אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן כט

סימן כח

תשובת הגאון המרומם כמוה' יהושיע ר"מ ואב"ד יצ"ו אשר הוברר להיות ר"מ ואב"ד דק"ק פרעמיסלא יצ"ו.

שלום לכבוד החכם הכולל אין גומרין עליו את ההלל הרב וכו' מו' אברהם כ"ץ נ"י כאור שבעת הימים וכו' כתבו של מכ"ת הנחמדה מכתם ומפז אפודה הגיעני מה שרצה מעלתך להעמיד על דעת בענין שאלה שנשאלה לפניו מעם חכם בן ישמח אב יניק וחכי' האלוף בנך יצ"ו בענין אשה א' נקראת בשמה ציזא בפי כל מילדותה כשקראו שמה בעריסה ואמה אומרת שנקראת על שם אשה אחת היתה נקראת ציזנא. ועתה נסתפקת איך לכתוב ציז' או ציזנא. ועוד נסתפקו כי רוב' דעלמ' קורין אותה ציזא ומעוט' קורין אותה טשיז' איך לכתוב ומכ"ת השיב בחכמתו ובקיאותו על השאלה הראשונה לכתוב ציזא דמתקרי ציזנא ועל השאלה שניה לכתוב ב' גיטין ואענה חלקי אף אני כי לענ"ד שתי השאלות אין צריך לפנים ואולי בתוך דברי אשיג ג"כ מה שקשה לי על דברי כ"ת כי מצד השאלה הראשונה פשיט' דמגרשין בשם ציזא לבד הואיל וזהו שמה מילדותה וכן קראו לה בעריסה א"כ ממ"נ אם שם אחר הוא א"כ עוקרת שם הראשון לגמרי ופשיטא דאין לך אלא שם שהוחזק עצמה לפני' כמ"ש הב"י בסי' קס"ט במי שנשתנה שמה בחליה והיו קורין אותה מרים ואמה העידה שעד שתי שנים היתה נקראת לאה והשיב דאפילו לכתחילה יש לכתוב שם השינוי לבד ע"כ ולמד מזה הב"י דאפילו איפכא דאפילו. נקראת תדיר בשם הראשון אין כותבין שם השינוי ואע"ג דהוא עיקר ע"כ ק"ו בנ"ד דמעולם לא חל עליה כלל שם ציזנא דאינו כותבין דאיך יכתוב דמתקרי ציזנא והיא לא נקראת כן כלל ואם ניכתוב איפכא. ציזנא דמתקרי ציזא גם זה אינו דאיך נכתוב אנת אנתתי ציזנא ואין זה שמה תדע שהרי כתב הב"י. דאם קורין אותה בשם הראשון תדיר אין כותבין שם השני כלל ואפילו לטפל. דאיך נכתוב דמתקרי ואין קורין אותה כלל עכ"ל. משמע דכ"ש לעיקר אין כותבין ואף על גב דמתקרי קאי על הטפל ואפילו הכי לא כתבינן ואיך יכתוב שם העיקר והוא שקר ואם כן פשוט דאין כותבין אותו ואם נאמר דציזא הוא קיצור השם ושם הראשון לא נעקר ואם כן היה אפשר לכתוב ציזנא דמתקרי ציזא לא כמ"ש מכ"ת ציזא דמתקרי ציזנא דז"א דהא מסתפק ליה דשמא ציזנא הוא עיקר השם יען כי נקראת על שם האשה שהיתה נקראת כך וציזא הוא קיצור השם דאין לספק איפכא דציזא הוא עיקר וציזנא הוא כינוי באריכות השם דזה אינו דאם ציזא הוא עיקר השם אחר שקראוה כך אם כן ציזנא אין להזכיר כלל שהרי אין זה שמה ולא נקראת כך בכינוי ומאי טיבו בכאן אלא שמע מניה זהו הספק דשמא עיקר שמה הוא ע"ש האשה, וזה שמה אשר ניתנה לה אלא שקיצרה שמה ציזא כמו בשינוי שם חולה אף על פי שקורין אותה רוב פעמים בשם הראשון אם לפעמים קורין אותה גם בשם השני הוה זה השם עיקר כיוון דנתנו לה שם זה הכי נמי כיון דלכתחלה נתנה לה שם זה על שם ציזאני זה שמה עיקר והשם ציזא טפל שקראוה כך לקצר או לאהבה כנהוג כמו יצחק חקן שקורין אותו לעולם חקן אפ"ה הוי יצחק עיקר דזה שמו אשר נתנו לו. והתימ' על מכ"ת איך לכתוב דמתקרי ציזאני דזהו אינו אמת דלא קראוה מעולם כך וכ"ת א"כ הוי ציזא קיצור השם וא"צ כלל דז"א דכתבינן הכי שמא שם אחר הוא לגמרי כמ"ש מכ"ת בעצמו וא"כ כל האריכות דמכ"ת מה שהשיב בס"ג דהרב הגדול מהר"של ז"ל הוא שלא לצורך דאין כאן אריכות השם כ"א קיצור השם:

נחזור לענינינו דנכתוב ציזאני מ"מ לא יצאנו ידי חובותינו דאם חיישינן שמא שם אחר הוא אינו כותבו עם שם העיקר כלל אפי' לטפל כמ"ש הב"י בשם הקונטרסים דאם שם השינוי אין קורין אותו כלל אין כותבין עם שם הראשון אפי' לטפל ולכן הוצרך להר"פ ב' גיטין לחוש לשם שני א"כ ה"נ אין לכתבו כלל כיון שאין קורין אותו כלל בזה השם כמ"ש לעיל כ' הב"י גבי חיים ביבנט דאם אין קורין אותו כלל חיים דאין לכותבו כלל ואם כתב גם שם חיים משמע מתוך הקונטרסים דאינה מגורשת וזה תשובה גדולה על מכ"ת ובנדון ספק שני שמות נכתוב דמתקרי' ודוחק לומר דשא"ה דעולה לס"ת וגם חתם בשם ביבנט וזה מקרי עקירה לגמרי יותר ממה שכל העולם קורין אותו כך דז"א שהרי ראיות הב"י הכל הוא מרבקה ונשתנה שמה לחנה ושם אין כאן לא עליות לס"ת ולא חחימ' דהא אשה היא כמ"ש הב"י לפני זה לתרץ עובד' דהר"פ עם הקונטרסים וכ"כ הב"י למטה במי שנשתנה שמו והוקבע לו שם שני ונשתקע הראשון לגמרי דאין לכתוב ב' שמות והבי' ראיה מחנה ורבקה אבל יותר נראה ליתן שני גיטין א' בציזאני וא' בציז' כעובד' דהר"פ אבל ברור בעיני דא"צ דע"כ לא אמר הר"פ אלא בנשתנה שמו דאע"פ כן חשוב שם הראשון שמו וכמו שהביאו הקונטרסים מן המדרש דיעקב ישראל אבל הכא דלא חל שם הראשון כלל אפי' בעריסה אין לנו לבדות מלבנו חומרא יען קראוה על שם ציזאני דאין חשש בזה בשום מקום ואפילו נשתקע אין כאן דלא היה מעולם וגדולה מזאת כתב הרא"ש והתוספת והטור דאפילו חניכתו הידוע לכל אע"פ שעולה בתורה בשם מובהק כותבין החניכה לכתחלה וא"כ אף על גב דלא נהגינן כוותי' בזה אין להוסיף מחלוקת דפשיטא דכיוצא בנ"ד כ"ע מודים. וכבר תמהתי על האחרונים ז"ל שהביאו ראיה מן הרא"ש דאזלינן אחר עליות התורה אדרבא מדברי הרא"ש איפכא משמע ואין כאן מקומו א"כ כיון דכתבו הפוסקים דאין לכתוב ב' גיטין כי אם בדוחק למה נכניס בפרצה דחוקה בחנם ולפי דבריו איכא חורבא גדול' בנ"ד דאיכא דשמע בהאי גיטא ציזאני ולא שמע בגיטא דציזא ואתא למימר דלא גירש לאשה זו מעולם וכדחיישינן בכמה דוכתא בתלמוד דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא ביבמות פ' החולץ ובב"ב פ' מי שמת ואין להקשות על מה שכתבתי דאם אין קורין אותה כ"א בשם א' אז הב' אין לכתבו א"כ איך כתב הב"י גבי מי שנקראת שמחה בילדותה. ואחר כך קראוה האליגוריאס וכ' דיכתבו גם שמחה לטפל צ"ל דלפעמים קורין אותה גם שמחה וכמו שהביא ראיה ההיא דקרי לה רובא מרים ופורתא שרה וע"כ צריך לומר כן. דאל"כ קשה דידיה אדידיה וז"ל הגאון מו' יושע אמת כי צדקו דברי מכ"ת מ"ש בכל הני התשו' וע"ד השאלה השניה הן שכתבו להכשיר אם האותיות הם מחד מבטא הוא בדעבד גם מה שחילק דהכא צריך לכתוב טשיזא חילוק נכון הוא אע"ג דלפענ"ד נראה דאין חילוק אם קורין הצ' בימין או בשמאל לעולם אין כותבין כ"א צ' לבד כדאשכחן בכמה דוכתן שכותבין ש' במקום ס'. מכל מקום איני סומך על דעתי בזה וביחוד דהתשובה ששלח מכ"ת לידי ביחוד משמע דיש קפידא שכן הביא בשם החכם מהרשד"ם ז"ל גבי שיל וסיל דלא הכשיר כי אם מטעמא אחרינא אבל מה שהצריך מכ"ת ב' גיטין פליאה גדולה עליך דלו הונח ששם אחר הוא הלא עובד' ממש דמרי' ופורת' שרה דכותבין מרי' דמתקרי שרה ה"ה הכא כותבין ציז' דמתקרי טשיז' דציז' הוי רוב' וא"כ ב' גיטין למה לי בחנם. ואין כאן שאלה ואם הוא שם אחד מכ"ש כי רוב הכינויים לא יזיקו כנודע ולכן יש להפליא על רוחב בינתך ושלום מכ"ת יגדל כנפשך ונפש נאמן אהבתך דורש שלומך וטובתך יושע. [כ"מ שכתוב שם ציזנא הוא ט"ס וצ"ל ציזאני.]

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה