב"ד שהב"ד חקרו בדבר ושמעו שיש ממשות בקול כמו שנתבאר דהיינו דווקא כמ"ש בפי' המגרש הביאו הטור אבל כ"ז שלא הוחזק בב"ד לא וכו'. א"כ משמע דלא חיישינן לכל קלא רק כשהוחזק בב"ד שיש ממשות באותו הקול כמו שמסיק וכתב הב"י ורמ"א שיש לב"ד לחקור אחר הקול כדי לברר אם יש בו ממשות לכן צ"ל שהרמ"א ס"ל שדעת הר"ן כמו כן שמ"ש שבזה"ז אין מבטלין קלא היינו כשיש לקול ממשות באמת וביושר כמ"ש בפ' המגרש כגון שבאו שנים והעידו שראו נרות דולקות כו' או שבאו שנים ואמרו ראינו כמו שמחת אירוסין ושמעו הברה שמענו מפ' ששמע מפ' שנתקדשה פ' בפני פ' ופ' והלכו העדים למד"ה כו' על זה וכיוצא בזה כתב הר"ן דאין מבטלין קלא בזה"ז והיינו כיון שהיה קול ממש מתחלה:

לאפוקי כשלא היה קול ממש כגון שלא יצא הקול כי אם מפי האיש המוציא קול שהוא קידשה בפני עדים ולא הוחזק בב"ד ולא יש שום חזקה שנתקדשה דאז אמרינן בוודאי שאין זה קול ממש כיון שלא הוחזק בב"ד:

והנה מכ"ש בנ"ד שהב"ד דרשו וחקרו ומצאו שלא יש שום קול ממשות רק מפי אותו האיש אשר הוציא הקול מעלמא שהוא קידשה בפני עדים וחברא חברא אית לי' שהוציא קול ששמעו מפי אותו רשע שבוודאי לא יש שום מיחוש כלל לשום קידושין כלל בעולם:

דאינה מקודשת רק לעז בעלמא:

ואותו הרשע ראוי לנדותו עד שיאמר ויודה שהוא הוציא מפיו שקר ואפילו אם לא יודה קולר תלוי בצווארו ואין לנו להחמיר ליתן גט מספק כי כבר כתב ב"י בשם הרש"בן ורש"בא דכל מקום שא"צ להחמיר אין להחמיר בקול כלל כדי שלא יתן יד לרשעים שיוציאו קולות על בנות ישראל לעגנן או להוציא מהן ממון. ובפרט שעינינו רואים כי הרשע הזה הוציא הקול בגלל הדבר הזה אחרי ראותו שאבי הבתולה התחרט לתת לו בתו הבתולה מפני רוע מעלליו או לאיזה טעם שאתו עמו ועשה להכעיסו להוציא הקול הקידושין ולכן יפה אמרו בי דינא רבא שלנו שיש להכריז בקהלות קדושות שהבתולה בת כמ' ישעי' היא פנויה ואין לה שום חשש קידושין עבור אותו הלעז מההוא גברא רשיעא ומותרת להנשא לאיש כו' ושלום על דייני ישראל כל זה העליתי לפע"ד, זעיר שם בנחיצה רבא אשר האיש המביא הכתב מק"ק פרעמיסלי עמד על ימיני לכתוב דעתי הקצרה השמינה היא אם רזה כתבתי דעתי הקצרה הלא זה דברי הצעיר אברהם הכהן:

זאת ועוד אחרת שיש הכחשה מה שדיבר האיש זכרי' שקידשה לפני ר' קלונימוס קלמן סג"ל בעיר באלחוב וכבר העידו שר' קלונימוס לא היה בעיר באלחוב

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה