אור ברסלב

שות איתן האזרחי· הרב אברהם רפפורט

סימן כ

סימן יט

שלום להגאון המופלא ומופלג בחכמה ובחסידות מוהר"ר אברהם כ"ץ יצ"ו גלילי ידיו ראיתי שהרבה להשיב על דברי הנה אהובי נ"ד לא החלטתי לומר שהוא קרוב לאונס רק כתבתי ממ"נ פטור מן הגלות אם הוא קרוב למזיד או קרוב לאונס פטור כמ"ש שם שלא חייב' התורה גלות אלא לשוגג אבל קרוב למזיד אף שאינן מחייבים אותו גלות לאו משום דקיל' לי' אלא דלא מפטר בגלות כי גלות גבי שוגג נתכפר אבל קרוב למזיד לא נתכפר בגלות כי לעונשין יותר גדולים הוא מוכן ולכן מצינו שהראשונים כגון הרוקח והכלבו ור"א מגרמיזא כתבו לרוצח במזי' גלות שלש שנים אף שודאי במזיד אינו חייב גלות מן התורה אך העמידו עליו גלות עם שאר עונשין. ומיני דרכי התשובה הנזכרים להעמיס עליו שירצה עוונו ובנ"ד שחמיו וגם שאר אנשים אמרו למצוא לו דרכי התשובה ולא לחייב אותו גלות רק נחתור דרכים אחרים כדי להרגיל אותו בתשובה ואחר כך נוכל להחמיר עליו מעט מעט ומטעם זה הוצרכתי להקדים כי מן התורה אין חיוב גלות על איש כזה. כי זה לא מקרי שוגג כאשר מבואר בהלכות רוצח בהרמב"ם בפ"ד ה' ו' שפסק כר"ש המתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור מגלות לכן הזורק אבן בתוך עשרה ישראלים. והרג אחד מהם פטור ממית' ומגלות ולא משום דקיל כי ראוי לעונש דמכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו לחם צר ומים לחץ כמתניתן דפרק ארבע מיתות.

ולכן יש הורג בשגג' קרוב לאונס והוא שאירע במיתת זה אירע פלא שאינו מצוי ברוב מאורעות בא' ויש שהורג בשגג' ותהי' השגג' קרוב לזדון והוא שיהי' בדבר כמו פשיע' או שהי' לו להזהר ולא נזהר פטור מגלות שעוונו חמור' ואין גלות מכפרת ואין ערי מקלט קולטות אותן שהרגו במזיד בלא התרא' ובלא עדים. וכן כל הרצחנים השנויין במתניתן שאם הרג דרך עלי' פטור מגלות או הזורק את האבן אחר הרבים והוציא הנה את ראשו שכל אלו פטורין שאין גלות מכפר להם כי עוונם רב וע"כ בנדון דידן מן התורה פטור מן הגלות ומאחר שהם בקשו שלא לעמוס עליו גלות. הוצרכתי להקדים שלא חייב גלות מדין תורה רק ראשונים הקדמונים העמיסו גלות אפילו למזיד ובנ"ד נוכל למצוא עונשין אחרים כמו שנתבאר שם ועוד ידנו נטוי' עפ"י הסכמת מכ"ת ואם כן מה שכבודך כת' מאחר שהי' לי' לאסוקי אדעתי' חייב גלות אדרב' מטע' זה פטור מגלו' דהוי קרוב למזיד כדמוכח שם בהרמב"ם בצירוף שיעור הזריקה לתוך החבלה לקבל המכה שמ' שאינו חייב גלות גם מ"ש מע"ת שהרי אמרו ולא במתכוין ולא אמרו פרט למתעסק רק בסדר קדשים תמי' לי דבכל התורה ובכל האיסורין מתעסק פטור לבד מעריות וחלבים שכן נהנה וכן אית' בפ' ספק אכל חלב באכילת קדשים כל המתעסק בחלבי' ועריות חייב שכן נהנה אבל מתעסק במקום שלא נהנה פטור וע"ש כל השיט' זו וכן הוא בכל התלמוד ומשניות ובנ"ד לא נתכוין לזרוק או לירות רק חטף מידו הכלי משחית ובאותו החטיפ' נעש' היזק ואין לך מתעסק גדול מזה שלא נתכוין לירות או לזרוק רק חטף ומשך הכלי משחית מקיר השני ולעונ' גדול הוא מוכן כי אדם מועד לעונשין כאלו שהי' לו לזהר וכמ"ש מעלתו אבל גלות אינו חייב בדין תור' כ"א להעניש עליו עונשין כדי שיתכפר עון שבא מעשה כזה לידו ע"כ אין מקום לתמיהת מעלתו שלא נזכר מתעסק בכל התור' כולה יש שוגג ויש מזיד ויש מתעסק וכל החילוקים אלו נזכרים בתלמוד בכל מקום ומכ"ש שיצא התקל' מבין שניהם סמכתי על הגמ' דפ' הנשרפין ופ' כיצד הרגל הכוהו עשר' בני אדם בבת אחת בעשר מקלות או בזא"ז פטורין ממיתה וה"ה שנים שדחפוהו או הטלוהו בתוך המים. או שנים שיצא חץ מביניהם פטורין וכל שפטורין במזיד ממיתה פטורין בשוגג מגלות וכן בנדון דידן לדידי' נמי יש להסתפק כי שניהם גרמו המכשל' אין מקום לגלות מן הדין כל זה כתבתי רק שלא לעבור על דעת לפטור אותו מגלות אבל יוכל להיות שגדול עוונו ולא יספיק הגלות לומר גלות מכפרת עון אבל דעתי בהסכמת מעלתו לעיין בדינא אם יש לעמוד עליו עונשין שיעמדו במקום גלות ושלום מנאי אוה"נ בלב ונפש הצעיר מאיר

תוכן העניינים

שות איתן האזרחי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה